הסיפור של נגורנו קרבאך Featured

 8 nagorno

הסיפור הבלתי פתור של נגורנו קרבאך
אלו הקווים הכלליים של העימות המתרחש כרגע לא רחוק מכאן: אזרבייג'ן היא בת ברית מוסלמית של ישראל. מצד שני היא תוקפת אזרחים ארמנים החיים בחבל נגורנו קרבאך וממתינים שנים ארוכות להכרה בריבונותם בשטח. בחודש האחרון הקרב הזה הרים הילוך, וגם ישראל מתלבטת כיצד עליה לנהוג

ארנון סגל

ההתלקחות הנוכחית בהרי הקווקז, בחבל ההררי הזעיר העונה לשם נגורנו קרבאך (קרבאך ההררית, ברוסית), הלחימה על חבל ארץ שקטן יותר מיהודה ושומרון ושמספר תושביו קטן לאין שיעור מאוכלוסיית יו"ש (145 אלף גרו בחבל עד פרוץ הקרבות השנה), הקרבות בלתי פוסקים שעלו בחודשים האחרונים באלפי הרוגים משני הצדדים – כל אלו הם בסך הכול המשך של מלחמה בלתי נגמרת. הרי מלחמה בין ארמניה לאזרבייג'ן על אותם שטחים התנהלה כבר לפני יותר ממאה שנים, בין 1918 ל-1920, והסתיימה (זמנית) רק כשברית המועצות השתלטה על כל האזור וסיפחה את שתי המדינות הלוחמות לשטחה העצום. הבעיה המקומית המובנית: חבל הארץ הזה, נגורנו קרבאך, מיושב בעיקר בארמנים נוצרים אולם הוא מצוי בלב אזרבייג'ן המוסלמית.

בשנים שבהן הלכה ברית המועצות ונחלשה עד להתפרקותה הסופית, בין 1987 ל-1994, שבה ופרצה האש בקווקז בין אזרבייג'ן לארמניה ושוב על רקע נגורנו קרבאך. עשרות אלפים נטבחו שם, בעיקר מקרב הצד האזרי, אולם הכרעה ברורה לא הושגה.

בסופו של דבר, משנת 1994 נכנסה לתוקפה הפסקת אש רעועה שבמסגרתה נגורנו קרבאך הפכה למעשה למדינה ארמנית עצמאית, שלוחה של ארמניה בתוך אזרבייג'ן. השטחים האזריים המפרידים בין ארמניה לחבל הזה נשלטו גם הם בפועל בידי הארמנים, אחרי שפלשו אליהם ערב כניסת הפסקת האש לתוקף. שום מדינה בעולם לא הכירה בעצמאות החבל, ואם זה מזכיר משהו מהמזרח התיכון – גם לא בריבונות של ארמניה על השטחים שכבשה. אפילו ארמניה עצמה, אגב, לא הכירה בעצמאות החבל.

סבב הלחימה הנוכחי שהועצם מערב יום הכיפורים והלאה, נראה הפעם רציני וחמור מהפרות הפסקת האש הקודמות. שלוש מעצמות אזוריות – איראן, רוסיה וטורקיה – מנסות לשלוח יד אל הנעשה בקווקז, והטורקים אף מעודדים הגעה של אלפי לוחמים סורים לאזורי הקרבות כדי שיעמדו לטובת האזרים המוסלמים, ובעיקר כדי שיוסיפו למהומה ולהרחקת האפשרות להבאת סוף טוב לסיפור הנוכחי.

ואם שאלנו את עצמנו איפה ישראל בעניין, ובכן – היא בהחלט נוקטת צד ומחמשת כבר שנים ארוכות את אזרבייג'ן, בין השאר במטוסים זעירים ללא טייס המצוידים במיטב היכולות הישראליות. העובדה הזאת הביאה לפני שלושה שבועות להשבת שגריר ארמניה בישראל להתייעצויות בארצו במחאה על כך. 

ד"ר זאב לוין ממכון טרומן שבאוניברסיטה העברית משוכנע שבסיפור הקווקזי הנוכחי אין טובים ורעים. "כרגע נכנסה לתוקף הפסקת אש ובעזרת ה' יצא ממנה טוב, אם כי אני סקפטי. בינתיים שני הצדדים הורגים זה את זה".

מי ינצח בסוף להערכתך?

"אין לי הערכה. הסכסוך, בוא נזכור, הוא על פיסת אדמה מצ'וקמקת".

יש סיכוי שזה יידרדר למלחמת עולם?

"אני לא יודע להגיד אבל מקווה מאוד שלא. במלחמה שם מעורבים שחקנים בינלאומיים. הטורקים מעוניינים לצאת כמנצחים מול הארמנים, אבל לשני השחקנים הגדולים שם – טורקיה ורוסיה, יש אינטרס מובהק שכל זה יסתיים כמה שיותר מהר. אגב, גם בתקופה הסובייטית נגורנו קרבאך היה חבל אוטונומי".

לוין מסביר שלישראל יש סיבה טובה – כלכלית – לעמוד לטובת האזרים דווקא: "אנחנו קונים מאזרבייג'ן יותר ממחצית מתצרוכת הנפט שלנו. מי שמילא דלק ברכבו בשבוע האחרון, ייתכן שרכש למעשה דלק אזרי. מבחינת ישראל אזרבייג'ן היא בעלת ברית חשובה מאוד, ואילו עם הארמנים, לצערי, מלבד שותפות גורל איננו חולקים הרבה נכסים אסטרטגיים.

"וחוץ מזה, מבחינת החוק הבינלאומי ארמניה היא הכובש. גם האיחוד האירופי וגם האו"ם פרסמו כמה וכמה החלטות שעל פיהן ארמניה נמצאת בנגורנו קרבאך ובאזורים נרחבים שכבשה בשנים 91'-92' בניגוד לחוק הבינלאומי ושמדובר בשטח כבוש. אין ויכוח בעולם על כך. הארמנים לעומת זאת טוענים לזיקה היסטורית למקום".

האם יש לסכסוך שם דמיון למה שמתרחש בעניין יהודה ושומרון?

"לא. גם מבחינת החוק הבינלאומי מצבם של יהודה ושומרון אינו כנגורנו קרבאך. שם מדובר בשטח כבוש לחלוטין. כאן זו אדמת מריבה שהירדנים ויתרו עליה אחרי מלחמת ששת הימים. גם פה וגם שם אפשר אמנם לטעון לחזקות היסטוריות, גם פה סבלנו מחלוקות קולוניאליות של המזרח התיכון וודאי שיש דברים מקבילים בין השניים, אבל בשורה התחתונה אלו סיפורים שאין קשר של ממש ביניהם".

הכרה ערכית

ד"ר חן ברם ממכון טרומן שבאוניברסיטה העברית ומהמכללה האקדמית הדסה סובר שהפעם הארמנים ייאלצו להתפשר. "אם לא ינהגו כך", הוא מוסיף, "העימות יימשך לעוד סבב ולעוד סבב".

מה ישראל צריכה לעשות בעניין?

"ישראל לא יכולה לוותר על הברית עם אזרבייג'ן, גם מסיבה גאופוליטית וגם מסיבה ערכית. אזרבייג'ן היא ידידת אמת שלנו. מצד שני, לחמש צד במלחמה שיורה על אזרחים – זה הדבר האחרון שהייתי מצפה שיהודים יעשו, אבל זה מה שישראל עושה כרגע. ישראל יכולה לסייע בכך שתנתק את עניין שואת העם מהסכסוך הטריטוריאלי. אחרי הכול, מה שמגביר מאוד את הסכסוך הזה הוא רמת הפחד, אי האמון והחששות בארמניה מרצח עם כפי שכבר אירע לארמנים מידי מוסלמים. ישראל לא צריכה לקטוע את הברית שלה עם אזרבייג'ן, אבל מצד שני היא יכולה להכיר בשואת העם הארמני שהתרחשה במהלך מלחמת העולם הראשונה. זאת כדי לסמן לארמנים: אנחנו לא נגדכם. אזרבייג'ן הרי טוענת בפה מלא שהיא לא רוצה לבצע רצח עם בארמנים ומעוניינת רק בשטח המסוים הזה, ואפילו לא באדמה שבגבולות ארמניה. מה כבר יקרה אם ישראל תכיר ברצח העם הארמני, דבר שהייתה צריכה לעשות מזמן? גם הארמנים וגם האזרים, אני מזכיר, פתחו את שעריהן ליהודים בזמן השואה שלנו".

ד"ר זאב לוין: "אנחנו קונים מאזרבייג'ן יותר ממחצית מתצרוכת הנפט שלנו. מי שמילא דלק ברכבו בשבוע האחרון, ייתכן שרכש למעשה דלק אזרי. מבחינת ישראל אזרבייג'ן היא בעלת ברית חשובה מאוד, ואילו עם הארמנים, לצערי, מלבד שותפות גורל איננו חולקים הרבה נכסים אסטרטגיים"

ד"ר חן ברם: "אזרבייג'ן היא ידידת אמת שלנו. מצד שני, לחמש צד במלחמה שיורה על אזרחים – זה הדבר האחרון שהייתי מצפה שיהודים יעשו, אבל זה מה שישראל עושה כרגע. ישראל לא צריכה לקטוע את הברית שלה עם אזרבייג'ן, אבל מצד שני היא יכולה להכיר בשואת העם הארמני שהתרחשה במהלך מלחמת העולם הראשונה. זאת כדי לסמן לארמנים: אנחנו לא נגדכם"

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
האומץ לחשוב פעמיים

  הטור של סיון רהב...

הפולמוס על התקווה

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם