לווייתנים יודעים גם לשיר

6whala

מורדי מילר

אחרי ששט בסירת גומי קטנה ביום גשום במיוחד, חזר כתבנו כדי לספר על פגישה מקרוב עם לווייתן אפור באוקיינוס השקט * מדוע הלווייתן, היצור החי הגדול בעולם, מסעיר את דמיון האנושות כבר מימי קדם? * איך הלווייתן ישן ומה הוא אוכל? * וגם – האם הדג הגדול שבלע את יונה היה לווייתן? * פרופ' אהוד שפניר, מבכירי מומחי הים בישראל, שופך מעט אור על עולם שלם ומופלא שנמצא בינתיים הרחק מהעין ומהתודעה האנושית

 

 

"אנייה גדולה תחכה לכם במפרץ, ועם עוד שישה אנשים תצאו להפלגה באוקיינוס", הודיע ביובש נציג טלפוני של חברת 'זנב הלווייתן', השוכנת בחוף המערבי של ארצות הברית. וכך מצאנו את עצמנו, אני ואשתי טל, בדרך לדיפו-ביי (Depo Bay), המפרץ הקטן בעולם, על מנת לראות לווייתנים אפורים.

 

הלווייתנים הם יונקים המשתייכים לסדרת הלווייתנאים. זאת אומרת שאתם יכולים להרגיש בסך הכול בנוח עם הבלבול עם הדולפינים, כי גם הם בני אותה סדרה. את הלווייתנים נהוג לחלק לשניים: קבוצה אחת היא של בעלי השיניים, שהם קטנים יותר (מגיעים לחמישה מטרים לערך), כמו למשל הלווייתן הקטלן והלווייתן הראשתן, והקבוצה האחרת היא של מחוסרי השיניים, הקרויים 'לווייתני מזיפות' – על שם לוחות המזיפות – מסרקות סינון המשמשות להם תחליף לשיניים. הלווייתן האפור שנסענו לראות הוא סוג של לווייתן מזיפות. הוא אמנם אינו מגיע לממדיו של הגדול מכולם – הלווייתן הכחול (שגם הוא כמובן לווייתן מזיפות ואורכו כ-30 מטרים), אבל לכל הדעות גם האפור מרשים דיו – איפה תראו ביבשה בעל חיים שאורכו 15 מטרים ומשקלו 36 טון?

השמים התקדרו וגשם החל מנטף. על המזח עמד איש, והוא הציג עצמו כקפטן הסירה. איפה האנייה שהובטחה בטלפון? ומה עם שאר הנוסעים? מהר מאוד התברר שהבטחות לחוד ומציאות לחוד. במקום אניית תיירים חיכו לנו סירת גומי קטנה, מים סוערים ואיש מרינס לשעבר המשמש קפטן. מלחיץ, אבל ידענו שזו ההזדמנות היחידה. בתוך דקות אחדות מצאנו עצמנו מתרחקים מהיבשה במהירות אל תוך הים בסירה הקטנה. "מזג האוויר קיצוני", אמר הקפטן בעליצות שלא הצחיקה אותנו בכלל. "האם הלווייתן יכול להפוך את הסירה?" שאלנו אותו כאילו איננו יודעים מה התשובה. "יכול. אבל אין סיבה שיעשה זאת" – השיב הקפטן משרה הביטחון שלנו.

בלי התראות עצר לפתע הקפטן את הסירה והורה לנו לחפש סילון מים. הלווייתן, כך הסביר, מתיז מים, וכך אפשר לאתר אותו. מפעם לפעם עולה הלווייתן האפור לגובה פני הים כדי לשאוף אוויר; הוא מתיז מים מהנחיר שנמצא מעל לראשו, שוהה קצת למעלה ואז מניף את הזנב במלכותיות וצולל חזרה למעמקים. אחרי כמה דקות יצוץ במקום אחר ושוב יתיז מים, יניף זנב וחוזר חלילה.

המים סוערים. האם נזכה לראות לווייתן? תוך כדי הרהורים זיהינו סילון.  חיה אדירה מלאת שריטות ובלוטות על גופה שחתה לא הרחק מאתנו. "לווייתן!" פלטנו בהתרגשות. חיית הים האדירה הזאת הייתה כמעט במרחק נגיעה. לפתע הרחנו ריח דוחה. למראה האף המתעוות שלנו הסביר הקפטן שלסילון המים של הלווייתן יש ריח לא נעים במיוחד. לאחר רגע הגיח מהמצולות עוד לווייתן אפור, והנה הזנבות מונפים והם צוללים פנימה. מי יודע? אולי כעת הם ממש מתחת לסירה. מהיכן יעלו בפעם הבאה? "לפני כמה ימים נצמד לסירה אחד הלווייתנים וליטפתי אותו", סיפר הקפטן בחיוך וחשף שיניים צהובות. "אתם יודעים מה התחושה?" שאל וענה בלי להמתין לתשובה, "כאילו נוגעים בביצה קשה קלופה". כאן בים שוכנת ממלכת הלווייתנים, אנחנו רק אורחים. יראה גדולה למראה פלא הבריאה אפפה אותנו. כעבור יותר משעה שבנו למזח, מודים לה' שהכול עבר בשלום.

לווייתן ציוני

'המהפכות במזרח התיכון' – זה שם ההרצאה שנושא בבוסטון בימים אלו פרופ' אהוד שפניר מאוניברסיטת חיפה. נשמעת כמו עוד הרצאה פוליטית? זהו, שממש לא. המהפכות שעליהן מדבר פרופ' שפניר מתרחשות כולן מתחת לים... ככה זה כשמדובר בביולוג ואקולוג ימי מהבכירים בישראל, שכבר 40 שנה עוסק בצלילות ומחקרים. אמנם המומחיות המרכזית שלו היא בחקר הלובסטרים, אבל "אני עוסק גם בחקר יצורים כשרים", הוא צוחק ומספר כיצד חקר את חלזונות הארגמן שהפיקו מהם את צבעי הארגמן והתכלת. הפעם אנחנו משוחחים אתו על לווייתנים, שגם בהם עסק שפניר לא מעט.

את המפגש הראשון שלו עם הלווייתן האפור הוא זוכר היטב עד היום. "זה היה בשנת 1985; הייתי פרופסור אורח ב'מכון למדעי הים' באוניברסיטת קליפורניה. ביום חורפי צללנו, אני והאסיסטנט שלי, ולפתע הוא טפח לי על הגב וסימן לי שאביט לאחור. היה שם גור גדול של לווייתן אפור". ההתרגשות בקולו מורגשת עד היום. "ראיתי לא מעט לווייתנים. בעיקר את הלווייתן הגדל-סנפיר בהפלגות לאלסקה". אהבתו ליונקים ימיים הביאה אותו להקים עם עמיתו ד"ר דני כרם את מחמל"י – מרכז חקר וסיוע ליונקים ימיים בישראל.

חוקרי מחמל"י עוסקים בעיקר בדולפינים, שכן הללו מצויים בחופי ישראל דרך קבע. מספר הדולפינים הקבועים בחופינו הוא כ-350, ומתוכם מזהים חוקרי מחמל"י 190 דולפינים זיהוי אישי. החוקרים זיהו גם כמה סוגי לווייתנים החיים בים התיכון ומבקרים בישראל מעת לעת, ובהם הלווייתן הראשתן והלווייתן המצוי (השני בגודלו בעולם, אחרי הלווייתן הכחול). אבל כאמור, הלווייתנים באזורנו הם עניין נדיר ופעמים רבות הם נמצאים לאחר שנפלטו לחוף מתים או במצב קשה.

 

מדוע נדיר למצוא לווייתנים באזורנו? פרופ' שפניר מסביר: "האזור שלנו עני במזון, וזו הסיבה שיש לנו מעט דגה. בסיס מארג המזון הוא אצות מיקרוסקופיות, ובשביל שהאצות יתרבו צריך שני דברים: שמש, וזה קיים כאן, וחומרי דישון – שיש לנו מעט מאוד. באוקיינוס השקט לעומת זאת יש זרמים שמעלים את הדשנים, והללו משמשים אוכל לסרטנונים. הדגים והלווייתנים אוכלים את הסרטנונים".

נכון, בישראל נדיר לצפות בלווייתנים, אבל מה שקרה ב-8 במאי 2010 עוד ממשיך להסעיר את אוהבי היונקים הימיים בישראל. באירוע, המוגדר היסטורי, תועד לראשונה לווייתן אפור באורך 15 מטרים לערך, שתעה בדרכו והגיע סמוך לחופי הרצלייה. רבים ניסו להבין מה גרם ללווייתן הנפוץ במזרח האוקיינוס השקט לעלות לארץ הקודש ולהגיע להרצלייה...

איך הגיע לכאן לווייתן אפור?

"הסיפור הזה קשור כנראה בהתחממות הגלובלית ובהמסת הקרחונים", מסביר שפניר. "מה עושה לווייתן אפור כשמגיעה עונת הרבייה? הוא שוחה לחפש את בחירת לבו. כל עוד היו קרחונים היה הלווייתן שוחה צפונה עד שהגיע לקיר של קרח ושם היה נתקע, ממש כמו שקרה לקפטן ג'יימס קוק כשניסה למצוא את המעבר בין האוקיינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי ונאלץ לשוב על עקבותיו. בגלל ההתחממות הגלובלית, הקשורה באדם, יש המסת קרחונים עד כדי כך שיש זמנים בשנה שבהם מתפנה נתיב מאלסקה דרך הקוטב. נתיב זה מאפשר הגעה לצפון האוקיינוס האטלנטי, וזה כנראה מה שקרה ללווייתן הזה".

כשרק זוהה הלווייתן לא ידעו מתנדבי מחמל"י באיזה לווייתן מדובר, ורק בהמשך, כשניתחו את הצילומים, הבינו את גודל המאורע. "זמן קצר אחרי שהיה אצלנו צפו בו חוקרים בספרד. הלווייתן הזה הגיע דרך הקוטב הצפוני לצפון האוקיינוס אטלנטי, נצמד לשמאל, שחה עד שהגיע למצרי גיברלטר, הגיע אלינו, עשה אחורה-פנה קדימה-שחה ושחה בחזרה", מתאר שפניר. "מה גורלו? לא יודעים", הוא מוסיף ומביע תקווה שהלווייתן מצא את דרכו חזרה לאחיו ואחיותיו באוקיינוס השקט.

"מזג האוויר קיצוני", אמר הקפטן בעליצות שלא הצחיקה אותנו בכלל. "האם הלווייתן יכול להפוך את הסירה?" שאלנו אותו כאילו איננו יודעים מה התשובה. "יכול. אבל אין סיבה שיעשה זאת" – השיב הקפטן משרה הביטחון שלנו

עין פקוחה, עין עצומה

לא רק אנחנו זקוקים לאוויר לנשימה. "כל הלווייתנים צוללים ולאחר מכן עולים לקחת שלוק אוויר", מסביר שפניר. בלי אוויר אין הם מסוגלים לשרוד, וזו גם הסיבה ש"אם הם נתקעים ברשת דיג, הם נחנקים ומתים". הלווייתן האפור שלנו אמנם אינו צולל לזמן ממושך, אבל יש לווייתנים שצוללים למשך שעה וחצי ולעומק של כשני קילומטרים. כך למשל הראשתן, שראשו הוא שליש מגופו, צולל לעומקים גדולים וניזון מדיונוני עומק.

לכל מי שתהו בדאגה כיצד הלווייתנים שואפים אוויר בזמן השינה, יש לשפניר בשורות מרגיעות. "הלווייתנאים ישנים כשעין אחת שלהם עצומה ועין אחת פקוחה. בכל פעם רק חצי מהמוח ישן. בזמן השינה הם שוקעים, וחצי המוח הער מוודא שהם יעלו למעלה וישאפו אוויר". הסילון שפורץ מנחיר הלווייתן, שפניר מנפץ לנו מיתוס, אינו סילון מים כלל. "מדובר באדי מים המתעבים, ורק מיעוט מהעמוד שהם פולטים מורכב מטיפות מים".

הלווייתנים האפורים, שפניר מתאר, נודדים למרחקים של עד 23 אלף קילומטרים בעונה שבה הם עוזבים את אזורי המחיה שלהם ומחפשים בני זוג לרבייה. "אבר התנועה של הלווייתנאים הוא סנפיר הזנב, ובאמצעותו הם מגיעים למהירות עצומה".

בתפריט של הלווייתן האפור תוכלו למצוא סרטנים וחסרי חוליות, והם צדים אותם סמוך לקרקעית הים בסגנון ציד מיוחד במינו: הם צוללים לקרקעית על צדם, פוערים לסת גדולה ושואבים פנימה את כל מה שנקרה בדרכם. לוחות המזיפות שבפיהם מסננות את המים ואת החול, וכך הטרף החי נלכד על לשון הלווייתנים.

 

דרוש לווייתן לגילוי מוקשים

 

הלווייתן אינו רק חיה עצומה ומרשימה אלא גם חכמה במיוחד. פרופסור שפניר מסתייג מייחוס אינטליגנציה ליצורים הימיים. "אנחנו חיים בעולם דו-ממדי והם חיים בעולם תלת-ממדי, כך ששימוש במושג 'אינטליגנציה' בנוגע אליהם הוא עירוב מין בשאינו מינו". אך עם זאת הוא מספר שאפשר לאלף לווייתנים. מכירים את הלווייתן הקטלן 'וילי' מהסרט 'לשחרר את וילי'? מתברר שאכן יש מופעי ראווה עם לווייתני קטלן מאולפים, אך אילוף לווייתנים אינו נעשה רק לשם שעשוע הקהל. "השתמשו בקטלנים למטרות צבאיות, לגילוי מוקשים ולסיוע לצוללנים במצוקה", אומר שפניר ומוסיף: "יש הטוענים שהשתמשו בהם גם לשם התקפת צוללות אויב".

"אצל לווייתנים יש תופעה בולטת של משחק", שפניר מפרט, וכעת מובן למה נאמר בתהילים "לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ". "הם משחקים עם גזעי עץ, עם דגים. זורקים דברים זה לזה", שפניר מתאר ומציין כי "הם יצורים מאוד מאוד סקרנים".

פרופ' שפניר: "זמן קצר אחרי שהיה אצלנו צפו בו חוקרים בספרד. הלווייתן הזה הגיע דרך הקוטב הצפוני לצפון האוקיינוס אטלנטי, נצמד לשמאל, שחה עד שהגיע למצרי גיברלטר, הגיע אלינו, עשה אחורה-פנה קדימה-שחה ושחה בחזרה. מה גורלו? לא יודעים"

סרנדות שרק תושבי הים יכולים לשמוע

"לא נכון לומר 'שותק כדג'", פרופ' שפניר מבקש להפריך עוד מיתוס. האמת, כך מתברר, שונה לגמרי. "מהירות הקול בים היא פי שלושה וחצי ממהירותו באוויר. בעוד הראייה במים מוגבלת, הערוץ האקוסטי קיים". את תחום הקולות, שנכתבו עליו ספרים רבים, שפניר מכיר היטב. עבודת המסטר והדוקטורט שלו עסקו באלמוגיות המשתמשות בקולות לצורך רבייה. "לווייתנים ודולפינים משתמשים באקוסטיקה לצורכי תקשורת וניווט", שפניר פותח. "זה דבר מדהים. הם מתקשרים למרחקים אדירים באמצעות קול. יש מערכת מיוחדת של הצי האמריקני שנועדה לאתר ספינות במצוקה על ידי קול שנודד אלפי קילומטרים בים בלי לאבד מעצמתו, והתחנות האמריקניות שקלטו את קולות האניות קלטו גם קולות של לווייתני גדל-ספיר. מתברר שיש ממש שירה של לווייתנים; הזכרים שרים סרנדות לנקבות אלפי קילומטרים מתחת למים".

יש שפות שונות בין לווייתנים שונים?

"יש דיאלקט שונה באוקיינוסים שונים. בכל אוקיינוס יש שירה אחרת".

השימוש המפותח של הלווייתנים בערוץ הקולי נובע מרגישות שמיעתית גדולה. כדי שלא לפגוע באוזני היונקים הימיים, פגיעה הפוגעת גם ביכולת הניווט שלהם, יש להיות מודעים לכך, אומר שפניר. "מחפשי נפט וגז מייצרים גלי קול ברמות אדירות", הוא מפרט. "יש פיצוץ חומרי נפץ, שחרור גז דחוס ועוד, והם עלולים לפגוע ביונקים הימיים. כשבונים נמל, ואנחנו בונים כיום את 'נמל המפרץ' בחיפה ואת 'נמל הדרום', דוחסים כלונסאות עם מנופים הידראוליים, פעולה היוצרת הרבה רעש". בזכות ד"ר דני כרם, ששימש יועץ מיוחד בעניין היונקים הימיים, החליטה מדינת ישראל לנקוט טקטיקה של עבודה תת-ימית המביאה בחשבון את היונקים הימיים. "בתחילת העבודה נוקשים פעם אחת חזקה בבוקר", מתאר שפניר. "היונקים הימיים בסביבה מוזהרים שהם באזור עם רעש, והם יכולים לעזוב את המקום. רק לאחר שעה העבודה נמשכת, כדי למנוע נזק לאוזניים שלהם. שפניר מבקש שכעת גם חברות הגז והאנרגיה יהיו רגישות ליונקים הימיים. כמי שמונה להיות האקולוג הבכיר בצוות מיוחד מטעם ממשלת ישראל, שפניר מכין מסמך מדיניות למרחב הימי של המדינה.

מי בלע את יונה הנביא?

ספרים נכתבו עליו ובמפות עתיקות הוא צויר כשהוא בולע אנשים. מה יש בו בלווייתן שמסעיר את הדמיון האנושי עד היום?

גם אצלנו ביהדות יש ללווייתן מקום של כבוד. ממש לפני רגע ביקשנו "הרחמן הוא יזכנו לישב בסוכת עורו של לווייתן", ובשר הלווייתן "מוכן ומזומן מששת ימי בראשית לצדיקים לעתיד לבוא". אך הסיפור הנודע ביותר הוא ללא ספק סיפור יונה הנביא. בהשראת הסיפור התנ"כי נכתבו סיפורים רבים, כמו ג'פטו ופינוקיו שנבלעו בפי לווייתן מפלצתי ולבסוף ניצלו.

 

האם יכול להיות שאת יונה הנביא בלע לווייתן?

"איני חושב שייתכן שלווייתן יבלע אדם, אבל אני לא יודע. הקטלן יכול לבלוע דולפינים, אריות ים וכלבי ים, אבל מכיוון שיש לו שיניים, אדם לא יוכל לצאת ממנו חי". אם כבר, שפניר מציע דווקא את דג הדקר כאופציה. באוקיינוס השקט הדג מגיע למשקל כמה מאות קילוגרמים ואף לטון. מתברר שדג הדקר מכונה גם 'דג היהודים' (Jew Fish), כנראה בשל סיפור המסופר בפולינזיה ומעולם לא אושר, ולפיו דקר ענק בלע פעם נער ופלט אותו כשהוא בחיים.

 

ישראל תלויה בים

 

לסיום, שפניר פונה לציבור הישראלי: "הסביבה הטבעית בים בסיכון, ולנו בישראל יש הרבה עניין בים. המרחב הימי הים-תיכוני, מה שנקרא 'המים הכלכליים', הוא גדול יותר מכל מדינת ישראל היבשתית. בשנת 1936 אמר בן-גוריון שהעתיד של ישראל הוא בים, ורק כיום תופסים את המשמעות של זה. מבחינה פוליטית ישראל היא אי; אנחנו תלויים בים. 99% מהייבוא ומהייצוא שלנו הם מהים. רוב מי השתייה שלנו באים מהים, חלק ניכר מהאנרגיה הוא מהים, תיירות הפנים שלנו היא הים. בואו נשמור על הים הזה. אל תשאירו בים שקיות פלסטיק; דולפינים בולעים אותן ומתים מחנק. כל מה שאתם מביאים אתכם לים השליכו לזבל. הים הוא בנפשנו, שמרו עליו".

שפניר מציין שגם הדייג הבלתי פוסק גורם לפגיעה בים. "צריך לנטרל את הדיג, לא לחסלו. צריך להפסיק את דיג המכמורת בחודשי הקיץ, להשקיע כסף ולפצות את הדייגים. חלק מהדגים שהדייגים דגים משמשים מזון לדולפינים. כשיש בחודשי הקיץ הפסקה בדיג, משמעות הדבר היא שיש יותר מזון לדולפינים, שהדגה תתאושש ושבזמן הזה יתקנו את הספינות ואת הרשתות".

צילום: טל מילר

 

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פוליטיקה בהיכל הצדק

   עו"ד זאב לב במאמר...

חי באמת

  רן שריד נזכר ברב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם