ההתנחלויות שלנו Featured

 6 trump
"ההחלטה האמריקנית השבוע היא פרי עבודה של שנים, והרבה מאוד אנשים טובים"
התקשורת הישראלית לא אוהבת לעסוק במלוא משמעותה של ההחלטה האמריקנית השבוע על הכרתה בחוקיות הבינלאומית של יהודה ושומרון. מדובר במהלך ששומט את הקרקע ממושגים כמו 'כיבוש' ולמעשה מכשיר את השטח לשינוי דרמטי באזור כולו * אולם, מתברר שלא מספיק נשיא, אוהד ככל שיהיה, כדי שתפנית בינלאומית כזו תתרחש, ומאחוריה עומדים הרבה מאוד כוחות ותהליכים שהתבשלו במשך זמן רב

רועי אהרוני

השבוע היה נדמה שהנשיא דונלד טראמפ קרא את פרשת חיי שרה. אחרת, קשה להסביר מדוע בשבוע שבו קוראים על רכישת מערת המכפלה בידי אברהם אבינו, הממשל שלו מחליט להודיע שאחיזתה של מדינת ישראל בחברון היא חוקית.

מזכיר המדינה של ארצות הברית מייק פומפאו הודיע כי ארצות הברית סבורה שההתנחלויות ביהודה ושומרון אינן מנוגדות לחוק הבינלאומי. החדשות הטובות הללו הופיעו בשמי ישראל כזיקוקי יום העצמאות באמצע חשוון. אבל האמת שצריך לדעת היא שלא מדובר בהחלטה פתאומית של נשיא אמריקני בבוקר אחד בוושינגטון. כדי להבין מדוע השמיע פומפאו ביקורת נגד האיחוד האירופי, איך אובמה אימץ מדיניות הפוכה ואיך עבדו על המהלך אנשים רבים במשך שנים רבות, צריך לחזור יותר מארבעים שנה אחורה.

תחנה ראשונה: לידת חוות הדעת הסודית

בבוקר לח בשנת תשל"ח (1978) נכתבה במחלקת המדינה האמריקנית לבקשת אחד מחברי ממשלו של קרטר חוות דעת משפטית, ולפיה ההתנחלויות ביו"ש מנוגדות לחוק הבינלאומי. "חוות הדעת הזו הופכת כל ישראלי לפושע", מסבירה סוזי דים, פעילה בארגון 'מטות ערים'. "היא הפכה למשל כל בנק ישראלי, שנותן כמובן משכנתאות גם למתנחלים, לארגון פשע.

"בעקבות התקוממות נגד חוות הדעת הזו, החליט הנשיא רייגן, שהחליף את קרטר, שחוות הדעת הזו אינה נכונה, והיישובים אינם בלתי חוקיים. אבל אם אתה חושב שבהכרזה הזו נגנז המסמך – אתה טועה". סוזי מספרת שאף על פי שבאופן רשמי הכרזת נשיא ארצות הברית הייתה אמורה להספיק למחלקת המדינה, חוות הדעת המשיכה לשמש לכל מיני מטרות בהמשך הדרך.

השר בצלאל סמוטריץ': "פניתי לראש הממשלה ואמרתי לו – אתה לא יכול להיות פחות ימני מהממשל האמריקני. ביקשתי ממנו להביא כבר ביום ראשון הקרוב את דו"ח אדמונד לוי לממשלה. צריך לאמץ את שני החלקים הללו ולהתחיל להסדיר את ההתיישבות"

 

תחנה שנייה: אדמונד לוי, החלטת האו"ם והחלטה ישראלית נגדית

התחנה הבאה במסע שלנו היא שנת תשע"ב (2012). הוועדה לבחינת מצב הבנייה ביו"ש בראשות השופט בדימוס אדמונד לוי מנפיקה דו"ח הקובע שההתנחלויות ביו"ש הן חוקיות על פי המשפט הבינלאומי.

כמה חודשים לאחר מכן מעביר האו"ם החלטה שמשדרגת את מעמד הרשות הפלשתינית, ובמסגרתה אושררה "זכותו של העם הפלשתיני להגדרה עצמית ולעצמאות במדינת פלשתין שלו על השטח הפלשתיני הכבוש מאז 1967".

בעקבות זאת העבירה ממשלת ישראל, שכללה גם שרים מהשמאל, החלטה שבה היא קובעת כי "לעם היהודי זכות טבעית, היסטורית וחוקית למולדתו ולבירתה הנצחית ירושלים; למדינת ישראל כמדינת העם היהודי, יש זכות ותביעה לאזורים שמעמדם שנוי במחלוקת בארץ ישראל". כמו כן היא דוחה את החלטת העצרת הכללית של האו"ם, מכיוון שלטענתה "אין בה כדי להקנות כל זכות ואין בה כדי לגרוע מזכויות כלשהן של מדינת ישראל והעם היהודי בארץ ישראל".

תחנה שלישית: החלטת מועצת הביטחון

ארבע שנים לאחר מכן (תשע"ו, 2016) מתקבלת החלטה במועצת הביטחון של האו"ם, הפוכה ב-180 מעלות מההכרזה שזכינו לשמוע השבוע. לפי ההחלטה, ההתנחלויות ביו"ש ובמזרח ירושלים, שכונו "השטחים הפלשתיניים הכבושים", אינן חוקיות. ארה"ב נמנעה מלהשתמש בזכות הווטו שלה במועצת הביטחון וההחלטה עברה.

"ממשל אובמה היה תחת מתקפה רבתי על ההחלטה האנטישמית שהם עזרו להעביר במועצת הביטחון", מספרת סוזי. "יהודים דמוקרטים צדיקים וגיבורים יצאו נגד ממשל אובמה בשצף קצף.

"בעקבות הלחץ הזה חשפו שני בכירים בפעם הראשונה את קיומה של חוות הדעת הסודית מ-1978. בתקשורת הישראלית, כמובן, לא שמעת על החשיפה הזו".

כאן בעצם החל המאבק בחוות הדעת המשפטית, שסוף סוף צפה מעל פני השטח כך שאפשר היה להילחם בה. סוזי מעידה שלפחות שנתיים עובדים על הביטול "בהילוך רביעי".

אורית סטרוק, חברת כנסת לשעבר ומרכזת הפעילות של שדולת ארץ ישראל בכנסת, מספרת לנו כי "חודשים רבים יש שיח עם האמריקנים על הנושא – בדרגים שונים, על ידי גורמים שונים, בסיטואציות שונות".

הלחץ על האמריקנים הגיע גם ממפלגות ימניות וגם מ'כחול לבן'. להבנתי, ח"כ צבי האוזר היה אחד השותפים לדחיפת הנושא.

"להערכתי", אומרת סטרוק, "האמריקנים הבינו שזה נושא קונצנזואלי בארץ, כי המסרים הגיעו משני הכיוונים. זכותנו על הארץ היא דבר שבקונצנזוס. יש אנשים בשמאל שמוכנים לוותר על הזכות הזו, אבל רוב הישראלים סבורים שיש לנו זכות על ארץ ישראל".

אורית סטרוק: "המדיניות הרשמית של ישראל כבר שנים רבות היא שאחיזתה ביו"ש היא חוקית לפי הדין הבינלאומי. למרות זאת, הפקידים לא פועלים לפיה. הגיע הזמן שתהיה החלטת ממשלה שתחייב את הפקידים לפעול לפי המדיניות הרשמית. וכמובן, הגיע הזמן להחיל את ריבונותנו על יהודה ושומרון"

 

פטריוט, חסיד וכורש

הזרז הגדול ביותר, שהוביל ככל הנראה להכרזה דווקא בעת הזו, היה פסק הדין של האיחוד האירופי לפני כשבוע וחצי, בי"ד במרחשוון (12.11). הבג"ץ של האיחוד האירופי קבע כי חובה על כל 28 מדינות האיחוד לסמן מוצרים שמקורם בהתנחלויות ביו"ש, במזרח ירושלים או ברמת הגולן.

"ברגע שהתקבל פסק הדין", מספרת סטרוק, "אמרנו לעצמנו שזה הרגע לעשות לימונדה מהלימון. בהתחלה האמריקנים רק הגיבו לפסק הדין האירופי - אבל אז הבהירו להם גורמים בישראל שמצפים מהם ליותר, מצפים מהם להוביל את חוקיות האחיזה שלנו ביו"ש".

ייתכן שבנוגע לעיתוי ההכרזה, יש לשר בצלאל סמוטריץ' יד בדבר. "הנושא קיים בצנרת כבר זמן רב, ואנשים רבים עשו עבודה נפלאה", אומר סמוטריץ'. "בשבוע שעבר נפגשתי עם היועצים המדיניים של שגריר ארה"ב בישראל דיוויד פרידמן אצלי בלשכה. ביקשתי מהם להעביר דרך השגריר את ההצעה לבטל את חוות הדעת ולשנות רשמית את המדיניות של מחלקת המדינה, כתגובה להחלטה של בית הדין האירופי".

האמריקנים לא הכזיבו. "הנשיא טראמפ הוא כורש, מזכיר המדינה פומפאו הוא חסיד אומות העולם והשגריר פרידמן הוא פטריוט אמריקני עצום", אומרת סוזי בהתרגשות. "עוד לפני שטראמפ נבחר לנשיא, פרידמן הבין את הפוטנציאל הקטלני של חוות הדעת הזו, וקיבל מטראמפ מעין הבטחה לבטל אותה. זה לקח זמן, כי אלו דברים שחסומים כבר שנים בידי יועצים משפטיים של מחלקת המדינה רבת הכוח".

"הלחץ הישראלי, כמו גם לחץ מצד גופים אוונגליסטיים, השפיע על טראמפ", טוענת סטרוק. "חשוב להזכיר", מוסיפה סוזי, "שגם באירופה יש חסידים וצדיקים, וגם באיחוד האירופי. לא תמיד שומעים את קולם בבריסל (נחשבת בירת האיחוד האירופי, ר"א), אבל בזכות כורש האמריקני, המרושעים בבריסל חשים בעצמם שעליהם לזוז מעט הצידה".

אנשי הדממה

ההכרזה של ממשל טראמפ השבוע היא פרי של שנות עבודה רבות של אנשים במערכת הפוליטית ושל אנשים וארגונים חוץ פרלמנטריים, שפעלו לילות כימים להביא להכרזה הזו. רובם נשארים בצל, מתוך ענווה או מחשש לחשוף דרכי עבודה שינטרלו פעילויות עתידיות.

"כל כך הרבה אנשים וגופים פעלו בעניין", מספרת סטרוק. "'מטות ערים' במידה רבה דחפו את כולם לאירוע הזה. כבר שנים הם עוסקים בחוקיות ההתיישבות והאחיזה בארץ".

"ההישגים הללו לא נופלים מהשמיים", מוסיפה סוזי, "זו עבודה יומיומית. התחום המדיני הוא תחום מוזנח בצד האידאולוגי. אלה דיני נפשות ממש, וכל אחד יכול לעזור בזה – להתנדב, להתפקד, לכתוב מייל או להפיץ בפייסבוק".

סוזי חוששת לחשוף את רוב אנשי הצללים, אך מזכירה כדוגמה את "פעיל הליכוד המוכר נתן אנגלסמן, תופעת טבע", את אורית סטרוק כמובן ("ליגה אחרת") ואת צופיה נהון שהיא "רוטוויילר לענייני ארץ ישראל, שלא על מנת לקבל פרס". בנוסף היא משבחת את פועלה של העיתונות הימנית בפרשת ביטול חוות הדעת, ש"הצילה את הכלכלה הישראלית, את הבנקים הישראליים ואת מדינת ישראל, בזמן שהעיתונות השמאלנית לא נקפה אצבע".

לפעול לפי המדיניות הרשמית

השאלה הגדולה שנשאלת עכשיו בידי כל מי שארץ ישראל יקרה לליבו, היא איך ממנפים את ההכרזה הזו לעשייה בשטח. "הדיונים בנושא כבר החלו", משתפת סוזי. "לדעתי, צריך קודם כול לעשות את מה שבידינו לעשות באופן מיידי, והוא ההרחבה הנחוצה של היישוב היהודי בחברון. הרי לא הגיוני שיש רק קומץ בתים בעיר היהודית הראשונה בעולם. אם זה חוקי, למה לא בונים בה?"

גם סטרוק חושבת שיש לדחוף עכשיו לחידוש תנופת הבנייה: "אנחנו תחת הקפאה חלקית, שקוראים לה במילה עדינה 'ריסון'. כל תוכנית שמוגשת ללשכת התכנון, משאירים ממנה רבע לפי ההנחיה האמריקנית. אם יש לנו זכות על הארץ, אנחנו צריכים לבנות כמו עם שבונה בארצו, בצורה נורמלית, לפי הצורך והביקוש".

סטרוק סבורה שממשלת ישראל, גם זו הזמנית, צריכה לפעול עכשיו בעקבות ההכרזה גם בהיבט המדיני וגם בהיבט המשפטי. "המדיניות הרשמית של ישראל כבר שנים רבות, עוד לפני החלטת הממשלה ב-2012, היא שאחיזתה ביו"ש היא חוקית לפי הדין הבינלאומי", מדגישה סטרוק. "למרות זאת, העמדה המשפטית הפורמלית הזו נעדרת בהרבה מאוד שדות שבהם המדינה פועלת. הפקידים לא פועלים לפיה. הגיע הזמן שתהיה החלטת ממשלה שתחייב את הפקידים לפעול לפי המדיניות הרשמית. וכמובן, הגיע הזמן להחיל את ריבונותנו על יהודה ושומרון".

מכל הפעולות שיש לעשות, מה לדעתך צריכה להיות הפעולה הראשונה?

"אימוץ דו"ח אדמונד לוי", עונה סטרוק. "בשונה מהחלטת הממשלה של סוף 2012, שהיא החלטה הצהרתית נעדרת היבטים מעשיים, לדו"ח לוי יש גם צדדים אופרטיביים. הצהרות זה דבר יפה, אבל דו"ח לוי מוציא באופן מעשי את דיני הכיבוש מהמשחק. הדו"ח הזה, שהוא למעשה דו"ח זכויות האדם של מתיישבי יהודה ושומרון, קורא ומנחה להפסיק להתייחס לתושבי יהודה ושומרון ביחס מפלה, כאילו הם כובשים זרים, ולאפשר להם זכויות משפטיות והתיישבותיות, והוא מונח לפתחה של הממשלה כבר שבע שנים".

סמוטריץ' מגלה לנו כי הוא פועל לאימוץ הדו"ח על ידי הממשלה. "פניתי לראש הממשלה ואמרתי לו – אתה לא יכול להיות פחות ימני מהממשל האמריקני. ביקשתי ממנו להביא כבר ביום ראשון הקרוב את דו"ח אדמונד לוי לממשלה. יש בו גם ביסוס של המעמד המשפטי וגם פתרונות משפטיים לסוגיות העולות בשטח. צריך לאמץ את שני החלקים הללו ולהתחיל להסדיר את ההתיישבות".

גם ממשלה זמנית יכולה לעשות שינויים כאלה?

"בהחלט. זה מסוג הדברים שראש הממשלה יכול להצדיק את החלטתו לעשות את זה עכשיו – התקבלה החלטה אמריקנית ואנחנו לא יכולים להתעלם ממנה".

השבת תחגוג סטרוק בחברון עם רבבות ישראלים את שבת "חיי שרה" ואת ההכרזה האמריקנית. "ההכרזה הגיעה בתזמון מדהים", אומרת סטרוק. "זה מזכיר לנו שעם כל הערכתנו לצעד של הנשיא טראמפ, זכותנו על הארץ היא הרבה לפניו ולא תלויה בו. היא תלויה בנו, באמונה שלנו, במעשים שלנו, ובבורא עולם - שברצונו נטלהּ מהם ונתנהּ לנו".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם