געגוע לאמא

m 5 mother

גלית נטף, רכזת חינוך ערכי, גבעת זאב

עוד לפני שהשתחררתי מהצבא, שבמסגרתו שירתי כסייעת לרופא שיניים, תכננתי את עתידי המקצועי. אחת האפשרויות ששקלתי בחיוב הייתה לימודי רפואת שיניים. במהלך שתי שנות השירות התחברתי לתחום ונחשבתי סייעת מקצועית, ולכן צוותי לעבודה עם הרופאים המומחים והבכירים במגוון תחומי התמחות. כששוחחתי עם הוריי כדי לשקול את האפשרויות העומדות לפניי ברישום ללימודים, נטיתי אני ללימודי רפואת השיניים ואבי העדיף שאירשם ללימודי חינוך. הפער בין התחומים נראה לי גדול וניסיתי להבין מדוע אבי מייעד אותי לתחום 'אפרורי' שאינו זוכה ליוקרה ונתפס כתחום שכיח למדי, אפילו יותר מדי... התשובה של אבי קוממה אותי, ועם זאת הייתה חד-משמעית: עיסוק בחינוך "מתאים יותר למי שרוצה להיות אמא". כאמור, הייתי בת 20 והייתה לי מוטיבציה של בת 20: ללמוד, להתפתח, לקצור הצלחות ולשנות את העולם. על "להיות אמא" לא ממש חשבתי.

ובכל זאת נרשמתי ללימודי חינוך. סיימתי תואר ראשון, התחתנתי והשתלבתי כמורה מחנכת בבית ספר. כשהייתי אם לילדה בת שנה הודיעו לי המנהלת וסגניתה שהן מייעדות אותי לתפקיד ניהול בית ספר, ולכן המליצו עליי לקורס מנהלים. אני זוכרת את התדהמה שלי, את המבוכה והגאווה שחשתי בו בזמן ואני זוכרת גם את התשובה שלי: "זה מחמיא לי מאוד, אבל אני רואה אותך – ואני לא כמוך. אני קודם כול אמא".

התשובה של אבי קוממה אותי, ועם זאת הייתה חד-משמעית: עיסוק בחינוך "מתאים יותר למי שרוצה להיות אמא". הייתי בת 20 והייתה לי מוטיבציה של בת 20: ללמוד, להתפתח, לקצור הצלחות ולשנות את העולם. על "להיות אמא" לא ממש חשבתי

אני אמא. במובן הפשוט, המוכר והשחוק ביותר: אני נוכחת בחיים של ילדיי ורוצה להשפיע עליהם. אני רוצה לחוות את הגדילה ואת ההתפתחות שלהם, להיות להם לעזר, להיות אתם ברגעים השמחים וברגעים הקשים. אני מטה אוזן ומתווה דרך. אני מחנכת אותם ואוהבת אותם.

בעולם טבע האם היא המקבלת את פני הרך הנולד ומעמידה אותו על רגליו; היא מקור ההזנה הראשון והמשמעותי שלו, היא מקור ההגנה שלו.

במקרא ניכר כי האימהות הן שגידלו את ילדיהן ועקבו אחר הרגליהם והתנהגויותיהם; הן שישבו אתם באוהל, הקשיבו, אפשרו שיח והנחילו ערכים.

שרה הגנה על יצחק בנה מפני השפעת ישמעאל וזכות ירושתו וגרמה לאברהם לגרש את הנער ואת אמו. הגר – אף היא אם – התייסרה בייסורי גסיסת בנה במדבר בלא מים ולא הייתה מסוגלת לראות במות הילד. כשגדל ילדה היא שלקחה לו אישה ממצרים – ארץ המוצא שלה עצמה. רבקה – עוד לפני שהייתה לאם הובאה עם כלולותיה לאוהל שרה, אמו של יצחק, ובואה ניחם את יצחק המתאבל עדיין על חסרונה של אמו. גם כאם דאגה רבקה לעתיד בנה יעקב ופעלה למענו, גם אם במחיר כבד – "עליי קללתך בני".

חנה, עוד לפני שזכתה לפרי בטן כבר התחייבה על עתידו וייעדה אותו לעבודה במשכן. בהתחייבות זו הבהירה חנה את משמעותה הרבה של האימהות. היא הייתה מוכנה 'לשאול' את הילד מהבורא לזמן מוגבל ובלבד שתוכל לממש את מהותה כאם. כשנגמל שמואל וחנה השאילה אותו לעבודת המשכן, היא מצאה את הדרך לבטא את אימהותה במחווה שבהכנת המעיל המיוחד בעבורו. רחל, בפנייתה הנואשת ליעקב "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי", העידה אולי יותר מכולן על היות האימהות צורך קיומי בעבורה.

הנשים הללו היו נשים מוצלחות שהראו את כוחן כנבונות וחכמות, יוזמות ופעילות, ידעו לנהל צוותים גדולים של עבדים ושפחות, ידעו להתנהל נכון עם אורחים, ידידים ואויבים. הן יכלו להבטיח את מעמדן גם בדרכים אחרות, ובוודאי היו גם אז חזקות דיין כדי לשאת כדים מלאי מים מהבאר (או להיות חלק מצוות טנק בחיל השריון).

ספר משלי מחדד את מאפייני האם בהשוואה לאב דרך ההבחנה בין אופני ההשפעה ההורית: "שמע בני מוסר אביך ואל תיטוש תורת אמך". האב מטיף מוסר – מייצג את העיקרון ואת הערך, את החוק היבש. האם לעומתו יודעת להורות את הדרך, לתווך בין החוק היבש להתמודדות האישית-רגשית של הילד.

כמו נשים רבות אחרות היום אני עובדת ולומדת, סיימתי תואר שני וקורס מנהלים בהצלחה. אני אשת איש ובת בכורה, שכנה וחברה. האימהות ממלאת אותי ואני לא מוותרת על המהות – מתוך בחירה.

 

b7underdos5

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
זמן המראה

  אבינועם הרש מכין אתכם...

צעד לקראת השיבה הביתה

  שולי מועלם עד החזרה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם