יחסי הציבור של הקורונה Featured

 4 cuvid19

יחסי הציבור המפוקפקים של הנגיף
2,000 מתים שלא היו צריכים למות בתוך חצי שנה שבה היו כאן סגרים, לא הצליחו עדיין להשתיק את תיאוריות הקונספירציה, וגם בשלב הזה יש מי ששולפים נתונים מפוקפקים כדי להכחיש את המגפה העולמית. בשיחה עם מנכ"ל בית החולים שערי צדק פרופ' עופר מרין ניסינו לברר כמה מהשאלות שאולי היינו רוצים לקבל עליהן תשובות אחרות * פרופ' מרין מסביר מדוע הנגיף הזה אינו דומה בשום אופן לשפעת רגילה, ומדוע רק ערבות הדדית ואחריות אישית תעזור לנו להיחלץ מהמצב הזה

ארנון סגל

משבר הקורונה נוכח בחיינו כבר יותר מחצי שנה, סופו איננו נראה באופק והוא שולח זרועות אל כל היבט אפשרי בסדר היום שלנו. אך בהכירנו את נפש האדם, לא מפתיע שנשמעים קולות שטוענים שכל זה הוא עבודה בעיניים, שהקורונה היא מחלה ככל המחלות, ושלגורם-על עלום וחזק מאוד יש אינטרס שכולנו ניכנס לסחרור, לסגר ולשיבוש בלתי נתפס של החיים – בלי הצדקה אמיתית. כמו בכל תיאוריית קונספירציה, מגבבים כאן טענות שנשמעות הגיוניות וסבירות לאדם הממוצע לצד מסקנות שמפליגות הרחק מעבר לכך, ולכן חשוב אחת ולתמיד לברר את כל אלה לעומק. פרופ' עופר מרין, מנכ"ל בית החולים שערי צדק, נעתר להשיב לנו בסבלנות על הטענות הללו אחת לאחת. מוגש כשירות לציבור.

טוענים שהקורונה היא בסך הכול "שפעת עם יחסי ציבור". מה דעתך על הטענה הזאת?

"בעולם המחקר קיימים תחומים שאינם בגדר מדע מדויק. רפואה איננה מקצוע מדויק. ואחרי שאני מתנסח כך בזהירות, יש דברים חדים מאוד. שני נתונים ברורים מאוד סותרים את הטענה הזאת. ראשית, התמותה מקורונה בחצי השנה האחרונה גבוהה יותר מהתמותה משפעת בכל חמש השנים האחרונות.

"שנית, כרופא וכמי שנמצא לפחות כמה פעמים בשבוע עם החולים האלה ומתעדכן בכל יום על מצבם, צריך לומר דבר ברור: אנחנו רואים חולי שפעת בכל שנה ולצערנו אנחנו רואים גם אנשים מבוגרים שחולים ומתים ממנה. אמנם גם הקורונה פוגעת בעיקר באנשים מבוגרים שיש להם מחלות רקע, אנשים שאנחנו מכנים 'בעלי רזרבות נמוכות', אבל היא ייחודית מאוד במנגנון שלה – שבניגוד לשפעת פוגע לא רק במערכת הנשימה. אנחנו רואים שהקורונה פוגעת גם באנשים צעירים ובריאים בלי מחלות רקע. הפגיעה של הקורונה איננה רק ריאתית, אלא מערכתית, כלומר פוגעת בכל הגוף. למשל בכלי הדם. היא גורמת לקרישיות-יתר בגוף.

"נוסף על כך, ההחלמה מהקורונה שונה מההחלמה משפעת. אתה ואני חלינו במהלך חיינו בשפעת – שלושה-ארבעה ימים שוכבים במיטה עם כוס תה וחום גבוה, ואחר כך חוזרים לשגרה. אבל חולים בקורונה נאבקים בהשפעותיה שבועות וחודשים אחרי שנדבקו בה, וחלקם לא חוזרים כלל לחיי השגרה שלהם. איננו יודעים את מלוא השפעותיה כי הקורונה איתנו רק חצי שנה, ויכול להיות שמי שחלה בה יחזור לעצמו אחרי שנה, אבל בכל אופן מדובר בהשפעה ממושכת. בקיצור, זו ממש לא 'שפעת עם יחסי ציבור'".

המסר שהתקבל בציבור לפני ראש השנה היה שמנהלי בתי החולים התנגדו להחלת הסגר, וטענו שהוא איננו נצרך ושבתי החולים אינם על סף קריסה.

"מנהלי בתי החולים אינם פועלים כאיש אחד. לאנשים שונים יש דעות שונות. בכל אופן אביע את דעתי בצורה זהירה: הקורונה תהיה איתנו עוד חודשים רבים ולכן כל פתרון צריך להיות יציב לאורך זמן. לומר 'בואו נשתגע, נשבית את כל המדינה וכך בתוך שבועיים נחסל את המחלה והכול יהיה טוב' – זה לא מציאותי. אמנם לא היה מנוס מהטלת הסגר הנוכחי. אנחנו רואים את התוצאות המצוינות שלו בדמות ירידה משמעותית של עשרות רבות של אחוזים בתחלואה. אבל להאשים את בתי החולים בסגר הזה ולומר שאנחנו הרמנו דגל אדום וביקשנו להטיל את הסגר – ויש גם טענה כזאת – פירושו לעשות לנו עוול. בתי החולים נרתמים למשימה הזאת ועמדנו בה.

"מצד שני, לפחות בנוגע לבתי החולים בירושלים נרשמה תפוסה מלאה. שערי צדק בפרט היה מלא לחלוטין. אני אישית אמרתי בדיונים שבמקום לפגוע כלכלית במדינה באמצעות סגר, צריך היה לחזק את בתי החולים. את המשאבים האדירים, עשרות המיליארדים שהושקעו, צריך היה לנצל כדי לחזק את מערכת הבריאות הלאומית שמצד אחד היא מערכת מצוינת ומצד שני היא מערכת שמשאבים מסוגלים לשרת אותה בטווח המיידי וגם בטווח הארוך. לא מדובר בלזרוק כסף לשווא כי השקעה בזמן הקורונה תסייע להתגבר על המחסור הקבוע שמערכת האשפוז בארץ סובלת ממנו".

כלומר חשבת שאין צורך בסגר, וצריך פשוט להשקיע את המשאבים בבתי החולים?

"לא, באותה נקודת זמן לא היה מנוס מסגר, אבל כפילוסופיה ארוכת זמן צריך לאפשר חיים לצד הקורונה באמצעות כללים ברורים מאוד. לא סגר כזה שלא מאפשרים בו שום דבר. האם יש להחזיר עכשיו את בתי הספר? התשובה היא שעדיין לא. צריך לראות איך ומתי חוזרים ללימודים, אבל לאסור לנסוע בכבישים זה באמת לקחת את הדברים קצת רחוק מדי".

טוענים שסגר מזיק יותר מאשר מועיל, שבמדינות מערביות אחרות נמנעו מהטלת סגר כללי כי ה"מחיר" שלו גבוה יותר ממחיר המגפה עצמה.

"הדעה האישית שלי היא שסגר לא יהיה הפתרון לקורונה. הקורונה תישאר איתנו זמן רב, ולכן הפתרון לקורונה הוא משמעת ציבורית וערבות הדדית בין אנשים. משמעת פירושה לא להתקהל וכן לעטות מסכות. ערבות הדדית פירושה שאם אדם חשוד כחולה או קרוב לחולה ולכן נדרש לבידוד – הוא אכן ייכנס לבידוד. לכל אדם יש אחריות אישית בעניין הזה ואלה שתי הפעולות העיקריות שיגנו מפני הקורונה. במצבי קיצון נדרש סגר כדי לעצור השתוללות של המגפה וכדי שלא נגיע לנתונים של איטליה. יכול להיות שהגענו למצב קיצון כזה לפני כמה שבועות, שהצדיק סגר, אבל כתפיסה – הסגר לא יפתור את בעיית הקורונה. אנשים יישארו בבתים אבל ברגע שיסירו את הסגר, הם יידבקו ובמקום להתרכז בדברים העיקריים הם פשוט יפרקו עול. לכן הייתי מציע לרכז את המאמצים בנושא ההתנהגות, וליצור קווים אדומים מה מותר ומה אסור. אסור להתקהל, זה ברור".

כלומר לא הפגנות ולא תפילות.

"נכון".

טענה אחרת היא שאין גידול בתמותה הכוללת ביחס לשנים קודמות ושהיקף התמותה אפילו הצטמצם.

"אם אתה שואל כמה מתו עד כה ב-2020 ביחס לאותה תקופה ב-2019, אנחנו באמת לא רואים עלייה בתמותה. נכון, עד כה מתו מקורונה אלפיים בני אדם בישראל, אבל זו מדינה שמתים בה בכל שנה כ-40 אלף איש. קיימת ירידה מסוימת בתמותה השנה וזאת תוצאה של ההשלכות המשניות של הסגר. כמה מאות מתים בתאונות דרכים בכל שנה וברור שאם נוסעים פחות – מתרחשות פחות תאונות. גם ההדבקות במחלות אחרות שאינן קורונה פחתו כי העובדה שאנשים מסתובבים במסכות ובכלל מסתובבים פחות בחוץ, מביאה לכך שאנשים נדבקים פחות במחלות בכלל. עם זאת, אין למישהו מטרה לשמור את הציבור סגור בקופסת אתרוג. אנשים צריכים לחיות את החיים שלהם, כלומר לצאת החוצה, לחיות, לנסוע, להיפגש בתנאים המותרים".

המסכות באמת יעילות כל כך? הרי יש אנשים שעטו מסכה ושמרו על מרחק ובכל זאת נדבקו בקורונה, ולעומתם יש שלא הקפידו כלל ולא נדבקו.

"אחד הדברים שאנחנו מבינים היום היטב הוא שהדבקה איננה עניין של שחור-לבן. אנחנו אוהבים לחשוב בצורה דיכוטומית – או שאתה מוגן או שאתה לא מוגן, אבל בנושא הזה השאלה היא כמותית. ככל שאתה מוגן יותר הסיכוי שתידבק קטן יותר. יש דברים שקל לנו יותר להסביר. לא צריך להיות רופא כדי להבין שאם אדם שחלה בקורונה משתעל עליך הסיכוי שתידבק גבוה בהרבה מאשר חולה קורונה שנמצא על ידך אבל לא משתעל. אנחנו לא לגמרי מבינים למה יש אנשים שהם מה שמכונה 'מדביקי-על' והדביקו הרבה מאוד אנשים ולעומתם יש שחלו אבל הדביקו הרבה פחות.

"בכל אופן, לא אכנס לתסבוכת המדעית הזאת. קיימות מחלות של דרכי הנשימה ושפעת וקורונה בתוכן. המחלות הללו מידבקות בצורה טיפתית. מי שחולה ומשתעל מפריש מדרכי הנשימה שלו את הנגיף, ומי שחשוף אליו שואף את הנגיף באמצעות דרכי הנשימה שלו והסיכוי שיחלה גדול יותר. אין פה שום דבר מורכב ואין פה כל ניסיון להוליך מישהו שולל. אמנם קיימים נתונים ביולוגיים שאנחנו לא יודעים להסביר, אבל את העיקרון הזה אנחנו בוודאי מבינים.

"הדבר החשוב ביותר שאדם בודד נדרש לעשות הוא לעטות מסכה. קיימים עוד הרבה דברים אחרים שאפשר לעשות. צריך להקפיד על ההנחיות כמובן, אבל אם אתה שואל אותי: עופר, תגיד דבר אחד שצריך לעשות כדי להתמודד עם הקורונה, אענה - לחבוש מסכה".

מצד שני, למרות העלייה המטאורית בחודש וחצי האחרונים במספר הנדבקים בישראל ביחס לעולם, עדיין מספר המתים בארץ מקורונה נמוך ביחס לעולם.

"אכן כן. בישראל מתו כ-0.7 אחוזים מכלל החולים שנדבקו, וברמה עולמית זה בהחלט לא רע. אני מזכיר שבהתחלה דיברו על פטירה צפויה של שלושה אחוזים מכלל החולים בקורונה. בפועל בעולם שיעור המתים פחות מכך ובישראל הוא נמוך במיוחד וזו תוצאה טובה.

"כרופא אומר שזה מפני שאנחנו מעניקים לחולים טיפול מצוין. חלק מהעניין הוא בהחלט העובדה שבישראל פשוט מטפלים בחולים היטב. שנית, האוכלוסייה כאן צעירה יותר. ושלישית, דוגמים כאן הרבה אנשים ביחס לגודל המדינה וממילא מכלילים בנתונים הרבה חולי קורונה במצב קל יחסית. אם היינו דוגמים רק את החולים שבמצב קשה, באופן טבעי היינו מקבלים שיעורי תמותה גבוהים יותר. במדינה שדוגמת פחות אנשים, ברור ששיעור התמותה מכלל המאומתים גבוה יותר.

"ואחרי הכול, חשוב לחזור ולהדגיש שבישראל קיימת מערכת רפואה טובה. זה מסר חשוב מאוד. מערכת הרפואה שלנו לא הגיעה לרוויה מבחינת הקורונה. באיטליה מתו יותר אנשים כי במועד מסוים בתי החולים הודיעו שהתפוסה מלאה ודרשו להפסיק להביא אליהם חולים. כך היה גם בספרד ואפילו בניו יורק. אצלנו זה לא קרה. זה אמנם עלול היה לקרות אבל ההבנה המוקדמת של דרכי ההדבקה והסגרים שנעשו מנעו מישראל להגיע למצב הנורא הזה. ברור שגם אצלנו קיים מספר מוגבל של חולים שאנחנו יכולים לקבל ולטפל בהם בצורה הטובה ביותר, בסטנדרטים שאנחנו רוצים".

לפי שמועה שמסתובבת, לבתי החולים יש אינטרס לרשום את הקורונה כסיבת המוות וכך מספר המתים מתנפח מעבר לממדיו האמיתיים.

"אין לנו שום אינטרס. אפס אינטרס. אין שיקול כלכלי כזה וגם לא 'מיתוגי' ואין לחץ של המדינה לומר שחולה מסוים מת מקורונה אם הוא לא באמת מת מקורונה. אין לנו שום סיבה בעולם לומר כך. כלום, נקודה. אין בזה ולו גרם של אמת. בשבוע שעבר נשמעה אמנם טענה כזאת כשחולה שהיה אצלנו ולצערנו נפטר, היה חשוף לחולה קורונה ולכן היה נתון בבידוד. בתעודת הפטירה שלו כתבנו את סיבות המוות והמילה קורונה לא הוזכרה בהן, אבל בהנחיות לחברה קדישא היינו מחויבים לפי הוראות משרד הבריאות לכתוב שהחולה הזה היה בבידוד וזאת כדי להגן על אנשי החברה קדישא.

"בן משפחה של הנפטר שראה את הטופס האשים אותנו בכך שכביכול 'הדבקנו' את הקורונה לנפטר הזה בלי הצדקה. חזרנו לבן המשפחה והסברנו שזה ממש לא נכון, אבל בשורה התחתונה אנחנו מחויבים לשמור גם על האנשים המסורים של החברה קדישא".

מדברים על חיסון עד סוף 2020. זה יקרה?

"גם אם יימצא חיסון, עד שהאוכלוסייה תהיה מחוסנת יידרש זמן רב. עד שיושג חיסון ועד שיוכיחו שהוא יעיל וגם שהוא לא מסוכן, ועד שיתחילו לייצר אותו במיליארדים ולהביא אותו לישראל ולחסן את האוכלוסייה, יחלפו חודשים רבים מאוד. בוודאי נסיים את הסתיו ונעבור את החורף לפני שנוכל לומר שמדינת ישראל מחוסנת. לכן, אם לא נדע להתנהג נכון בזמן שהמגפה עוד פה, נסכן זה את זה".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תרופה של פעם בשנה

  הטור של סיון רהב...

מחשבות מתחת לסכך

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם