אדוני, ראש עיר הקודש Featured

 4 lion
 
"אם נחלק את ערי ישראל לשתי קבוצות, אז ירושלים תהיה בקבוצה אחת וכל השאר בקבוצה השנייה"
ההתאוששות מפגעי הקורונה, אתגר הלכידות החברתית, מזרח העיר והריבונות היהודית עליו, מי יהיה רב העיר הבא, הרכבת הקלה וגם היתר הבניה לבית המקדש שכבר מוכן בבניין העירייה * ראש עיריית ירושלים משה ליאון בריאיון לכבוד חגה של ירושלים

רועי אהרוני

משה ליאון חלם זמן רב על התפקיד הזה – מאז היה יו"ר הרשות לפיתוח ירושלים, ואולי עוד קודם לכן. בתשע"ג (2013) עבר להתגורר בירושלים והתמודד על ראשות העיר, אך הפסיד לניר ברקת. הוא שימש חבר מועצת העיר במשך חמש שנים, ואז התמודד שוב על ראשות העיר – והפעם זכה.

"התפקיד הרבה יותר מרתק ממה שדמיינתי", הוא מספר על התגשמות חלומו. "בכל בוקר, כשאני קם, אני מודה לקדוש ברוך הוא שהעניק לי את התפקיד הזה, שכולל עשייה מרובה למען ירושלים. בעזרת ה', אני מקווה להגשים את כל מה שהבטחתי ואת כל מה שאני חושב שצריך לעשות למען העיר".

לדעתו, ההצלחה הגדולה שלו עד כה היא היכולת "למתן את המתח שקיים בעיר בין חרדים לחילונים ובין ערבים ליהודים. המיוחדות של ירושלים היא שיש בה אוכלוסייה מכל הגוונים ומכל הסוגים: ערבים ויהודים, חרדים, חילונים וציונות דתית על שלל סוגיה. כולם מרגישים שירושלים שלהם, וכולם מצפים ממני להיות ראש העיר שלהם".

איך יוצרים ירושלים שתתאים לכולם?

"צריך הרבה סבלנות, סובלנות והידברות. חייבים לדבר, שכל אחד יכיר את האחר ואת צרכיו. תקופת הקורונה הייתה הוכחה חד-משמעית לכך שבסוף כולם ערבים זה לזה וכולם צריכים לדאוג זה לזה. בתקופה הזאת גילינו שכל אחד אחראי, ברצונו ושלא ברצונו, לבריאותו של חברו ולהצלחתה של העיר להתמודד עם המשבר, ולכן נוצרה פה לכידות חברתית בין כולם. כולם דאגו לכולם ממש, וזו הייתה חוויה מיוחדת במינה".

אין ספק שתקופת הקורונה גלגלה אתגר לפתחו של ראש עיריית ירושלים. ירושלים התגלתה כאחד ממוקדי התחלואה, דבר שהוביל לסגר על כמה משכונות העיר – למגינת ליבו של ליאון. ביקשתי ממנו לסכם את התקופה עד כה. "לא חווינו מגפה כזו בדורות שלנו", הוא אומר. "היום אנחנו מבינים את התפילה שאנחנו אומרים 'מנע מגפה מנחלתך'. התקופה הזאת בירושלים הייתה מאתגרת במיוחד. בשיאה, הגענו ל-3,600 חולים. היום אנחנו מדברים על מאות חולים, וגם הם נרפאים לאט לאט".

הממשלה אכן הפשירה את הקרקעות בחומת שמואל ובגבעת המטוס. כרגע אנחנו מתכננים את הבנייה שם. בגבעת המטוס יצאנו כבר במכרזים למכירת דירות. אני לא מוצא שום הסבר מדוע הייתה הקפאה מלכתחילה. הרי גרים בהר חומה עשרות אלפי אנשים, והקרקעות שהופשרו כעת הן למעשה השלמה לשכונה הזאת. אותו דבר בגבעת המטוס שהיא ליד גילה

 

אתה מסכים בדיעבד עם ההחלטה להטיל סגר על ירושלים?

"וואו. זו שאלה קשה וקלה", הוא עונה. "אני עדיין חושב שלא צריך להטיל סגר על שכונות. בטח לא על שכונות בירושלים, שכל אחת מהן מונה עשרות אלפי אנשים, כשהיו בשכונה מקסימום 200 חולים. הסגר לא מסייע להדביר את המחלה – הוא נועד למנוע מאנשים לצאת מהשכונה ולהדביק אחרים. זה לא מה שהוכיח את עצמו.

"אבל עברנו את זה בשלום, מבחינתי הכול מאחורינו, ואנחנו רק צריכים להתפלל לרפואה לכולם ושהקורונה הזאת תחלוף מהעולם".

איך משפיעה הקורונה על העיר המתוירת ביותר בישראל?

"אין ספק שהקורונה פוגעת בתיירות בירושלים. 90 אחוז מהתיירים שמגיעים בדרך כלל לארץ – מגיעים לירושלים. בינתיים התיירות מחו"ל נפגעה, אבל אני מקווה שהיא תחזור כמה שיותר מהר.

"עד אז, אנחנו מעודדים את התיירות הפנימית ואנחנו קוראים לכל תושבי מדינת ישראל לבוא לבקר בירושלים, במיוחד בחודשי הקיץ, כשמזג האוויר אחרי הצהריים הוא נפלא. אחרי הכול, לאזרחים רבים בישראל – ירושלים היא חוץ לארץ".

עוד תקום כאן בירת היי-טק

ליאון חדור מטרה לחזק את מצבה הסוציו-אקונומי של העיר. בסולם מ-1 עד 10, מקבלת ירושלים את הציון הנמוך 2. "המטרה שלי היא להחזיר את ירושלים לתפארתה, לעוצמתה ולחוזקה", מצהיר ליאון, ומציין שלוש דרכים שיובילו לכך ושאותן הוא מתכנן לקדם בקדנציה הקרובה שלו:

"קודם כול, צריך לבנות כמה שיותר יחידות דיור; גם כדי שיבואו לכאן זוגות צעירים מכל רחבי הארץ, וגם כדי שהירושלמים לא יעזבו. כרגע אני מתכנן עשרות אלפי יחידות דיור ונבנה אותן בשנים הקרובות.

"כדי לעודד אנשים לבוא לגור בירושלים, אנחנו מפתחים כאן את מערכת החינוך המתקדמת ביותר בארץ, שלא לדבר על חיי התרבות והקהילה שיש בירושלים ואין בשום מקום אחר.

"בנוסף, אנחנו מייצרים עכשיו מקומות תעסוקה כדי שהאוכלוסייה שתגור בעיר תהיה אוכלוסייה חזקה. אנחנו בונים מיליוני מטרים מרובעים של משרדי תעסוקה בירושלים, שחלק גדול מהם יהיה משרדי היי-טק. אני בהחלט מתכוון שירושלים תהיה בירת ההיי-טק של עם ישראל. אנחנו גם רוצים להחזיר לעיר משרדי ממשלה שעזבו אותה".

בריאיון לפני הבחירות המוניציפליות אמרת לנו שהממשלה חייבת להפשיר את ההקפאה וכך תוכל לבנות.

"הממשלה אכן הפשירה את הקרקעות בחומת שמואל ובגבעת המטוס. כרגע אנחנו מתכננים את הבנייה שם. בגבעת המטוס יצאנו כבר במכרזים למכירת דירות. זה לוקח זמן, אבל אני מאמין שבשנה-שנתיים הקרובות נצא להיקף בנייה גדול מאוד".

ליאון טוען שאי אפשר להחזיר את גלגל ההקפאה אחורה. "ברגע שהפשירו, כבר אי אפשר לקרר בחזרה. אני לא מוצא שום הסבר מדוע הייתה הקפאה מלכתחילה. הרי גרים בהר חומה עשרות אלפי אנשים, והקרקעות שהופשרו כעת הן למעשה השלמה לשכונה הזאת. אותו דבר בגבעת המטוס שהיא ליד גילה".

אני והשר לענייני ירושלים

שעות ספורות לאחר שהוכרז כי הרב רפי פרץ ייכנס לקואליציה בתפקיד השר לענייני ירושלים, אני שואל את ראש עיריית ירושלים מה דעתו על כך. "אני שמח, רפי פרץ הוא ידיד שלי", הוא עונה. "יש מאחוריו עשייה ענקית במדינת ישראל – בשירותו הצבאי ובמערכת החינוך. אנחנו בהחלט נעבוד בשיתוף פעולה".

ליאון מבקש שלא להתייחס לסיטואציה הפוליטית המורכבת אלא לתפקיד עצמו. "אני ראש עיריית ירושלים, אני באמת לא מתעסק בנושאים הפוליטיים. אני רוצה שירושלים תצליח, ולשם כך אני עושה הכול".

למה בעצם אנחנו זקוקים לשר לענייני ירושלים בנוסף לראש העיר?

"בשונה משאר הערים, ירושלים בהיותה עיר הבירה מקבלת תקציב מיוחד שנועד לפתח אותה. לצורך כך, הממשלה הקימה רשות לפיתוח ירושלים, שבמהלך השנים הייתה תחת ראש הממשלה או תחת השר לענייני ירושלים. השר לא מתעסק בעניינים המוניציפליים של העיר, אלא ממונה על הרשות הזאת.

"הרשות לפיתוח ירושלים מקימה למשל אזורי תעשייה, כמו למשל הר חוצבים או אזור התעשייה עטרות. אבל עדיין, ראש העירייה הוא שנותן את הרישיונות ודואג לפתח את המקום; השר לענייני ירושלים הוא בסך הכול סיוע".

ירושלמי זועם ביקש ממני לשאול מתי יסתיימו העבודות של הרכבת הקלה שמפריעות לרבים מתושבי העיר.

"גם אני רוצה כמוהו שיסתיימו העבודות הללו. כשהן יסתיימו, תהיה לנו עיר עם רכבת קלה ולא נצטרך לנסוע ברכב פרטי. אלה עבודות ארוכות-טווח, אבל אנחנו עושים הכול כדי שזמן העבודה יצומצם.

"אני יכול לומר שבסוף 2022 קו אחד יסתיים במלואו, והקו השני יסתיים בשנת 2024 או 2025. אבל העבודות העיקריות יסתיימו בשנה הבאה, ולאחר מכן יהיו פחות רעשים וסגירת תנועה".

מה דעתך על כך שלא מאריכים את כהונתו של הרב הראשי לירושלים, הרב אריה שטרן?

"לצערי, אני לא קובע בנושא הזה כלום. לפי החוק, הרב הראשי צריך לפרוש בהגיעו לגיל 75. אפשר להאריך את זה עד גיל 80, אבל בשביל זה צריך את הממשלה. אני מקווה שעכשיו עם הקמת הממשלה יעשו את כל המאמצים כדי להאריך את תקופת כהונתו. אני מאוד אוהב ומעריך את הרב אריה שטרן".

בראיון איתנו אמרת שאתה רוצה שרבה של ירושלים יהיה מהציונות הדתית.

"ברור. גם אם הרב שטרן יסיים את תפקידו, מחליפו יהיה ציוני-דתי, אין בכלל מה לדון".

איך אתה יכול לדעת שכך יהיה?

"עזוב. זה מה שיהיה".

גם אני רוצה שיסתיימו עבודות הרכבת. כשהן יסתיימו, תהיה לנו עיר עם רכבת קלה ולא נצטרך לנסוע ברכב פרטי. אלה עבודות ארוכות-טווח, אבל אנחנו עושים הכול כדי שזמן העבודה יצומצם. "אני יכול לומר שבסוף 2022 קו אחד יסתיים במלואו, והקו השני יסתיים בשנת 2024 או 2025. אבל העבודות העיקריות יסתיימו בשנה הבאה, ולאחר מכן יהיו פחות רעשים וסגירת תנועה
"מברך על תוכנית טראמפ"

העיתונאי נדב שרגאי פרסם בעיתון "ישראל היום" תוצאות סקר של מכון וושינגטון. לפי הסקר, בשנים האחרונות חל שינוי בהשקפותיהם של ערביי מזרח ירושלים: אם לפני כעשור, 52% מערביי מזרח העיר העדיפו לקבל אזרחות ישראלית על פני פלשתינית, הרי שהיום רק 15% מעדיפים את האזרחות הישראלית. אני מבקש מראש עיריית ירושלים להתייחס לתוצאות הסקר.

"אני לא מכיר סקר רציני שנעשה בזמן האחרון, אבל בלי לפגוע בסוקרים למיניהם, אני חושב שזה קשקוש מוחלט", עונה ליאון. "להפך, אני חושב שמספר תושבי מזרח ירושלים שרוצה אזרחות ישראלית הוא הרבה יותר גבוה. לפי מה שאני חש, במיוחד בתקופת הקורונה, רבים מתושבי מזרח העיר רוצים להיות אזרחי ישראל ותושבי ירושלים".

איך אפשר לצמצם את הפערים בין מערב העיר למזרחה?

"זה חלק מתפקידי. צריך להשקיע בתשתיות של מזרח העיר מיליארדי שקלים. אנחנו גם עוסקים בהקמת אזורי תעסוקה במזרח העיר לתושבים ממזרח העיר. בנוסף, כבר היום אתה יכול לראות שאזור מזרח העיר הרבה יותר נקיי ממה שהיה לפני שנה".

האם תוכנית טראמפ תשפיע על ירושלים?

"תוכנית טראמפ בסך הכול מסירה את הספקות. אם למישהו היה אי-פעם ספק אם ירושלים מאוחדת, באה תוכנית טראמפ ואומרת – אנחנו מאחדים את מזרח ירושלים ומערבה כך שירושלים תהיה עיר של כולם תחת השלטון הנוכחי. לכן אני מברך על תוכנית טראמפ, ומקווה שהיא תיחתם.

"בנוסף, התוכנית תסיר את הספקות שקיימים היום במזרח העיר, אם התושבים הם תושבי מדינת ישראל או הרשות הפלשתינית. תוכנית טראמפ אומרת לתושבי העיר באופן חד-משמעי: אתם תושבי ירושלים תחת מדינת ישראל. כך לא יהיה מקום לחדירה של הרשות הפלשתינית ושל ארגונים אחרים למרכז העיר".

אתה תומך בתוכנית גם אם היא תכלול הקמת מדינה פלשתינית?

"אני תומך בכל מה שקשור לירושלים. מעבר לכך – אני לא מתייחס".

היתר הבנייה לבית המקדש

חגיגות 53 שנים לשחרורה של ירושלים הן קצת אחרות, כמובן, בתקופת קורונה. "לצערי השנה לא חוגגים בטקסים המוניים ולא צועדים במצעד הדגלים שאנחנו כל כך אוהבים ומתרגשים ממנו בכל פעם מחדש", אומר ליאון. "אבל מצאנו תחליפים, גם בשכונות וגם באירועים מרכזיים שיועברו באינטרנט ובטלוויזיה. יום ירושלים הוא יום שאי אפשר לדלג עליו".

אני מבקש מליאון לעמוד על ההבדלים המהותיים שהוא רואה בתפיסת עולמו בין ירושלים לתל אביב. "אי אפשר להשוות", הוא אומר. "ירושלים היא אחת ויחידה. עיר שיש בה קדושה וחילוניות, ערבים ויהודים, מסגדים, כנסיות וכמובן הכותל המערבי וכל ההארד-קור של היהדות שמתנקז לכאן. יש בה שלושת אלפים שנה של היסטוריה והיא מושכת הכי הרבה אנשים מכל קצוות תבל.

"תל אביב, עם כל הכבוד, היא עיר כמו כל הערים האחרות, כך שאי אפשר להשוות בין השתיים. אם נחלק את ערי ישראל לשתי קבוצות, ירושלים תהיה בקבוצה אחת וכל שאר הערים בקבוצה השנייה".

איזה שיר-ירושלים אתה הכי אוהב?

"וואו, הרבה", הוא עונה. "בטלפון אצלי מתנגן 'אור וירושלים' בביצוע של יהורם גאון. אבל יש עוד הרבה שירים יפים".

יום ירושלים נתפס כיום חג אצל הדתיים-לאומיים ומתקשה להפוך ליום כלל-ישראלי.

"אתה צודק. צריך לעשות עוד ועוד אירועים שקשורים לירושלים. מערכת החינוך מכווננת לכך שבאותו יום, אולי אפילו במשך אותו שבוע, לומדים על ירושלים בכל בתי הספר בארץ. אנחנו תמיד שמחים בבואם של כל תושבי ישראל לירושלים. אבל אתה יודע מה, גם אם רק הציונות הדתית מגיעה לירושלים לחגוג באותו יום – זה שווה הרבה. זה קהל גדול וזה בהחלט הופך יום שמח לירושלים".

אנחנו חוגגים 53 שנים לאמירה "הר הבית בידינו", אבל לפעמים אנחנו מרגישים שבפועל הוא לא ממש בידינו.

"חד-משמעית: הר הבית בידינו, הכותל בידינו ומזרח העיר בידינו".

אז מדוע אין פיקוח עירוני בהר הבית?

"זה הסכם של שנים על גבי שנים, כרגע זה לא מה שמפריע".

איך אתה מתכונן לבניית בית המקדש?

"מבחינתי, היתר הבנייה כבר מוכן בעירייה. רק צריך לומר לי למי למסור אותו והוא ייבנה בעזרת ה'".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ירושלים עולה עולה

  מאמר מאת עפר ברקוביץ

חופש טוב

  שלשה טיפים למימוש החופש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם