הצד האפל של גוגל

b 4 google

 

אבינועם הרש

לפני שבוע נתקלתי בכותרת מרוחה באדום באחד העיתונים הגדולים על חשדות שנתגלו באחת הקהילות בארץ. זו הייתה סיבה מספקת לפתיחתו הרשמית של פסטיבל השמועות הווירטואלי שהתנהל כבית משפט שדה שהחליף את בית המשפט האמתי, מונח על לוגיקה מוסרית בשקל שכתב אחד החכמולוגים: "אם זה לא נכון שיתבע דיבה",כאילו כל מה שנותר לחשוּד הוא ללחוץ על כפתור ה'תביעת דיבה' ולסיים בכך את הליך ההגנה על חפותו.

הקלות השערורייתית כיום המספיקה להכתים לתמיד שם של אדם שאמור על פי דין ליהנות מחזקת החפות, התלבשה לי ככפפה ליד לאחד הסיפורים היותר הזויים שהגיעו לכאן.

אדם בויד, צעיר בריטי, ביקש להגיע להופעהשל הלהקה האהובה עליו, The Sherlocks.

הוא איחר להופעה, ומצא את עצמו בשורות האחרונות. אתם ואני בוודאי היינו משלימים עם הגורל בבאסה שקטה, אבל המוח היצירתי של אדם רק חימם מנועים והכין את עצמו לשיגור.

בויד נכנס לעמוד הרשמי של הלהקה ב'ויקיפדיה' והצליח להכניס כמה שינויים 'קטנים' לביוגרפיה שלה, כמו למשל שאדם בויד הוא בעצם בן דודו של סולן הלהקה קיריאן קרוק, ואף היה מקור השראה לאחד מהשירים. אם כבר לצאת מלך, אז עד הסוף.

האמת המזוקקת הפכה לסיפור המשני בהליך חיפוש המידע: עזבו אתכם אמינות מקורות המידע, מה שחשוב הוא היצע המידע המרשים שאנחנו כבר נעמיד לרשותכם

לאחר מכן ניגש בויד עם המכשיר למאבטחים והחל לפעול בנוהל "נכון לא נכון, חרטט בביטחון". המאבטחים הסתכלו בתעודת הזהות של בויד, הצליבו מידע עם מקור שנחשב מבחינתם אמין ומוסמך כ'ויקיפדיה', והכניסו אותו פנימה אל אזור האח"מים. רות, סוף (על פי ידיעה של אילן גלר ב'וואלה', 20.2.17).

בגיליון ינואר של מגזין המורים 'הד החינוך' התפרסם מחקר שנועד לבדוק את אמינות מקורות המידע באינטרנט בקרב צעירים. את המחקר ביצעו סם וינברג, פרופסור לחינוך ב'סטנפורד', ושרה מקגרו, דוקטורנטית באותה מחלקה, במשך שנה וחצי, והוא בדק את הרגליהם של 7,804 תלמידים בגילאי חטיבת הביניים ועד לאוניברסיטה.

התברר שחוסר ההכנה של הצעירים בחשיבה ביקורתית הוביל לתגובות מפתיעות:

הצעירים לא ידעו להבחין בין פרסומת לכתבת חדשות ובין חומרים ממומנים בעלי אג'נדה מסוימת לפרסומים אובייקטיביים ובלתי תלויים.

כשצמד החוקרים לבודקי עובדות מקצועיים לאמת אינפורמציה המופיעה באתר ספציפי, הם נקטו שלוש אסטרטגיות שבידלו אותם מהצעירים:

1. דבר ראשון הם עזבו את האתר הלא מוכר ופתחו בקריאה רוחבית. הם פתחו דף חדש והחלו לחקור את מקורות האתר, להצליב מידע ולאמת נתונים. היה חשוב להם לבדוק מהיכן מגיע המידע לפני שהם קוראים אותו.

הצעירים פשוט החלו בקריאה אנכית של האתר, משל היה עיתון מודפס.

2. בודקי הנתונים לא התרגשות מלשונית ה'על אודות' והחלו לחפש מידע על האתר מגורמים חיצוניים.

3. הם לא הסתכלו רק בתוצאות החיפוש הראשונות של הערך שהם ביקשו אלא גללו את הדף עד למטה כדי לצרף כל בדל מידע שיכול לשפוך אור על האמת.

מעבר לדאגה מאפס הביקורתיות בקרב ילדי דור ה-Z והנגזרות המסוכנות שלה, העניין המפחיד בכל הסיפור הוא שבאיזה שהוא מקום, האמת המזוקקת הפכה לסיפור המשני בהליך חיפוש המידע.

עזבו אתכם אמינות מקורות המידע, מה שחשוב הוא היצע המידע המרשים שאנחנו כבר נעמיד לרשותכם.

ומה לגבי המשך הסנפת האינפורמציה של הצעירים מ'גוגל' ומ'ויקיפדיה'? האם הם יחפשו רף אמין ורציני יותר של עובדות? אולי בהמשך.

בינתיים ככל הנראה נמשיך לראות את הסגידה ההמונית לאלגוריתם המקודש ביותר שהיה כאן.

לא מאמינים? תעשו גוגל ותראו.

 
 

b7underdos5

כתבות אחרונות

Prev Next
מבחן השבת העולמי

    מוטי קרפל במאמר לכבוד...

הציבור קורא לה'

    מזכ"ל אריאל במאמר לחודש...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם