תופעה אנושית נדירה Featured

 14 Moses Montefiore 1881
 
השר הצדיק מונטיפיורי – לכבוד ט"ז באב
המילה ירושלים הייתה לסיסמת חייו, ולמסירותו לארץ ישראל לא היה גבול. גם דבקותו במצוות הייתה תופעה נדירה בעלי ההון היהודים בכרכי המערב

משה נחמני

"כולם יודעים מה שפעל ועשה משה מונטיפיורי לטובת עמנו וארצנו, אבל השאלה היא מה עשינו אנחנו לזכרו של האיש הגדול הזה", כתב פעם ההיסטוריון ר' פנחס גרייבסקי. הוא הוסיף וסיפר כי כאשר התכונן להוצאת ספר על מונטיפיורי שוחח על כך עם הרב קוק, "והרב אמר לי כי לא יצאנו ידי חובתנו לגבי ר' משה מונטיפיורי".

יותר ממאה שנים חי משה מונטיפיורי, ואת כל ימיו הקדיש כליל לעם היהודי. הוא קנה לו שם עולם בפעולותיו הכבירות למען עם ישראל בכל פזוריו: באירופה, באסיה, באפריקה, ובמיוחד למען היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, אשר אי אפשר לתאר את קיומו בלי עזרתו של מונטיפיורי.

בבתי ישראל רבים בדורות הקודמים הייתה תלויה תמונתו של השר הצדיק בלבושו האופייני, כיפה שחורה לראשו. המוני בית ישראל העריצו אותו, רקמו אגדות סביבו ושרו שירים לכבודו. רבבות יהודים נשאו על שפתותיהם בהתפעלות ובחרדת קודש את השם הנכבד 'מונטיפיורי'. השם הזה היה לסמל הגדולה והנדיבות.

פעילותו למען עמו

שמו של מונטיפיורי התחיל להתפרסם בשנת 1840 כשהזדעזעה יהדות התפוצות לשמע עלילת הדם בדמשק. כנשיא מועצת הקהילות היהודיות באנגלייה יצא אז השר לעזרת יהודי דמשק, להצילם מהצרה הנרקמת. מונטיפיורי הצליח לפעול לזכות את הנאשם ועוד יותר: הוא השיג כתב רשמי מאת הסולטאן הטורקי המבטל את כל עלילות הדם על ישראל.

אהבתו לתורה, יראת השמיים שלו ודבקותו הנלהבת בקיום מצוות היו תופעה נדירה ביותר בקרב אילי ההון היהודים שבכרכי המערב. בימי תנועת התיקונים בדת הצהיר מונטיפיורי בפומבי, באספת המליאה של נציגי קהילות ישראל באנגלייה, שהוא תקיף בדעתו שלא לוותר אף על קוצו של יו"ד ממנהגי בית ישראל בשביל להשיג שוויון זכויות ליהודי אנגלייה. ביקורו הראשון בארץ ישראל הקדושה דחף אותו להתחזקות יתרה באמונה ובקיום מצוות, כפי שהוא מספר ביומנו

באותן שנים ביקר מונטיפיורי בווילנה, בקובנה, בוורשה וביתר ערי אירופה לשם הקלת הגזרות שהוטלו עליהם. ביקוריו עוררו התלהבות עצומה בקרב המוני יהודים. כל ילדי ישראל שנולדו בווילנה באותם י"א הימים שמונטיפיורי שהה בעירם נקראו בשמו משה. בבתי הכנסת באנגלייה נאמרה תפילה מיוחדת להצלחת ביקורו ברוסיה.

התומך ביישוב הארץ

פרק מיוחד, אולי המרכזי ביותר במפעל חייו של מונטיפיורי, הוא עזרתו הכבירה ליהודי ארץ ישראל וליישוב הארץ. מלבד עזרתו למוסדות היישוב הישן היה בעיקר ממניחי היסודות למפעלים יצרניים ליישוב הצעיר בארץ. בספר זיכרונותיו כתב מונטיפיורי: "הנני מתפלל לה' כי מסעי בארץ הקדושה יביא תועלת לאחינו בני ישראל, לא רק לאלה היושבים על אדמת הקודש, כי אם גם לאלה אשר יחפצו להתיישב עליה".

מונטיפיורי ביקר בארץ ישראל שבע פעמים. בארץ ישראל שררו מחלות ועוני, וביקורו של מונטיפיורי תרם רבות לקיומן של הקהילות בארבע ערי הקודש. בכל מסעותיו סייע להתפתחות היישוב העברי בארץ ולהקלת תנאי החיים של היהודים בה. מונטיפיורי קידם גם את התיישבות היהודית מחוץ לחומות ירושלים ועודד את העבודה היצרנית ואת עבודת האדמה.

אהבת ירושלים

בפתח מרכבתו היו רשומות באותיות זהב המילים: "זכרתי לך ירושלים עיר הקדושה", ואף על בגדיהם המפוארים של משרתיו ומלוויו הייתה חרותה המילה ירושלים, אשר הייתה לסיסמת חייו. בספרים שבספרייתו הוצמדה לכריכה הפנימית מדבקה ועליה הסמל המפורסם של מונטיפיורי אשר בראשו מתנוסס דגל ועליו הכיתוב "ירושלם", מוקד חייו ומשוש ליבו של מונטיפיורי.

אהבת תורה ומצוות

אהבתו לתורה, יראת השמיים שלו ודבקותו הנלהבת בקיום מצוות היו תופעה נדירה ביותר בקרב אילי ההון היהודים שבכרכי המערב. בימי תנועת התיקונים בדת הצהיר מונטיפיורי בפומבי, באספת המליאה של נציגי קהילות ישראל באנגלייה, שהוא תקיף בדעתו שלא לוותר אף על קוצו של יו"ד ממנהגי בית ישראל בשביל להשיג שוויון זכויות ליהודי אנגלייה.

ביקורו הראשון בארץ ישראל הקדושה דחף אותו להתחזקות יתרה באמונה ובקיום מצוות, כפי שהוא מספר ביומנו. בכל מסעותיו אשר נסע הוליך עימו את השוחט ובודק המיוחד שלו ואת המבשלת שלו לבל ייכשל חלילה במשהו לא כשר.

אהבתו לתורה הייתה רבה. בכל מקום שהיה מגיע אליו היה מקפיד להיפגש עם גדולי התורה וגדולי האדמו"רים. כך נפגש עם רבי ישראל סלנטר, רבי איצ'לה מוולוז'ין ועוד. "מונטיפיורי היה בר אוריין, ובכל יום שנה פרקו בתלמוד עם תוספות ומפרשים", העיד אחד מבני דורו במאמר שפרסם בעיתונות. לקראת יום הולדתו המאה למדו יהודי ירושלים במשך שנה תמימה את מסכתות הש"ס, וביום הולדתו נערכו מסיבות חגיגיות של סיומי הש"ס במעמד רבי שמואל סלנט, רבה של העיר.

"על טהרת הקודש"

ר' זרח ברנט, ממייסדי פתח תקווה, סיפר על מונטיפיורי: "האדם והיהודי הגדול משה מונטיפיורי היה מחזיק ישיבה בראמסגייט [שנקראה 'אוהל משה ויהודית'] שבה למדו עשרה רבנים על חשבונו, ובכל שבת היה מארח רב אחד על שולחנו. אני הייתי לפעמים נוסע לרמסגייט בימי המנוחה בקיץ, והייתי מתפלל בבית מדרשו. באחת השבתות הזמין גם אותי אל שולחנו, ואז הכרתי את מסירותו לארץ ישראל שלא היה לה כל גבול. בכל כלי ביתו, הכפות והקערות, השולחנות וכו', היה חקוק השם 'ירושלם'. על כל המפות והמגבות והשטיחים היה רקום השם 'ירושלם'.

"ראיתי כמו כן את אורח חייו הנאמן ממש על טהרת הקודש. לפני כל מאכל אשר אכל היה אומר הריני אוכל מאכל זה לכבוד שבת קודש. בכל יום השבת היה מלא שמחה בשוחחו אתי על דבר ירושלים. למחרת השבת הראני את קבר רעייתו (יהודית) שהתאבל עליה מאוד. ואמר שאם מצב הבריאות ירשה לו, ישתדל לבוא לארץ ישראל עוד פעם. זה היה אחרי שכבר מלאו לו מאה שנה, ואחרי ביקורו בפעם השביעית בארץ ישראל".

משה מונטיפיורי נפטר בט"ז באב תרמ"ה ונקבר בעיר מגוריו רמסגייט.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם