מעורב, בפקודה!

8katava 5

רועי אהרוני

המהפך שעובר צה"ל בימים אלה באישורו של הרמטכ"ל רא"ל גדי אייזנקוט, עתיד לשנות את מבנהו של צבא העם ומטרותיו לבלי הכר: לא רק גדודי הקרקל הבודדים ישלבו חיילים וחיילות יחדיו, אלא צבא שלם שבני שני המינים לוחמים ומתאמנים בו יחד * תפקידה של פקודת ה"שירות המשותף" החדשה יהיה לאפשר איכשהו גם לדתיים להשתלב בחגיגה * למרות הפצרותינו במשך שבועיים, הרב הצבאי הראשי לא הורשה לבוא עמנו במגע. השתקה צבאית רשמית של הרבצ"ר * אישיות צבאית בכירה שכן הופנתה אלינו לא מכחישה את המגמות: "המגמה הזו תלך ותגבר, מי שרוצה להיות חלק מארגון עליו לכבד את הערכים שלו"

אחרי שנים לא מעטות של דיונים בתוך הצבא ומחוצה לו, אישר הרמטכ"ל גדי איזנקוט את פקודת "השירות המשותף" כתחליף לפקודת "השילוב הראוי". לכאורה עניינה של פקודת "השירות המשותף", כמו של אחותה הבכורה "השילוב הראוי", הוא להסדיר את היחסים בין המינים בצבא ההגנה לישראל. אולם בפועל בין שתי האחיות פעורה תהום מהותית.

אם מנסחי פקודת "השילוב הראוי" ניסו לחשוב איך לשלב את החיילים הרוצים לשמור על צניעות בצורה ראויה, הרי שבפקודת "השירות המשותף" המגמה הלא מוסתרת היא איך לערבב כמה שיותר בין המינים בצה"ל.

המטרה כפי שנוסחה בפקודה הישנה היא: "לאפשר לכל חייל וחיילת שירות משמעותי, בהתאם לחוק, ומבלי שייפגעו ערכיו, אמונתו ואורח חייו של כל אחד מהם". הרב אביחי רונצקי, שהיה במנהלת השילוב הראוי שניסחה את הפקודה, מעיד כי הניסיון אז היה להסדיר את היחסים בין המינים, ללא צל של אג'נדה, גלויה או סמויה: "ישבנו קבוצה מכובדת שכללה גברים ונשים, דתיים ושאינם דתיים, ועשינו עבודה מאומצת – ראיינו אנשים, עשינו שיחות חתך ועוד. לקח זמן אבל יצא מסמך שהיה לשביעות רצון כולם וכולן. מסרנו דין וחשבון מפורט לרמטכ"ל ולסגן הרמטכ"ל דאז, והפקודה התקבלה. זו הייתה פעילות טכנית, לא עמד שום דבר השקפתי או רעיוני מאחוריה, רק ניסיון להסדיר את היחסים".

אך אם מאחורי פקודת "השילוב הראוי" לא הסתתרה תפיסת עולם, הרי שבפקודת "השירות המשותף" לא רק שיש אג'נדה, היא אפילו לא מסתתרת. המטרה הכתובה בסעיף השני לפקודה החדשה הופכת את העניין לעקרוני ואידיאולוגי: "מדיניות השירות המשותף נועדה למלא את ייעודו המבצעי של צה"ל ולשמור על לכידות המסגרת הצבאית, והיא מושתתת על היותו של צה"ל צבאה של מדינה יהודית ודמוקרטית – ועל תפיסת צבא העם, ולפיה משרתים בצה"ל חיילים בני כל המינים, הדתות והעדות (שימו לב גם להסבר של הפקודה למונח 'צבא העם', ר"א). המדיניות קמה מתוך תפיסה ממלכתית, שוויונית וסובלנית, המעוגנת בערכי כבוד האדם וב'רוח צה"ל'".

אם כן, מטרת הפקודה החדשה איננה להסדיר את שגרת הצבא ביחס לשירות משותף, כי אם ניסיון לייצר מציאות צה"לית חדשה. קריאה מעמיקה בפקודה מגלה כי המציאות המבוקשת מתאימה להפליא לתפיסה החילונית-ליברלית.

אחת השאלות שנשאלו בעקבות הפקודה החדשה היא מה הוליד את הצורך בה. פקודת "השילוב הראוי" היא פקודה די טרייה בצבא – משנת תשס"ב (2002). תשע שנים בלבד לאחר פרסום הפקודה, הסבירה יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים דאז, תא"ל גילה כליפי, מדוע פקודת "השילוב הראוי" איננה טובה: "אל מול כוונתה המקורית של הפקודה והשאיפה לאפשר סביבה נוחה ומכבדת לכלל המשרתים, האופן שבו ממומשת הפקודה בפועל מביא להפסד כפול: הנשים מוגבלות במרחב וביכולתן לתפקד באופן אפקטיבי, ואילו כללי השילוב הראוי, באופן שבו הם מפורשים, נתפסים בצורה מחמירה יותר ויותר עד כדי כך שהם הופכים בלתי אפשריים וכופים קיצוניות דתית".

"נשים הולכות להיות ביותר ויותר מקצועות, ועומדות להיות יותר ויותר יחידות מעורבות. היום זה לא רק גדוד קרקל – יש ארבעה גדודים מעורבים, ויש נשים בכל היחידות תומכות הלחימה. ברגע שאתה הופך למפקד, אתה חלק מההנהלה ומההובלה של הצבא – ואם אתה רוצה להיות חלק מהארגון, עליך לכבד את ערכי הארגון"
ברירת המחדל משתנה

אז כך נראים השינויים בפועל. בפקודה החדשה צה"ל לא מסתיר שהוא מנחה את המפקדים לחתור לכך שהחיילים ישרתו בצורה מעורבת: "המפקדים יישמו את מדיניות השירות המשותף ככל האפשר, לא בדרך של הפרדה בין חיילים לחיילות". הדגשה זו של הפקודה היא קריטית, ובַהמשך הפקודה תיתן את הסמכות למפקדים לקבוע האם חייליהם ישרתו ביחידות מעורבות או ישתתפו באירועים מעורבים.

לראשונה, הפקודה קובעת דין נפרד לחייל ודין נפרד לקצין ולנגד. לפי הפקודה החדשה, חייל יישאל האם יש מניעה מצדו לשרת במסגרת המעורבת הקיימת ביחידה "מפאת אורח חייו הדתי". בארגון ליב"ה מסבירים כי כבר בעניין זה יש שינוי מפקודת "השילוב הראוי", שבה נכתב במפורש שהחייל יישאל באופן מוקדם ככל האפשר ובאופן אישי, וכן שבפקודה הישנה חיילת הייתה יכולה לדרוש שלא להיות מוצבת ביחידה מעורבת בכלל, אפילו במסגרת מגדרית.

אבל לא זו בלבד אלא שעל פי המציאות החדשה שיוצרים בצה"ל, אם "שובץ קצין או נגד, שאורח חייו דתי, ביחידה לוחמת מעורבת וביקש כי הדבר ייבחן בשנית, יובא הדבר טרם תחילת תפקידו להחלטת ראש אכ"א בהתבסס על המלצת הרבצ"ר וזאת מתוך התחשבות ברגשותיו של הקצין או הנגד". כלומר, קצינים ונגדים לא יוכלו שלא לשרת ביחידות מעורבות, כך שבעצם בהחלטת החייל לצאת לקצונה או להישאר בצבא כנגד, עליו לקבל על עצמו לשרת ביחידה מעורבת גם אם הדבר אינו תואםאת אמונתו ואת אורח חייו. כלומר – 'הדרת מפקדים שומרי מצוות' אם תרצו.

תחום נוסף שבו משתנים הנהלים בצבא הוא הפעילות הפיזית המשותפת. הזכות שהייתה לחייל להימנע מקיום פעילות מעורבת כזו ניטלה, ותחת זאת נקבע בפקודה החדשה שבמקרים של "חשש סביר" שהפעילות שתביא לייחוד אינטימי בין המינים, המפקד - ולא החייל - הוא זה שיפעיל שיקול דעת, ורק אז הוא ייענה לדרישה. או שלא כמובן.

אבל מעבר להנהגות הפרטיות, משמעותה של הפקודה החדשה בצה"ל היא שאם עד היום היו פה ושם גם יחידות מעורבות, הרי שמעתה בררת המחדל תהיה יחידות מעורבות, ולצדן, כדי לספק את צורכיהם של כמה וכמה שומרי תורה ומצוות, יעמדו לרשותם יחידות נפרדות. על פי הפקודה החדשה 'מסגרת מגדרית' שכזו תהיה מקסימום ברמת הפלוגה, וגם זאת בתנאי "שאין הדבר יוצר שתי מסגרות בלבד – אחת לחיילות ואחת לחיילים". כלומר, אין לבצע הפרדה אם זה יגרום לכך שלא תהיה מסגרת מעורבת שהפכה לערך מקודש. כמו כן, הושמט הסעיף שלפיו בכל בסיס טירונים תהיה מסגרת מגדרית ברמת הפלוגה ללא יוצא מן הכלל.

לאן נעלמה הרבנות?

לפי הכתבה שפרסם יואב זיתון באתר ynet, דרש הרבצ"ר תא"ל רפי פרץ לשנות בפקודת השירות המשותף את הניסוח שלפיו חייל יהיה "זכאי לבקש" להימנע מפעילות משותפת עם חיילת, לניסוח שעל פיו חייל יהיה "זכאי להימנע", כפי שנכתב לטענת הרב פרץ בפקודה המקורית. דרישה נוספת של הרבצ"ר לפי זיתון הייתה כי אנשי הקבע יוכלו לדרוש שלא לשרת ביחידה מעורבת, כי לדעת הרב "הדבר עלול למנוע מחיילים איכותיים ובעלי מוטיבציה להמשיך לתרום, משום ששירות ביחידה מעורבת יביאם בהכרח למצבים שהם בניגוד לאמונותיהם הדתיות. זה מעמיד את המפקד הדתי בסיטואציה של חוסר שוויון והסיכוי להיכשל במקרה כזה הוא גדול".

שתי דרישותיו אלו של הרבצ"ר לא התקבלו. פורום רבנים צבאיים במיל' מסב את תשומת לבנו לכך שהרבנות הצבאית וסמכויותיה נעדרות מהפקודה כמעט לחלוטין. "הרבנות עשתה ככל יכולתה בהקשר לפקודה, אך לצערנו הודרה בשטח מקבלת סמכויות אכיפה, נקודה מצערת כשלעצמה", הם אומרים.

ביקשנו לדבר עם הרבצ"ר הרב רפי פרץ או עם הרב אייל קרים, שמתעתד להיכנס לתפקיד הרב הצבאי הראשי. נענינו על ידי דובר צה"ל בשלילה. דובר צה"ל לא הסכים שניצור קשר עם מי מגורמי הרבנות בנוגע לפקודה הזו. לטענתו, מדובר בהחלטה מערכתית שלא לאפשר שיח עם התקשורת לשום גורם מקצועי שהתעסק בפקודה – קרי: הרבנות, חיל החינוך ויועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר (נשים).

ייתכן שאכן ישנה החלטה מערכתית כזו, אך כשהדבר מצטרף לעוד כמה וכמה סוגיות שבהן קולה של הרבנות הצבאית לא נשמע, כפי שפירטנו במאמר המערכת "שתיקת הרבצ"ר" לפני כמה שבועות, נדמה שהרבנות הצבאית יושבת בצינוק צבאי אפל ואסור לה להשמיע את קולה.

מתברר שלא רק מאתנו נמנעה האפשרות לקיים שיחה כלשהי עם הרבנות הצבאית. העיתונאי קלמן ליבסקינד כבר כתב כי "כשהמהלך הזה (=של הוצאת תחום תודעה יהודית מהרבנות הצבאית, ר"א) החל קורם עור וגידים... פנתה שורה ארוכה של עיתונאים לדובר צה"ל וביקשה לראיין את הרב הראשי הנוכחי, הרב רפי פרץ, כדי להבין מה עמדתו בסוגיה. דובר צה"ל השיב לכולם בסירוב תקיף. מה שהוא מתיר לרב"ט שון ולרב"ט אמילי, הוא לא היה מוכן להתיר לתת-אלוף הרב רפי פרץ".

"בדרך כלל המפקדים קשובים"

כדי לענות בכל זאת על שאלותינו, אפשרו לנו לדבר עם אישיות צבאית בכירה שמעורבת בפרטי הפקודה, וגם מעורבת מאוד בנושא שילוב נשים, ואם הבנתי נכון מהשיחה היא גם מראשונות הלוחמות שהיו בצה"ל.

האישיות הצבאית מסבירה מה ההבדל לעניין שירות מעורב בין חייל לאיש קבע: "מי שיוצא לקצונה או בוחר להישאר בקבע כנגד, בחר לקשור את עצמו עם הצבא, לתרום מעבר ולעשות מזה קריירה", היא אומרת. "חלק מהבחירה הזו היא הסכמה לשרת בכל מקום שצריך. רוב הצבא מורכב מיחידות של נשים וגברים. אם יש לך בעיה עם זה, אתה לא חייב להיות מ"מ".

זה עלול לגרום לכך שאנשים תורניים לא ימשיכו בתפקידי קבע.

"בינתיים אנחנו לא רואים את זה".

ייתכן שעכשיו זה עוד טרי, אבל בעתיד זה יגרום למגמה של ירידה באחוזי ההתנדבות.

"חלק ממה שהצבא מכיל הוא שוויון, וזה רק ילך ויגבר. נשים הולכות להיות ביותר ויותר מקצועות, ועומדות להיות יותר ויותר יחידות מעורבות. היום זה לא רק גדוד קרקל – יש ארבעה גדודים מעורבים, ויש נשים בכל היחידות תומכות הלחימה. ברגע שאתה הופך למפקד, אתה חלק מההנהלה ומההובלה של הצבא – ואם אתה רוצה להיות חלק מהארגון, עליך לכבד את ערכי הארגון".

הפקודה החדשה קובעת גם נהלים לגבי השתתפות באירועים ובפעילויות, דבר שלא היה כלל בפקודת "השילוב הראוי". לפי הפקודה החדשה, אסור להפריד בין בנים ובנות באירועים צבאיים אלא אם כן הם שייכים למסגרת מגדרית. בפעילות נופש או הווי, יוכל החייל לבקש ממפקדו שחרור, ולקבל. ברם, בפקודה החדשה יש גם אירועים שהם בתווך שבין אירועים ממלכתיים לפעילויות נופש, באירועים שכאלה החייל יכול אמנם לבקש להשתחרר, אבל זה נתון להחלטה של מפקד היחידה ולא של מפקדו הישיר, והחלטה זו צריכה להיות "בשאיפה לממש את מדיניות השירות המשותף". לפיכך, חייל שיבקש שלא להשתתף בסיור בכנסייה, בהתנדבות עם מסתננים או בצביעת מועדון להט"בים יהיה נתון לחסדיו של מפקד היחידה, שיכול בשם השירות המשותף להכריח אותו להשתתף בפעילויות כגון אלה.

"אנחנו אומרים שחייל לא יכול להחליט על דעת עצמו שבגלל שיש שירת נשים או בגדים לא צנועים הוא לא בא", מסבירה לנו האישיות הצבאית הבכירה. "עליו לבוא למפקד ולהגיד לו שזה לא מתאים לאורח החיים שלו, ואז המפקד ככל הנראה יפטור אותו מזה. רוב הזמן המפקדים מבינים את חייליהם, מכירים אותם ויודעים לספק את הצרכים שלהם".

פגיעה בנשים בשם השוויון לנשים

פורום רבנים צבאיים במיל' מזכיר כי "בערוץ 10 פורסם שראש אכ"א הפיץ איגרת פנימית בצבא שלפיה חלה עלייה מטרידה במספר ההטרדות המיניות בצה"ל". לטענת הפורום, הקשר בין מגמת ההתערבות הגדלה בין המינים לבין הנתונים לא טעון הסבר.

לעומתם, האישיות הצבאית הבכירה טוענת שהנתונים מעידים שבגדודים המעורבים תופעת ההטרדות המיניות פחותה מאשר במקומות אחרים. היא מסבירה זאת כך: "מכיוון שכולם לוחמים וכולם נמצאים באותו חול ומתלכלכים באותה מידה, הם רואים זה את זה כשווים ואין שם מתיחות. דווקא כשאנשים נמצאים באותו מעמד וחשיבות, יש פחות הטרדות מיניות. השילוב של בנים ובנות יחד יוצר יותר הבנה ולא יותר חיכוך. בגדודים המעורבים הם לא רואים זה את זה כמושא להטרדה, אלא כחבר לנשק, כתף אל כתף".

אך מעבר להטרדות המיניות, קיימים גם לא מעט נתונים על הפגיעות הגופניות בנשים הלוחמות. לפי מחקר שהתבצע בזרוע היבשה (ופורסם באתר 'מאקו'), לוחמות נפצעות פי שניים מגברים בתפקידי לחימה עקב נתוניהן הפיזיולוגיים טרם הגיוס ובמהלך ההכשרה. ספרו של אל"מ במיל' רז שגיא "לוחמות בצה"ל" מתבסס על מחקר ייחודי שנמשך 13 שנים ובעקבותיו הוא יוצא בחריפות נגד שירות הנשים בצה"ל.

"יש נשים שעושות דברים חשובים בהדרכה, במערכי המודיעין ועוד", אומר הרב רונצקי. "אבל זה לא שייך בתחומים הקרביים. אף אחד לא בדק אם קצינת הקשר החטיבתית תעמוד בקשרי המלחמה עם מכשירי קשר עליה".

מעל ערך הניצחון

שינוי קטן אך מהותי בין הפקודה שהונהגה עד כה לבין הפקודה החדשה חושף עיקרון מדאיג שמנסים מנסחיה להוביל. אם בפקודת הישנה נקבע שעקרון שוויון המינים 'מוגבל להתאמה שלהם לתפקיד' – הרי שבפקודת "השירות המשותף" הקביעה הזו הושמטה. האם ייתכן שערכי השוויון קודמים לניצחון במלחמה?

"הערך העליון של הצבא הוא הניצחון במלחמה", דוחה את הטענה הזו האישיות הצבאית הבכירה. "אבל הצבא הוא גם צבא של מדינה דמוקרטית שמחייב את כולם להתגייס אליו. אנחנו חייבים לאפשר לכולם שירות איכותי".

בנושא זה התפרסמו דבריו של הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת מעלות, שאמר באחרונה: "מדוע בג"ץ הכריח את חיל האוויר שיהיו נשים טייסות, ל0מרות שצה"ל הסביר לו שזה יוריד את הרמה המבצעית, ועוד לא היה בג"ץ שהכריח את בית"ר להכניס שוערת או חלוצה ימנית? הסיבה פשוטה: כי בית"ר ירושלים חייבת לנצח"...

הרב רונצקי בטוח שיש פה פגיעה חמורה ביכולותיו של צה"ל בשם ערך השוויון. "הצבא איננו מעבדה לניסויים חברתיים", מדגיש הרב רונצקי. "לצבא יש מטרה אחת – לנצח במלחמה, נקודה. ברגע שמכניסים את ערך השוויון כמטרה צבאית, זו המצאה של מטרות חדשות לצה"ל".

מה יקרה אם אכן ערך השוויון יבוא במקום הניצחון?

"אתה לא מבין", אומר הרב רונצקי, "זה לא 'מה יקרה אם', זה קורה עכשיו! אני מדבר עם מג"דים ומח"טים והם אומרים לי שהם לא רוצים קצינת קשר או קמב"צית, ודאי לא גדודים מעורבים. מח"ט לא ירצה שיבוא לגזרה שלו גדוד משותף, כי זה גדוד חלש. אבל הם חוששים לדבר, בטח שלא להתראיין בשמם. כי מפקד שיגיד כך, ייחשב שייך לעולם החשוך".

האישיות הצבאית הבכירה שעמה דיברנו מבטלת את הטענה הזו: "אנחנו לא מורידים את הרמה כדי לאפשר לנשים להגיע. אין שום פשרה על האיכות, ואפילו להפך. הבנות שמגיעות ללחימה צריכות להיות כמו בנים מבחינת הפרופיל, הנתונים האישיים והכושר הגופני. אנחנו ממש לא מתפשרים בעניין הזה. נשים בתותחנים עושות הכול כמו גבר בתותחנים".

לגבי הטענה שגברים לא רוצים לשרת בגדודים המעורבים, היא טוענת שהיא מופרכת. "עוד לא נתקלנו בבעיה לאייש את ארבעת הגדודים המעורבים", היא אומרת. "אין אנשים שאומרים 'אנחנו לא רוצים לשרת בגדוד מעורב', וגם אם היו אומרים – זו אמירה בעייתית כשאתה בא לצבא".

הרב רונצקי סבור שבמטכ"ל יודעים את ההשלכות הקשות של שילוב הנשים, אך חוששים לדבר על זה מפחד הריקושטים שיעופו עליהם – לא מעזה או מלבנון, אלא מארגונים חוץ-צבאיים שתופסים את הצבא בגרון. "הדוגמה הטובה ביותר היא התפקיד של יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים" אומר הרב רונצקי. "הצבא ניסה לבטל את התפקיד הזה. יש נשים מפוזרות בכל מקום עם מפקדים – מדוע צריך תת-אלוף עם מטה שלם? אחרי שהצבא החליט לבטל את התפקיד, החל לחץ של ארגונים מבחוץ. צה"ל נסוג וניסה לתת לה תפקיד נוסף, אבל גם על זה עשו רעש וזה החזיק מעמד חודש.

"זו האווירה השלטת באקדמיה, בעולם המשפט ובעיקר בתקשורת. ברגע שקצינים בכירים במטה הכללי יעזו לצאת נגדה – הם מחוסלים. לא רק הקידום שלהם בסכנה, אלא אפילו שמם הטוב. אף אחד לא רוצה ללכת נגד הלך המחשבה".

הרב יגאל לוינשטיין, ראש המכינה הקדם-צבאית "בני דוד" בעלי, היה חלק מהוועדה שניסחה את פקודת השילוב הקודמת. גם הוא סבור שהפקודה הנוכחית היא פוגענית: "הם יודעים שהרבה מאוד חיילים מסורתיים בחי"ר יצהירו על דתיותם כדי שלא לשרת בגדודים הללו, ולכן הם לא רוצים לאפשר את זה. בפועל רק לבודדים יהיה הכוח למחות".

ניצול הממלכתיות

"יש כאן מאבק תרבותי עמוק מאוד, על זה אין שום ויכוח", אומר הרב לוינשטיין. "הם לא רוצים שהעולם הדתי ישנה את אופיו הכללי של צה"ל, מכיוון שזה מבטא את האופי הכללי של החברה. יש אידיאולוגיה שלמה תחת הפקודה הזו, ולפיה מעורב זה ערכי, גברים ונשים הם אותו דבר לפי השקפת העולם החילונית-ליברלית. מי שחושב שזה עסק קטן של שיבוץ כזה או אחר, ולא מבין שיש פה מאבק תרבויות אדיר – הוא סתם טובע בפרטים ולא רואה את התמונה הכוללת".

גם הרב שלמה אבינר הגיב בחריפות על פקודת השירות המשותף, וכך כתב במאמר בעלון "באהבה ובאמונה": "אם יש חייל או קצין שמצא היתר לשרת עם חיילות – אין זה ענייננו, אבל אם יש כפייה לשרת באופן כזה, זה ב'ייהרג ואל יעבור', וזה עניין של כולם למחות בכל תוקף".

הרב לוינשטיין סובר שמדובר בפגיעה חמורה בזכויות החייל הדתי – "הרי רוב החיילים לא יתלוננו ורק אמיצים יעזו לבקש לעבור. הצבא פוטר את עצמו בכך שהוא נותן לחייל את האפשרות לבקש, אבל למה שהחייל יבקש – הצבא הוא בעל השררה, והוא מפחד ממנו! האחריות לשמירת זכויות הפרט של החייל מוטלת על המערכת ולא על הפרט.

"ההחלטה הזו, שישבצו את החיילים הדתיים כהנחיית-מערכת ביחידות קרביות מעורבות שיש בהן מגע גמור בין הלוחמים, היא חמורה. בשונה משירות ביחידות עורף שבהן זה יותר דומה לאזרחות כאשר אין שם מגע או ייחוד כחלק מהתפקיד, לשרת ביחידה לוחמת מעורבת זה איסור חמור של תורה, כי יש שם איסור מגע וייחוד חמור.

"העובדה שיש חיילים על כל הספקטרום של שמירת המצוות, ושלחלקם אולי פחות מפריע לעבור על איסור תורה של שמירת נגיעה, זה לא נותן זכות לשלטון או לצבא לכפות על כלל החיילים פעולה נגד זכויות הדת הבסיסיות. לא יכול להיות שיהיה הבדל בזה בין חייל לקצין. אם ברור לכולם שלחייל אסור לעבור על איסור מגע, אז גם לקצין אסור באותה מידה".

לדברי הרב לוינשטיין, אפשר להבחין ביחס של מחברי הפקודה לציבור הציוני-דתי. "הצבא לא היה מעלה על דעתו להגיד לקצין או לחייל חרדי לשרת בגדוד כזה", אומר הרב לוינשטיין. "כיצד דורשים מקצינים דתיים לשרת ביחידות מעורבות? אפשר שיש כאן ביטוי לזלזול ברצינות הדתית של הציבור הדתי-לאומי, ויתר על כן: יש כאן חשש לניצול התפיסה הממלכתית של הציבור ואת הנאמנות שלנו לצבא או למדינה כדי לשרת במקומות הללו", אומר ראש המכינה הנחשבת סמל של ממלכתיות. "אסור שינצלו את העובדה שאנחנו ממלכתיים כדי לפגוע באמונה שלנו".

עיקרי פקודת השירות המשותף

  • על המפקדים לחתור ליצירת כמה שיותר מסגרות מעורבות ולהימנע ככל האפשר מהפרדה בין המינים
  • קצינים ונגדים יחויבו לשרת ביחידות מעורבות ובמסגרת מעורבת
  • מותר לשלב כל חייל במסגרת מעורבת אם אין בה איסור ייחוד או מגע גופני
  • המפקד יחליט בכל מקרה אם יש "חשש סביר" למעבר על איסור ייחוד או מגע גופני, ורק אם ישתכנע שיש חשש כזה יאפשר לחייל להימנע מהפעילות
  • חייל מחויב להשתתף בכל פעילות תרבות גם אם היא פוגעת באמונתו (כמו ביקור בכנסיות או במועדוני להט"בים, ופעילויות מעורבות), אלא אם כן יצליח לקבל אישור ממפקד היחידה (ולא מפקדו האישי)
  • חיילת דתייה לא יכולה לדרוש שלא לשרת בפלוגה מעורבת
  • אפשר ליצור מסגרות מגדריות רק עד רמת הפלוגה, וגם זה רק אם הדבר לא יגרום למצב שבו לא תהיה מסגרת מעורבת
  • לא חייבת להיות פלוגה מגדרית בכל בסיס טירונים
  • לא יוקמו יותר גדודים חרדיים
  • מעתה, שילוב נשים אינו מותנה בכך שהוא לא יפגע בתפקוד המבצעי

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם