פה ושם בארץ ישראל Featured

 10 sikum
קרבות על מדרכות תל אביב, מתחמי היי-טק בבנימין, הרכבת המהירה לירושלים, הדו"ח על הזיהום במפרץ חיפה, מסעדות כשרות בעכו העתיקה, סגירת שדה דב ומלחמות הדת בטבריה * אביגיל זית חרשה את הארץ כדי להציב זכוכית מגדלת על כמה מהאירועים שליוו כל אחד ממחוזותיה של ארץ ישראל * סיכום שנה קצת אחר

אביגיל זית

יהודה ושומרון
היי-טק בארץ התנ"ך

שיתוף פעולה בין יזמים מאזור בנימין, המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והמועצה האזורית מטה בנימין הביאו לקפיצת מדרגה בתחום היזמות וההיי-טק. שני מתחמים חדשניים נפתחו בבנימין: מתחם העבודה המשותף 'קליקה מטה בנימין' ומיזם ליווי הסטארט-אפים 'בנימין טק'.

מתחם העבודה המשותף, HUB קליקה מטה בנימין, כולל 37 עמדות עבודה וחדר ישיבות ומעניק לשוכרים שירותים נוספים כגון הרצאות מקצועיות בנושא קידום עסקים, פיתוח כלכלי ועסקי, מיסוי לעסקים קטנים ושיווק באינטרנט. בזמן הקרוב צפוי המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל לפתוח עוד האבים ברחבי יהודה ושומרון: במועצה האזורית שומרון, בקריית ארבע, בביתר עילית, במודיעין עילית ובגוש עציון.

יעל זאבי, מנהלת 'בנימין טק' וממקימי המיזם, סיפרה לנו מה עומד מאחורי היוזמה: "למתחם שלנו קוראים בנימין טק, והמטרה שלו היא לעודד פיתוח תעשיית היי-טק בבנימין. לפני שש שנים בערך, ביוזמה משותפת עם יוסי אפטר, ניסינו לחשוב איך להקים כאן סביבה עסקית מפותחת בעלת מבט של חדשנות. התחלנו בבניית אסטרטגיה רחבה מאוד כדי להוציא את התוכנית לפועל. בפועל בנינו מתחם עבודה משותף בשער בנימין, ויש לנו עוד תוכניות עבודה של סיוע ליזמים, כולל בית ספר למקצועות ההיי-טק".

איך זה נראה?

"אנחנו יושבים בשער בנימין, וזה נראה כמו פיסה תל אביבית בלב יהודה ושומרון. כל מי שנכנס מופתע מהרמה, למקום יש נוכחות חזקה מאוד. יש אצלנו משהו כמו 25 יזמים, ועוד היד נטויה. הסטארט-אפים בשלבים ראשוניים, ולכן הכול עוד סודי, אבל יש כאן יוזמות ממש מגניבות וטכנולוגיות".

מה הבשורה במתחם שלכם אם יש מתחמים דומים במרחק נסיעה?

"בעיניי זה חלק בלתי נפרד ממקום חי, שמפתח את הכלכלה ושותף בתעשייה רחבה. אף אחד לא ישאל למה פתחנו כאן סופר, זה הכרחי לחיים של מקום. אנחנו רוצים להיות שותפים בתעשייה העולמית, להשפיע על התעשייה מבחינה רעיונית וכלכלית. חלק חשוב מהמעמד הבינלאומי של ישראל נבנה בזכות החדשות והטכנולוגיה שיוצאות מכאן, וגם אנחנו בבנימין רוצים להיות שותפים בעשייה הזו. היוזמות כאן מקבלות גב טוב לא פחות מכל מקום אחר בארץ, ואולי טוב יותר. הקרבה לבית, הסביבה התומכת והמחויבות שלנו להצלחה שלהם לא מובנות מאליהן, אין אותן בכל מקום".

ליד ליו"ש:

"אף אחד לא ישאל למה פתחנו כאן סופר, זה הכרחי לחיים של מקום. חלק חשוב מהמעמד הבינלאומי של ישראל נבנה בזכות החדשות והטכנולוגיה שיוצאות מכאן, וגם אנחנו בבנימין רוצים להיות שותפים בעשייה הזו"

ירושלים
הרכבת המהירה מתל אביב

זו הייתה שנת הרכבת בירושלים. אחרי אינספור דחיות נפתח סוף סוף לפני כשנה נתיב נסיעה מהיר ויעיל של רכבת חשמלית מרחוב יפו עד לתחנת נתב"ג. במהלך השנה הזו ידע הקו החדש והנוצץ לא מעט עליות ומורדות. הקרונות רחבים והנסיעה מהירה, אבל הרכבת אינה פועלת בכל ימות השבוע, ופעם אחרי פעם הודיעו על ביטול נסיעות עקב תקלות.

את החודשים הראשונים הגדירו תקופת הרצה. כדי למשוך נוסעים לרכבת החדשה היו הנסיעות מירושלים ללא תשלום. לאחר ימי החסד הראשונים הייתה הרכבת צריכה להראות את כוחה, אך לא תמיד עמדה בציפיות. השאלה הגדולה היא אם מכלול היתרונות של הרכבת החדשה טוב דיו לנצח את הרכב הפרטי. בשאלה זו הדעות חלוקות, אבל אין ספק שהפקקים בחוץ מנתבים רבים אל הרכבת.

הרכבת נוסעת במהירות של 160 קמ"ש, וכרגע קו הרכבת כולל מסילה כפולה שאורכה 56 קילומטרים. הוא עובר דרך נתב"ג, מודיעין ושער הגיא ומגיע לירושלים. בתקופה הקרובה צפוי להיחנך עוד קטע של קו הרכבת, המוביל עד לתחנות הדרומיות של תל אביב, וזמן הנסיעה בין שתי הערים יעמוד על פחות מחצי שעה. כמו בקטע הדרך הראשון גם עכשיו נדחה תאריך ההשקה שוב ושוב, אבל אפילו הנוסעים הפסימיים מעריכים שעד סיכום שנת תש"ף נדע לדווח על התפתחויות נוספות.

ליד לירושלים:

השאלה הגדולה היא אם מכלול היתרונות של הרכבת החדשה טוב דיו לנצח את הרכב הפרטי. בשאלה זו הדעות חלוקות, אבל אין ספק שהפקקים בחוץ מנתבים רבים אל הרכבת

חיפה
לא נושמים לרווחה

בדומה לנושאים רבים, בכל הנוגע לטיפול בזיהום האוויר באזור חיפה והקריות אין למדינת ישראל מדיניות ברורה. ככל שעוברות השנים זיהום האוויר עולה, ורשויות האכיפה אינן עושות די להגן על כמעט מיליון תושבי הסביבה. עוד בתקופת המנדט הוקמו במפרץ חיפה הנמל ובתי הזיקוק לנפט (בז"ן), ומאז משך אליו האזור מפעלים מזהמים רבים.

בשנה האחרונה התרחשו כמה אירועי זיהום חמורים: בתחילת החורף זכו תושבי חיפה והקריות מדי פעם למופע לילי של הלפיד הבוער. במקרה של תקלה במדחס של מפעל כרמל הלפיד מופעל כדי שחומרים מסוכנים לא ייפלטו לאוויר, והתקלה החוזרת גרמה לפיזור של חומרים רעילים ולבהלה גדולה בשל עמוד האש האדיר.

חודשים מספר לאחר מכן התגלתה דליפה מצינור הגז שבין המפעלים דור ובז"ן. בעקבות תלונות של תושבי הקריות זוהו ריכוזי גז גבוהים, ומחשש להתלקחות בצנרת הגז נחסמו רחובות ראשיים ותושבים הורחקו מהאזור.

לקראת סיום שנת תשע"ט פרצה שרפה במפעל 'שמן', והיא יצרה אירוע זיהום אוויר חמור, כולל שרפה של החומר המסוכן אסבסט.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי שיעור התחלואה באזור גבוה לעומת הממוצע הארצי, ולכן במהלך השנים כתבו כל מיני גורמים תוכניות רבות להבראת חיפה והקריות. בשנה האחרונה ייחד מבקר המדינה פרקים נכבדים בדו"ח השנתי שלו לסוגיה וביקר בחריפות את הגורמים הנוגעים בדבר על הטיפול הכושל ועל האי-עמידה ביעדי התוכניות. הוא כתב כי זה שנים רבות ידוע כי הנמל וריכוז התעשיות באזור משפיעים על סוגיות רבות, ואף על פי כן לא נהגו בעניין בכובד הראש הראוי.

ענפי התעשייה, הנמלים ובתי הזיקוק חשובים להתפתחות המדינה, אולם יש להביט לטווח הרחוק, לקדם תעשיות המבוססות על טכנולוגיות נקיות ולפתח מנועי צמיחה שאינם פוגעים באינטרסים ציבוריים רחבים.

ליד לחיפה:

בשנה האחרונה ייחד מבקר המדינה פרקים נכבדים בדו"ח השנתי שלו לזיהום בחיפה וביקר בחריפות את הגורמים הנוגעים בדבר על הטיפול הכושל ועל האי-עמידה ביעדי התוכניות. הוא כתב כי זה שנים רבות ידוע כי הנמל וריכוז התעשיות באזור משפיעים על סוגיות רבות, ואף על פי כן לא נהגו בעניין בכובד הראש הראוי

צפון
טבריה: בחירות והדתה

על שני נושאים שמענו במהלך כל השנה: על הבחירות (אחת מקומית לפחות ושתיים ארציות) ועל המאבק בנושאי דת ומדינה. בעיר אחת התלכדו הנושאים האלה למפגש שהוביל לפיצוץ של ממש: טבריה.

בשנת 2011 הקים רון קובי את פורום "מרימים את טבריה מהקרשים", ומאז הוא מפיץ את חזונו הנוגע לעיר טבריה מעל כל במה אפשרית, ובייחוד ברשתות החברתיות. קובי ניצח בבחירות האחרונות לראשות העיר טבריה אגב הובלה של קו אנטי-דתי מובהק. הפילוג בעיר מורכב מאוד, וקובי אינו בוחר לטפל בעדינות בסוגיות העולות אלא מעדיף, לדבריו, "שהחרדים ימשיכו להתפתח מחוץ לטבריה".

קובי לא רק מדבר. מרגע שנבחר הוא פעל בכל הזירות לשבירת הסטטוס-קוו למען הערכים החילוניים על חשבון התושבים הדתיים בעיר. קובי פעל לפתיחת אזורי מסחר בשבת, השיק קווי תחבורה ציבורית בשבת (אך המיזם לא האריך ימים) והקפיד להתערב בניהול מתחמי קברי צדיקים, כמו קבר רחל אשת רבי עקיבא.

קובי ללא ספק עושה כותרות, אולם כשבודקים אותו בהיבטים אחרים של ניהול העיר הוא לא רשם הצלחות מרשימות. פעם אחר פעם הוא לא הצליח להעביר תקציב וכן התקשה להקים קואליציה יציבה.

כאשר הוכרז מועד ב של הבחירות הארציות החליט קובי להקים את מפלגת הימין החילוני ולהצטרף לחגיגת ההדתה שהשתתפו בה כמעט כל המפלגות, מישראל ביתנו דרך כחול לבן ועד המחנה הדמוקרטי.

הוא בא להופעה של הזמר החרדי מוטי שטיינמץ בעפולה, אחד מאירועי השיא במתח בין המגזרים, כדי למחות על ההפרדה ועל ההדתה, אך המשטרה סילקה אותו מכיוון שעורר מהומה.

בסופו של דבר נכשל קובי בבחירות. רק כ-2,000 איש ברחבי הארץ נתנו לו את קולם, ובעירו טבריה רק 400 הצביעו לרשימתו. זאת חרף טענותיו במערכת הבחירות כי בידיו סקרי עומק שמעידים כי יעבור את אחוז החסימה. קובי טען באתר Ynet אחרי הבחירות כי התמודד כדי לדאוג לתושבי טבריה. אולי הכישלון הצורב יגרום לו להתעסק קצת פחות בכותרות וקצת יותר בשיפור העיר שלו ובטובת התושבים כולם.

ליד לטבריה:

קובי טען אחרי הבחירות הארציות כי התמודד כדי לדאוג לתושבי טבריה. אולי הכישלון הצורב יגרום לו להתעסק קצת פחות בכותרות וקצת יותר בשיפור העיר שלו

וייקרא שמה בישראל: נוף הגליל

את נוֹף הַגָּלִיל אתם ודאי מכירים בשמה הקודם, נצרת עילית, העיר הגדולה של הגליל התחתון.

העיר הגלילית לא הייתה שלמה עם השם שלה עוד מימי בן-גוריון, והזקן ביקש להחליף את השם ל"קרת", שמשמעותה עיר גדולה. בפרוטוקולים שנחשפו לאחרונה מתועדים דברי בן-גוריון, שביקש לעיר שם תנ"כי יותר: "יש בתנ"ך השם קרת, שעל פי כל הסימנים זה לא רחוק משם", ומפרט גם את התנגדותו לשילוב השם נצרת בשם העיר: "צריך לתת שם אחר למקום. נצרת – נצרות בהיסטוריה היהודית זה איום", אמר בישיבה בנושא, "כל כך הרבה דם של העם היהודי נשפך בשביל הנצרות. למה לנו זאת, אם כי נצרת הייתה קודם יהודית. זה צורם את האוזן". הדיונים בנושא לא נמשכו, ולכן התקבע השם הזמני נצרת עילית.

השנה הודיע ראש העיר רונן פלוט כי בכוונתו לשנות את שם העיר. הוא ביקש מהתושבים להגיש הצעות לשמות לעיר, ואל הגמר עלו חמש הצעות נבחרות (נוף עילית, נוף הגליל, נופי עילית, נווה עילית וקריית הגליל), ולבסוף נבחר השם "נוף הגליל" ואושר בוועדת השמות הממשלתית ובמועצת העירייה. נוסף על כך נערך משאל בקרב התושבים לאישור השם החדש, וכ-80% מהם הצביעו בעד שינוי שם העיר.

ועוד אנקדוטה על נוף הגליל: מתברר שעד לא מזמן כדי לראות סרט טוב בקולנוע נאלצו תושבי נוף הגליל והסביבה להרחיק נדוד לערים הגדולות. השנה הושלמה הקמתו של הקולנוע החדש בעיר במסגרת פרויקט לעידוד הגירה חיובית לנוף הגליל ביוזמת העירייה והמשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל. הקולנוע הוקם במרכז ברקוביץ', והאולם שופץ והותאם לייעודו החדש. יש בו 60 מקומות ישיבה, ולצידו אולם נוסף, גדול יותר. בקולנוע נוף הגליל מוקרנים הסרטים החדשים ביותר בעלות כמעט מצחיקה של 30 ₪ בלבד (כולל פופקורן!).

ליד לנוף הגליל:

דוד בן-גוריון: "צריך לתת שם אחר לנצרת עילית. נצרות בהיסטוריה היהודית זה איום. כל כך הרבה דם של העם היהודי נשפך בשביל הנצרות. זה צורם את האוזן"

עכו העתיקה: פתאום הופיעו מסעדות כשרות

עד לפני שנה יכולתם להגיע לעכו העתיקה, לסייר ברחובות היפים וגדושי ההיסטוריה, ליהנות משיט ואפילו לקנות מזכרות בשוק הטורקי, אבל אם רציתם לאכול ארוחה טעימה וכשרה הייתם נאלצים לנדוד. השנה התרחשה מהפכה: מסעדות כשרות החלו צצות בעיר כפטריות אחר הגשם.

חלוצת המסעדות הכשרות הייתה המסעדה הבשרית roots, ואחריה הצטרפו המסעדה החלבית 'המשביע' ופיצה האט. את הכפפה הרימו שלושה מסעדנים: יהודי, ערבי ונוצרי. לא, זו לא בדיחה, אבל אחרי שתאכלו אצלם במסעדת roots סיכוי סביר שתצאו עם חיוך.

אורי ארנולד, השף, סיפר לנו בקצרה איך הכול התחיל: "אני שף בצפון, ובעבר הייתה לי מסעדה (ארנולדס). במהלך השנים הגיעו אליי פניות מהעיר עכו לפתוח מקום כשר בעיר העתיקה, התעניינו מהעירייה, כל מיני מסעדנים ומהחברה הכלכלית, אבל שום דבר לא התפתח. עבר זמן, סגרתי את המסעדה שלי והתעסקתי בכל מיני פרויקטים עד שפנו אליי שני ילידי עכו, הבעלים של דונינה, מסעדנים חזקים וותיקים בעיר. הם שמעו שאני בעניין, והלכנו על זה יחד".

לא חששת שיש סיבה מדוע לא פתחו עד עכשיו מסעדה כשרה באזור?

"נכון שבמהלך השנים חשבו כאן שמסעדה לא יכולה להחזיק בלי שישי-שבת, ולאף אחד לא היה האומץ לפתוח בעיר כל כך מתוירת מקום שסגור בסופ"ש. אז היה צריך אומץ, וב"ה זה הוכיח את עצמו יפה".

מי הקהל המרכזי שלכם? זו מסעדת נישה לדוסים?

"ממש לא, כולם כאן. גם דתיים באים, אבל יש הרבה תיירים, אנשי עכו והסביבה. המסעדה מוכיחה שהמקום איכותי, אנחנו מספקים את הסחורה. אני מאמין שאילו הייתה המסעדה כשרה אבל לא טעימה ומפנקת, לא בטוח שהיא הייתה שורדת למרות כל המכשולים".

יש משהו מיוחד בעכו העתיקה?

"לגמרי. יש כאן אווירה מאוד מיוחדת, בין אווירת קודש לאווירה עתיקה. המסעדה יושבת במבנה צלבני משוחזר והיא הוכתרה למסעדה הכי יפה בארץ. אנשים עוצרים לצלם את המסעדה".

עשית היסטוריה?

"כך אמרו עליי", הוא מצטנע. "אבל אני לגמרי מרגיש את זה, יש כאן משהו חלוצי, ומתווסף לזה החיבור האנושי שיהודי, מוסלמי ונוצרי חוברים יחד להקים מקום כזה. מגשימים את חזון אחרית הימים".

ליד לעכו העתיקה:

"במהלך השנים חשבו שמסעדה לא יכולה להחזיק בעכו העתיקה בלי שישי-שבת, ולאף אחד לא היה האומץ לפתוח בעיר כל כך מתוירת מקום שסגור בסופ"ש. אז היה צריך אומץ, וב"ה זה הוכיח את עצמו יפה"

תל אביב
דוז פואה!

הזכייה של נטע ברזילי באירוויזיון 2018 הביאה כבוד ושמחה למדינת ישראל, אולם איתם יחד הגיע כאב ראש לא קטן סביב ארגון אירוויזיון 2019 בישראל.

זה התחיל במאבק, בעיקר תקשורתי, על מקום האירוע. בסופו של דבר הוחלט שאת האירוע המנצנץ תארח בפעם הראשונה תל אביב, לאחר שבפעמיים הקודמות שבהן אירחה ישראל את האירוויזיון הוא נערך בירושלים.

אבל זה רק הוויכוח שבתוך ישראל. מחוץ לישראל קראה למדינות אירופה תנועת החרם על ישראל, ה-BDS, להחרים את התחרות בשל מדיניות ישראל כלפי הערבים ביהודה, שומרון ועזה. חמאס ניסו גם הם לאיים על קיום האירוויזיון: בזמן שכאן פתחו בחזרות הם פתחו בירי מסיבי על יישובי הדרום.

בסופו של דבר התקיים האירוע כמתוכנן. תאגיד השידור הציבורי 'כאן' הפיק אותו וגורמים רבים אחרים השתתפו בו, ובהם עיריית תל אביב, רשת מדיה ומשרד התיירות. הולנד ניצחה עם השיר Arcade של הזמר דנקן לורנס, וכאב הראש סביב אירוויזיון 2020 יהיה שלה.

ליד לאירוויזיון:

תנועת ה-BDS קראה למדינות אירופה להחרים את התחרות בשל מדיניות ישראל כלפי הערבים ביהודה, שומרון ועזה. חמאס ניסו גם הם לאיים על קיום האירוויזיון: בזמן שכאן פתחו בחזרות הם פתחו בירי מסיבי על יישובי הדרום. בסופו של דבר התקיים האירוע כמתוכנן

קרבות רחוב: השליטה על המדרכה

התנועה בעיר האורות כבדה ועמוסה, ולכן תושבי העיר מחפשים כל העת פתרונות. ואולם כל פתרון יוצר בעיה חדשה. עכשיו אפילו על המדרכות כבר אין מקום. בשנה האחרונה הפכה ה'שליטה' על המדרכה לנושא הבוער בתל אביב. את מקומם של הולכי הרגל דוחקים ביום הקורקינטים החשמליים, שהעלו הילוך עם כניסת החברות השיתופיות, ובלילה התושבים מתחננים שהעירייה תמשיך לאפשר להם לחנות על המדרכות בגלל מצוקת המקום הקשה.

כל מי שביקר בשנים האחרונות בתל אביב ראה את רוכבי האופניים והקורקינט החשמליים הרבים: בשנה האחרונה חלה קפיצה של ממש במספרם כאשר נכנסו לעיר חברות ההשכרה של הקורקינטים החשמליים והציפו את העיר בכלים. בכל סמטה ורחוב אפשר למצוא קורקינט זרוק, להרים אותו ולנסוע אל היעד הקרוב (תמורת רישום ותשלום, כמובן). נשמע כמו פתרון מושלם להתניידות בעיר, אבל הוא הביא איתו כמה בעיות חדשות.

אחת הבעיות שהעלו התושבים היא חסימות חוזרות ונשנות של המדרכות על ידי הקורקינטים שהושארו במקומות שאינם מוסדרים לכך. כמו כן הביאו איתם הקורקינטים השיתופיים בעיות בטיחות רבות: הרוכבים נוסעים נסיעה קצרה ואינם נושאים קסדות; הם אינם רואים עצמם מחויבים לחוקי התנועה ועוברים כל הזמן מהמדרכות לכבישים. הנסיעה המהירה בכלים החשמליים מסכנת את הולכי הרגל הפשוטים שבסך הכול רוצים לצעוד בבטחה על המדרכה אולם מוצאים את עצמם בכביש זעיר.

העירייה בשיתוף החברות פועלת להסדרת העניין, ולפני חודשים מספר אף הוציאה תקנות חדשות הנוגעות לסדר ולבטיחות של רוכבי הקורקינט בעיר, אולם הסוגיה עדיין לא נפתרה.

אל מאבק המדרכות ביום נוסף בחודשיים האחרונים מאבק הנוגע לחנייה בלילות על המדרכות או באדום-לבן. ב-15 השנים האחרונות נוצר סטטוס-קוו בין התושבים והעירייה: בלילות תושבי העיר חונים במקומות אסורים, בתחנות אוטובוס ובמדרכות רחבות המאפשרות מעבר להולכי רגל, והעירייה מעלימה עין. ואולם במהלך הקיץ הודיעה העירייה כי הסידור הזה נגמר, ומי שחונה על המדרכה בכל שעה ביום ייקנס.

הנפגעים העיקריים הם התושבים ממעמד הביניים בעיר, העובדים מחוץ לעיר וזקוקים לרכבם, אולם אין להם כסף לשכור חנייה (כן, בתל אביב זו עסקה נפרדת מהדירה). העירייה מציעה חלופה – את התחבורה הציבורית – אולם היא אינה מספקת להם פתרון הולם, לא בתוך העיר וודאי שלא מחוץ לה. העירייה מצידה רוצה לשמור על הסדר ולדלל ככל האפשר את מספר כלי הרכב, אולם המדיניות החדשה תהפוך את תל אביב לעיר לעשירים בלבד או לתושבים שאינם יכולים לנסוע מחוץ לגבולותיה.

ליד לקרבות הרחוב:

בשנה האחרונה הפכה ה'שליטה' על המדרכה לנושא הכי בוער בתל אביב. את מקומם של הולכי הרגל דוחקים ביום הקורקינטים החשמליים, ובלילה התושבים מתחננים שהעירייה תמשיך לאפשר להם לחנות על המדרכות

דרום
שגרת חירום

בשנה האחרונה ספגו יישובי הדרום קרוב ל-2,000 רקטות, מאות עפיפונים ואינספור לילות לצלילי חילופי אש כבדים. אנחנו רגילים לשמוע לאחר אזעקות את השורה הלקונית "אין נפגעים ולא נגרם נזק", אבל התושבים ששגרת יומם שברירית כל כך נפגעים מהמציאות בצל הטרור פגיעה עמוקה, ומרכזי החוסן (לטיפול בטראומות הנובעות ממצבי מצוקה ולחץ) בעוטף עזה קולטים עוד ועוד מטופלים.

על פי נתוני השנה האחרונה, כ- 60% מהמטופלים הם ילדים הסובלים ממגוון בעיות ואף מחוסר תפקוד עקב מתח וחרדה. העיר שדרות עומדת בראש הרשימה במספר התושבים המבקשים טיפולי תמיכה עם כ-1,300 פניות. בשער הנגב נספרו 484 פניות, בחוף אשקלון 403, במועצת אשכול כ-748 ובשדות נגב 474.

ליד לשגרת חירום:

כ-60% מהמטופלים הם ילדים הסובלים ממגוון בעיות ואף מחוסר תפקוד עקב מתח וחרדה

כרם שלום: בנייה תחת אש

בדרום הארץ ידעו השנה לא מעט אזעקות, כולל מספרי שיא של מאות טילים ביממה, אולם גם בצל האיום תנופת הבנייה ביישובים נמשכת. גם כאשר הופרה שוב ושוב השגרה ביישובי הדרום נבנו השנה מאות יחידות דיור ברחבי העוטף ונכנסו אליהן משפחות חדשות.

אחד הסיפורים המדהימים התרחש בסבב הלחימה בשלהי חודש ניסן. קיבוץ כרם שלום, השוכן סמוך לגבול ישראל עם רצועת עזה, סבל עם הדרום כולו ממתקפת טילים חמורה. בתוך יומיים ירה חמאס כ-700 רקטות לעבר ישראל.

בקיבוץ לא נרתעו, ובאותו היום, בצל האזעקות, עלתה על הקרקע שכונה חדשה כדי לאפשר את קליטת 12 המשפחות החדשות כבר בקיץ. עובדי החטיבה להתיישבות פעלו במרץ חרף סבב הלחימה, ועם אנשי חברת המנופים 'בן יהודה' העבירו את המבנים היבילים כפי שנקבע מראש בלוח הזמנים. עובדי החברה הניחו את המבנים בין אזעקה לאזעקה, וכאשר נרגע המצב חזרו לחבר אותם למקומם המדויק.

ובמבט רחב יותר: המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל קידם בשנה האחרונה הקמה של מאות יחידות דיור חדשות בעוטף עזה, כולל הצבת מבנים יבילים ממוגנים ופתרונות דיור נוספים למשפחות חדשות ולבנים ממשיכים. המטרה היא חיזוק היישובים מבחינה דמוגרפית. המשרד העביר תקציבים למיזמים לשיפור תדמית היישובים, לקליטת משפחות, לחיזוק החוסן הקהילתי ולמיזמים כלליים. נוסף על כך המדינה מציעה מענקים וסיוע כלכלי לתושבים חדשים, לסטודנטים ולמשפחות צעירות. כל אלו גרמו שבמהלך השנה האחרונה עלה הביקוש באזור על היצע הדיור על אף המצב הביטחוני המורכב.

ליד לכרם שלום:

עובדי החטיבה להתיישבות פעלו במרץ, ועם אנשי חברת המנופים 'בן יהודה' העבירו את המבנים היבילים כפי שנקבע מראש בלוח הזמנים. עובדי החברה הניחו את המבנים בין אזעקה לאזעקה, וכאשר נרגע המצב חזרו לחבר אותם למקומם המדויק. באותו היום, בצל האזעקות, עלתה על הקרקע שכונה חדשה

אילת: סוף דוב

אחד האירועים החשובים ביותר שקרו השנה לעיר אילת התרחש בכלל בתל אביב: סגירת שדה התעופה שדה דב. אחרי 81 שנות פעילות הופסקו לאלתר כל הטיסות משדה התעופה על שם דב הוז.

כבר בשנת 1961 דרשה עיריית תל אביב לפנות את שדה התעופה למען התפתחות העיר, ומאז היו אינספור התפתחויות בטלנובלת שדה דב. בשנים האחרונות היו מובילי המאבק נגד סגירת המקום עיריית אילת וחברת ארקיע: רבים מתושבי אילת חששו מהפגיעה הצפויה ברמת הנגישות לאילת ומניתוקה ממרכז הארץ. באילת ראו בשדה התעופה נקודת חיבור הכרחית אל מרכז ההתרחשות בישראל, ולכן לא שקטו בעירייה ועמלו רבות למצוא פתרון חלופי לסגירת המקום. אל המאבק של עיריית אילת הצטרפה חברת ארקיע, שטיסות רבות שלה המריאו מהמקום ונחתו בו.

שטחו של שדה דב מסתכם ב-800 דונם לערך, ומאז ומתמיד הוגדר שדה זמני הפועל במתקן ביטחוני, ולכן מעולם לא זכה לתכנון מסודר. המדינה מחזיקה רק ב-30% מהקרקע, וב-70% מהשטח מחזיקים במשותף אלפי בעלי קרקע פרטיים, בעלי הון ואנשי מעמד הביניים שחיכו עשרות שנים לממש את זכותם על הקרקע ששווייה מוערך כיום במיליארדים.

לא נלאה אתכם בפרטי הסיפור, אבל חשוב שתדעו ששום צד אינו חף מאינטרסים והרבה כסף מעורב בסיפור. בסופו של דבר לאחר דיונים ארוכים החליט ראש הממשלה נתניהו ששדה התעופה ייסגר, הטיסות שבו יועתקו לנמל התעופה בן-גוריון והשטח של שדה דב יעבור לבעלי הקרקעות.

ב-1 ביולי 2019 נפסקו ההמראות מהשדה והנחיתות בו, וב-1 באוגוסט החלו העבודות לפירוק מסלולי הטיסה ומבני השדה.

ובאשר לתושבי אילת, ממשלת ישראל אישרה חבילת תקציבים יפה של מאות מיליוני שקלים כדי להמתיק את הגלולה המרה. התוכנית כוללת שיפור של שירותי הבריאות, קידום של מנועי הצמיחה (תיירות), הנגשת שטחים לציבור, פיתוח חקלאות ימית ותעשיות מהים ונגישות תחבורתית למרכז הארץ.

ליד לאילת:

ראש הממשלה החליט ששדה התעופה ייסגר, הטיסות שבו יועתקו לנמל התעופה בן-גוריון והשטח של שדה דב יעבור לבעלי הקרקעות. באשר לתושבי אילת, ממשלת ישראל אישרה חבילת תקציבים יפה של מאות מיליוני שקלים כדי להמתיק את הגלולה המרה

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם