בואו נכין את האומה

more avram

אברהם ליפשיץ

בהרצאה ששמעתי מפרופ' לי שולמן, מרצה ידוע לחינוך בארה"ב, הוא סיפר על המצב של מערכת החינוך בשנות השמונים שם. חוקרי החינוך זיהו בינוניות רבה בשדה החינוך ובהישגי התלמידים ונתנו למצב הקשה שם: "אומה בסכנה". צוותים רבים ישבו לתכנן את השינוי המיוחל, וכסף רב הושקע בכך. אחרי חמש שנים קראו למצב שאליו ייחלו: "אומה מוכנה". נשים לב שלא דיברו על מצב החינוך ככזה שנמצא בסכנה, אלא על אומה בסכנה. מצב החינוך הוא מראה פני העתיד. בכלכלה, במשפט ובעולם הרוח וההנהגה.

הנקודה המרכזית שאליה כוון בשינוי לתכנית "אומה מוכנה" היה השקעה, טיפוח, העצמה, הכשרה מיטבית ועוד – למורים. הנקודה הארכימדית בחינוך, כשרוצים להוביל שינוי, היא המורה העומד מעבר לדלת הכיתה. הוא מנוע הצמיחה ועמו אפשר להוביל שינוי לתכנית "אומה מוכנה".

המורה העומד מעבר לדלת הכיתה הוא מנוע הצמיחה. כל אחד מאתנו לוקח עמו בתרמילו את המורה שהשפיע על חייו, ואת המורה שעזר לו לעצב את זהותו האישית והדתית. לכל אחד מאתנו יש סיפור אחד קטן שהוא זה שסייע לו להגיע למה שהוא היום

לפני כמה חודשים העביר איגוד ישיבות ההסדר סקר לתלמידי י"א וי"ב בניסיון ללמוד את דעותיהם והשקפת עולמם של התלמידים בנושאים הקשורים לחיבור בין בתי הספר ומסגרות ההמשך. בין היתר נוסחה השאלה: מיהי הדמות שהכי משפיעה עליך בבחירת מסלול ההמשך?

המחנך? המדריך בתנועה? מנהל בית הספר? התשובה "מורה – ר"מ או מחנך" בלטה במקום הגבוה ביותר (30%).

יש מי שיאמר שאין בכך חידוש, ובכל אופן תשובה נחרצת שכזו נותנת "מקום של כבוד" למחנך הכיתה. ובמילים אחרות – על כתפי המורה והמחנך מוטלת האחריות הגדולה לחינוך התלמיד. בשאלות בהווה וגם בהחלטות עתידיות, מי שהתלמיד לוקח עמו כל חייו בתרמיל הגב שלו הוא המורה והמחנך.

הרב סולובייצ'יק כתב על אברהם אבינו כמורה. המורה הוא המשכו הישיר של אברהם אבינו. הוא שותף עם א-ל בחינוך הדור הבא. הוא חדור שליחות, מאמין נצחי בכל תלמיד, וממשיך לעשות נפשות, "ואת הנפש אשר עשו בחרן".

בספרו "סיפור על אהבה וחושך" מתאר עמוס עוז את מורתו האהובה, המשוררת זלדה, שכונתה בפיו "מורה זלדה":

"היינו יושבים אפוא רכונים לפנים בלי הרף, מן הבוקר עד הצהריים, כי חששנו לאבד מילה: כל מה שדיברה מורה-זלדה היה מושך לב וקצת לא צפוי. כאילו למדנו אצלה שפה חדשה, לא רחוקה מאוד מן העברית ואף על פי כן שונה וצובטת לב... אם ביטאת בכיתה רעיון שמצא חן בעיניה, הייתה מורה-זלדה מצביעה עליך ואומרת חרש: תסתכלו נא כולכם, הנה יש כאן ילד שטוף-אור" (עמוס עוז, מתוך: סיפור על אהבה וחושך, כתר, ירושלים, 2002. עמ' 327).

עמוס עוז מתאר את מורתו כמי שאור יקרות אופף אותה, וממנה עובר האור אל התלמידים, שהיא מביטה בהם והנה הם שטופי אור.

זכיתי להשתתף באירוע לציון 25 שנה לישיבת 'הר עציון' והוקרה לראשי הישיבה. בוגר הישיבה עלה לברך בשם התלמידים את ראשי הישיבה, וכך הוא אמר בין היתר: "אני מבקש סליחה מראשי הישיבה שאני מטלטל אותם בתרמיל שאני נושא על גבי לכל מקום. אני לוקח אתכם אתי למילואים כשעולות שאלות של השקפה ומחשבה, ומנסה לחשוב – מה היה הרב עמיטל אומר על זה... אני מטפס עמכם לטיולים, למקומות שיש בהם קושי ואתגר, ומעלה בזיכרוני שיחה ששמעתי מהרב ליכטנשטיין שיכולה לסייע ושקיבלתי ממנה כוחות. בשאלות הפשוטות הצפות בחיים היומיומיים - שם אתם נמצאים, בלב ובמחשבה. אתם נמצאים אתי בתרמיל בכל מקום שאליו אני הולך... אז סליחה שאתם מטולטלים כל כך הרבה...".

כל אחד מאתנו לוקח עמו בתרמילו את המורה שהשפיע על חייו. את המורה שעזר לו לעצב את זהותו האישית והדתית. לכל אחד מאתנו יש סיפור אחד קטן שהוא זה שסייע לו להגיע למה שהוא היום.

התחרות שנפתחת ב'עולם קטן' היא ברכה ויום חג לחינוך ולמקומו הנכון של המורה המאפשר לאומה להיות "מוכנה" ואיתנה. היא מסוגלת לחזק את התלמיד להיות מי שמבקש לראות במורה את המשכו של אברהם אבינו ואת הקהילה כולה - ליהנות ולצמוח מאור היקרות שמאירים המורים את ילדינו במבטם האוהב ומלא האמונה.

 

b7underdos5

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם