כי מחברון תצא תפילה Featured

 6 halel
יוזמה קטנה להתפלל כוותיקין במערת המכפלה בחול המועד תפחה לממדים עצומים. אפילו אולם יצחק צר מהכיל את אלפי האנשים הנסחפים בדבקות גדולה, ושואבים רוח הקודש לכל השנה

נדב גדליה

רק נדמה לנו שגולת הכותרת בחול המועד היא הטיולים והאירועים. מתחת לפני השטח צומחת תופעת התפילות ההמוניות לכבוד החג. אולי לשם כיוונו חז"ל כשהורו על "חציו לה'". התפילות כוללות כלי נגינה, אמירת הלל בדבקות, מיקום לוהט, אווירה שקשה לתאר במילים ואת הרב שמואל אליהו ו'איגוד רבני קהילות' שמנצחים על המיזם ששורף לבבות, בינתיים בשלושה מקומות מרכזיים: במערת המכפלה, בכותל הדרומי ובבית כנסת 'אבוהב' בצפת.

הכול החל לפני שש שנים. קבוצה קטנה בהנהגתו של הרב שמואל אליהו התכנסה לתפילה חגיגית במערת המכפלה בחול המועד פסח. מאחורי התיבה עמדו החזנים הרב אייל יעקובוביץ', ראש ישיבה ההסדר בצפת, והרב אוריאל סעייד. הקהל הקדוש דאג להביא כלי נגינה מהבית, ומפה לשם נוצרה הרמוניה של לבבות פתוחים וזעקת נפש מתובלת בשמחת החג מתנגנת.

שקל לא הושקע בפרסום, אך 'הפה לאוזן' עשה את שלו. כל שנה שחלפה הגדילה את מספר המתאספים לתפילה חגיגית עם הנץ החמה ב'אולם יצחק'. בחג האחרון המשטרה נאלצה לסגור את אולם יצחק במערת המכפלה ובהמשך את הכניסה לחברון. הכבישים הפקוקים הובילו למצב שנסיעה קצרה של חמש דקות ביום של חול מקריית ארבע למערת המכפלה ארכה ארבעים דקות. כ-2,000 איש, מתברר, הגיעו מכל הארץ כדי לשפוך תפילה. "אתה מגיע לתפילה פעם אחת ולא יכול להפסיק, כמו רשב"י בל"ג בעומר", מספר אחיה, עוזרו של הרב שמואל אליהו. "אלו תפילות עוצמתיות מאוד עם שמחה גדולה. גם אנשים שנרתעים מדברים רוחניים מוצאים את עצמם קמים מוקדם ונוסעים מרחקים כדי להספיק להגיע עם הנץ החמה. זו התעוררות החיוּת של שמחת בית המקדש בעיניי", אומר אחיה.

אחרי חמש שנים של הצלחה כבירה במערת המכפלה, נפתחו המניינים בצפת ובירושלים. גם שם הקהל אמר את דברו. רוצים תפילה. 1,200 איש הגיעו בשנה שעברה לתפילה ההמונית בירושלים. השנה הצפי הוא ל-2,400 איש. ובמערת המכפלה? שם כבר נערכים בימים אלו בתיאום עם הצבא והמשטרה להתפלל מחוץ לאולם יצחק. אלפי אנשים צפויים להגיע. 3,000–4,000, נוקב אחיה במספר המסתיר מאחוריו קסם שמוכרחים לפצח.

האפיקורס שדמע

אבי חן (57) מהשומרון לא חובש כיפה ביומיום. "יהודי, זאת ההגדרה", הוא מתפלפל. נניח לו. את תפילת החג המרגשת הוא לא מפספס כבר כמה שנים. "זה לא דומה לאומן ולא לרשב"י במאומה. הייתי גם שם. זו חוויה הרבה יותר עמוקה ואישית. הולכים פעם אחת וזה הופך להרגל. שכינה שורה שם, מבחינתי לא פחות מאשר בכותל", הוא מסביר את תחושותיו. "יודע מה? אפילו יותר מהכותל. יש אווירת נשמה לכל אורך התפילה והרבה מאוד שמחה. כל שנה אני שם, כבר שש שנים, גם בפסח וגם בסוכות. מקפיד גם להביא איתי אנשים וקורים דברים".

קורים דברים? מה הכוונה?

"הבאתי איתי פעם אפיקורס. חבר שמזלזל בכל דבר שקשור ליהדות ולקדושה. ציני, מה שנקרא. לא דתי. רק שכל. אפס רגש. אמרתי לו שאם לא טוב לו – שילך. כשראה את הערבים בדרך הוא התלונן לאן לקחנו אותו, אבל לבסוף הוא נכנס פנימה, נתנו לו טלית והעברנו לו לולב. פתאום הוא התחיל לבכות. הוא לא יכול היה לעמוד בעוצמה הזאת. שתק ולא יסף. הוא הרגיש את החוויה שאנחנו חווים".

ראש העיר מטעם 'העבודה' מגיע ומתמכר

בשנה שעברה זה קרה לראשונה לאיציק עוזרי (55) מקריית אונו (המוכר גם כ'איציק הליצן', מוותיקי הליצנים בישראל). איציק הוא איש 'העבודה', לא חובש כיפה ולא שומר שבת. "הפעם האחרונה שהייתי במערת המכפלה הייתה לפני עשרות שנים, כשהייתי חייל ושמרנו שם. אחרי כל כך הרבה שנים שלא הייתי שם – בסוכות של השנה שעברה הציעו לי לנסוע על הבוקר ולהצטרף לתפילה. זרמתי והבאתי גם את ראש העיר ישראל גל מ'העבודה' שהוא חבר שלי. איכשהו הבאתי עוד אנשים ומילאנו אוטו. בשלוש בבוקר יצאנו.

"אני מכיר את שליח הציבור הרב אוריאל, אבל שם זה היה משהו אחר לגמרי. מעין הרגשה אלוקית שאני לא מסוגל להסביר. כשהתחילו עם ריקוד הלולבים, הגיטרות, הכינור, חשתי את החוויה הכי עוצמתית שהייתה לי בחיים. עד כדי כך. העוצמות שהיו שם, מאות אנשים, הצפיפות והזיעה והלחץ – כל זה היה בצד. בפנים החוויה הייתה רוחנית ואישית ביותר. היה ברור לכולנו באותו רגע שגם בשנה הבאה אנחנו שם. השנה ראש העיר ארגן אוטובוס מקריית אונו לרווחת התושבים. ארבעים אנשים כבר נרשמו. לדעתי זה בזכות האווירה, הקדושה של המקום, המשמעות של מערת המכפלה לעם היהודי. מרגישים את זה בעוצמה כשזה מגיע בחג, עם תפילה כזאת – זה וואו".

חוויה רוחנית חוצת מגזרים, מתברר. הרב יוני סעיד (29) מרחובות יצא לשליחות בדרום אמריקה למשך שלוש שנים. "היינו רחוקים מחוויות קדושה של ארץ ישראל, אבל בכל שנה הייתי יושב עם אשתי ורואים בערוץ 7 את השידור החי של התפילה עם הרב שמואל במערה. היינו פשוט יושבים ובוכים, ואז מתפללים בדרום אמריקה את התפילה שלנו, עם הרבה רגש, בזכות ההשראה". לא מזמן הגיע ארצה מהשליחות ההיא, וליבו מתגעגע ומצפה לתפילה שאליה ישוב, פיזית, בחול המועד הקרוב.

"תשמע, זה מדהים. אתה פשוט רואה אנשים שהשמחה מתחילה להקפיץ אותם, צפוף, חם, כולם עם ארבעת המינים, תפילה מוקדמת בזריחה, אבל כל זה לא עוצר את האנשים מלקפוץ, לרקוד ולשיר. אתה חש שמחה שאתה אוהב את כולם, אהוב ע"י כולם, אתה מתבונן בכל אחד ואחד ומרגיש שאתה באמת אוהב אותו. במהלך הריקודים אתה מוצא את עצמך מתחבק אנשים שאתה לא מכיר, כיפות שונות, ויש איזה דיבור באוויר, שרק הלב שומע, שכולנו עוברים את אותה חוויה.

"פשוט שמחים בחג. שמחים עם ה'. שמחים באחדות. מרגש מאד לעצום עיניים ולדמיין ולהתפלל שהריקוד הזה יועתק לבית המקדש. כוהנים בעבודתם, לוויים בדוכנם וישראל במעמדם".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק ובאינסטגרם.

צילום: ישראל ברדוגו

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם