תורה של אלול Featured

 8 vered
העולם צריך תורה של אלול
הרב אייל ורד רואה בבורגנות של דתיי המרכז הרבה אידיאלים, מאמין שתורת ארץ ישראל צריכה את תורת החסידות בדיוק כמו שהחסידות צריכה אותה ולא מבין איך אפשר ללמוד תורה רק דרך פייסבוק. ריאיון מעמיק על תפיסת התורה בחברה הישראלית לרגל הוצאת הספר החדש 'רמזי אלול'

אדם פז

לפעמים אני שואל את עצמי איך זה שהציבור הדתי עוד לא שבע מלימוד התורה הזמין – הספרים, השיעורים, החבורות. ברגעים מסוימים נראה שכולם אומרים אותו דבר. ובכלל, איך אפשר לעצור את עסקי החיים ולהחליט שעכשיו זמן למילוי פנימי? מי צריך עכשיו בכלל מילוי פנימי?

אבל התחושה של הרב אייל ורד אחרת לגמרי: "אני מרגיש שללימוד תורה יש כמה רבדים שפשוט לא היו פעם, מהבולטות שבהן – כל אדם בישראל, לפחות פעם ביום, מתנתק מהווה ומתמקד בנצח. עוצר ולומד משהו שלא קשור לכאן ועכשיו אלא למהות שלו. הלכות, מוסר, אגדה. העיסוק הזה משנה את העולם שלנו", הוא טוען באוזניי.

אנחנו נפגשים לשוחח לרגל צאת ספרו החדש, 'רמזי אלול', שמסדר 31 רמזים ללימוד תורה יומי לאורך חודש אלול ומכוון למלאות פנימית של האדם. מתברר שבעיני הרב ורד לימוד התורה בשוטף הוא הצינור שמשנה את החיים. "לא זו אף זו, תכפיל את זה באומה שלמה, בדורות שלמים; המפגש עם הא‑לוהי פעם-פעמיים ביום, לא משנה איך, גורם לאדם מישראל – וגם לכלל – לשמור על ציר נצחי שמתחיל בהר סיני. אומה שלמה מחוברת לנֶצח בכל רגע נתון".

אפשר לומר את זה גם על לימוד תורה בקבוצות וואטסאפ? בפוסטים בפייסבוק? בהתרעות באפליקציה?

"הסיפור של לימוד תורה הולך ומתרחב בצורות שונות, גם בוואטסאפ ובאינטרנט, בוודאי. זו תופעה רחבה שהקצה שלה הוא לימוד של תורות קליטות בעטיפות פופולריות, אבל ברור שזה מסתיר רובד הרבה יותר עמוק.

"היום אנחנו בסוג של מהפכה בכל מה שקשור לתורה: יש יותר ויותר אנשים שלימוד התורה שלהם הוא משמיעה ולא מקריאה הודות לאפשרויות של המובייל והאינטרנט, בגלל הזמן הפנוי בפקקים. לדעתי זה נחשב ממש לימוד תורה שבעל פה. האדם שומע את קולו של החכם. אפשר להבין הרבה יותר משמבינים כשקוראים בספר, והלומד נפגש גם עם שפתו ואישיותו של הרב. יש בזה קסם שלא היה בדורות אחרים.

"לפעמים יוצא שפוגשים אותי אנשים ואומרים לי: 'אתה יודע, אני תלמיד שלך שאתה לא מכיר'. זה לרוב לא כי הם קראו ספר שלי אלא בעיקר כי הם צפו בשיעורים שלי ברשת".

אבל איפה עובר הגבול? כלומר, מה זה 'לא' לימוד תורה? מרוב שמגדירים את התורה 'תורת חיים' הופכים כל סטטוס ברשתות החברתיות ללימוד תורה.

"הגבול הוא הלכתי – על מה שאני מברך ברכת התורה. מה שבא לברר את דבר ה' שניתן מהר סיני. ומותר להגדיר דברים שנושקים לזה דברי חול. יש ספרי חול שאני מאוד מתרומם מהם, אבל הם במעגל רחב יותר. הם לא ישבו לי בספרייה של ספרי הקודש".

מה דעת הרב על המשפט 'פייסבוק הפך לבית המדרש החדש'?

"האמת שניסיתי קצת, אבל עוד לא הצלחתי להתחבר לזה. יש לי קושי אחד עם הפלטפורמה הזאת: יש משהו בלימוד תורה שקשור להייררכייה. משה קיבל תורה ומסר הלאה. תלמיד לומד מרבו. הרב מוסר את הדעות. יש כמובן דיון והפריה, אבל יש רב ותלמיד דווקא על מנת להעביר משהו אובייקטיבי שקיבלנו. ויש משהו ברשת שמטשטש את זה – כל אחד דעתו שווה. משהו מהותי בהשתלשלות התושב"ע חסר שם להרגשתי".

התורה האישית שלי בתהליך הגאולה העולמי

הרב אייל גדל בפתח תקווה, למד בישיבת נחלים ולאחר מכן למד שש שנים בחספין. "קיבלתי שם דברים נפלאים", הוא מספר. "בישיבת הגולן של אז וגם של היום היה כיוון מיוחד, לימדו שם תלמידי חכמים מבתי מדרש שונים בלי לטשטש את ההבדלים ביניהם אבל בהמון הערכה. שם למדתי מהי מחלוקת לשם שמיים ואיך אפשר להתברך בה".

שמונה שנים עיבד את תורתו לעומק אצל הרב שטרנברג בעיר דוד, ולאחר מכן התחיל ללמד בנצר מטעי: שלוש שנים לפני הגירוש מגוש קטיף ושלוש שנים לאחר מכן.

"חוויתי חוויה מאוד חזקה במלחמת לבנון השנייה, והיא טלטלה אותי ורבים מחבריי. החוויה הזאת והגירוש הביאו אותי לבקשה פנימית וללימוד חסידות לעומק. התחלתי ללמוד בחבורה עם הרב דוב זינגר, ומשם נפתחו לי צינורות חדשים לתורת ברסלב, לחב"ד, והם פגשו את מה שהיה שם לפני כן, תורת הראי"ה, ויצרו משהו שלישי".

עד כמה בית המדרש יכול להשפיע על תהליכים עולמיים? וכמובן להפך, עד כמה הוא מושפע מהם?

"זה תלוי בסוגי בית המדרש. בבית המדרש שלי בירושלים, או בקהילה בהדר גנים, זו המשימה והשליחות שלנו. שלא יהיה תחום ששייך רק לשנים שבהן האדם לומד אלא לכל חייו. שכל הזמן נתפתח ונברר. האם בית המדרש מושפע מהסביבה? אני חושב שכן, ולברכה. גם טכנולוגית וגם מתוך בירור והתמודדות עם מה שמתרחש בחוץ. אפילו בעובדה שיש היום יותר צדדים של לימוד בחבורה, יותר מעגלי למידה. בעיניי זה משהו שירד לעולם בכלל, ההדדיות הזאת, הלימוד המשותף המברר.

"דגם של איש תורה, בוגר ישיבה מוצלח, לפי החלום שלי, הוא אדם שהיה בבית המדרש תקופה ארוכה ויצא ממנה מלמד בעצמו. זו האינדיקציה שהתורה היא חלק ממנו. באופן טבעי הוא מצטרף לשלשלת לומדי התורה. מלמד פרק משניות יומי במקום העבודה שלו בהפסקה, מארגן שיעור דף יומי, מעביר דבר תורה בין מנחה לערבית. תחשוב מה היה קורה אם כל אחד מבוגרי הישיבות היה מלמד משהו בקביעות. אדם שנכנס לבית המדרש וצובר ניסיון יודע שהוא יכול לצאת אם הוא מבחינה מסוימת מסוגל להעביר את זה הלאה. אצלנו בקהילה בהדר גנים יותר משלושים איש מלמדים".

במה שונה לימוד בבית מדרש בישראל מלימוד בבית המדרש בברוקלין?

"אומר לך משהו קיצוני מעט: באמת-באמת אין תורה בחו"ל. התורה היא מכתב שמיועד לעם היושב בארצו. מכתב בלי כתובת לא מגיע לשום מקום. לומדים תורה בחו"ל כדי שלא נשכח אותה כשנחזור לארץ, אבל כל המטרה של התורה היא להיות מחוברת ומתכתבת עם המציאות, מפרה אותה בדבר ה'. בחו"ל זה לא אפשרי. 'מלכה ושרה בגויים, אין תורה'.

"התורה בארץ פרה ורבה, העיסוק בהלכות שבת, בהלכות רפואה, בהלכות מדינה, בהלכות ביטחון. חברה מתוקנת. תרומת איברים, קביעת רגע המוות. כל מה שקשור למעגלי החיים. בחו"ל אתה מצטרף לגויים ולא נאלץ להעמיק בסוגיה ולהכריע. בארץ ישראל אתה אחראי; אתה חייב להחליט. הרבנות חייבת להיכנס לעובי הקורה".

הרב ידוע כמי שכותב ומלמד רבות מתורת החסידות. האם אין בזה פגיעה מסוימת בממד הכלל-ישראלי שבתורת הרב קוק?

"אל תשכח שלרב קוק עצמו יש חלק חסידי מובהק מאוד דרך אימו", מחייך הרב ורד. "ברובד כללי, מי שיכולים ללמוד חסידות ולהבין אותה באמת הם דווקא תלמידי הרב קוק. משהו טיפה משונה מתרחש: גאולה בסדר גודל היסטורי, המפה הפוליטית העולמית משתנה, ואנשים מתעסקים בשאלה אם יורד שלג באומן או לא. מי שמבין את הכללים רואה את תהליך הגאולה, יש לו רקע בדור שלנו, הוא יבין את דברי רבי נחמן אחרת לגמרי וכנראה גם יכוון לאמיתתם.

"הרב צבי יהודה בירר מהו תהליך הגאולה, ואת זה אנחנו יונקים עם החלב מילדות. שאלות שעומדות לפתחנו כיום הן איפה אני בתהליך הזה, במרכיב הכללי הזה? מה עליי להיות ולמה עליי להתחבר? החסידות נותנת תשובה בדיוק לשאלה הזאת והופכת את תורת הגאולה למשהו שלם מאוד גם ברמה האישית. 'כלל שהוא צריך לפרט' – תורת הרב קוק צריכה את החסידות למלא את הממד האישי, ו'פרט שהוא צריך לכלל' – בלי תורת הראי"ה החסידות תקועה בגלות. מה שנאמר, חב"ד בונה את הנר"ן (נפש, רוח, נשמה) של היחיד, והראי"ה את הנר"ן של הכלל".

נשמע שיש איזו השלמה עם נקודת אמת של תרבות המערב היום, שמדברת על חשיבות האינדיבידואל לעומת הכלל.

"החסידות רחוקה מלהפוך את האדם לאינדיבידואל. היא מכוונת להפוך אותו לרגיש יותר לאחרים, להתמודד עם התסכול במאבקים הפנימיים. לייצב את החלומות והשאיפות. החסידות פונה אל האדם, אבל לא מאדישות. בעיניי יש כאן חיסון מפני הרוחות שבחוץ".

בין נצרים להדר גנים

הקב"ה גלגל את משפחת ורד לפתח תקווה, לעמוד בראש קהילת 'יחדיו', בלי תכנון מקדים. הקהילה מתכנסת סביב עבודת ה' ולומדת יחד איך מתקרבים לה' ברמה הפרטית וביחס לעם כולו.

כרב קהילה די בורגנית בהדר גנים, אילו תופעות דתיות הרב מזהה בחברה הדתית?

"אני לא יודע לדבר על הציבור הדתי-לאומי בכללי אלא על קהילתי. קודם כול אני מעריץ אותם. בהתבוננות לעומק אני מגלה את הדבר הזה: אנשים שגרים בפתח תקווה כולה, הסטיגמה עליהם היא שהם בורגנים. הם גרים כאן מכל מיני סיבות, הקרבה להורים, הקרבה למקום העבודה או שפשוט אינם בנויים לגור ביישוב. ועם כל הסטיגמה עדיין מדובר באנשים מאוד אידיאליסטיים. הדבר בא לידי ביטוי לדוגמה באחוזי העבודה במגזר הציבורי או הביטחוני אף על פי שבמקומות אחרים הם יכולים להרוויח הרבה יותר. החברים בקהילה יוזמים פרויקטים בפתח תקווה. נניח, זכינו במיזם 'תנופת עלייה'. 17 משפחות מברזיל באו אלינו ממרכז קליטה, חלק מהן ישירות מהמטוס. דמיין את זה: באה משפחה מחו"ל, ויש לה קהילה שמלווה אותה בצעדיה הראשונים בישראל. זה פרויקט בסדר גודל עולמי אדיר שאפשר וחובה לשכפל.

"אומר לך עוד דבר: דווקא ההימצאות במרכז מוציאה ממך תנועות התנדבות רחבות יותר. בנצרים, אם נכנסת בש"ג אתה כבר אידיאליסט. פה מתנדבים, יוזמים. כל הזמן בתנועה. ככה נוצרים פרויקטים מדהימים עם אנשים שהם באמת מלח הארץ".

הרב חבר בהנהלה של רבני צהר. היות שבסך הכול הרב שייך לזרם השמרן, איך הדברים מסתדרים? על מה הרב חותם שם ועל מה הוא חלוק?

"אני בהנהלת צהר בדיוק בשביל זה, לייצג את הצד השמרן יותר. אני אומנם חלוק על כמה דברים, אבל על הרוב המוחלט, תשעים אחוז, אני מסכים מאוד. רוב היוזמות שצהר עושה הן קונצנזוס גמור, או בשיתוף פעולה עם הרבנות או בשליחותה. הארגון משלים דברים שהרבנות לא מצליחה להגיע אליהם.

"מטבע הדברים, התקשורת מבליטה את הדברים החלוקים. הפרויקט המרכזי של צהר בעיניי, נניח, הוא פרויקט שורשים של עולים מרוסיה: בית הדין אומרים לרבים מהעולים שיביאו מסמכים שמוכיחים את יהדותם, ואם לא, ייאלצו לעבור גיור. לצהר יש משרדים ברוסיה ובאוקראינה, והם חופרים בארכיונים וחוקרים עד שהם מוצאים. זאת עבודת נמלים, אבל היא חיונית. הסבתות הולכות ונפטרות. אם הספקת לשלוח ולגבות עדות מסבתא, גיירת בבת אחת 40 איש.מהלך בירור היהדות מבורך ונחוץ, וצהר משמשת הזרוע של הרבנות בעניין זה.

"באופן אישי התנגדתי לתהליך הכשרות, ודעתי התקבלה רק חלקית.אבל זה רק פסיק מריבוי הפרויקטים שצהר עושה: בר מצווה, ליווי אבלים, הנחיית רבני קהילה, חתונות. לאתרי החדשות עולה הפוטנציאל העימותי, וחבל, זה מצייר תדמית לא נכונה גם במגזר הדתי פנימה".

מה שהקב"ה אומר בין המילים

"סתיו יהודי בארץ אבותיי 
שולח בי 
רמזי אלול.
כבר משתגעות בי קצת 
הציפורים הקטנטנות שורקות העצב 
של יום הכיפורים.
אז ייתקע בשופרות לפתוח שערי שמיים
ופנים יהודיות מן הגולה 
באפרפר נוגה 
ירחפו לפני כיסא אדון עולם.
ובקשות ותחנונים וניצוצות הרבה 
בעומק עיניהן"

("סתיו יהודי", אברהם חלפי)

לא מפתיע שהרב ורד מחליט להוציא ספר דווקא על חודש אלול: ב-11 שנים האחרונות הרב זוכה ללמד בעלי תשובה במכון מאיר. "בעלי תשובה עוברים מצד אחד תהליך משמעותי מאוד שלהם עם עצמם, ומצד שני מגיעים מעולם כללי, ואת התורה שהם לומדים הם מאוד רוצים לחבר לעולם הכללי שלהם, לעם ישראל", הוא מספר. "התפקיד שלי הוא לספק את הצרכים האישיים והכלליים. זה בדיוק הציר שאני עצמי נע בו בחיי הפרטיים".

ידעת שלשם תלך בכתיבת הספר?

"הרבה דברים בחיי הם לא דברים שתכננתי מראש, הם פשוט קורים. יש אמרה חסידית שכל הימים צריכים להיות אלול, ואלול זה אלול (במלעיל). יוצא שרוב החיים שלנו הם סביב עיסוק בדרכי התשובה. בשבוע האחרון של זמן קיץ באו שלושה חבר'ה חדשים בתחילת תהליך תשובה. אין יום שבו לא התעסקתי בזה. זה נושא כרוני".

למה 'רמזי אלול'?

מצאתי בהתחלה שישה רמזים לאלול שאהבתי מאוד, ואז חיפשתי וגיליתי עוד ועוד עד שמילאתי חודש שלם. הרעיון ברמיזה הוא שתהליך תיקון אמיתי לעולם לא יכול להיות מפורש מדי. זה כמו לתקן מערכות יחסים, אתה חייב ללמוד להבין גם את מה שהשני לא אומר בפירוש וללמוד לדבר אליו בעדינות. זה לא 'קח פטיש ודפוק אותו'. צריך להתוות כיוון, לסמן מרחב ולתת לאדם לכוון בעצמו. ככה משה רבנו מוכיח את ישראל בסוף ימיו: הוא מספר להם על מקומות שאינם קיימים כלל ורומזים בעצם לנפילות של העם. למה עשה זאת ברמז? מפני כבודם של ישראל. אין כאן פגיעה או זלזול.

"כשאתה רומז למישהו נוצר משהו עמוק ביניכם. לא רק לתקן את המעשים, גם את היחסים, את הקשר בינינו לקב"ה. בת המלך, בסיפור המפורסם של ר' נחמן, שולחת לו מכתב שנכתב בדמעות. גם בני זוג, יש ביניהם הרבה מעבר למפורש. הבעל קשור לאשתו, הוא כבר יודע מה ישמח אותה, מה היא רוצה ממנו, מה נאמר בין המילים. אנחנו צריכים באופן כללי בחיינו להבין יותר מה שכתוב בלבן שבין האותיות השחורות.

"הספר מסודר ברמזי לימוד יומי. בכל יום טיפה התבוננות. אני חושב שבסך הכול זה עושה טוב מאוד לנפש".

תזרוק לנו איזה ספוילר על הספרים הבאים שבתכנון?

"יש לי איזו מחשבה להוציא עוד כרך לשפת אמת, הפעם על המועדים. הוצאתי בעבר שני ספרי פרוזה, בינתיים אני אוסף סיפורים חדשים, ואולי גם מהם יהיה משהו יום אחד. יש לי רעיון בראש על סדר החופה: לקחת חלק-חלק בחופה ולספר את הסיפור שלו. אבל אני משאיר פתוח את כל התכנונים שלי. אם למדתי משהו בחיי זה שלקב"ה יש כיוון משלו".


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שריון הזכוכית

  איתמר סג"ל על הבנות...

חוגגים 100 למקום בעולם

  מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם