תיקון היסטורי לפרעות חברון Featured

 6 hebron
תשעים שנה עברו מאירועי תרפ"ט ונכסי היהודים עדיין נמצאים בפועל בבעלות ערבים שהשתלטו עליהם * האבסורד הכי גדול: שטח השוק המסחרי הענק, שהיה בבעלות יהודית לאורך כל הדורות, נטוש לגמרי. לערבים לא נותנים אותו – כי הם הפכו אותו לבסיס טרור, אבל ליהודים לא מחזירים אותו בגלל חוות דעת מוזרה של המשנה ליועמ"ש לשעבר * אבל לפני שנה וחצי נולדה סוף סוף אפשרות לתפנית: חוות דעת משפטית חדשה שממתינה על שולחן ראש הממשלה לתחילת העבודה * בעוד שבועיים יגיע ראש הממשלה לטקס הממלכתי לציון תשעים שנה לפרעות. בטקס הזה הוא רק צריך להגיד לראש עיריית חברון של היום, רוצח מורשע שהרג שישה נערים יהודים בחברון, את מה שכבר הוחלט לאחר הרצח ההוא: הגיע הזמן להשיב את הגזלה ליישוב היהודי בחברון

יוסף רוסו

יום אחרי תשעה באב תרפ"ט, ממש לפני 90 שנה, פרצה סדרת הפרעות הטראומטית והקשה בתולדות הציונות בארץ ישראל, בחסות הבריטים. הערבים טבחו 133 יהודים בכמה מוקדים בארץ – בירושלים, בצפת, היישוב היהודי בעזה נמחק, ואפילו בתל אביב ניסו הפורעים לפגוע.

אך מוקד הפרעות הקשה מכול התרחש בעיר חברון, בי"ח באב. 67 מיהודי חברון נטבחו באכזריות, נשים נאנסו, ילדים נרצחו לעיני הוריהם. כל זה מתרחש כששני פרשים בריטים צופים באירועים מהצד והקצין הבריטי של משטרת חברון, ריימונד קפראטה, מורה לפקודיו שלא להתערב. הללו התערבו רק בשלב שבו הפורעים התקרבו אליהם ואיימו לפגוע גם בהם.

מעבר לקורבנות הרבים ולאכזריות הערבית האיומה, פרעות חברון גדעו למעשה את קיומה של הקהילה היהודית בת מאות השנים שהייתה בעיר, על שללה ורכושה. יהודי חברון הניחו רכוש רב, וכולו נבזז ועבר לידיים ערביות.בתקופת הכיבוש הירדני הועבר הרכוש הזה ל"אפוטרופוס הירדני על רכוש האויב הציוני", וזה השכיר אותו לערבים פרטיים או לגופים ציבוריים של ערביי חברון.

בתוך כל הרכוש הרב של היהודים בלטה לאורך השנים חלקת הקרקע היהודית הגדולה ביותר בעיר: לא פחות מכ-4.5 דונמים! מדובר בקרקע שנרכשה ונרשמה על שם "כוללות ספרדית מגן אבות" – ההקדש של היהודים הספרדים בעיר, והייתה מאז ומעולם חלק משמעותי מהרובע היהודי העתיק של חברון. האפוטרופוס הירדני השכיר את הקרקע היהודית הזו בשנת 1964 לעיריית חברון, ועליו הקימה העירייה את "השוק הסיטונאי" הערבי של העיר.

המעבר לידיים ישראליות

מאז ביזת תרפ"ט המתינה חברון כמעט ארבעה עשורים לידיים עבריות שיגאלו אותה מביזיונה, עד שבמלחמת ששת הימים כבש אותה צה"ל מידי הירדנים. עם שחרור חברון מהכיבוש הירדני החליטה הממשלה להעביר את נכסי היהודים מהאפוטרופוס הירדני לידי אפוטרופוס של הממשל הצבאי הישראלי. לכאורה בשורה טובה.

אלא שבשטח לא השתנה דבר. האפוטרופוס החדש, הישראלי, המשיך להשכיר את הנכסים לאותם שוכרים ערבים. בשונה למשל מירושלים העתיקה, שבה הושבו הנכסים היהודיים לבעליהם, נכסי חברון נותרו בידי הבוזזים.

עם שחרור חברון החלה קבוצת ישראלים, דתיים וחילונים, בהנהגתו של הרב לוינגר זצ"ל – לחדש את היישוב היהודי בעיר. הקבוצה הזו ניסתה כל העת לפעול להחזיר את הצדק ולהשיב אפילו חלק זעיר מנכסי הקהילה היהודית העתיקה. אך כרגיל, כדי שתתרחש תפנית של ממש לצערנו דרוש לעיתים אירוע קשה, וכך רק בשנת 1980, אחרי רצח של שישה בחורי ישיבה בעיר, החליטה הממשלה על חידוש היישוב היהודי בחברון באופן רשמי ועל שינוי במדיניות הרכוש.

נחשו מי משמש היום האיש שאחראי לשאת ולתת מול האפוטרופוס הישראלי באשר לנכסי היהודים הגזולים ולספק תשובות רשמיות משפטיות מטעמו: ראש עיריית חברון הערבית, לא אחר מאשר תייסיר אבו סנינה, יימח שמו, רוצח מורשע של אותם ששת בחורי ישיבה בפיגוע בבית הדסה ב-1980

 

לפי שינוי זה הוחלט כי אם הרכוש היהודי השדוד בחברון יהיה פנוי משוכרים אחרים – כלומר אם משפחה ערבית עוזבת את הבית היהודי שבו היא מתגוררת מכל סיבה שהיא,הוא יועבר לשימוש ההתיישבות היהודית בעיר. על פי החלטה זו נבנה טיפין-טיפין לאורך השנים היישוב היהודי בחברון, כאמור רק באותן חלקות קרקע יהודיות שהתפנו משוכרים ערבים.

כבר חוזרים

זוכרים את השוק הסיטונאי הערבי שנבנה על קרקע של "כוללות ספרדית מגן אבות" ה' ייקום דמם? כשהמצב הביטחוני בעיר מחמיר, מחליט הצבא לסגור את השוק, מכיוון שמתברר שהקרקע היהודית שנותרה בידיים ערביות הפכה לקן טרור. אבל אם חשבנו שכאן יגיע סוף סוף הצדק הגורלי והקרקע הזו תועבר בחזרה ליהודים על פי החלטת הממשלה שהזכרנו, הרי שהפעם, אולי מפאת גודלו החריג של הנכס, הוחלט שלא להחזירו ליהודים.

עכשיו תחזיקו ראש לכרוניקת חוסר הצדק שמתרחש על האדמה היהודית הנגזלת הזו, כדי שאחרי כל התלאות, אולי בזכות לחץ הציבור, יהיה לו גם תיקון.

בהסכם חברון (שנחתם ב-1997) העביר ראש הממשלה נתניהו לרשות הפלסטינית את השליטה הביטחונית ואת סמכויות הבנייה והתכנון של העיר, כולל היישוב היהודי. ארבע שנים לאחר מכן נרצחה התינוקת שלהבת פס בירי של צלף ערבי.

בעקבות הרצח נכנסו לרחבת השוק כמה משפחות יהודיות, והן קיבלו מיד צו פינוי מהממונה על הרכוש (אותו אפוטרופוס מטעם המדינה המחזיק בנכסים).בתום דיון משפטי בוועדת הערר, נקבע כי אמנם המשפחות פלשו לנכס ללא היתר, אולם "מן הראוי שהממונה ישכיר את הנכס ליישוב היהודי בחברון", שהרי המקום שומם ושייך ליהודים.

במקביל, במסגרת הסכם שנחתם בין הישוב היהודי בחברון ובין יאיר גולן (אז תא"ל, מפקד אוגדת איו"ש) הסכימו המשפחות להתפנות מהמבנה, תוך שהובטח להן שתוך זמן קצר השוק יושכר ליישוב היהודי וישמש למגורי משפחות.

ואכן, ערב פינוי עמונה הראשון, בוצע פינוי עצמי של השוק, בשקט מופתי ותוך מניעת פינוי אלים שעלול היה להסתיים גרוע הרבה יותר מפינוי עמונה. אם עוד מעט חוזרים אז למה לעשות בלגן?

אלא, שלאחר הפינוי העצמי של המשפחות היהודיות, החליט עו"ד מייק בלאס, אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לפסול את חוות הדעת המשפטית של יועמ"ש איו"ש, ולשלול מכול וכול אפשרות של השכרת השוק ליישוב היהודי בחברון. בלאס קבע שהשוק יישאר בשיממונו: לא יהודים יהיו בו וגם לא ערבים. הנימוק המשפטי היה: לעיריית חברון יש"דיירוּת מוגנת" בשוק. לדבריו, דיירות זו לא פקעה, ועל כן אי אפשר להשכיר את השוק ליהודים.

כך, בלי הסכמים, חוות דעת של יועמ"ש הצבא או החלטות ממשלה; לא הבטחות ולא בטיח – המערכת המשפטית אימצה בלי להתבלבל את עמדתו המשפטית של מייק בלאס והותירה את השוק בשיממונו. ההסכם שנחתם עם היישוב היהודי בוטל(בנימוק שליאיר גולן לא הייתה סמכות), והמערכת כולה עברה לדבר על השוק במינוחים של "דיירות מוגנת".

ניסיון נוסף של משפחות יהודיות להתיישב בשוק הביא לפינוי נוסף, הפעם בכוח. ואם לא די בכך – בעקבות התבטאויות של המתיישבים שאמרו "אנחנו עוד נחזור לכאן", הורה שר הביטחון אהוד ברק לכוחות הפינוי לנתץ את המבנים כדי שלא יהיו ראויים למגורים.

וכך, מאז אוגוסט 2007 עומד השוק שומם, שבור, הרוס ומוזנח, כשהחסם המשפטי של מייק בלאס מונע כל פיתוח שלו.

לפי חוות הדעת החדשה, השוק הוא חלקת הקרקע הפנויה היחידה שבה הממשלה יכולה לממש את מחויבותה "לפתח ולבסס את היישוב היהודי בחברון", ולכן מוטל על הממשלה לפתח את השוק לטובת היישוב היהודי בחברון. בנוגע לאותה "דיירות מוגנת" של עירית חברון – היועמ"ש הצבאי טוען שהיא פקעה לאור קיומו של שוק חלופי בחלק המערבי של העיר

ביטול החסם של בלאס

אבל לפני כשנה נוצרה תפנית. בזכות מתיישבי חברון הנחושים, שמנסים מול כל מחסום למצוא דרכים להחזיר את כבודה האבוד של קהילת יהודי חברון העתיקה, הוגשה חוות דעת משפטית חדשה מטעם היועץ המשפטי של משרד הביטחון, עו"ד איתי אופיר, המאפשרת את פיתוחו של השוק לטובת הרחבת היישוב היהודי.

אופיר טוען בחוות הדעת שמכיוון שהשוק הוא חלקת הקרקע הפנויה היחידה שבה הממשלה יכולה לממש את מחויבותה במסגרת הסכם חברון "לפתח ולבסס את היישוב היהודי בחברון", ולאור הצורך העצום והמוכח של היישוב היהודי בחברון אחרי 20 שנות הקפאה מוחלטת, מוטל על הממשלה, ועל הממונה הפועל מטעמה, לפתח את השוק לטובת היישוב היהודי בחברון.

בנוגע לאותה "דיירות מוגנת" של עירית חברון – היועמ"ש הצבאי טוען שהיא פקעה לאור קיומו של שוק חלופי בחלק המערבי של העיר, אשר היום אפשר לקבוע בוודאות שהוא ממלא את כל תפקידי השוק הקודם. לפנים משורת הדין, היועמ"ש הצבאי מציע לעירייה להמשיך להחזיק בנכס כשוכרת אבל רק בקומה הראשונה שלו, ורק לאחר שייהרס וייבנה מחדש כמבנה רב-קומות שרובו (כל מה שמתחת לאותה קומה ראשונה ומעליה) ישמש לפיתוח היישוב היהודי בחברון.

למרבה הפלא, חוות הדעת הזו אושרה בנובמבר 2018 (ערב שבת חיי שרה) ע"י היועץ המשפטי לממשלה, וכך התבטל למעשה החסם של מייק בלאס. אלא שמאז היא ממתינה למימושה, או במילים אחרות: מונחת כאבן שאין לה הופכין. תקועה, אצל ראש הממשלה.

אירוניה מלאת דם

אי אפשר לפסוח על החלק הזה שבו המציאות אוהבת לייצר עוד איזו צביטה אירונית מקוממת כדי לראות כמה אנחנו אוהבים לעשות צחוק מעצמנו.

נחשו מי משמש היום האיש שאחראי לשאת ולתת מול האפוטרופוס הישראלי באשר לנכסי היהודים הגזולים ולספק תשובות רשמיות משפטיות מטעמו. הצד שמנגד הוא עיריית חברון הערבית, ולכן העומד בראשה אמור להיות האדם שמולו ההליך מתנהל. אלא שראש עיריית חברון הערבית נכון להיום הוא לא אחר מאשר תייסיר אבו סנינה, יימח שמו, רוצח מורשע של אותם ששת בחורי ישיבה בפיגוע בבית הדסה ב-1980.

אבו סנינה שוחרר מהכלא בעסקת שחרור מחבלים אחרי שריצה שנתיים מאסר בלבד. לא זו בלבד, אלא שבמסע הבחירות שלו הוא התפאר ברצח. במילים אחרות – כעת ממשלת ישראל צריכה לשלוח מכתב לרוצח מתש"ם שאומר שרכוש הנרצחים מתרפ"ט חוזר לידיים יהודיות.

בינתיים הרשות הפלסטינית הכריזה על חברון כאזור פיתוח א', והיא פועלת במוצהר לחנוק את היישוב היהודי בעיר, תוך בניית מאות בתים סביב, ומתן הטבות לתושבים ערבים שבאים לגור באזור היישוב היהודי. הם מפרסמים על כך סרטונים רשמיים מטעמם ברשתות החברתיות.

חברון בעדיפות עליונה

כפי שתיארנו, שרשרת האירועים האחרונה החלה בהסכם חברון, שעליו חתום ראש הממשלה דאז ודהיום, בנימין נתניהו. אשר על כן, נתניהו מחויב אישית, יותר מכל פוליטיקאי אחר, לפיתוחו של היישוב היהודי בחברון.

עיקרו של הסכם חברון הוא שהאחריות הביטחונית והתכנונית של העיר עברה לידיים ערביות. בד בבד העביר נתניהו גם החלטת ממשלה הקובעת כי "הממשלה תפעל לשמור על כל התנאים והצרכים הנדרשים לקיומו, ביטחונו וביסוסו של היישוב היהודי בחברון". השאלה המתבקשת לנתניהו של 2019 – ובמיוחד לנתניהו של תקופת בחירות – היא אחת: האם חברון היא אזור פיתוח א' גם מבחינת ממשלת ישראל, לפחות כמו מעמדה בקרב הרשות הפלשתינית?

אחת לעשור מתקיים בחברון טקס זיכרון ממלכתי לנרצחי תרפ"ט. בעוד שבוע אמור להתקיים טקס כזה בהשתתפות ראש הממשלה, לציון 90 שנה לפרעות בעיר. אולי מן השמיים סידרו לו הזדמנות חגיגית לייצר תיקון היסטורי ולהכריז סוף סוף שהשטח הנגזל של קהילות חברון יחזור לבעליו, וישמש לפיתוח היישוב היהודי בעיר האבות. "כוללות ספרדית מגן אבות" – אנחנו לא התייאשנו.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מופת הגורן

  אבי רט כותב על...

התעשייה

  כל מה שרציתם לדעתם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם