על הקו עם נדב Featured

 6 video confrence
על הקו עם נדב
בזמן שכולנו בבית, יצאנו (כלומר מצלמת הטלפון יצאה) לבדוק איך מתמודדים כמה כוכבי תרבות, תקשורת ופוליטיקה עם המשבר התעסוקתי, הכלכלי והמשפחתי. אבל לפני הכול: איך שורדים במצב המטורף הזה?

נדב גדליה

פאות מסודרות ופיג'מה

מלך זילברשלג, כוכב רשת

 

שלום מלך, מה עושה איש שטח שמוצא את עצמו בבית?

"האמת שיש הרבה מאוד זמן למעט מדי דברים", מצהיר מלך. "ככה שאם יש למישהו מטלות – הוא מוזמן לשלוח לי. אני ממש ממש אשמח".

טוב, אתה לא אמור להעסיק ילדים.

"לגבי ילדים – עדיין אין לי, גם אימא שלי שואלת, אולי מודאגת. אבל אין דחף", הוא צוחק.

את זמנו הוא מעביר, בינתיים, לא פעם בלעיסה."אפשר לומר שאנחנו 'אוכלים לרוב'. עד כה עליתי כעשרה קילוגרמים להערכתי. עוד שני קילו ואני בקבוצת סיכון, אגיע ליותר משבעים".

וברצינות, איך אתה מעסיק את עצמך בין ד' קירות?

"קצת מכלה את זמני באינטרנטים, אבל גם לומד גמרא, ומאוד נהנה מזה שאפשר עכשיו ללמוד יותר, גם מעבר למה שאני לומד באופן כללי, למשל על מגפות. מתברר שיש זמן פתאום ויש ביהדות הרבה חומר על הנושא".

והדאגות, מה עושים איתן?

"אני לא חושב שאדם שמאמין ובוטח יכול להיות מודאג. פרקטית, קל יותר להיות מאמין בזמן הזה, כי אין באמת על מי לסמוך – אז מה נעשה? אין מקום לברוח אליו כמו במלחמה שאפשר ללכת לקצה אחר של המדינהאו למדינה אחרת. לדעתי ה'בריחה' היחידה היא כלפי מעלה, אל קב"ה. מצב נפשי נתון שלי: שיער פיקס, פאות מסודרות, אבל בפיג'מה. כבר שבוע אני ככה".

די אופטימי בסך הוכל.

"שמע, ברור שמתישהו זה מפסיק להיות מצחיק, אבל יש מקום גדול לאופטימיות. אני מקווה לראות את הטוב בעניין הזה.כל אחד ואחת מאיתנו, אין מה לעשות, אוהב שהמורה לא בא לכיתה ומגיע במקומו מורה מחליף שמגוון את השגרה.ובכל זאת יש מצב שאתה אומר: 'טוב, מיצינו את השיעור החופשי, בואו נתנרמל'.

משפחתיות בעצימות גבוהה – איך אתה עובר את זה?

"זה עושה לי רק טוב. אני מקבל עכשיו נקודת מבט חיובית יותר על ההורים ועל המשפחה. מכיר אותם יותר. כן, גיליתי אנשים נחמדים מאוד. ממליץ".

 
שמישהו ימצא מקום לכרוב במקרר

אמילי עמרוסי, סופרת ועיתונאית

 

את אמילי עמרוסי אני תופס בזמן הפסקה. מוצר די נדיר לאימא לארבעה בימים אלו."בדיוק תפסת אותי גם בלי הילדים וגם מאופרת", היא מתפעלת מהתזמון.

יש אירוע ולא הוזמנתי?

"תראה, אני עושה עכשיו הרבה סרטוני ברכה לכל מיני חתונות שבוטלו, ככה שהתאפרתי בשביל זה. לפני כן, כמה ימים הייתי תקועה בתוך פיג'מה וגם מפעילה ארבעה ילדים".

מה את עושה איתם?

"הם בני 7, 9, 13, 14. אין סדר יום. בכל יום מנסים לפרוס על היום כל מיני דברים. יש פעילות ספורט שאנחנו עושים בבית, הרבה אוכל. מפנים את השולחן פה הרבה, יש גם הרבה כביסות, כלים.

"הבית שלי נראה ככה: ארבעה תיקי ילדים ריקים ששוכבים ליד ערמות של נייר טואלט. לידם מזרני שטח שהיו אמורים להיות לטיול.ליד זה שולחן אוכל, כפפות, אלכוג'ל למקרים הנדירים שכן יוצאים מהבית. ואה, שישיית מים ושקית עם ראשי כרוב שלא הצליחו להיכנס למקרר בגלל העומס.

"הלוואי שהייתי יכולה להיות יצירתית יותר ולפסל איתם בפלסטלינה. הכול פה בהישרדות".

הישרדות... בטוב?

"לא", משיבה אמילי בהחלטיות. "אני מחכה מאוד שהשגרה תחזור".

מתי להערכתך?

"לא יודעת. אם יש משהו שחסר לי עכשיו זה העתיד שלי. תחזית למחר, לשנה, לעוד עשר שנים.אני מודאגת מזה, למרות שתמיד הוא לא היה מדויק. אבל היום גם את הכיוון לא רואים. הכול משובש. לא יודעים איזה יום היום ומה השעה. העתיד שנלקח הוא הכי מבאס".

תוכלי לתת בכל זאת קצת אופטימיות לקוראי עולם קטן?

"חוסר הוודאות קשה מאוד. המילה היא אולי אמונה בבורא עולם שגם אם יהיה רע יותר, זה הולך לתכלית כלשהי.צריך לדעת שהכול מנוהל בידי מי שאמר והיה העולם".

 

מחכה לראות איך ייראה העולם של אחרי הקורונה

רחל קשת, יוצרת תיאטרון

לרחל תשעה ילדים שגילם בין 10 ל-20. "כל הילדים בבית", היא מחייכת, ומסבירה מדוע: "הם מעסיקים את עצמם רוב הזמן. הרבה שרים, מנגנים, רוקדים, מציירים, מכינים אוכל, אוכלים. משחקים. גם בעלי עובד מהבית, ויש פה אווירה די טובה. יש זמן לקום בנחת, להתפלל בנחת, שלוש ארוחות משפחתיות ביום! כולם סביב השולחן, נפגשים ומדברים. זה אושר גדול, מתנה מדהימה".

לומדים גם או שאתם יותר בכיוון של "חגיגת קורונה"?

"חלק מהילדים לומדים בלמידה מרחוק. האמת, זה עובד מהמם".

לסגור את בתי הספר כבר וזהו?

"מהמון בחינות – כן. אבל תלוי איזה בתי ספר. יש בתי ספר הייתי שמחה לסגור, אבל יש מוסדות מדהימים שמבינים שבית ספר זה לא רק בשביל ללמוד".

למרות החגיגות, במה מתבטא הקושי בתקופה הזאת?

"בבת אחת מעבודה ועומס רב – זה הפך לאפס אחוז עבודה. הקושי הוא לפני הכול כלכלי. אני לא רוצה לפתוח חסכונות. מודאגת מהיכן אשלם את המשכנתא, וגם הלב שלי בתיאטרון למרות הזמן הנעים בבית. יש הרבה פרויקטים שעכשיו הם תקועים. אבל באופן כללי אני אופטימית, וגם כאן. יש הרבה נפילות למרות הידיעה העמוקה שלי שיהיה מעולה. יש לי רגעי משבר לא פשוטים".

מה מציק לך בעיקר?

"אנחנו הולכים למקום לא ידוע. לא ברור איך העולם יהיה אחרי הקורונה. בטח בתחום של צפייה באומנות – יהיה מן הסתם פחות כסף לצאת. אחרי משבר כלכלי, כל מה שנחשב מותרות יורד קצת. הלא נודע הזה גדול. מצד שני, תיאטרון הוא מדיום שמפגיש. קסם חד-פעמי של מפגש עם קהל, על במה. ברור לי שהתיאטרון הוא נצחי ויהיה לו מקום, אבל אין לדעת איך זה יהיה".

 

האם נחבק את השכנים כשנצא החוצה?

הרב זאביק הראל

אצל הרב זאביק הראל הילדים די נהנים. "מעניין להם בחופש. הם שמחים, רבים, מתרוצצים, משתעממים, מחפשים מסכים פנויים, אין לנו הרבה כאלה... עושים שיחות 'זום' עם משפחה ושיחות געגוע לסבא וסבתא".

איך שומרים על הבית במצב הזה?

"כמשפחה, אנחנו משתדלים לגוון ולשמור על שגרה מסוימת של תפילה, ארוחות, לומדים יחד רמב"ם יומי וכל אחד בלימדיו האישיים, משחקים, יצירה, סרטים מתאימים. פונים להתעדכן בחדשות ובעיקר בעיקר אורזים את הבית – זה זמן איכות לארוז, למיין ולזרוק. אנחנו אמורים לעבור דירה לפני פסח וכל הבית ארגזים".

התפריט הקולינרי השתדרג, לטובת סדרני הבית והיו"ר, אבי המשפחה. "אני אוהב מאוד גיוון באוכל, ובתוך השגרה הסגורה הזאת אשתי ואני מוצאים כר נרחב לניסויים. האמת שהמנגל עובד שעות נוספות בכל מיני וריאציות, בשרים פשוטים על האש מקבלים טוויסט. מדי פעם דגים עטופים בנייר כסף על האש, יוצא מעדן. משתדלים לאכול גם הרבה ירקות, פירות ואוכל בריא, לאזן את הנשנוש האינסופי של מלאי משלוחי המנות שעוד לא נגמר".

תוכל לספק לנו עוד פעילויות "להעביר את הזמן"?

"הבעל שם טוב מלמד שלפעמים אדם יוצא מהשגרה כי הקב"ה רוצה שנעבוד אותו באופנים שונים. ויש לנו הזדמנות מצוינת לעבוד את הקב"ה מזווית לא שגרתית. אנחנו משתדלים לא 'להעביר את זה' אלא 'לעבור את זה'. בחרנו ביצירה, קנינו חומרים ועשינו ערב פלסטלינה, ערב יצירה בבטון שהוא חומר מפתיע ליצירה אבל יוצר הרבה לכלוך, ערב ציור וכאלה. עשינו גם ערב סרט מושקע עם פופקורן".

מה מקום הדאגות בכל המצב הזה?

"דאגה נורמלית שמבינה את הסכנה שבקורונה, והשתדלות לעמוד בכללים למזער את הנזק ושמירה בעיקר על ציבור המבוגרים. אבל אני חושב שגם את זה אפשר לעשות באופן נחמד. הבת שלי הקטנטנה התאהבה בריח של האלכוג'ל עם האלוורה".

ומקום לאופטימיות?

"כמובן, אנחנו מאמינים בני מאמינים שהקב"ה תמיד מקדם אותנו. ואני חושב שיש תמימות דעים אצל אנשים רבים שיצא לי לדבר איתם בימים האחרונים – ממרחק שני מטרים – שעובר עלינו ועל העולם משהו מיוחד. אתה לא יכול לברוח מעצמך למקומות חיצוניים, והמצב דאג לכנס את כולנו הביתה פנימה ולהיות עסוקים במעגלים הפנימיים שלנו שלעיתים נמצאים במקום אחר בסדר העדיפות של העולם המערבי הלוחץ. חשבתי שגם בלילה ההוא, רגע לפני יציאת מצרים, ברגע הדרמטי הזה שהקב"ה נגלה לעיני העולם – כל בני ישראל היו סגורים משפחה משפחה בביתם. יש בזה יסוד: מהמציאות הביתית המשפחתית הגאולה האנושית צריכה לבוא.

"ותכלס, מזמן לא התחשק לי כל כך לצאת לרחוב ולחבק את השכנים".

 

ארוחת צהרים עליי

איתן כבל, חבר כנסת לשעבר (העבודה)

 

איתן כבל, איך אתה?

"תראה, הקורונה מתפרצת ומחייבת אותנו להיות בבית עם המשפחה הגרעינית. אנחנו שש נפשות ובכלל זה שתי ילדות בנות 8 ו-11 שעדיין לומדות בבית ספר יסודי. הקורונה מעמידה לפני המשפחה אתגרים לא פשוטים, וזאת מעבר לאתגר הבריאותי שהוא ברור מאליו".

איך מעבירים את הזמן?

"אצלנו בבית יש לוח זמנים ברור מאוד לפעילות יומית, ובראש ובראשונה לשתי הקטנות. בתנו הגדולה היא חיילת משוחררת שעובדת בימים אלה בחברת הייטק, ולשמחתי לא הוצאה לחל"ת ומתאפשר לה לעבוד מהבית על כל המשתמע מכך. בתנו השנייה היא חיילת ובימים כתיקונם היא מעבירה שיעורים פרטניים בבתי ספר לתלמידים עם פוטנציאל התגייסות ליחידות טכנולוגיות בצה"ל, ובבית היא שותפה מלאה לעשייה בנוסף למטלות שנשלחות אליה מהצבא לעבודה בבית. מבחינתנו, אם כבר נאלצים להסתגר אז לפחות זה לפני פסח".

מה בנוגע למסכים וממתקים? איך מתמודדים עם זה מול הילדים?

"כפי שציינתי יש לוח זמנים מסודר מאוד לפעילות במשך היום, החל מארוחת הבוקר, ומתי אוכלים משהו מתוק וכמה, ועד לשינה, ובכלל זה זמנים קבועים לצפייה בטלוויזיה וגלישה. לשמחתי שתי הקטנות מאוד מחוברות ביניהן ויודעות להפעיל את עצמן במשחקי חברה".

וגם לומדים?

"ברור. אחרי ארוחת הבוקר הקטנות מבצעות את המטלות שנשלחות ממשרד החינוך ובסיומן הן מצטרפות לסייע במטלת הניקיונות שמתקדמת בקצב מואץ לקראת פסח. בבית אני שותף מרכזי בניקיונות ובנוסף אחראי להכנת ארוחות הצהריים ומשתדל לספק את הרצונות הקולינריים של בנות הבית".

מקום לאופטימיות, יש?

"למרות היותי אדם אופטימי מטבעי, אני אומר לעצמי 'אשרי אדם מפחד תמיד' אך בלי להפריז, וכאדם מאמין אני רואה בכל שבר גם סיכויים להתחלות חדשות ובריאות. אין ספק שהישיבה בבית מספקת אתגרים לא פשוטים לכל המשפחה והקו של התחברות והתפרקות עלול להיות דק מאוד. עובדה זו מחייבת ביתר שאת לפעול על פי כללים משותפים ומוסכמים שמגבירים את הסיכויים לכך שהמשפחה תצא מחוזקת אף יותר מהמצב המטורף שבו אנחנו שרויים".

סחתיין להנהגת המדינה

אשר בן אבו, קומיקאי (אנדרדוס) ומוזיקאי

את אשר בן אבו אנחנו פוגשים פעם בשבוע-שבועיים בטורו האישי כאן, ב'עולם קטן'.

אבו יקירנו עם שלושה ילדים קטנים בבית. "שיהיו בריאים אמן", הוא אומר לי. "זה אומר ששגרת היום שלנו היא בעצם כשל משפחתון ממוצע, לא כולל המשכורת. מנסים לעשות סוג של שגרה, הפעלות שונות, יצירות, שעת מפגש – מתברר שהבנות מתות על זה – שבה מדברים על כל מיני דברים כמו למה לא נועלים נעליים מהראש וכן על זה הדרך. יוצאים לטיולים קצרים באזור הבית ומקווים שהשב"כ לא יעלה עלינו. בעזרת ה' עוד שבוע שבועיים כולנו מאושפזים במוסד סגור אי"ה".

מה מצב האוכל?

"אנחנו אוכלים רק אוכל מבושל, כגון – שוקולד שבושל ב'עלית', קינדר בואנו שבושל במפעלי קינדר וקפה שיובש ונטחן בהקפאה בחברת נסטלה. אה, ואוכל משבת כמובן".

נשמע שטוב לך.

"אנחנו לא דואגים כל כך מהקורונה, סומכים על הקב"ה, אבל כן מודאגים מכמה זמן נצליח לשרוד ככה רק אנחנו והילדים ללא תמיכה מבחוץ. מזל שיש תוכניות לילדים בסלולרי, שלא לדבר על אנדרדוס המעולים והמצוינים שמתאימים לכל גיל וגיל. בקיצור, קורונה זה מעולה רק מי שיכול לבוא לקחת את הילדים לחצי שנה, אני אשמח. איזה מתוקים הם".

וברצינות, יש לך איזו תובנה על המצב?

"יש שני דברים חיוביים מאוד שאני מוצא בכל המצב הזה. האחד: הקשר שלנו עם הילדים התקדם והעמיק בעשרות אחוזים, לא צחוק. אני מרגיש הרבה יותר קשור אליהם, הרבה יותר מכיר אותם, הרבה יותר חווה איתם את החיים כמשהו לכתחילי. השני: אני נפעם מהיכולות של מערכות השלטון והבריאות לטפל במצב הזה. אני לא מבין מאיפה בכלל ניגשים לפרויקט עצום כזה. מדהים בעיניי".

 

 

אם נגמרו היצירות מקרטוני ביצים, יש תפוצ'יפס לעת צרה

נדב נווה, קומיקאי (אנדרדוס) ויוצר

 

גם אצל נדב נווה, רבע נוסף מ'אנדרדוס', המצב לא פשוט. "מה שאנחנו עושים בעיקר זה לנקות לפסח", הוא אומר לי. "רק מנקים לפסח, מהבוקר עד הערב מנקים לפסח, כבר סיימנו את כל הבית + האוטו + המחסן + המרפסת של משפ' יונגרייס מקומה אחת".

וואלה?!

"טוב, עכשיו אחרי שהרגעתי את אימא שלי אני יכול לספר שאנחנו בעיקר מנסים להעביר את הזמן ביחד. אז נכון שזו תקופה לא פשוטה אבל אני מוכרח לציין שמעולם לא יצא לי להיות עם המשפחה שלי כל כך הרבה זמן רצוף כשאין לי עבודה שמסיחה את דעתי. יש בזה משהו מדהים שגורם לי אושר, באמת. מצד שני עברו רק שבועיים. כמה זמן בן אדם כבר יכול להיות מאושר".

מצב האוכל השתנה?

"בסך הכול אוכלים פחות או יותר אותו דבר כמו לפני הקורונה: אורז, פתיתים, פסטה, פתיתים, קוסקוס, פתיתים, פתיתים, בעיקר פתיתים האמת. בצורת מספרים. מכיוון שכולם בבית, האוכל נגמר תוך רגע, ביום שני בבוקר מצאתי את עצמי אוכל לארוחת בוקר דייסת קוואקר. לא רע, אגב".

יש לך רעיונות לפעילויות להעביר את הזמן? נדמה לי שעל זה הכול נופל.

"מומלץ מאוד להכין פעילויות עם הילדים, לגזור ולהדביק יצירות מקרטון. אפשר להשתמש בתבניות ביצים ריקות וגלילי נייר טואלט, זה דורש ממש טיפה השקעה. אבל לי אין כוח להשקעה הזאת אז אני נותן להם תפוצ'יפס, זה מעסיק אותם לאיזה רבע שעה של התעפצות על הספה".

יותר דאגות או יותר אופטימיות?

"בסך הכול אני אדם אופטימי אז אני בכלל לא אוכל סרטים שזה ימשיך ככה, ייגמר לי הכסף, ובסוף אני אמות מרעב. אני ואשתי אמנם עצמאים וכרגע אין לנו יותר מדי עבודה. אבל אני מאמין שהמצב הזה לא יימשך יותר מדי זמן. סומך על ה' שידאג לנו. הוא יודע מה הוא עושה".

ההתחברות למשפחה השתנתה אצלך?

"תשמע, אם בשגרה יצא לי לבקר את ההורים שלי בערך פעם בשבוע ואת האחים שלי פעם בחודש, בזמן הקורונה אנחנו נפגשים כל יום דרך ה'זום'. אז אפשר לומר שמבחינה מסוימת הקורונה מחזקת את הקשר. אני מדבר עם אימא שלי בטלפון הרבה יותר מבדרך כלל. זה הולך ככה: "כן אימא! מה קורה? הכול בסדר? כן... עמית החמוד עכשיו קורא ספר... הוא כבר בעמוד 54... בטח... השתנה הרבה מהשיחה הקודמת שלנו שהוא היה רק בעמוד 48. נדבר שוב עוד 7 דקות. ביי. ד"ש לאבא".

 

מתמרנים בין ישיבות 'זום' לארוחות משפחתיות

יאיר שחל, מזכ"ל בני עקיבא

 

שלום יאיר, מה המצב?

"כמו כולם מנסים לתמרן בין העבודה לבין המשפחה. יש ברוך ה' תנועה להוביל ויש משפחה גדולה ומורחבת וצריך להתנהל איכשהו בימים האלה ביניהן. עוד ישיבות 'זום' ושיחות טלפון שלא נגמרות. מתחילים גם להרגיש את האביב, אז אפשר כבר לשקם את הגינה לאחר החורף. זכיתי גם בפעם הראשונה לכסח את הדשא אחרי החורף המבורך שעברנו. מנסים לייצר שגרה של למידה עם הילדים – דף גמרא, שיעורי חשבון ואזרחות. במקביל מתקדמים במבצע בת המצווה של הבת. אנחנו מנסים לסיים את התנ"ך. בקיצור – מסיימים יום עבודה מותשים ושמחים".

ומה מצב הילדים?

"הילדים מתחילים להסתגל למצב. אפשר אפילו להגיד שהמשפחה 'התרחבה בזכות הקורונה'". שתי אחייניות שלנו מאוסטרליה – אחת בתוכנית 'נעלה' והשנייה שהגיעה לכמה חודשים לארץ – גרות איתנו היום. מטבע הדברים אולפנת בני עקיבא אמנה לא כל כך פעילה בימים האלו, אז הפכנו למשפחה של עשר נפשות עם אחוז גדול של חברי חבריא ב' – בדיוק המספר המותר להתקהלות. אנחנו מנסים לעזור ולסייע, לעיתים גם יש מתח וקצת מריבות, אבל ברוך ה', שמח שמח שמח.

סוגיית האוכל – איך זה נראה אצלכם?

"ממש מבצע. נראה כאילו נפתחה אצלנו חברת הסעדה חדשה מיוחדת לאור המצב. יש שאוכלים שתי ארוחות ביום, ויש המובחרים שמהדרין בחמש ארוחות שונות ומגוונות. אני מכיר אחד כזה באופן אישי מאוד. כל בוקר נפתח בתכנון הארוחות ובדיקת המצרכים. יושבים יחדיו לארוחה משפחתית מורחבת – אירוע די נדיר לימי אמצע שבוע שגרתיים".

אפשר לחמוק ממסכים בעת הזאת?

"אשתי רחלי ואני מתמרנים בעבודה, כך שהזמן די לחוץ. הילדים הקטנים מתמרנים בין יצירות ומשחקים שונים, אך ברור לכולם שהמסכים עובדים גם בבית שלנו. מתקדמים עם ניקיונות הפסח צעד קדימה, ולפעמים גם שניים אחורה. הילדים הגדולים יותר לומדים ברחוק בשיעורי 'זום' וגם עובדים על שיעורי הבית. מסדרים את הבית ששוב מתבלגן אחרי כמה דקות, וחוזר חלילה".

דאגות בקנה?

"אין ספק שיש דאגות. דאגה לעם ישראל ולעולם כולו. מתפללים לבריאות ורפואה שלמה לכולם. דואגים להורים המבוגרים – מה איתם בשבת, איך הם מסתדרים עם הניתוק מהמשפחה, מה יהיה בליל הסדר ועוד ועוד. יש גם דאגות לעובדים בכל המשק וגם לעובדי בני עקיבא. אנחנו כל הזמן בחשיבה – כיצד יוצרים פעילות בשטח ובמדיה הדיגיטלית. יש כמובן גם דאגה כללית ועולמית: מה הסיפור הזה יעשה לנו, איזה עולם נגלה לאחר המשבר הזה ומה יהיה עולם הערכים שלו".

 

מדינת ישראל בקידוש השם ענק

ברוך מרזל, מראשי 'עוצמה יהודית'

 

איך שם בחברון?

"אחרי שלוש מערכות בחירות יש זמן למשפחה, וברוך ה' הרבה זמן. בבוקר אני מתפלל לפי הכללים של משרד הבריאות במערת המכפלה, לומד דף יומי ועוד, ואחר כך בטלפון עושה מאמץ לעזור למבצע 'קמחא דפסחא' השנתי של הכנסת אורחים חברון.בצהריים הליכה, מטפל קצת בגינון, מנחה וערבית וטיפול במוסדות ובשאר ענייני ציבור. ברוך ה' הבן שלי דאג לאוכל, גם אם יהיה מצור... אז כדי שלא יזרקו אנחנו אוכלים".

מה השתנה אצלך בעיקר?

"השבת הייתה השבת הראשונה ב-35 שנות נישואין שלא היו אורחים בשולחן.יש דאגה גדולה לחולים בארץ ויותר לאחינו וחברינו הגרים בגלות, ואני משתדל לסייע במה שאפשר ומתפלל כל יום עליהם במערת המכפלה. אנחנו יודעים שגם המכות באות מאבא שבשמיים, יודעים שזה לטובה. וכשרואים שאצל הגרועים שבאויבינו, כמו איראן, המכה קשה בהרבה – אנחנו מבינים שאצלנו זה נעשה בחסד וברחמים.כשרואים איך אפילו במדינות אירופיות מפקירים את הזקנים ואילו אצלנו נלחמים על כל יהודי – זה קידוש השם גדול.

"הייתי במעצר בית קרוב לשלוש שנים ואני יודע שלומדים איך לחיות ואפילו ליהנות מהמצב הקיים. כל יום אני מרים טלפון לאימא שלי ומשתדל לעשות שיחות וידאו לנכדים שהגעגועים אליהם הוא לדעתי החלק הקשה במצב".

לתגובות: נדב גדליה באתר או בפייסבוק.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
למה ד' עושה לנו קורונה?

  הרב שלמה אבינר משיב...

הרקע ההיסטורי של יציאת מצרים

  מאור עובדיה מ'מכון ידעיה'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם