עיר התורה והעבודה Featured

 14 bney brak
 

משה נחמני

בני ברק – המושבה החלוצית שהוקמה בעידודו של הרב קוק ובתמיכת המזרחי
 
"עיר התורה והעבודה"

 

הרעיון להקמת בני ברק, כמושבה חקלאית, נולד בראשו של ר' יצחק גרשטנקורן זצ"ל. ר' יצחק היה חסיד גור, חניך ישיבת לידא, שבראשה עמד הרב יצחק יעקב ריינס זצ"ל, מייסד תנועת 'המזרחי'. מטרת הישיבה הייתה "לטפחאתכבודם העצמי של חניכיה, שיישאובגאון את נס התורה והלאום כאחד".

 

במשך לימודיו בישיבת לידא, נשם ר' יצחק את רוח חיבת הארץ ואת רוחה של תנועת 'המזרחי'; שם קיבל את המרץ והכוח שדחפו אותו, לימים, להקים את המושבה בני ברק.

 

המושבה הוקמה בשנת 1924 במאמצים מרובים ומתוך מסירות גוף ונפש. גם בהיותם נתונים במצבים קשים שדרשו הקרבה גדולה מצידם, לא נרתעו ר' יצחק וחבריו ממטרתם הנשגבה.

 

ייחודה של בני ברק ביחס למושבות אחרות שהוקמו באותה תקופה היה בכך שכל מייסדיה וראשוני מתיישביה היו יהודים חרדים. אהבת הארץ שבערה בליבם הופיעה מתוך קדושה וטהרה, כחזון תנועת 'המזרחי': יישוב ארץ ישראל בקדושה וברוח התורה. ואכן, רוב חברי המושבה בראשיתה השתייכו לתנועת זו. למעשה, 'המזרחי' היה הגוף היחיד שתמך, מבחינה רוחנית וכספית, בהקמתה של המושבה ובביסוסה.

 

כיום מכונה בני ברק "עיר התורה והחסידות", אולם תואר זה לא עלה על דעתם של מייסדי המושבה החקלאית. אדרבה, הם ביקשו להקים את "עיר התורה והעבודה", כשעיקרה של העבודה הוא עבודת האדמה. הם ביקשו לייסד עיר שבה יתמזגו לימוד התורה וקיום המצוות עם עבודת האדמה ובניין הארץ.

 

 

אנשי בני ברק שמעו בקול הרב קוק

 

ר' יצחק זכה ליחס מיוחד של חיבה והערכה מצידו של הרב קוק, עד כדי כך שהיה אצלו כבן בית.

 

לאורך שנותיה הראשונות של בני ברק, מעת היותה רעיון מופשט ועד להתבססותה כמושבה מפותחת, נעזרו חבריה ברב קוק, והוא שמח לסייע ככל שעלה בידו. עזרתו הקיפה את כל צדדי החיים של המושבה, הגשמיים והרוחניים: מביסוסה החומרי ושמירה עליה מפני פורעים, דרך פסיקות הלכתיות לבעיות סבוכות, ועד לסידורי הרבנות והשכנת השלום בין התושבים. ומעל הכול ובבסיס הכול – העידוד הרוחני לרעיונם הנשגב והקדוש.

 

תמיכתו והשפעתו של הרב קוק, ראש היהדות החרדית בארץ באותם ימים, נחשבה בעיני התושבים זכות גדולה. "ראש שבטי ישראל אתה, ובכבוד גדול יקבלוהו כל אנשי בני ברק וישמעו לקולו", כלשונו של אחד מרבני המושבה במכתבו לרב קוק.

 

לא קלה הייתה דרכו של ר' יצחק. רבים קמו כנגדו והטילו ספק בתוכניותיו. היו גם רבנים ואדמו"רים שפקפקו בחלומותיו. בזמניו הקשים מצא ר' יצחק אוזן קשבת אצל הרב קוק, כפי שסיפר בזיכרונותיו:

 

"הגאון הנ"ל היה למאור עיניי ולמורה דרכי באמונה שלמה בהתקשרותנו לבני ברק בכל זמן ועידן. בימים הכי קשים ונוראים, כשנסעתי לירושלים לשפוך את רוחי ונפשי לפני כותל המערבי, לא חסרתי אף פעם מלבקרו בהיכל קודשו. ההתחזקות והעידוד שקיבלתי ממנו היו לי למרפא נפש".

 

"ההשפעה באה מהציונות ו'המזרחי'"

 

הרב יהודה ליב מימון היה ראש תנועת 'המזרחי' בארץ ישראל בימי ראשית ההתיישבות בבני ברק, ובמסגרת תפקידו סייע רבות בבניינה של המושבה.

 

שנים לאחר מכן, בשנת תש"ב, כשביקש ר' יצחק גרשטנקורן להוציא לאור את ספרו "זכרונותיי על בני ברק", ביקש מידידו הרב פישמן-מימון לכתוב הקדמה לספר. הרב מימון נענה לבקשה, וכתב הקדמה רחבה ומרתקת, שבה התייחס לאישיותו של ר' יצחק, וכן באופן כללי ליחסם של החסידים להתיישבות. הקדמה זו הושמטה בחלק מהעותקים שנדפסו.

 

בין היתר כתב בה הרב מימון:

 

"מתוך מחנה החסידים התחלנו להרגיש תסיסה והתעוררות לעשות פעולות ממשיות, ודווקא בדרך הטבע, לטובת יישוב ארץ ישראל, תחייתה ובניינה.

 

אחד מן החלוצים הראשונים בתוך החסידים האלה הוא רבי יצחק גרשטנקורן, אשר זיכרונותיו על אודות עבודתו זאת, על כל התלאה אשר מצאתו ועל המכשולים ואבני הנגף שפגש על דרכו עד שזכה לראות בהתגשמות חלומו להוסיף מושב אחד בארץ ישראל.

 

וקורא אני את הזיכרונות האלה, ומתפלא אני על עקשנותו של אדם יחיד זה ועל עינוייו ונפתוליו. כמה כרכורים כרכר, כמה לבטים נתלבט, כמה געגועים ועקשנות וסבלנות נצטברו בנפשו, שהיה צריך להילחם ולהיאבק עם חבריו, עם הסביבה, עם שותפיו, עם אחים לדעה, עד שזכה לראות את בני ברק בבניינה! מי יתנה תוקף תלאותיו?

 

ואת האמת אגיד: קראתי את זיכרונותיו אלה לתיאבון, אבל לא מצאתי בהם את אשר חפצתי ורציתי למצוא; רציתי למצוא בתוך הזיכרונות האלה את אותו המעיין אשר ממנו שאב רבי יצחק גרשטנקורן אהבה וגעגועים לארץ ישראל עד כדי מסירת נפש – ולא מצאתי".

 

הרב מימון לא פירש בדבריו מהו אותו "מעיין" שממנו שאב ר' יצחק בהקימו את בני ברק; ואולם במכתב ששלח ימים ספורים קודם לכן אל ר' יצחק, פירש יותר את כוונתו.

 

מכתב זה התפרסם בפעם הראשונה בספרי 'חלוצים לציון', המתאר בהרחבה את תרומתו האדירה של הרב קוק להקמת בני ברק. המכתב הוא תוכחת מגולה של הרב מימון לידידו ר' יצחק על כך שלא ציין בספרו את העובדה שרעיון הקמתה של בני ברק נבע מתוך רוחה של 'המזרחי' אשר השפיעה עליו ועל חבריו המייסדים:

 

"י"ז בחשוון תש"ב

לכבוד ידידי הנכבד מר יצחק גרשטנקורן

אדון נכבד מאוד

 

עברתי היום על גיליונות ספרו, ואת האמת אגיד לו: ספרו נכתב לא ברוח האובייקטיבית היתרה; לציונות אין בו כל זכר, למרות מה שלי ברור, כי כל ההשפעה עליך ועל חבריך באה רק מהציונות ו'המזרחי'...

 

בכל הכבוד הראוי ובברכת ציון וירושלים

 

י"ל הכהן פישמן".

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תכלה שנה וברכותיה

  מאמר לראש השנה מאת...

לתת לכולם להיות שותפים

  מאמר לראש השנה מאת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם