זורמים לדרום Featured

 7 kerem shalom
בין מטח טילים לסבב צה"לי מתעדכנים נתונים חסרי תקדים על גידול האוכלוסייה בדרום: השנה מדובר על עלייה של שמונה עשיריות האחוז לעומת ההגירה השלילית שאפיינה את האזור לפני עשור * המניעים שמביאים עוד ועוד ישראלים לדרום הארץ הם הטבות ממשלה, מחירי דיור שפויים, האוניברסיטה, פתיחת הקיבוצים בעוטף עזה לתושבים צעירים, ובתוך כל אלו אידאולוגיה מוצקה חוצת מגזרים

נדב גדליה

שיגורי הרקטות לעבר יישוב הנגב ועוטף עזה אומנם גרמו לרבים מתושבי האזור לעקור זמנית ממקום מושבם ולהתרחק מטווח האש, אך מתברר שדווקא בשנים האחרונות, למרות שיגורי הטילים, מתחזקת האחיזה הישראלית בדרום בכלל ובקיבוצי עוטף עזה בפרט. הממשלה מעבירה תקציבי פיתוח ניכרים, והציבור נוהר בהמוניו ומקבל בתמורה איכות חיים, מרחבים פתוחים, דיור מוזל, קהילה חמה ומערכת חינוך איכותית: כשמוקפים בתושבים אידיאליסטיים הרואים במגורים באזורים המדוברים לא פחות מ'משימה לאומית', החינוך הסביבתי ערכי בהתאם.

על פי הנתונים של עמותת 'אור', הפועלת למען ההתיישבות בנגב ובגליל, מדי שנה בשנה מתקבלות כאלפיים פניות של ישראלים המעוניינים לעבור להתגורר בנגב, וזאת לאחר עשור שכמעט לא נקלטו תושבים חדשים באזור, והוא אף סבל מהגירה שלילית. למשל, על פי הנתונים גדלה אוכלוסיית באר שבע, הכוללת את כלל הנגב, מקו הרוחב של נתיבות–עין גדי ועד אילת, ובתוכה יישובי הנגב המערבי הצמודים לרצועת עזה, מ-695.1 אלף איש ב-2015 ל-712.2 אלף בשנה שלאחר מכן, 731.2 אלף איש ב-2017 ו-750.7 אלף תושבים ב-2018.

ערי הפריפריה וקיבוצי העוטף

"תופעת המעבר לאזור הדרום מתחלקת לשתיים", מסביר פנחס ולרשטיין, האחראי להתיישבות בנגב ובגליל בתנועת אמנה. "יש מעבר לערים כמו נתיבות ואופקים, שזו תופעה שמתרחשת ב-15 השנים האחרונות וחוצה קהלים; היא נפוצה הן בציבור הדתי-לאומי, בגרעינים התורניים בירוחם, בדימונה ובאופקים, והן בציבור הכללי. זה תהליך מרתק שמתחיל בכפרי סטודנטים של הזרם הממלכתי, הלא דתי, באזור הדרום. לוקח זמן עד שמתחתנים בציבור הכללי, אך בהמשך אותם סטודנטים רוצים להישאר באזור אחרי הלימודים. חלקם נשארים בערי הדרום שלמדו בהן, והתופעה החדשה יותר היא שחלקם הולכים להפריח את הקיבוצים.

"עד שנת 1992 בנתה מדינת ישראל ומכרה בתים בכל הארץ. 'בנייה תקציבית' קראו לזה. מרגע שהפסיקה המדינה לבנות הייתה ירידה בדיור בקיבוצים, ועכשיו זה משתנה ב"ה. הקיבוצים עברו מפנה בארבע השנים האחרונות. הם היו במשבר כלכלי שגרם להם להזדקן, ועכשיו מגיע דם חדש שבא להשקיע. ניתנים תקציבים ממשלתיים שלא ניתנו עשרות שנים, וזה עוזר. קח למשל את נחל עוז וכרם שלום. כעת נהיה ביקוש דרמטי, כולל בניית בתי קבע, דבר שלא היה עשרות שנים".

מה גורם לזה לקרות?

"הצלחנו להעתיק לקיבוצי העוטף את שיטת הבנייה של אמנה בהתיישבות ביהודה ושומרון. בקצרה, השיטה נקראת 'בתי אגודה': פעלנו שתהיה אפשרות תקציבית לבנות בית עוד לפני שיש לקוח. היישוב מקדם את הבנייה, והמתעניינים מקבלים אפשרות להיכנס מהר יותר לבית קבע במקום לקרוון. יש גם הטבות, כמו שעושים ללקוחות מעין ליסינג שבו שכר הדירה הופך לתשלום בעבור הדירה. מעבר לתקציבי הממשלה זה גם לגמרי הליך חברתי. בסופו של דבר היישוב מסתכן כשהוא בונה. אם לא יבואו משפחות, למרות הסיוע של המדינה, הוא יפסיד. הקיבוץ צריך לקחת הלוואה ולהאמין שיבואו. לא מספיק שהבית זול, מה שמושך הוא האידאולוגיה. הקיבוצים בונים עליה, וזה מוכיח את עצמו. אנשים באים".

ולרשטיין: "בכרם שלום האופי של המקום השתנה ועומד כעת על 50 אחוז דתיים, אך עם כל הכבוד לטפיחת השכם לציבור שלנו, גם בציבור הכללי של היום לא אבדה האידאולוגיה. צעירים באים לחיות בתוך הפגזה רק כי זו משימה לאומית חשובה"
לא אבדה האידאולוגיה

מה הם המאפיינים של העוברים?

"בכרם שלום האופי של המקום השתנה ועומד כעת על 50 אחוז דתיים, אך עם כל הכבוד לטפיחת השכם לציבור שלנו, גם בציבור הכללי של היום לא אבדה האידאולוגיה. צעירים באים לחיות בתוך הפגזה רק כי זו משימה לאומית חשובה. ברור שיש כאן גם אלמנט של מחיר, איכות חיים וכל זה, אבל אני מדבר איתך על מגורים במקומות שהם אפס עד ארבעה קילומטרים מהגבול. מה שאומר 8–10 שניות עד שהטיל נופל. מישהי סיפרה לי בדמעות שכשאזעקה נשמעת והילדים מפוזרים היא נאלצת לבחור על איזה ילד להישכב כדי להגן עליו. זה מדהים.

"לעם ישראל, ולא רק לציונות הדתית, יש מרכיב של אידאולוגיה, חד-משמעית. ברור שזה לא רק המחיר. נכון שבית בנחל עוז עולה מיליון שקל בסך הכול, אבל הקונים יודעים שההפגזות יגיעו אליהם עד הבית, ולמרות שאין הסדר עם עזה הם קונים. אנשים מצטרפים למהלך הלאומי. מבינים את החשיבות של מגורים בנגב דווקא בתקופה הזאת".

שילוב בין קהילתיות ויעד ממשלתי

"זכינו להיות מפורצי הדרך בקיבוצים ובמושבים בעוטף עזה", אומר רוני פלמר, מנכ"ל תנועת אור. "עד לפני עשר שנים לא הייתה שם כמעט קליטה של תושבים חדשים. התחלנו לפרוץ עם מושב שובה, שאליו הבאנו 12 משפחות. קיץ לאחר מכן כבר היו 150 משפחות בהליכי קליטה ביישובים בעוטף עזה, ובתוך כמה שנים הגענו ל-1,200 משפחות בהליכי קליטה".

דבר דומה קרה גם במקומות אחרים. "המשכנו להביא משפחות אחרי מבצע צוק איתן במגמה דומה ליישובים סופה, חולית ומקומות אחרים". במערב הנגב, מספר פלמר, התרחש הגידול הניכר ביותר: "האזור קיבל מכה גדולה בשנים 2005–2010 והתרוקן בהדרגה מתושבים. אחר כך החלו לבוא אנשים שבער בהם הנושא הקהילתי, הצורך לייצר חוסן. יזמנו הרבה פעולות שקשורות לקהילה, לערכים, לאידאולוגיה ולהתנדבות, והן הפכו את המגורים שם למוקד שמשך אנשים לבוא. היינו מפותחי הציר בנושא".

פלמר מסביר כי גם המחיר המוזל של המגורים ותמיכת הממשלה משכו את העולים לנגב ומונה עוד סיבות שהפכו את ההגירה השלילית לחיובית. "המדינה נכנסה בסבסוד של קרקע במחיר 0 והטבות מיסוי. בתי אגודה נבנו ביישובים במחירים מגוחכים. עוד דבר, שלמדנו מתקופת הבליץ באנגלייה, הוא שבעיתות כאלה אם יש צורך ביצירת חוסן בקהילה ותמיכה כלכלית מהממשלה, האוכלוסייה גדלה, ולא רק שלא בורחים אלא מתחילה גאות של תושבים.

"הדבר האחרון היה שדרוג התשתיות. אזור מערב הנגב הוצף בתשתיות בשנים האלה. אנשים באים כדי לחזק את החוסן של המדינה ומקבלים מהמדינה שדרוג תשתיות, פארקי תעסוקה, רכבות. עוד השפיעו הסייבר בבאר שבע, המעבר של טרה לנתיבות, פתיחת מפעל סודה סטרים ברהט ואף העברת בסיסי צה"ל לאזור, הטבות המס לעסקים והתקשורת. לא מעט כתבות חיוביות נעשו על אזור הנגב, והן תרמו לאווירת התעוררות באזור כולו".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם