החרדית מהתקשורת Featured

 390 11 veron
"בימים הללו הציבור החרדי חוטף פעמיים – מהמחלה מבפנים ומהציבור הישראלי מבחוץ"
אם אתם חיות רשת, ולמען האמת גם אם לא, אין צורך להציג לפניכם את דנה ורון: אשת תקשורת חרדית ישראלית, מגישה ברדיו קול חי וברדיו ירושלים, כותבת באתר הידברות, מככבת בסרטונים של ערוץ 13 ובעיקר השופר ברשת של המגזר החרדי שקולו איננו נשמע. נראה שאין זמן טוב מימי הקורונה כדי לברר על היחסים המורכבים שבין מדינת ישראל ובין המגזר החרדי: האם יכול להיות שאנחנו עומדים לפני בואו של עידן חדש?

אדם פז

על רקע התפשטות נגיף קורונה בריכוזים חרדיים חוללה המגישה רינה מצליח סערה אחרי שהכלילה את הציבור החרדי ואמרה כי מדובר בציבור שאינו מקבל עליו את צווי המדינה. את הדברים אמרה מצליח באולפן חדשות 12 ועוררה עליה את זעמם של חבריה לערוץ. בפתח דבריה אמרה מצליח: "אני צריכה לתאר לכם מה קורה כשאברך מקבל צו גיוס למרות שהוא יודע שהוא לא יתגייס? אילו הפגנות וסגירות כבישים אנחנו רואים?" אני לא מתאפק ופותח את הריאיון דווקא בנקודה הזאת.

למען האמת, חוץ מההכללה השטחית רבים מאוד ברחבי הרשת לא מצאו בדבר הזה איזה דבר שנאה יוצא דופן. היא מנקודת מבטה החילונית רואה את החרדים כמי שאינם שותפים.

"צריך להבין שהסיפור של רינה מצליח יושב על זמן מאוד רגיש שבו הציבור החרדי מנסה להדוף מתקפה תקשורתית רבתי. במיוחד חדשות 12. גם דנה וייס, שבאולפן ניסתה להגיב לרינה, בסך הכול מנסה לזכות באהדת הציבור שאיבדה כשמחתה על שבנימין נתניהו אמר 'בעזרת השם'. מאוד צרמה לאוזן ההכללה הבוטה על הציבור החרדי; רוב הציבור החרדי לא משתף פעולה עם מדינת ישראל? לא מקשיב לרשויות? הפכה את כולם לנטורי קרתא.

"כל זה בימים שבהם הציבור החרדי חוטף פעמיים – פעם אחת בעיקר מעניין התחלואה ופעם שנייה מבחוץ, מהציבור החילוני. על מה הכעס? שהוא גר בצפיפות יתר? שהכול הגיע אליו בעיכוב? שהיעדר הוראות גרם לו לפעול לפי הנחיות ישנות? בפורים עוד הותרו התכנסויות גדולות של 2,500 איש. אז מה רוצים ממנו?"

מדומני שהביקורת על החרדים היא שהיה זלזול בנהלים שקיבלו עד שלא נאכפו.

"קודם כול, חבל שלא נאכפו. אני מרגישה שהתירו את דמנו. אני מצפה לאכיפה מוגברת כלפי כל פורעי החוק. אבל זו לא הבעיה. אני עובדת ברדיו קול ברמה ורואה את ההבדל באינטנסיביות של ההודעות שיוצאות כיום מול מה שנשלח אלינו כשהמגפה רק החלה. הייתה כאן פשלה של החוליה המקשרת, שלא השקיעה מספיק בהעברת המסר בצורה הנכונה.

"מה שהציבור הישראלי רואה זה מה שהתקשורת דואגת לצלם ולשים עליו זום, כי אם היינו נוסעים עכשיו לוויקטורי בהרצלייה, היית מצלם תמונות לא הרבה יותר יפות. אפשר לעמוד עם מצלמה על כל עיר ולחכות שתהיה הפרה של הנחיות, ולא עושים את זה. כל הכתבים עומדים כמו ציידים על רחוב רבי עקיבא, מחכים להתקהלות הראשונה שתגיע כדי לומר 'זו חזות הכול'. ככה לא עושים תקשורת. זו ההגדרה לעוינות תקשורתית.

"כשמנסים להבין את הסיפור המלא של הציבור החרדי יש כאן טרגדיה כפולה. סיקור עוין, כשל בהעברת המסרים ממשרד הבריאות ומרבני המגזר שלא הסבירו נכון, ומצד שני המגפה הגדולה שמכה בו. תכניס למשוואה שאורך החיים החרדי הרבה יותר קהילתי, אינטנסיבי – גמ"חים קטנים, שמחות יומיומיות, בתי מדרש.

"תאמין לי שאף אחד לא רוצה למות פה, אבל אנחנו זוכים לסיקור שלילי מעצם היותנו. עד היום בציבוריות הישראלית מתייחסים למגזר החרדי כמו לאיזו חוויה אנתרופולוגית, כאילו היינו עדר אלפקות שצריך לתעד, או כמו לפרזיטים, עושקים וטפילים. אין אמצע ואין שוויון.

"בשולי הדברים, להערכתי התחלואה הגבוהה היא בגלל ארגוני החסד החרדיים שנמצאים תמיד בשורה הראשונה. ההירתמות החרדית תמיד שם להתערב ולעזור. משום מה את התאוריה הזאת לא תשמע בשום מקום. אם היינו מסתובבים עם מצלמה בתל אביב, גם שם היינו מוצאים את ההתגודדות הזאת. אין ספק שצריך להעביר נונים גדולים גם לליצמן וגם לכל המחזיקים במידע ולא משכילים להתריע לפני הציבור על חומרת המצב. ההרגשה הכללית היא שאנחנו בדיליי של שבועיים משאר האוכלוסייה".

ומעבר להתנהלות הראשים, בהתנהלות החרדים אין ביקורת כלל מבחינתך?

"יש שנשמעים יותר ויש שנשמעים פחות. מי שרוצה להתחצף עושה את זה. זו לא קבוצה הומוגנית למרות שכולם נראים אותו הדבר. זה המקום להציף את המצוקה האמיתית של החרדים שאין איש פוצה פה עליה: לנו אין שופרסל און-ליין. אין הזמנות מרמי לוי. הכול סופרים לחסד וגמ"חים של אברכים. אין לנו אפליקציות או משלוחים בקליק. זו בעיה אמיתית של רכש ערב חג.

"יש משפחות של 12 ילדים ב-75 מ"ר. מה יעשה הנער ולא יחטא? בקריית יערים הרימו מערך שלם של שליחויות, ואנשים לא יצאו מהבית. עשו הסגר מלכתחילה ומנעו את התחלואה. יש כאן ציבור רחב שלא מקבל את הפתרונות האלה. אני חושבת שפיקוד העורף היה צריך להיכנס מזמן. למה צריך שיהיה הסגר מדיני בביתר עילית, באלעד ובבני ברק כדי לעשות את אותו הדבר?

"ובאשר לתסיסה של הציבור, קשה מאוד למשפחה מרובת ילדים שאימא ואבא יהיו בבידוד. זו אוכלוסייה שונה תרבותית. צריך לתת תוכניות אופרטיביות. זו לא רמת אביב גימל. וכאמור, גם לשם אם תבוא עם מצלמות, תמצא את המפרים".

איך את מסבירה באמת שכל נציגי הציבור החרדי לא העבירו את ההנחיות שקיבל כלל הציבור הישראלי?

"אתה שואל שאלה טובה. יש פה כשל אמיתי. יש לנו שר בריאות חרדי. מישהו יצטרך לתת על זה את הדעת. אבל לדעתי זו בעיה גורפת מעבר למגזר: אתמול קיבלתי מסרון מראש המועצה האזורית קריית ארבע, שטען שלא נותנים לו שמות פרטניים של חולים במועצה. המועצות כולן כבולות ידיים. זה עובר מעל הראש שלהן ישר לתקשורת. אף אחד לא מצליח לפעול באופן אופרטיבי. במגזר החרדי יש איזה טיפול לא נכון, אני לא רוצה לומר בזדון, כדי לשמור אותם חולים. אם לא יפתרו לאנשי בני ברק את הבעיה מבפנים, זה כאילו אומרים להם 'תיסגרו ותמותו', חלילה.

"אני בפורום של יותר ממאה מובילי דעה בקרב הציבור החרדי שהחליטו לארגן יוזמה התנדבותית ולסייע בחלוקת מצרכים, בהסברה, בפרסום, בקשר עם רבנים משפיעים. אני לא מבינה, למה זו לא פעולה שמגיעה מלמעלה? למה אזרחים צריכים ליזום ולהתנדב לעשות את הפעולות האלמנטריות הללו?"

לטווח הרחוק יותר, אילו מסקנות אנחנו צריכים להסיק?

"תראה, אני בעלת תשובה. זה אומר עוף מוזר גם פה וגם שם. אינני יודעת לומר מה ההשלכות, אבל ברור לי שהציבור החרדי ישנה את פניו. הנתק עלה לו בחיים. רואים את התמונות מברוקלין. ציבור אהוב ואוהב. אני, שאינני מיינסטרים, מסתכלת בתמונות ובוכה. אתה רואה אנשים עם טוב בעיניים, שאין להם כוונה רעה, שישלחו לך עוגה אם תהיה שכן שלהם. המוות הזה הגיע בגלל בעיית התנהלות קשה, וחד-משמעית הנתק לא יוכל להימשך.

"השינוי בעיניי יקרה גם כלפי חוץ: בתקופה של משבר לאומי, של אי-ודאות כלכלית, הייתי מצפה מהתקשורת שלנו לתת את הדין פעם אחת ולתמיד אם היא משתמשת בכוח שלה להיות גורם מקטב ומפלג או להיות גורם מפשר ומאחד. התפקיד שהיא בוחרת לעשות פעם אחר פעם משפיל. לא סתם השבוע כל הרשתות החברתיות געשו נגד מגישי החדשות.

"זה המקום להציף את המצוקה האמיתית של החרדים שאין איש פוצה פה עליה: לנו אין שופרסל און-ליין. אין הזמנות מרמי לוי. הכול סופרים לחסד וגמ"חים של אברכים. אין לנו אפליקציות או משלוחים בקליק. זו בעיה אמיתית של רכש ערב חג"

 

"אנשים שאינם דתיים אומרים 'חלאס עם הקריאה החד-כיוונית'. מראים טבלה בפריים-טיים ש-50% מחולי הקורונה בישראל הם חרדים. מה זה הפילוח הזה? אם היו מפלחים לאתיופים ולרוסים כולם היו מזדעזעים. אדם חולה לא נהיה חולה בגלל מוצאו או שייכותו המגזרית. אנחנו נמצאים במצב שמצריך מכולנו לשנות מעט מההרגלים שלנו".

אנחנו לא צופים כפויים בידיים של קומץ שדרנים

"כמה קל לשנוא את החרדי? בעידן שבו סוגדים לאגו, לכוחי ועוצם ידי, לגוף האנושי, הדוס הוא באמת תחתית שרשרת המזון. תמיד יותר שחור. יותר מלוכלך. עיניים קטנות מתרוצצות בחורים, טפיל, עצלן, עני, ועכשיו גם מעביר מחלות. הם יביאו עלינו את המגפה, הם עוד יהרגו את כולנו. לא נעים להגיד, אבל זה לא עיתון מגרמניה הנאצית. זה הראש של רובנו. וככה הוא עובד מבפנים. אם אני לא דוסית בעצמי, אני מזדהה עם זה בקלות.

"כי הרי מה מקדשת הדת היהודית? שפלות קומה? ויתור עצמי? הכנעה? גבב מילים מאוד לא מושך ב-2020. לנו כל הזמן אמרו: תכבוש, תשיג, תהיה.

"חבל שקורונה באה והביאה איתה את כל חוסר האונים הזה כנגד כל מה שלמדנו להיות"
(מתוך דף הפייסבוק של ורון).

דנה ורון גדלה במשפחה לא דתית. הוריה התגרשו כשהייתה בכיתה ג', והיא חזרה בתשובה עם אימה ועברה עם המשפחה לבני ברק. כשחזרו לגור בתל אביב בגיל הנעורים לא שמרה מצוות אף שלמדה במוסדות דתיים-לאומיים, אך רגע לפני גיוסה לתפקיד נחשק בגלי צה"ל החליטה לחזור בתשובה ולא להתגייס. לפני כעשור חזרה ורון לתקשורת. בעבר הגישה תוכניות ברדיו קול חי, אחר כך קול ברמה ואז ברדיו ירושלים.

נו, למה לתקשורת?

"כי יש לי פה גדול", היא שולפת מייד, "ואני משתדלת לנתב אותו למקומות הנכונים. התחלתי לראות את השקר שמתהלך על מי מנוחות תקשורתיים בנושאי בג"ץ, ימין ושמאל, קהילת הלהט"ב, שדולת הנשים, נושאים שהם כאילו קונצנזוס אבל הם בעצם דיקטטורה ליברלית".

איך האינטראקציה עם הקולגות החילונים?

"לפעמים מכות ולפעמים ליטופים. באופן כללי יש איזו תקרת זכוכית לציבור הדתי והחרדי בכל מה שקשור להתברגות בתקשורת, ובפרט בתקופה הזאת. אין כמעט מגע ושיח. הדרך שלי די נחסמה בערוצים הגדולים. קשת ורשת לא מאפשרות לי במה למרות שהייתי מאוד קרובה לקבל. יש כמה גורמים שעוצרים אותי, להערכתי כי הדעות שלי מאוד נחרצות. ככה זה כשמפחדים משיח אמיתי. לכן אני מעלה את התכנים דרך הפלטפורמות שלי, החברתיות. השקר נחשף, והאמת הולכת ומתבהרת. הודות לאינטרנט אנחנו כבר לא צופים בידיים של קומץ שמנהל את תוכנית השידורים ואת דעת הקהל פה".

בואי נחזור להנהגה החרדית: בסופו של דבר בין הפרטים יש יחסים טובים. כולנו קורבנות של ההנהגות הפוליטיות והשיוכים הפוליטיים שלנו. האם נכון לומר שהציבור החרדי בעצמו נגוע בזה קצת יותר?

"אין ספק שהנושא של הקורונה חשף את הציבור החרדי לבעיה מצד ההנהגה. הרב אמר X ואז שינה ל-Y. זה דור שהאמת נעדרת ממנו, וכשהאמת נעדרת גם צדיקי הדור בהתאם לדור. זה קשה ולא פשוט. בפוליטיקה לי אישית מאוד קשה. בכל פעם בבחירות בחרתי מישהו אחר. כבר שנים אני לא מסוגלת לבחור בש"ס, בגימל או בליכוד. תמיד מוצאת את עצמי בשוליים שבשוליים. וזה כי חב"ד מאוד ברורים בעניין שלמות הארץ. בכל אופן, עצוב שהולכים שולל.

"בשולי הדברים, להערכתי התחלואה הגבוהה היא בגלל ארגוני החסד החרדיים שנמצאים תמיד בשורה הראשונה. ההירתמות החרדית תמיד שם להתערב ולעזור. משום מה את התאוריה הזאת לא תשמע בשום מקום"

"אני מסייגת את דבריי ואומרת שכמובן הביטול לדעת תורה הוא דבר ללא רבב. רק צריך לוודא שאנחנו אכן מתבטלים לדעת תורה. נצטווינו 'עשה לך רב', אבל מי יהיה הרב שלך, את זה אתה צריך לבחור.

"אינני חושבת שבציבור החרדי חסרה האינדיווידואליות, פשוט הציבור החרדי מבין שיש גדולים והולך איתם, וזה בסדר מבחינתי. הבעיה היא אכן בדרך שבה מנתבים לצערנו את המנהיגים. ראיתי איך הנכד של הרב קנייבסקי מעביר לו את המידע על הקורונה בהתחלה. לא פלא שההוראה הראשונה הייתה חלבית. אם ליצמן היה מרים טלפון בסך הכול לארבעה מובילי דעה בציבור החרדי, היו נחסכים חיי אדם. מי מעדכן אותם?"

את חושבת שיש תמורות בציבור הישראלי ביחס לחרדים?

"הציבור הישראלי לא צריך לדבר חרדית, פשוט השיח צריך להגיע למקום לא זר ולא מנוכר. הבעיה היא לא בשפה עם החרדים אלא בשפה עם היהדות בכללה. יש ניכור אמיתי לשורשים שלנו. כשאין מושג בשורשים יהודיים, לא פלא שכל כך כועסים על התרבות הזאת. לא מבינים אפילו את הבסיס שלה. לך ארבעה דורות אחורה, כל עם ישראל שמרו מצוות. תראה אותנו היום. לא פלא שקשה לייצר אמפתיה. אז בואו נדבר על אמפתיה ליהדות. בעצמי הייתי צריכה לעצום עיניים מהרבה חרדים לפני שחזרתי לדת. אם הציבור יכיר קצת יותר את השורשים שלו, יהיה לו הרבה יותר קל להבין".

פסח, חג הגאולה הראשונה. מהי גאולה בעינייך?

"אני חושבת שאנחנו נמצאים היום במשבר עולמי שהוא צומת מאוד חשוב לכולנו. אפשר להסתכל על קצה המקל, על הנגיף, על השוק הרדום. יש הרבה סיבות לפי הטבע. עוד מעט נחזל"ש ונחזור כל אחד לענייניו, האינסטגרם יחזור להיצבע בקונפיטורות ממסעדת מישלן, והתמונות יהיו מהטיול האחרון בקרפטים. אבל אני ממש מקווה שלא חוזרים לשם.

"אני חושבת שהיכולת שלנו להסתכל על הכול כעל אצבע א‑לוהים הוא הנקודה. זה דורש מהחברה כולה חשיבה מחודשת: מה התכלית, מה באתי לעשות. זו בחירה שלנו, והיא תקבע את האופי של ההמשך להתקדמות הגאולה. כאדם מאמין אני אומרת שבשבילי נברא העולם. לא יכול להיות שמה שאנחנו עוברים כאן הוא סתם, ואם כל העולם סובל, זה גם בשבילי.

"אנחנו בליל סדר שדומה מאוד לליל הסדר הראשון, כפי שכבר אמרו רבים. אנחנו בבית, ובחוץ הנגף משתולל. אי אפשר להתעלם מזה. אנחנו בציפייה אמיתית ומרגישים שמשהו גדול חייב לקרות. בעיניי דווקא כל מה שהציבור החרדי עובר גורם לו להרים את העיניים לשמיים ולומר: נו, אתה לא מתכוון להוכיח כבר שזה שהלכנו איתך כל הדרך לא היה טעות? יש איזו תקווה כזאת".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
תכלה שנה וברכותיה

  מאמר לראש השנה מאת...

לתת לכולם להיות שותפים

  מאמר לראש השנה מאת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם