אוכלוסייה רשומה

b 7 biometri

גלעד ויס

הצעת חוק המאגר הביומטרי עברה בקריאה שלישית, אבל הפחד מפריצות אבטחה ושאלת התועלת עדיין מטרידים את המתנגדים לחוק * מעבר לקדמה או סיוע לטרור? נחכה ונראה

כבר שנים שמנסים להעביר בכנסת את חוק המאגר הביומטרי, וכולנו שמענו ודאי על הפיילוט שהזמין אזרחים להמיר את תעודת הזהות שלהם בתעודה חכמה ולהצטרף למאגר הביומטרי. הצעת החוק עלתה ונפלה או הוקפאה פעמים רבות, אבל בשבוע שעבר היא עברה סוף סוף בקריאה שנייה ושלישית. העניין של תעודות חכמות ומאגר ביומטרי שנוי במחלוקת עזה והוא שהביא לדחיות הרבות ולשינויים שעבר החוק מצורתו המקורית ועד ההצעה שעברה בשבוע שעבר, ולהלן אציג את הסוגיה הכבדה על קצה המזלג.

שבב זיהוי

היזמה המקורית נגעה לשני אלמנטים – תעודה חכמה ומאגר ביומטרי. כמה אזרחים יש היום בישראל שהתמונה בתעודת הזהות שלהם נראית כפי שהם נראים היום? מעט, כנראה. פעמים רבות התעודות אינן מסייעות באמת בזיהוי האדם העומד מולנו, והן גם אינן מתוחכמות מאוד וקל לזייף אותן יותר משטר של 50 שקלים. בתעודה החכמה שביקשו להנפיק אמור להיות שבב שבו יימצא כל המידע הרלוונטי עלינו, כולל אמצעי לזיהוי פנים וטביעות אצבע. מלבד תעודת הזהות החכמה תוכנן גם מאגר שיישמר במשרד הפנים ובו ייאגרו כל הנתונים האישיים, כולל תמונות הפנים וטביעות האצבע.

את הרעיון הגה שר הפנים לשעבר מאיר שטרית, שאמר כי תופעת גנבת זהויות היא מכת מדינה. לפני כעשור, באחת מסבבי הוויכוחים סביב העניין, פרסם ב-ynet פרופ' אריה אלדד, בזמנו חבר כנסת מהאיחוד הלאומי, שבישראל חיים 350,000 בני אדם המצוידים בתעודות זהות מזויפות, שרבבות גונבים כמיליארד שקלים מהביטוח הלאומי על סמך טענות שווא לאזרחות ישראלית וכי 40% מהפיגועים שאירעו בישראל (נכתב בשנת 2008) בוצעו בידי ערבים מיש"ע ש'התאזרחו' באמצעות נישואין אמתיים או פיקטיביים וכן בידי שב"חים שהחזיקו בתעודת זהות כחולה מזויפת. למקרא הדברים הללו נראה שיש כאן פרצה נוראה שמהווה פגיעה ניכרת באזרחי ישראל מבחינה ביטחונית וכלכלית.

אך האמת היא שלא ברור מהיכן הביא פרופ' אלדד את הנתונים הללו. מבקר המדינה מתח ביקורת על הפיילוט בדו"ח שהוציא בשנת 2015, ואמר כי כל הצידוק לקיום המאגר הוא מניעת הרכשות כפולות (הנפקת שתי תעודות זהות שונות לאדם אחד), אך אין כל נתוני אמת על היקפי התופעה או על הנזק שנגרם בגינה. ועדה מיוחדת שמונתה לבחון את העניין באותה שנה ציינה גם היא כי אין בנמצא נתוני אמת על היקף התופעה.

פרצופיהן שווין

פרופ' קרין נהון מבית הספר לממשל ב'מרכז הבינתחומי' פרסמה לפני כשנתיים כי על פי בדיקה של רשות האוכלוסין וההגירה, בשנת 2014 התגלו 71 מקרי זיוף, ו-70 מהם היה אפשר למנוע בתעודה חכמה או ביומטרית. את האחד הנותר היה אפשר למנוע על ידי תשאול מעמיק, ואף לא אחד מכל אלו היה נמנע באמצעות שימוש במאגר הביומטרי. העובדה שהתגלו רק 71 מקרי זיוף לא מעידים שבזה מסתכם היקף התופעה – וגם אחרים דיברו על מאות אלפי תעודות מזויפות – אולם כאמור אין נתונים רשמיים המאששים טענה זו.

תעודה חכמה מחזיקה בתוכה את המידע והוא נשמר אצל כל אדם המחזיק בה, אולם המאגר מחזיק את כל הנתונים בידי המדינה, לכן הוא ניצב במרכז הוויכוח. לפני כמה שנים דלף חלק מהמאגר המכיל את נתוניהם האישיים של אזרחי ישראל: זו הייתה פרצת אבטחה חמורה ביותר ופגיעה של ממש במידע הפרטי של האזרחים. דמיינו לעצמכם דליפה כזו של אמצעי זיהוי הפנים וטביעות האצבע של כולנו; אפשר רק לדמיין את השימוש שיכול להיעשות במאגר: עבריינים יוכלו לאתר עבריינים יריבים או להשתיל טביעות אצבע של אזרחים תמימים כדי להפליל אחרים במעשיהם, עיתונאים יוכלו לאתר באמצעותם נושאי סיקור וחוקרים פרטיים יוכלו לעקוב אחר אחרים ביתר קלות. כל אחד יוכל להיעשות בלש באמצעות טלפון חכם – הוא יסרוק טביעת אצבע שמצא על ספל בבית קפה ומיד יראה את פניו של האדם, את שמו, את מספר תעודת הזהות שלו, את כתובתו, את מצבו המשפחתי, את שמות הוריו וילדיו וכן הלאה. היום, שפריצה למערכות מידע מביאה להפצת עשרות ומאות אלפי מספרי כרטיסי אשראי, מחליפים כרטיס אשראי ונגמר הסיפור. מה נעשה אם ידלוף המאגר הזה? נחליף פרצופים?

בתחקיר שנעשה לפני כמה שנים בערוץ 2, די בקלות הצליחה תחקירנית להוציא תעודת זהות חכמה ומזויפת באמצעות תעודת זהות של קרובת משפחה (שאינה דומה לה כל כך). את התשובות לשאלון הזיהוי המיוחד דלתה כמובן מהמאגר המודלף של משרד הפנים שאפשר למצוא באינטרנט. בסוף הניסוי ביטלה התחקירנית את הוצאת התעודה, אבל אילולא עשתה כן, הייתה מחזיקה כעת בידיה תעודת זהות שיש בה את תמונתה וטביעת האצבע שלה, אך אלו לא היו משויכים אליה אלא לקרובת המשפחה שלה. כל מוסד, כמו בנק למשל, שרוצה זיהוי של אדם, כך הסבירו לה במשרד הפנים, יסתפק בכך שתעביר את התעודה החכמה בקורא הכרטיסים ומבחינתם כאילו היא עמדה מולם. אפשר כעת לפתוח חשבון בנק, לקחת משכנתה, לשדוד או לברוח לחו"ל, וכל זה תחת זהות של מישהו אחר. טביעת האצבע של הפושע, אם תימצא, לא תוביל אליו אלא לאדם שזהותו נגנבה. היתרון אמנם הוא שיהיה אפשר לגנוב זהות רק פעם אחת, שכן טביעת האצבע של הגנב כבר נמצאת במאגר, אך עד שייתפס הוא יוכל לעשות נזק רב. עד כאן דיברנו על פושעים, ואפשר לדמיין מה יוכלו לעשות עם המאגר הזה גורמי טרור.

סכנת טביעה

מספרים לנו שהמעבר למאגר ביומטרי הוא התאמה לקִדמה, ומדינות רבות בעולם המערבי כבר משתמשים במאגרים כאלה, אך יש כאן ערבוב בין תעודות הזהות החכמות והדרכונים החכמים ובין המאגר. תעודות חכמות אכן יש, אבל מאגר תמונות וטביעות אצבע קיים רק חלקי במדינות מעטות ביותר, ולא בהכרח בכאלה שנשמח להיות אתן באותה רשימה.

בסופו של דבר, לאחר דיונים ומחלוקות רבות אומצה הצעת פשרה שהפכה בשבוע שעבר לחוק. בקרוב נצטרך להחליף את תעודות הזהות שלנו בתעודות חכמות שיש בהן שבב שבו יקודד המידע האישי וכן תמונה המאפשרת זיהוי פנים באמצעים דיגיטליים, והם אכן יישמרו במאגר. זיהוי פנים משמש כבר מדינות בחו"ל כמו ארצות הברית, קנדה, ניו-זילנד ועוד, בעיקר לרישיונות ולדרכונים. הטכניקות של זיהוי פנים התקדמו מאוד בשנים האחרונות והן כבר נותנות מענה מספק לרוב המוחלט של בעיות הביטחון. הובאה בחשבון גם העובדה שתמונות הפכו להיות דבר נפוץ ברשתות החברתיות והן כבר מידע נגיש וזמין. טביעת אצבע לעומת זאת משמשות יותר ויותר בשנים האחרונות חתימה בשימושים אזרחיים ומסחריים למיניהם, ומאגר טביעות אצבע הוא למעשה מאגר ססמאות שדליפתו אכן עלולה לגרום לפגיעה ניכרת, לכן הן יילקחו רק ממי שיסכים לכך. תעודה רגילה תחודש בכל חמש שנים, אך מי שיעניק גם את טביעת האצבע שלו יוכל לחדש את התעודה רק אחת בעשר שנים. כמו כן נקבע כי ראש מערך הסייבר יצטרך לבחון בכל שנה וחצי חלופות טכנולוגיות לטביעת האצבע. בינתיים לא צריך לרוץ למשרד הפנים, מכיוון שהתקנות שינחו כיצד בדיוק יתבצע המעבר ייקבעו ויפורסמו רק בעוד כמה חודשים.

האם הפשרה היא באמת הטוב מכל העולמות או הרע במיעוטו? האם זיופי התעודות יתמעטו או שנזקיהן רק יחמירו? האם המידע הרגיש שנאסף עלינו בטוח למדי או שזו תהיה בכייה לדורות? ימים יגידו.

 

 

b7underdos5

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם