סודו של רב האסירים Featured

 10 sodot
מי שלח את ר' אריה לוין אל בתי הסוהר?
כולנו מכירים את אבי האסירים ר' אריה לוין, אך כיצד התגלגל ר' אריה למשרה זו? וגם צוהר קטן לקשר עם הרבי מלובביץ'

משה נחמני

החל משנת תרע"ז היה ר' אריה משגיח בתלמוד תורה עץ חיים. מאות התלמידים שהתחנכו אצלו, וחלקם עדיין חיים היום, סיפרו לימים על טוב ליבו ועל רחמנותו המופלאה. ואולם את עיקר תהילתו רכש ר' אריה בזכות אהבתו הרבה לאסירים היהודים בבתי הסוהר והחמלה והעידוד שהרעיף על עצורי המחתרות. ר' אריה עודד ושימח את האומללים, שהיו נתונים בתנאים קשים מנשוא. הוא היה לפטרונם, לאביהם האהוב של אסירי ציון, והם השיבו לו אהבה בלי גבול.

באחד מהמכתבים ששלח לר' אריה מנחם בגין, בזמנו מראשי המחתרות ולימים ראש הממשלה, כתב כך: "חושבני כי אך באהבה הגדולה אשר כולנו, כל הלוחמים בישראל אוהבים אותך, רבנו הנעלה, נוכל לשלם במעט עבור אהבתך הגדולה שהיא כאהבת אב לבניו".

ר' אריה לא הסתפק בביקורים אצל האסירים בחול ובשבת אלא היה גם שולח מכתבים להם ולבני משפחותיהם הדואגים. "האסירים שתו את דבריו המחיים והמעודדים בצמאון רב. כל מילה אות או תג המגיעים ממנו לאנשי המחנה הם בבחינת מים חיים, טל של תחיה, הנותן להם סיפור נפשי עמוק וכוח עוז ועידוד להמשיך את חייהם במקום ציה ושממה" (מתך מכתב שכתבו לו באותם ימים). בעת ביקורו אצל אסירי המחתרות הבריח ר' אריה בבגדיו פתקי דרישת שלום והעבירם בין האסירים לבני משפחותיהם.

במהלך כעשרים וחמש שנה, עד ימיו האחרונים, הקפיד ר' אריה לבקר את האסורים. "לא עצרני אף פעם גשם ושלג, קור וחום", כתב בצוואתו. ואם בתחילה ביקר את האסירים הפליליים, הרי שאחר כך נודע בביקוריו אצל לוחמי מחתרות, והם כאמור ראו בו את מורם ורבם
היוזמה למינוי רב האסירים

באחד ממכתביו כתב הרבי מלובביץ' לר' אריה: "הנה כמה פעמים שמעתי עליו מן הצד, ושמחתי להוודע מפעולותיו הטובות ובעיקרם בהקו דאהבת ישראל, ועל פי המבואר בתניא פרק ל"ב ובארוכה בספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל – עד כמה נוגעת הנהגה זו למטה ולמעלה עד אין ערוך, ואשרי חלקו שההשגחה העליונה נתנה לו האפשרות להתנהג מתאים לזה".

ובכן, כיצד גלגלה ההשגחה העליונה את ר' אריה לתפקיד רב האסירים? הרב משה צבי נריה גילה זאת בספרו 'בשדה הראי"ה' (עמ' 347): "כששלטונות המנדט הבריטי פנו אל הרבנות הראשית, בדבר מינוי רב שיבקר בקביעות בשבתות בבית הסוהר, ויעניק טיפול דתי רוחני וסעד מוסרי לאסירים, הייתה זו הצעה מאוד רצויה, אולם לא לגמרי קלה.

"קשה היה למצוא רב, שמדי שבת בשבתו יבוא 'להתפלל עם העבריינים', שכן ברור שמעשה זה אינו מוסיף 'עונג' לשבת, ואינו נוח כלל למשפחה. והנה העלה מרן הראי"ה רעיון: עלינו לפנות לר' אריה לוין, ולבקש ממנו שיקבל עליו את הדבר. ואמנם ר' אריה נענה וקיבל את התפקיד הבלתי נעים, שלא על מנת לקבל פרס.

"כששאלו את הראי"ה, מה ראה להמליץ על ר' אריה, ולהטיל עליו משימה קשה זו, והרי רובם של האסירים הם חוטאים ופושעים? השיב הרב ואמר: 'היא הנותנת, בשביל לטפל ברוך ובסבלנות בחוטאים ופושעים, צריך מידה גדולה של רוחב לב, של אורך רוח, של אהבת חסד, ולזה מתאים דווקא ר' אריה, הואיל והוא גומל חסד בגופו, וכאן שורש נשמתו וסוד תיקונו בעולמנו'".

ר' אריה החל את ביקוריו בבתי הסוהר עוד לפני שהגיעו אליהם עצורי המחתרות. הוא עודד וניחם את האסירים היהודים הפליליים, שרבים כבר התייאשו מהם.

במהלך כעשרים וחמש שנה, עד ימיו האחרונים, הקפיד ר' אריה לבקר את האסורים. "לא עצרני אף פעם גשם ושלג, קור וחום", כתב בצוואתו. ואם בתחילה ביקר את האסירים הפליליים, הרי שאחר כך נודע בביקוריו אצל לוחמי מחתרות, והם כאמור ראו בו את מורם ורבם.

האיגרת

והנה זכינו לפרסום האיגרת המקורית שכתב הרב קוק על מינוי ר' אריה לוין לתפקידו בבית האסורים. בכרך 'אגרות הראיה' לשנת תרצ"א, בהוצאת בית הרב, מובאת איגרת מיום ב' באדר תרצ"א, שבה כתב הרב לקצין בית הסוהר:

"אתכבד בזה לבקש את כבודו שיואלי לתן רשות שייכנס לבית האסורים, לפרקים, לפקח על ענייני הדת ולהטיף דברי אמונה וקדושה וניחומים לאסירים היהודים [... לשם] תיקון הלב והרעיון [...] הרב הנכבד ר' אריה לוין, שהוא בעדינות רוחו וצדקת נפשו בבואו לפרקים ידועים לדבר עם האסורים עלול [=עשוי] הוא להאיר בהם הארת קודש, שתהיה כסם מרפא לנפשות המדוכאות הללו, ולחזקם להתייצב על דרך הטובה והישרה בחייהם בעתיד בצאתם מבית הסוהר".

לאחר ימים מספר, בי"ב באדר, שלח הרב איגרת נוספת בעניין זה למפקד המשטרה הבריטית, שהיה ממונה גם על בתי הסוהר. כעבור כשבועיים קיבל הרב קוק מכתב מהבריטים: "הרשות נתונה בזה לרבי אריה לוין לבקר בבית הסוהר המרכזי בירושלים בשבתות לשם שיחות דתיות עם האסירים היהודים".

אם כן, מתברר שהרב קוק הוא שארגן את מינויו של ר' אריה לרב האסירים. בעת רצון, כשסיפרו לרב קוק על איזה מעשה מיוחד ממעשי החסד המופלאים של ר' אריה, עמד הרב ואמר: "אילו היו בדורנו שלושה יהודים כמו ר' אריה, היה המשיח בא!" גם בנו, הרצי"ה קוק, העריץ את ר' אריה וכתב עליו: "הצדיק הנשגב והנאדר מאוד רבי אריה לוין – כרבי פנחס בן יאיר בשעתו; איש תורת החסד, מסירות הנפש והרוח".

רוח הקנאים או רוח הבריות?

נכדו של ר' אריה, הרב שבתי יודלביץ, סיפר ביחידות לרבי מלובביץ' שיש קנאים הרודפים את ר' אריה בשל קרבתו לחוגי מרכז הרב. הרבי הגיב: "נאמר 'כל שרוח הבריות נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו'. ולא 'כל שרוח הקנאים נוחה הימנו'".

ר' אריה נפטר בערב שבת הגדול תשכ"ט במרכז הרפואי הדסה ונטמן אחרי חצות היום בבית החיים בסנהדרייה, ובכך נתמלאה צוואתו שלא להספידו (הן בשל קדושת השבת הן בשל חודש ניסן, שאין מספידין בו).

נכון להיום טרם התחוור עד תום הקשר בין הרב קוק לר' אריה. אומנם הרב נריה זצ"ל, ויבדל"ח שמחה רז, הביאו כמה סיפורים בנושא, אולם חומר רב מרתק וחשוב שמור בצנעה אצל צאצאיו של ר' אריה. ר' אריה כתב יומן הכולל גם קטעים מרגשים הנוגעים לקשריו עם רבו הרב קוק, אך היומן לא פורסם עד היום, אולי שלא במקרה.

בספר 'ר' אריה: סיפורי מופת על רבי אריה לוין', שפרסמה נכדתו הרבנית החרדית צירה קרלנשטיין, למרבה האבסורד לא נזכר כלל שמו של הרב קוק. לפי הדברים שראינו במאמר זה, מתברר שר' אריה לוין ירש מרבו הרב קוק את אופיו הנעלה וגם את הערצתו לגיבורי המחתרות. את משימת חייו ותוארו הידוע, אבי האסירים, יזם וארגן הרב קוק מתוך אמונה שתלמידו ר' אריה, האוהב הגדול, הוא המתאים לשמש משען רוחני לאסירים.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלחמה ששינתה אותנו

  מאמר מאת עדו רכניץ

מוצאים דרכים חדשות

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם