לגלות את האור שבחושן

b 4 jewish encyclopedia

הרב עמיטל בראלי

ככל שתתרחב מגמת הפנייה לבתי דיון תורניים בענייני ממונות, תתפשט ההכרה בתפיסה המיוחדת של תורת ישראל בסכסוכים שבין אדם לחברו, הכוללת גם משנה חינוכית ולא מסתכלת רק במבחן התוצאה.

דיני ממנות תופסים חלק ניכר מהשולחן ערוך - 427 סימנים (פער של שלושה סימנים בלבד מהחלק הגדול ביותר, אורח חיים, הכולל 430 סימנים). התורה יכלה לתת הדרכה כללית לעשיית צדק ולא לפרט את הלכות עובד-מעביד, נזקי שכנים, הונאה במסחר, גביית חוב, שותפות, קניינים, התחייבויות ועוד.

נראה שריבוי הפרטים משרטט בפנינו את התפיסה השלמה ליחסים הממוניים בחברה. למשל, הכלל ההלכתי 'כופין על מידת סדום', פירושו שבמקרים מסוימים כופים על האדם להתנהג בצורה חברית אף שישנה פגיעה מסוימת בבעלותו הממונית. ויש שיישמו זאת כלפי שכן מסרב ללא סיבה לחתום על היתר בנייה לחברו. מדין זה אפשר להסיק מה צריכה להיות הנורמה של עזרה הדדית בחברה.

מאליה עולה השאלה: האם עקרונות אלו יכולים לבוא לידי ביטוי היום? הרי במדינת ישראל נוהגת נורמה משפטית אחרת שיש לה השפעה מכרעת על דעת בני אדם, ובנוסף יש לה גם תוקף חוקי עד כדי כפייה. האם עובדה זו מייתרת את הבשורה של חושן המשפט לדורנו?

שאלה זו מהדהדת בכותלי בית הדין לממונות בכל דיון שנערך, כאשר הרצון הוא לברר את הדין על פי הלכות חושן משפט אך בלי להתעלם מהנוהג הקיים. נקודת המוצא היא דיני התורה, תוך התחשבות בנוהג הקיים בכל תחום. אולם כאשר הדין הנהוג סותר את האמירות העקרוניות של תורה, אזי חובה עלינו להיות נאמנים אליהן על מנת לממש את החזון. למשל, חוק התיישנות קובע כי לאחר שבע שנים אי אפשר לתבוע חובות כספיים. לדעת הרב עוזיאל אין לחוק הזה תוקף הלכתי מכיוון שהוא סותר את החוק היסודי שחוב שנוצר אינו פוקע מעצמו אלא בפירעון בלבד. אף שישנו היגיון בחוק, כדי לייצב את המערכת הכלכלית שלא תופתע משינוים פתאומיים, אין זה עומד בפני חיזוק מוסר התשלום על פני יציבות כלכלית. אדם חייב לדעת שאם הוא לווה הוא חייב לשלם.

דוגמה נוספת: בבית הדין בשדרות נידונה תביעת נזיקין בין שכנים עקב נזילת מים מבית הדייר העליון שפגעה בתקרה האקוסטית של הדייר התחתון. בפסיקה נקבע שאין חוב תשלום מכיוון שאי אפשר

היה לדעת מראש שישנה נזילה, וברגע שהדבר התגלה עשה השכן ככל יכולתו למזער את הנזק. מנגד, בית הדין הטיל על השכן העליון את החובה לדאוג להחלפת הצנרת שנמצאה ישנה על מנת למנוע נזק בעתיד. כל אחד מהשכנים, משיקוליו הוא, רצה לבטל את פסק הדין, והם סיכמו ביניהם לפנות במקום זאת לבית המשפט.

השופט פסק שיש לחייב על הנזק שנגרם לתקרה ומנגד אין חובה להחליף את הצנרת. נראה שנקודת המוצא של המשפט הישראלי הגן הגנה מוחלטת על זכויות של בעלי הדין, בעוד שעל פי המשפט העברי החיוב הוא על נזק שנובע עקב אי שמירה ורק כאשר ישנה טענה כנגד המזיק אפשר לחייבו. המשפט הישראלי בוחן רק את התוצאה – ישנה פגיעה בזכויות ולכן חייב לשלם. נקודה נוספת של שינוי היא שבעוד המשפט העברי רואה כחלק מתפקידו את הצורך לחנך ולמנוע נזק בעתיד (ולכן ישנה חובה לחליף את הצינורות) החוק הישראלי מתייחס רק למצב הנתון, וכפי שאמר השופט: "כשיהיה נזק בעתיד תבוא שוב".

אנו עומדים בפני משימה חשובה של ליבון עקרונות ההלכה לחברה צודקת וטובה, וככל שתרבינה הפניות לבתי דין לממנות ילובנו הסוגיות וייחשף המוסר האלוקי הטמון בתוך חושן משפט.

צילום: מתוך ויקיפדיה


 

b7underdos5

כתבות אחרונות

Prev Next
ניגון העשבים השוטים

  דספסיטו שלא הכרתם ואתם...

רוצים לחיות – לא להתמגן

   הרבנית נעמי שחור במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם