משפט העברים

b 4 mishpat

הרב עידו רכניץ

התבוננות בנעשה בשטח מגלה שבתי דין הפועלים על פי דין תורה הולכים ומתרבים, פסקיהם זוכים לאמון ולהערכה, וגם החקיקה פועלת בכיוון החיובי. משום מה, דווקא את הדתיים עדיין צריך לשכנע
יש חוזים

לפני כשבוע התקיים הכנס ה-12 של דייני בתי הדין, והשתתפו בו עשרות דיינים ותלמידי חכמים. הכנס, ביזמת מכון 'משפטי ארץ' ועמותת 'הליכות עם ישראל' בראשות הרב רצון ערוסי (שמקיימת במקביל את הכנס הבינלאומי לדיני ממונות), עסק השנה במעמדה של חברה בע"מ בבתי הדין. הכנס נפתח בהרצאה מקצועית של עו"ד צבי וולפסון, לאחר מכן הציג הרב אלעזר גולדשטיין ממכון 'משפטי ארץ' נייר עמדה בן 30 עמודים. על בסיס שני אלה התקיים דיון בין דייני בתי הדין בראשות הרב יעקב אריאל שליט"א. מדובר בדיון ייחודי שבו כל הדיינים מביעים עמדה, ובסופו הרב אריאל חותם בעמדתו שלו. לאחר הכנס מכון 'משפטי ארץ' נוסח של החלטה מוסכמת, ולאחר סדרה של תיקונים מצד אבות בתי הדין, ההחלטה תיחתם ותהפוך למדיניות ההלכתית המחייבת, לפחות ברשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'.

תהליך זה כבר נעשה ביחס לסוגיות יסוד אחרות, כגון: פשרה, חיוב בהוצאות משפט, עדות מומחה, מעמדם של חוקי המדינה, ועוד ועוד.

הכנס הזה מצטרף לזווית נוספת של עבודת מכון 'משפטי ארץ' מול הציבור הרחב, שבה המכון מציע לציבור דוגמאות חוזים על פי ההלכה: חוזה שכירות, חוזה מכר דירה, צוואות, חוזה עם קבלן בניין, חוזה עבודה ועוד. החוזים יצאו לאחרונה בספר "משפטי ארץ ד': חוזים ודיניהם", ואת החוזים עצמם אפשר להוריד מאתר 'דין תורה' לעריכה ושימוש. החוזים מותאמים לדין תורה וגם לחוק במדינת ישראל, והם מנגישים את המשפט העברי לשימוש פרקטי יומיומי. אלפי חוזים כאלה כבר נחתמו, והם הפכו לחלק מהחיים העסקיים והמשפטיים של מדינת ישראל.

יש דיינים

במקרה של מחלוקות בין צדדים לחוזים אלה, ואף בין צדדים לעסקאות ללא חוזה, המחלוקות נידונות בפני בתי הדין לממונות. בתי הדין פועלים במסגרת חוק הבוררות, שמחייב את הצדדים לציית להחלטת בית הדין, ובמקרה הצורך אפשר אף להסתייע בהוצאה לפועל. מתוך היכרות אישיות עם רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית' אני יכול לספר על שמונה בתי דין (האחרון נפתח בחיפה לפני שבועיים), ועל מאות פסקי דין מנומקים (החשובים שבהם פורסמו באתר הרשת) שזוכים להערכה מהקהילה המשפטית של מדינת ישראל.

בתי הדין לממונות עוסקים בכל מה שיש בתחום הממוני: חוזים, מכר, נדל"ן, מניות, עבודה, קבלני בניין, זכויות יוצרים, תביעות דיבה, ואפילו חלוקת רכוש בין בני זוג במקרה של גירושין ח"ו. בתי הדין עוסקים בכול, החל בתביעות קטנות וכלה בתביעות של מיליונים. החוק הוא חוק התורה, והוא אפקטיבי וניתן ליישום. בהקשר הזה חשוב לציין שאחד האתגרים המרכזיים של דייני בתי הדין הוא דווקא לשכנע את הדתיים. החילונים והמסורתיים מאמינים שדין תורה מסוגל להכריע בצורה הוגנת וזריזה. אבל דווקא אלה שלמדו מתקשים: ומה עם גרמא? ומה עם עדות נשים? ואיך תכריעו במחלוקת? לכל השאלות ישנן תשובות, שאין זה המקום להאריך בהן, אבל הן קיימות (חפשו ברשת, וכן הח"מ מוכן להשיב לכל שואל), וחשוב מכך - זה פשוט עובד.

אין זה אומר שאפשר להסיר אחריות מגבה של מערכת המשפט, ממש לא. יש לתקן את חוק יסודות המשפט (התיקון כבר עבר בוועדת השרים לחקיקה) ולחייב את השופטים להתייחס למשפט העברי. זה חשוב במיוחד לנושאים שאי אפשר לדון בהם בבתי הדין, ובמיוחד בתחום הפלילי והמנהלי. אבל גם עם התיקון לחוק וגם בלעדיו, המהפכה נוע תנוע
לוקחים אחריות

כל התיאור הזה נועד לשכנע את מי שעוד לא השתכנע שמשפט התורה כבר כאן.

פשוט כך, בלי לשנות את החוק, בלי להתחנן בפני הנהלת בתי המשפט, ובלי לדבר על מה שמישהו צריך לעשות, משפט התורה כאן בשביל להישאר ולהתפתח.

אין זה אומר שאפשר להסיר אחריות מגבה של מערכת המשפט, ממש לא. יש לתקן את חוק יסודות המשפט (התיקון כבר עבר בוועדת השרים לחקיקה) ולחייב את השופטים להתייחס למשפט העברי. זה חשוב במיוחד לנושאים שאי אפשר לדון בהם בבתי הדין, ובמיוחד בתחום הפלילי והמנהלי.

אבל גם עם התיקון לחוק וגם בלעדיו, המהפכה נוע תנוע.

חשוב מכך, חוק הבוררות מעביר את האחריות על משפט התורה אלינו, האזרחים. בכנס פתיחת בית הדין 'ארץ חמדה גזית' בחיפה דיבר הרב סיני לוי, דיין בבית הדין הרבני בחיפה (לשעבר אב"ד ברשת), והדגיש את האחריות:

האחריות של הדיינים לדון דין אמת לאמתו – על פי הזמן והמקום, דין איכותי, מקצועי, שמיישם בתבונה את משפט התורה בהקשר הרלוונטי. כזה שמבין שלא מדובר ב"גזור הדבק". כזה שמקפיד על שמירת המאפיינים הייחודיים של משפט התורה, אך לא שוגה בהתעקשות על פרטים שכבר גדולי ישראל כתבו שיש לשנות בתקנות.

האחריות של לומדי התורה לחקור את הסוגיות המשפטיות האקטואליות באופן מעמיק, ולהמשיך ולפתח את התשתית לבתי הדין. בהקשר הזה, עבודתו של פרופ' רקובר היא לא פחות ממדהימה, וסדרת הספרים שלו היא כלי עבודה שאין לו תחליף בעבור דייני בתי הדין לממונות.

ואחרון חביב, הציבור. לציבור יש אחריות להיות שותף למהפכה ולתת אמון בבתי הדין. להאמין שהדיינים בירושלים ובבני ברק, בפתח תקווה, בתל אביב ובחיפה, מסוגלים לרדת לעומק הדין, להבחין בין אמת לשקר, וליישם את משפט התורה במקרה הפרטי שלפניהם. לציבור יש אחריות שלא לחכות למחלוקת המשפטית אלא לקבוע בכל חוזה בית דין לממונות כבורר מוסכם - קביעה שיש לה תוקף משפטי מחייב. אבל חשוב מכך, זוהי קביעה שיש בה הצבעה ברגליים בעד משפט התורה, ובבחירות האלה כל קול קובע.

בעבור כל מי ששותף למהפכה האדירה הזו, והחשובים מכולם - בעלי הדין, משפט התורה כבר כאן, והמשך ההתפתחות שלו אינה תלויה באיש חוץ מאשר בנו עצמנו.

הרב עדו רכניץ הוא חוקר במכון 'משפטי ארץ' ודיין ברשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'.

 

b7underdos5

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
זמן המראה

  אבינועם הרש מכין אתכם...

צעד לקראת השיבה הביתה

  שולי מועלם עד החזרה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם