געגוע לבית Featured

 7 shiduhim
זה היה שם כל הזמן, כשחושבים על זה, כי אין בתשעה באב דבר מתבקש יותר מהמיזם המרגש הזה שעף בקרב תושבי ירושלים והמרכז, מפֶּה להודעה ומקבוצה לרשת * זו השנה השנייה שבעיצומו של צום מתחייבים עוד ועוד מצטרפים לעסוק בחברים ובחברות שטרם הצליחו לבנות בית בישראל, כל אחד ויכולותיו: טלפון, מפגש, חיבור, התייעצות * פשוט לעסוק בדבר הנצרך ביותר ביום החורבן: לבנות בית מאהבה

אביגיל זית

לפני שנה בערב תשעה באב קיבלתי מנעה מרקוביץ קובץ בוואטסאפ: "בתשעה באב הקרוב בוחרים להיות מהעושים, מקרבים את השכינה שהתרחקה, דואגים לכל הבתים שעדיין לא נבנו". במודעה היו שתי בקשות: להקדיש שעה מיום החורבן לחשיבה על שידוכים ולהפיץ את הבשורה.

אני מודה שלא ממש ידעתי איך לאכול את זה ומה בדיוק אני אמורה לעשות עם הקריאה הזאת. היו לי הרבה התנגדויות פנימיות, אבל היה ברור שמשהו מתחיל להתרחש. נעה (26), מורה במחלקה האונקולוגית בבית חולים במרכז הארץ, לא נחה ולא הניחה 'לצו השעה', כמו שהיא אומרת. תשעה באב היה יריית הפתיחה, ומאז היא דחפה עשרות ערבי שידוכים ומיזמים כדי להפיח בעולם מעט אהבה.

בליל ראש חודש אב השתתפתי בעוד אחד מערבי השידוכים. התחושות שלי נעו בין תקווה של עשייה לייאוש למשמע כל השמות של הרווקים והרווקות. בסיום הערב שבה והזכירה לנו נעה את מיזם תשעה באב שממנו הכול התחיל: "תקדישו שעה של גאולה בתוך כל החורבן הזה, אני בטוחה שהייתה הרבה השפעה לעשייה בשנה שעברה. אין לי דרך למדוד את זה, אבל זרקנו אבן, ואני מאמינה שהיא יצרה אינסוף אדוות".

רק הצלחת הפרויקט הצליחה לשכנע את נעה להתראיין, התקווה שהמילים ייגעו בעוד אנשים, והם יתחילו לפעול.

איך התחיל המיזם הזה?

"אחד המטופלים במחלקה אמר לי בשנה שעברה לפני תשעה באב שהוא רוצה לצום. לא צריך להיות דוקטור כדי להבין שממש לא ריאלי לצום באמצע כימותרפיה, אבל אמרתי לו שיש עוד דרכים להרגיש את היום הזה.

"חשבנו יחד איזה טוב אנחנו יכולים לגלגל בעולם בשביל תיקון של תשעה באב. הבנו שזה יום שאנחנו לא ממש יודעים מה לעשות בו. מבחינה טכנית יש הרבה זמן מת, ומבחינה מהותית החיסרון של בית המקדש לא תמיד בדיוק נוכח בחיים היום. החורבן הוא כביכול סיפור רחוק, אבל יש דרכים להרגיש אותו, ואולי הרווקות היא הדרך המשמעותית ביותר. הרצון בבית וכאב הבדידות הם בפשטות צער השכינה הגולה".

בשנה שעברה הוקדש המיזם לזכותו ולהחלמתו של הבחור הצעיר, שהיה גם חתן טרי. היוזמים גיבשו כמה כלים מעשיים שיעזרו לאחרים לחשוב, ניסחו עלון מידע והפיצו את הבשורה.

"החורבן הוא כביכול סיפור רחוק, אבל יש דרכים להרגיש אותו, ואולי הרווקות היא הדרך המשמעותית ביותר. הרצון בבית וכאב הבדידות הם בפשטות צער השכינה הגולה"

איך את יודעת אם הצלחת?

"זה קרה ממש מהרגע להרגע. אנחנו יודעים שהרבה טוב התגלגל בעולם מזה, אנשים סיפרו לנו שישבו ביחד בסיום הצום וחשבו על חברים שלהם. בשעות המתות של הצום אנחנו ישנים או מטפסים על הקירות, ועכשיו אנחנו יודעים איך למלא את החלל. הרגשנו שתנועה מתרחשת, אין לנו אחיזה בהצלחה, אני לא יודעת להגיד אם ומי התחתן מזה, אבל זה לא מה שמעסיק אותי. אנשים נמצאים בעשייה ועסוקים בטוב? זו הצלחה גדולה".

יש לי חוויה מאוד חזקה שהסיפור של חתונה תלוי פשוט ברצון ה', נס שאין לנו לגמרי אחיזה בו. מה נחשב הצלחה בכלל? אפשר למדוד את זה?

"זה חלק מסיפור הרבה יותר עמוק של ההבנה שהחיים האלה הם דרך, ואנחנו שליחים בסיפור הא‑לוהי. השמחה שלי לא ניזונה מתוצאות, משמחת אותי התנועה, שיש התרחשות, שרווקים נגאלים מבדידותם, שהם יודעים שחושבים עליהם, שיש מישהו בעולם שאכפת לו מהכאב שלהם".

התגובה הראשונית שלי, בדומה לרבים אחרים, הייתה 'מה אני קשורה לזה? אין לי את זה בשידוכים, זה מביך אותי' וכו'. מה עונים?

"נכון שלא כל אחד יפתח עכשיו סוכנות שידוכים, אבל בסוף אנחנו שליחים, וכל אחד יכול לתרום את תרומתו: להיות אכפתי ולהרים טלפון לחבר לשמוע מה הוא מחפש, לשבת ולחשוב או אפילו לדבר עם מישהו אחר ולהגיד 'אין לי רעיון, אבל יש לי חברה מהממת שאני רוצה שננסה לדאוג לה'. באמת שאין לנו היום פריווילגיה שלא לעשות משהו כי הוא מביך או לא נוח, זה לא המלצה, זו ממש מחויבות של כולנו".

ומה יעשו מי שאין להם רעיונות? שלא מכירים? איך מתחילים?

"אני אומרת: בואו נעבור מעגל-מעגל. הרבה פעמים אחרי ששוהים בזה כמה רגעים פתאום נזכרים במישהו. יש סביבנו רווקים שרוצים שנדאג להם, חבר'ה מהבית, מהעבודה, מהמילואים או מהלימודים. אין בן אדם שלא מכיר רווקים, גם אם החברות איתם לא עמוקה, ויכול להיות שהעבודה מולם לא תהיה להציע להם, אבל לפחות לשאול מה הם מחפשים, לברר אצל חברים קרובים אליהם. הפרויקט הזה לא מיועד רק למי שיש לו אחים רווקים, צריך לאמץ מבט רחב ולוודא שאף אחד לא נופל בין הכיסאות".

למה לדעתך בעומק זה הסיפור של תשעה באב?

"תשעה באב הוא יום שיש לו הרבה רבדים. קודם כול חסרון השכינה בבית, במקום שלם, מאוד נוכח, וגם בחיפוש אחרי זוגיות אנחנו בתנועה הזו. אני בטוחה שתיקון של בניין פרטי הוא חלק מהסיפור של הכלל, ואין לי ספק שמשמח את הקב"ה שבזה אנחנו עסוקים. ברובד נוסף הגענו לחורבן מפגם באהבת חינם, וזה יום להיזכר בטוב של מי שמקיפים אותנו ולרצות בשבילם את הטוב ביותר.

"חשוב ממש שהעיסוק בעולם השידוכים יהיה ממקום אוהב ומכבד ולא ממקום רכילאי או ביקורתי. תשעה באב מגלה לנו שגאולה באה על ידי אהבה, שהיסודות של הבית נבנים בעין טובה. מעניין אותי שנקום בבוקר ונרגיש אהובים, שנרגיש שאחרים רואים בנו את הטוב וכמהים איתנו לגאולה. זו בשורה עמוקה בעולם השידוכים".

ברוך ה' הבחור שלא הסכים לוותר על תשעה באב שלו הבריא, והשנה יוקדש המיזם לזכרה של עומר לוי, בת 24, בחורה מדהימה שנפטרה לפני כחודש לאחר מאבק במחלת הסרטן. "זכיתי להיות חלק ממסע החיים של עומר בשנתיים האחרונות. היו לה עיניים מלאות בלב, שרואות פנימה. גם ברגעים של ייסורים שלא מהעולם הזה היא מצאה כוחות להתעסק עם מי שסביבה, לשלוח מבט אוהב, להחזיק יד, לחבק, להתעניין. היו לי הרבה שיחות איתה סביב הסיפור הזה של היכולת לראות את האחר במצוקה שלו; היא פשוט הביאה לעולם בשורה של אהבה. כל מי שנכנס אליה לחדר היה יוצא מחובק ועטוף. חשבנו שאין דרך מדויקת יותר להנציח אותה מלהוסיף אהבה".

הסיפור כאן אינו רק אם יצא מזה שידוך או לא, אלא להרבות באהבת חינם. הרווקים סביבנו עומדים יומיום מול החיסרון והשבר, נושאים תרמילי געגוע ובדידות: נביט בהם בעין טובה ואוהבת, וכמובן בתפילה שבסוף האהבה שלנו תחבר את הלבבות לבית.


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם