תורתם ואומנותם Featured

 m 8 mikzua


בתי הספר המקצועיים, שהיו נפוצים מאוד בשנים עברו והכשירו את בוגריהם לתעשייה, סבלו מדימוי שלילי ונראה כאילו הם נכחדו מעל המפה * אולם מתברר שעדיין יש לא מעט בתי ספר שבוגריהם יוצאים עם מקצוע ביד – רבים עברו מהתמקצעות טכנית ללואו-טק, ואפילו חלק להיי-טק, כדי להתאים את עצמם למציאות הטכנולוגית המשתנה * אחרים הם פתרון מוצלח לנוער שבאמת לא מוצא את עצמו בין הספרים אך פורח בין המכונות, פעמים רבות עם תעודת בגרות מלאה * נדב גדליה יצא לסיור בין אלו שמתכננים את 'כיפת ברזל' הבאה (שלא נצטרך!) מעבדי שבבים, מומחים לרכב ומדפיסים בתלת ממד

נדב גדליה

בואו איתי רגע לספרי ההיסטוריה: בתחילת המאה ה-20, עם התפתחות התעשייה, הוקמו בתי הספר המקצועיים, לצידם – או בצילם - של בתי הספר העיוניים.

החינוך המקצועי בישראל היה בתחומי נגרות, חרטות, מכונאות. הבוגרים יצאו מיד לעבודה והצטרפו בהתחלה כ'שוליות' עד שעלו במעלות התעסוקה והקימו לעצמם מוסך קטן. לפעמים רשת. אבל זה כבר תלוי בחוש עסקי. עם הזמן הפער בין המוסדות ה"נחשבים יותר" למוסדות המקצועיים הלך והתרחב. התפתחות הטכנולוגיה הובילה לכך שהתעשייה דעכה, וקרנם של הלומדים בבתי ספר מקצועיים ירדה.
בית הספר המקצועי הראשון של ההסתדרות הוקם בשנת 1933 בתל אביב, ובהמשך הפך לרשת החינוך 'עמל' ולשלל בתי ספר מקצועיים-פרטיים. כיום קיימות כ-70 מסגרות חינוכיות מקצועיות.

גם בבועת הציונות הדתית יש בתי ספר מקצועיים. עד לפני כעשרים שנים התחלקו המוסדות הדתיים ל"עיוני" ו"מקצועי"; בעיוני יש בגרות בגמרא, במקצועי יוצאים עם מקצוע כמו 'מכונאי רכב'. זאת המוזיקה – מי שפחות "מעיין" - לפחות יביא כסף הביתה במהירות, בלי לעשות תואר או לפתח קריירה צבאית מזהירה. ייאוש מדעת.

בשנים האחרונות יצא השם "מקצועי" כליל מן האופנה והוחלף בשם אחר. אמרו מעתה: טכנולוגי. לא משנה מה, הכול נראה אחרת לגמרי. איש כבר לא יהיה "מכונאי". מינימום איש הייטק. ומתברר שיש גם הייטק במזגנים, בתחום הרכב ובעולם הטלפונים.
יצאתי למסע בין בתי ספר טכנולוגיים למהדרין עם השכלה לכתחילה. תחילת עידן חדש, העידן הטכנולוגי. אם ציפיתם שהוא יתחרה בעולם ה"עיוני", זה לא קורה, והסיבה פשוטה: החבר'ה של הטכנולוגי של היום עושים על הדרך גם בגרות מלאה. ספרא וסיפא. בואו תראה איך זה עובד.

שואפים להייטק מלא: אלקטרוניקה, תוכנה ועיצוב


ישיבת תמ"ר מבית 'רוח הגולן' כיוונה קצת אחרת כשהוקמה לפני כעשור כדי לשתף פעולה עם חיל האוויר ולשלוח חבר'ה בסוף י"ב אל החיל הנחשק. היו מדים, החבר'ה התלהבו, אבל שיתוף הפעולה הזה לא צלח – התלמידים פחות התחברו להסללה דווקא לחיל האוויר.
"אפשר להבין מדוע זה לא צלח", מסביר הרב ירון בן חיים, מנהל המקום זה שנתיים. "כוח אדם איכותי - רוצה סיירת. לא כל אחד רוצה להיות בחיל האוויר".

הרב בן חיים, שהגיע מרקע ניהולי במקומות אחרים, החליט לשנות את הכיוון. כיום הישיבה היא ישיבה טכנולוגית ל-120 תלמידים ששואפים הכי רחוק בטכנולוגיה, תוך שהם עטופים במעטפת תורנית. פעם היינו אומרים "לא עיוני" ומיד נעים לכיוון "בית ספר מקצועי למכונאות רכב". לא עוד. פה זה לגמרי מוח ולב. "אנחנו ישיבה טכנולוגית. היי-טק. שואפים למצוינות. גם בתפילה, גם רמב"ם יומי, וגם טכנולוגיה ברמה הכי גבוהה", אומר הרב בן חיים.
"אין אצלי 'מקצועי'. לא קוראים לזה מקצועי. התחרות שלי היא מול מקומות כמו 'מכון לב'. זו השנה העשרים שלי בחינוך ואני מכיר את ההיסטוריה והתדמית של 'העולם המקצועי'. זה פשוט לא שם. אנשים הולכים מפה לסייבר, להנדסת תוכנה. אלה החבר'ה".


ומה בכל זאת ההבדל בין טכנולוגי לעיוני?

"אנחנו הולכים לכיוון ההיי-טק. מאז השינוי אנשים מתלבטים ביננו לבין 'מכון לב'. כן, גם אני חשבתי שטכנולוגי זה לואו-טק – 'מי שלא הצליח בעיוני שילך לטכנולוגי'. אבל זה לא אנחנו. אצלי החבר'ה הולכים לטכניון, שואפים להיות מהנדסים. הנדסאים בכלל לא בספקטרום שלהם".


למה דווקא טכנולוגי?

"זאת החזית החשובה ביותר לעם ישראל. היום הכול טכנולוגיה, גם בצבא: כיפת ברזל, החיסולים; החבר'ה שלי יהיו שם כדי להוביל את זה. ממציא 'כיפת ברזל 2' יֵצא מכאן. השאיפה היא שילכו ללמוד הנדסה ויהיו מצוינים כדי להוביל את עם ישראל. אנחנו לא מסתפקים בפחות מתעודת בגרות איכותית, בלי לוותר על תורניות ורוחניות, חברתיות וערכים. המושג 'טכנולוגי' הוא מזמן כבר לא מישהו שמתקן מכונות".

מה אתם מתכננים עוד?


"בשנה הבאה תהיה אצלנו חממה טכנולוגית. בחממה התלמידים יעלו רעיונות ויפתחו דברים. היום הכול בפיתוח ובעיצוב. כל מוצר שאתה מחזיק ביד בנוי מאלקטרוניקה, תוכנה ועיצוב. בלי עיצוב - זה לא שווה כלום. האייפון 10 - לא תיגע בו בלי עיצוב נכון. ועיצוב זה רק אם יודעים לתפעל תוכנות מתקדמות מאוד. אני רוצה שכל אחד מהחבר'ה יביא את הפתרון מהעולם שלו - החומרה, התוכנה והעיצוב".

משה עוזיאל, מנהל כפר הנוער אמי"ת בפתח תקווה: "התלמידים יוצאים בסוף שנה עם כ-200 שעות הדרכה בשנה אצל יבואניות הרכב. אנחנו מקבלים חומרים טכניים חדשים מהיבואניות, ישירות. רכבי יוקרה - יגואר ולנדרובר מגיעים אלינו כדי שנלמד על מערכות שיהיו רלוונטיות בעתיד גם ברכבים פופולריים כמו יונדאי"

מסלול סלולר


ד"ר בני פישר הוא מנהל ברשת 'דעת' (בעבר 'תורה ומלאכה') שבה מאות תלמידים. "הרשת התחדשה בשנתיים האחרונות", הוא מספר. "יש לנו שבעה מוסדות חינוך, וחלקם טכנולוגיים, בת"א, בכפר חסידים ובמקומות נוספים.
"תלמיד בוגר צריך להיות מוכן לחיים. מעבר לידע בסיסי בתחום הטכנולוגיה הוא צריך לדעת את עבודת הכפיים של מכונאות רכב. לכן, בחטיבת הביניים מתמחים בעבודה טכנית עם כלים, מקדחה, מסור, תוכנת מחשב שעוסקת בטכנולוגיה בסיסית, ובתיכון מתמחים בתחום מכונאות הרכב, כולל התמחות במכוניות היברידיות ובכל הקִדמה. יש מגמה של עיבוד שבבי; היום כל עבודת הריתוך נעשית באמצעות טכנולוגיה. כך הם יוצאים מוכנים לחיים ולעולם התעשייה".


אילו מקצועות נוספים לומדים אצלכם?
"בתל אביב יש לנו מסלול של טכנאות סלולר. תחום מאוד רלוונטי. יש תלמידים שלומדים מיזוג – מכונאי מוסמך להתקנת מזגנים כולל תעודת הכשרה. כל הלימודים, חשוב להדגיש, לא באים על חשבון הבגרות. יש אפשרות לעשות 'בגרות טכנולוגית' של 14 יחידות, זה מסלול מקצועי שלא נחשב בגרות מלאה אבל אפשר ללכת עם התעודה הזאת ללמוד הנדסאי חשמל ואלקטרוניקה. ויש גם בגרות מלאה. לתלמיד יש אפשרות בחירה. חייבים בגרות, השאלה איזו. לכל אחד מתאים משהו אחר. היום לא חייבים בגרות מלאה של 21 יחידות, גם עם 14 יחידות אפשר ללכת לצבא ולעבוד במקצוע שם".


במה השתנה העולם המקצועי-חינוכי?


"בתי הספר המקצועיים היו פעם מאוד מתויגים ככאלה שלומדים בהם הילדים החלשים. היום הקהילה היא הטרוגנית ואפשר לעשות בגרות מלאה או טכנולוגית. נכון שיש בתי ספר עם אוכלוסיות מאתגרות, אבל בכפר חסידים למשל זה לגמרי הטרוגני. יש שם כמה מסלולים וילד יכול לבחור במסלול עיוני-מקצועי או מקצועי בלבד.
"אחד החוליים של הציונות הדתית הוא שהיא די מָחקה את החינוך הטכנולוגי כאופציה. בעולם זה נחשב דווקא מאוד מתקדם; בגרמניה, בפינלנד. הבינו שם שעולם התעשייה מצליח ומרוויחים שם משכורות טובות. אבל כאן מביאים עובדים מסין במקום שיהיו פועלים ישראלים, וחבל. מדברים על אבטלה כשיש 10–15 אלף שקל במשכורת למתחילים, למשל בעיבוד שבבי. מה שהיה פעם הצווארון הכחול - מצריך היום מיומנויות וכישורים.

"בגרמניה יש מסלול מיוחד ומכובד למומחי רכב; הכול ממוחשב וכבר לא צריך לפתוח ברגים ולהתעסק עם שמנים. הצבא משווע לצעירים מוכשרים בתחומי הרכב ויש קושי, כי הציונות הדתית רוצה סיירות. אני לא מזלזל, אבל תומכי הלחימה לא פחות חשובים.

"אנשים לא הולכים לתחום הטכנולוגי בעיקר בגלל הסטיגמה. קרה משהו לא טוב לחינוך הטכנולוגי. אומרים 'זאת לא ישיבה תיכונית אליטיסטית', מי ששם נחשב 'הילד החלש', 'הערס', וזה לא נכון. אלו ילדים מוכשרים שמצליחים בתחומי המחשבים ברמה הגבוהה ביותר".
ומה עושים כדי להסביר שהיום הכול טכנולוגי וממש לא קשור ל"מקצועי" של פעם?
"משרד החינוך מנסה למתג מחדש באמצעות פרסומות בטלוויזיה. קוראים לזה 'מקצועות המחר', ולאט לאט זה יקרה". "

לאן נוסעים מכאן


ד"ר פישר עושה לי חשק למכוניות, ואני נוחת בבית ספר טכנולוגי המתמקד בתחום הרכב, בענק: בית הספר למקצועות הרכב בכפר הנוער אמי"ת בפתח תקווה. 40 תלמידים בשכבה מתעניינים בתחום. "היום כל לימודי הרכב שונים לגמרי ממה שהיה פעם", אומר לי משה עוזיאל, מנהל המקום. "מוכרחים אנשים חכמים לתחום הזה. זאת כבר לא 'מכונאות'.
"כשהייתי תלמיד, ואני גם בוגר המגמה, היו כלי רכב ישנים שבשביל לטפל בהם אתה צריך 'מכונאות רכב'. היום אתה חייב לחבר מחשב, הכול באנגלית, השוק השתנה. הכול ממוחשב וגם מעניין הרבה יותר".


איך לומדים היום מכונאות רכב בבית הספר?
"הלימוד מאוד חוויתי ויש דגש גדול על שילוב עם התעשייה. יש בארץ ארגון בשם 'מומנטום' שהוקם על ידי יבואני הרכב. הוא פועל להעצמת תעשיית הרכב. הם תומכים בנו בכסף בשנתיים האחרונות, בעיקר בחיבור לתעשייה. התלמידים יוצאים בסוף שנה עם כ-200 שעות הדרכה בשנה אצל יבואניות הרכב. אנחנו מקבלים חומרים טכניים חדשים מהיבואניות, ישירות. רכבי יוקרה - יגואר ולנדרובר מגיעים אלינו כדי שנלמד על מערכות שיהיו רלוונטיות בעתיד גם ברכבים פופולריים כמו יונדאי. אחרי מגמת רכב, בגרות מלאה ולמידה בכיתות י"ג וי"ד - התלמיד יוצא עם תעודת הנדסאי מכונות עם התמחות ברכב".
מי מגיע ללמוד כאן?
"תלמידים שטובים באנגלית ובמתמטיקה. חייבים לקרוא חומר באנגלית כדי להיכנס לתחום. ברכב יש היום עשרות מחשבים ש'מדברים' ביניהם, בעולם הרכב החשמלי חייבים לדעת מתמטיקה ואנגלית. לכן, במשרד החינוך פתחו את מגמת הרכב. אצלנו, בכפר הנוער, הבינו את התדמית של זה, ולכן החבר'ה אצלנו עושים בגרות מלאה מתוך רצון לשנות את המגמה במדינה ולהבהיר שבית ספר למקצועות הרכב זה דבר חכם".
כיצד עלה הרעיון לפתוח בית ספר שיתמקד בנושא הרכב?
"לפני עשר שנים בערך העלה מנהל הכפר שלנו את הנושא של הקמת מגמה ובית ספר למקצועות רכב", מספר עוזיאל. "הענף הזה נתפס בצורה מאוד מסוימת במגזר היהודי בכלל ובמגזר הדתי בפרט. הוא רצה לפתח את זה מתוך עניין ערכי. לפני ארבע שנים זה קרה: משרד החינוך נתן 4 מיליון שקל, רשת אמי"ת 3 מיליון, עיריית פתח תקווה שמה מיליון ועוד כמה תורמים הקימו את זה".
לאן הבוגרים פונים?
"יש כאן מכינה קדם-צבאית לפני הלימודים בכיתות י"ג-י"ד, אחרי מגמת הרכב. השאיפה היא לצאת לשוק התעסוקה של הרכב כדי להציל את המדינה. לעזור עם המקצוע בצבא, לפתח את תעשיית הרכב. מצוינות ערכית לצד מצוינות לימודית".
למי זה לא מתאים?
"למי שלא יודע אנגלית ומתמטיקה ולא אוהב את העיסוק בחישובים. היום תוך שבועיים אתה יכול ללמוד על רכב רק מלהסתכל. לומדים פה טכנולוגיות מתקדמות בתחום. אצלנו יש רק בנים, זו ישיבה, אבל לדעתי היום גם בנות צריכות ללכת למקצוע - כי תחום הרכב כבר ממש לא כמו פעם".
חגית אליאס, מנכ"לית 'מומנטום' (2016) המשתפת פעולה עם אמי"ת פתח תקווה ומקדמת את מקצועות הרכב בארץ, מדברת אף היא על שינוי תפיסת מקצועות הרכב. "עם התפתחות הטכנולוגיה, אנו צופים בשינויים תכופים בענף הרכב, ובראשם כניסה של טכנולוגיות חדשות המצריכות את העובדים בענף להתמחות במספר רב של תחומים, ביניהם מכונאות ואלקטרוניקה. תוכניות הלימוד הקיימות כיום אינן מעודכנות דיין, ויש צורך לחבר בין מוסדות ההכשרה לבין המעסיקים על מנת לקרב את ההכשרות לשטח".
זו מגמה עולמית?
"ה-OECD פרסם בשנת 2014 דו"ח ובו הוא מתאר את האתגר שניצב מול מערכת ההכשרה המקצועית בארץ, לאור העובדה שהיא מחולקת בין גופים שונים שאינם מתואמים ביניהם. הוא ממליץ להתמודד עם האתגר באמצעות הגדלת שיתוף הפעולה בין בעלי העניין, ומדגיש את העובדה שכדי שמערכת ההכשרה המקצועית תועיל לכל המעורבים, עליה להביא בחשבון את נקודת המבט של החברה ושל הפרט, וכן את נקודת מבטם של המעסיקים המייצגים את הכלכלה והתעשייה.
"מדינות כמו אנגליה, שווייץ וגרמניה, נוקטות צעדים אקטיביים על מנת לאפשר למעסיקים להשתתף במערך ההכשרה הטכנולוגית. בארץ, מערכות החינוך הטכנולוגי לא השכילו לשלב כוחות עם התעשייה באופן שיאפשר יצירת מודלים אסטרטגיים וארוכי טווח לצורך שיפור ההכשרה, ובעקבות כך הגדלת כוח האדם המיומן לשוק העבודה".


העתיד נמצא במדפסות תלת ממד


בשנים האחרונות הדמיון משתגע מאפשרויות ההדפסה במדפסות תלת ממד ההולכות וצוברות תאוצה. זה בדיוק מה שלומדים לעשות בבית הספר הטכנולוגי 'נעלה' בבית"ר עילית, מבית עמותת 'תימורה'.
"אצלנו לומדים מגמת הדפסת תלת ממד בטכנולוגיית CNC,שהיא אחד הסגמנטים המובילים היום בתעשייה הטכנולוגית", אומר אבי אביטן, מנהל בית הספר.


עם מה הבוגרים יוצאים ביד?
"בוגרי ביה"ס מקבלים תעודת CNC מוסמך, מה שכמובן פותח להם דלתות ומעניק להם אופק מקצועי ועתיד בשוק העבודה. לאחר סיום התיכון הם יכולים כמובן להתמקצע בשוק העסקי ולהתפתח עוד יותר בתחום. בית הספר שלנו הוא תיכון טכנולוגי אבל לצד זה לומדים גם מקצועות ליבה ולימודי קודש כדי לתת לתלמידים מגוון כלים וידע, שיוכלו לפרנס עצמם בכבוד בעתיד.

"הייחודיות בבית הספר שלנו היא בדרך הלימוד והחינוך שבאה לידי ביטוי בקשר עם התלמיד ובכיתות מאוד קטנות המאפשרות למידה אינטימית והרבה שעות פרטניות. אנחנו מקפידים לתת תשומת לב אישית לכל תלמיד, עם המון סבלנות. רוב התלמידים שלנו מגיעים עם ידע מינימלי ונכנסים כאן לעולם ומלואו השונה בתכלית ממה שהכירו עד עכשיו. הם נפתחים לתחומים חדשים וצומחים בתהליך למידה פורה ומרתק".

עמותת 'תימורה', שתיכון 'נעלה' הוא חלק ממנה, הוקמה לפני כ-20 שנה כדי לתת מענה לצורך של בני נוער מהציבור הדתי-לאומי והחרדי, שלא מצאו את מקומם בבתי ספר רגילים, בישיבות ובישיבות תיכוניות.
"עם השנים הבנו שלתופעה של נוער נושר בחברה הדתית והחרדית יש מאפיינים ייחודיים מאוד", אומר אביטן. "מבחוץ הם נראים כמו כל נוער משוטט, שכן הרחוב לא מבדיל בין מגזרים, והסיכונים אותם סיכונים. אבל כשפוגשים את הנער החרדי ומכירים אותו לעומק, מבינים שהמרכיבים שונים. זה הוביל אותנו למסקנה שצריך לפתח למגזרים האלו תפיסת עולם ייחודית, שתאפשר לנו לפתח תהליכים מותאמים לבני הנוער שלנו ולחוות הצלחה.
תפיסת העולם שלנו היא של עבודה מתוך קשר - אדם צריך להיות בקשר עם עצמו, להקשיב לעצמו, לדעת מי הוא, להכיר לעומק את המורכבויות שהוא נושא בקרבו, שידע במה הוא טוב ובמה פחות. עבודה מתוך קשר מאפשרת עבודה מעמיקה של צוות בית הספר עם התלמיד".
האם מקצועות הכפיים לא עברו מן העולם?
"עבודות הכפיים לא עברו מן העולם. ה-CNC לדוגמה הוא עוד רובד למקצועות המסורתיים. הוא בהחלט תופס מקום נכבד אבל זה לא בא במקום. לכן בחרנו להתמקד במגמה הזאת, המשלבת טכנולוגיה מתקדמת של הדפסת תלת ממד עם תכנון מוצר על ידי תוכנות מחשב, לצד עמלנות מסורתית. מדובר במקצוע נחשב ונחשק בשוק היום.
"הייתי רוצה לפתוח לפני התלמידים צוהר לדברים נוספים ולפתוח עוד מגמות כדי לאפשר להם להיחשף לתחומים ולמקצועות טכנולוגיים מגוונים. המטרה שלי היא שהתלמידים יצאו מכאן אנשים בוגרים בעלי השכלה, ידע ויכולות, ובעיקר עם ארגז כלים לחיים שיאפשרו להם חיים נורמטיביים וטובים".


לתגובות:נדב גדליה בפייסבוק ובאינסטגרם

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבועות – חג השלום

  מאמר מאת הרב אליעזר...

לא מחנה הימין עומד למשפט

  עו"ד נדב העצני על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם