תיקון לא עושים בהמצאת דין, אלא בשמירת ההלכה ובתשובה

 

11ee

 

 

הרב דרוקמן מודע היטב למשמעות שהייתה לנוכחותו לצד הרב מוטי אלון בכנס במגדל. הוא מכיר היטב את הביקורת שנשמעה כלפיו בכך שלאורך כל הדרך עמד לצדו של הרב אלון, ומי שמכיר את הרב יודע היטב שגם בנושא הזה, כמו בנושאים ציבוריים אחרים, יש משנה סדורה שעומדת מאחורי הבחירה שלו. ובכל זאת, בניגוד לסוגיות ציבוריות אחרות שבהן הוא אומר את דעתו בציבור ללא היסוס, בנושא של הרב אלון הרב בחר כמעט שלא להתבטא באופן ציבורי. הסיבה לכך כפי הנראה אינה נעוצה בפרשה עצמה אלא דווקא במורכבות שיש בנושא מול 'פורום תקנה'. גם בשיחה הזו הוא מקפיד שלא להרבות מילים על הפורום אם כי אינו מסתיר את ביקורתו הכללית על התנהלותו בפרשה במספר צמתים שלה.

 

"ברגע שהפורום פרסם את דבריו על הרב אלון, הוא בעצם סיים את תפקידו בפרשה הזו", מסביר הרב את הסיבה לכך שאין טעם מבחינתו לעסוק בפורום מעתה בכל הקשור לפרשה.

 

יש בית משפט שהכריע שנעשתה כאן הטרדה מינית ע"י הרב אלון. תמיכה ברב אלון, לכאורה פירושה יציאה נגד החלטת בית המשפט.

 

"ההפך בדיוק. מי שמעוניין לכבד את מערכת המשפט ככזו שמכריעה אילו עדויות בסיפור הזה יש בהן ממש ומאילו צריך להתעלם, חייב להישאר במה שהכריע בית משפט. מתוך כל הסיפורים והעדויות שדובר עליהם, רק במקרה אחד שהתרחש לפני שנים רבות מצא אותו בית המשפט אשם. וגם עליו העונש שנפסק היה שישה חודשי שירות. בשום מקום לא נכתב שהוא מורחק מעתה מחיים ציבוריים. אז על מה כועסים עליו שהוא ממשיך ללמד את אלה שרוצים לבוא ולשמוע וללמוד ממנו תורה?

 

"אם בית המשפט היה אומר שהוא צריך לחדול מללמד אנשים, הייתי מכבד את זה. וזאת גם אם באופן אישי לא הייתי חושב שכך נכון לגביו. בפועל, בית המשפט לא אמר שום דבר בעניין, אז ממתי בוחרים לשפוט טוב יותר מהשופטים ולהחליט שנכון להחמיר אתו יותר ממה שבית המשפט עשה?"

 

נראה שיש לרב עניין מיוחד לתמוך ברב אלון באופן ציבורי. הרי ברורה לרב המשמעות הציבורית של נוכחותו ליד הרב אלון באירוע ציבורי מהסוג הזה.

 

"בוודאי. יש לי עניין לתמוך בו בדיוק כפי שיש לי עניין לתמוך בכל אדם נרדף שנמצא בצרה ובקושי. בטח במי שמשפחתו והוא סבלו סבל נוראי במשך כעשור. בלי להתייחס לשום מקרה, כל אדם, גם אם מדובר בבן אדם שנפל, האם זה אומר שהוא צריך כל הזמן לשכב על הרצפה? מאיפה לקחנו את תפיסת העולם הזו?"

 

יש מי שחושבים שצריך לעשות חילוק בין אדם פרטי שצריך לקבל את מלוא האמפטיה לבין דמות ציבורית ששם יש פחות מקום לסלחנות.

 

"איפה זה כתוב? דמות ציבורית לא ראויה לזכות לשקם את עצמה? מה שאתה אולי מתכוון זו התכונה הלא טובה שלעתים יוצאת מאתנו שכל אחד מעדיף להכות על חטא על החזה של האחר".

 

מה עם סבל הקרבנות שרואים שתומכים במי שנחשב כזה שפגע בהם?

 

"שוב, במחילה, אילו קורבנות? יש תלונות וחשוב להתייחס אליהן בכובד ראש. זה מה שהופך את כולם לקרבנות שבגללם צריך לנטוש את הרב אלון? מי שחש מוטרד צריך לקבל את כל התמיכה והסיוע והאהבה – גם אישית וגם ציבורית, בזה אין בכלל מקום לספק".

 

אין דבר כזה, 'הסכמה'

 

אחת הסיבות שקשה לקבל את הרב אלון היא שחרף הרשעתו, גם אם מדובר בהרשעה קטנה, הוא טרם הביע חרטה פומבית על מעשיו.

 

"ושוב - השאלה אם הוא חטא. אם חטא הוא צריך לעשות תשובה כמו כל אדם. אחרי כל מה שאמרתי, שאני מכבד לגמרי את החלטות בית המשפט, אני מרשה לעצמי לומר כאן שלא מצאתי סיבה מספיק טובה לומר שיש לי ביטחון במה שהיה בפועל באותו מקרה. הוא טוען שלא חטא".

 

זה לא מתלונן אחד ולא שניים ולא שלושה. נכון שלבית המשפט הגיע רק מקרה אחד בסוף, אבל זה לא אמור לגרום לנו לתהות שאולי אחרי הכול יש דברים בגו?

 

"לפי התפיסה הזו אין שום משמעות לבירור ולחקירת עדים ומקרים. זה לא יכול לעבוד ככה. כאן אני מכניס בהחלט את הנטייה שלנו לשפוט אנשים בעין צרה ושלילית".

 

הרב מודע לכך שנוצרה לאנשי תורה תדמית של נטייה לסלחנות בכל מה שקשור בעבריינות מין?

 

"אם זה קיים, זה עצוב ורחוק מלהיות מוצדק. הרי ברור שצריך להתקומם נגד עבריינות, בטח נגד עבריינות מין, אבל את ההתקוממות לא יהיה נכון להפנות למקומות הלא נכונים רק כי התיקון האמתי קשה ומהותי יותר. בשיח הכללי אחד הביטויים שמוכנסים לשיחה בנושאים האלה הוא המושג 'בהסכמה'. זה ביטוי שעניינו לומר הכול מותר ובלבד שתהיה הסכמה. חלילה. גם כאן ישנה מחלוקת עקרונית בין המוסר של התורה לבין עולמות מוסריים אחרים – להסכמה או לאי הסכמה יש הרבה פחות מקום בשיח של דין התורה. יחסים פסולים הם פסולים עם הסכמה או בלי הסכמה".

 

זה קצת נשמע שהתורה מחמירה באיסורי עריות אבל מקלה בנושאים של הטרדות.

 

"ממש לא, מה שהוא הטרדה הוא חמור, אבל מה שלא – אין מקום להקל או להחמיר. אבל קודם צריך לברר אם הייתה הטרדה. עוד דבר שחשוב לדעת הוא שלא כל דבר ניתן באמת לבירור. מה שלא ניתן לבירור יישאר פתוח ולא יוכרע ע"י הדמיון או הרצון שלנו להכריע דין שלא בצדק".

 

האם לא נכון שהקלות על ההדק של השיח המשפטי והחברתי בנושאים של הטרדה, גרם להכרזת מלחמת חרמה בהטרדות? הרי אי אפשר לתקן חברה בנושאים כאלה עם "הווי דן את כל האדם לכף זכות".

 

"נכון, בנושאים כאלה אין מקום לדון אדם לכף זכות, ומותר ואפילו נכון להחמיר בנושאים מסוימים כמו הטרדות, אבל זה בשום אופן לא יכול להיעשות ע"י עוול על גבו של מי שלא הטריד. אבל אם אתה שואל אותי למה ישנה כזו החמרה עם ההטרדות כיום, אז לא תמיד זה רק בגלל היעילות של המלחמה בהן אלא גם כי החברה רוצה לפצות את עצמה על כך שהיא יודעת שהיא לא מוכנה לנהוג כפי שנכון היה לנהוג מלכתחילה כדי שבאמת יפחתו ההטרדות בחברה - וזה כמובן קודם כול לנהוג על פי כללי ההלכה בכל הקשור בצניעות והלכות ייחוד. יחסים במקומות עבודה, הפרדה היכן שצריך. זו המלחמה האמתית והאפקטיבית בתרבות שמעודדת פריצות וממילא גם הטרדות. זה לא שאחרי כל כללי ההלכה לא יהיו נפילות והטרדות אבל זו הדרך שלכתחילה צריכה לנהוג חברה שמעוניינת לנקות את עצמה".

 

גם בכל הקשור לאינטראקציה מול רבנים יש צורך לחדד את כללי ההלכה האלה?

 

"איזו שאלה? איסור ייחוד הוא על רבנים ועל מחנכים. התורה לא נותנת היתר לאף אחד. וכשמתברר שאדם עשה את מה שעשה, הוא צריך לתת את הדין על כך, גם אם הוא רב".

 

יכול לשמש דוגמה

 

בסוגיית הרב שיינברג הרב דרוקמן נשמע הרבה פחות סלחני. "החומרה בפרשה הזו היא כפולה – גם בכך שמדובר באיסורי תורה חמורים, אבל מעבר לכך, הוא השתמש בקודש לצורכי טומאה. זה דבר חמור שאין כדוגמתו. זה חילול השם לא בגלל שזה יצא, אלא זה נקרא לחלל את השם - את הקודש מצד עצמו. מה שאסור לכל אדם בישראל, אסור עוד יותר לרבנים. כולל ייחוד".

 

האם יש מקום לתשובה במקרה שלו?

 

"ודאי שיש מקום לתשובה לגבי כל אחד. תשובה אמתית רק הקב"ה יודע. אבל זה עניין קשה... קשה מאוד. חומרת המעשים גדולה ולכן התשובה והכפרה עליהם קשות".

 

לגבי פרשיית ינון מגל, הרב דרוקמן סבור שהחלטתו של מגל לפרוש בשלב הזה הייתה בעיקר חכמה. "במציאות שאנחנו חיים בה, הוא לא היה מסוגל למלא את התפקיד הציבורי שלו. בכל מילה שהיה מוציא מפיו היו מצביעים עליו באצבע ומזכירים לו את חטאו. אבל אם רוצים לנהוג כפי שהתורה אומרת אזי כשמדובר באדם שחטא ועשה תשובה, אסור להגיד לו 'זכור מעשיך הראשונים'".

 

על השאלה אם בעתיד יש מקום לחזרתו לחיים הפוליטיים, משיב הרב: "לצערי כל עוד ההתנהלות הציבורית היא כפי שהיא כעת יהיה לו קשה לעשות זאת, אבל בחברה מתוקנת, אדם שחזר בתשובה, וכפי הידוע לי במקרה הזה ינון מגל הצהיר על חזרתו בתשובה ממעשיו אלו, וברור לו שזה לא נכון ושהוא לא יעשה כך להבא - אלו בדיוק האלמנטים של תשובה, אז כן, בהחלט היה יכול לחזור".

 

מה הרב אומר על כך שמי שנהג כפי שמיוחס למגל, לא יכול לייצג מפלגה כמו הבית היהודי?

 

"אין ספק שמי שמייצג צריך לשמש דוגמה. אבל גם עשיית תשובה היא מופת ודוגמה".

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  מאמר מאת הרב חברון...

הילדים הקבועים

  הרה דוד סתיו על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם