בני רחל Featured

 8 keverrachel
אם מישהו יבקש מכם טרמפ לבית לחם, כבר לא תדעו בוודאות שהוא הולך לקבר רחל: היישוב היהודי בעיר שב ומתחדש * ישיבה ובה כולל אברכים, שמונה משפחות וילדים בגני שעשועים, מחזירים למקום את החיים היהודיים * בישיבה מתכננים להתרחב ומבקשים להזמין את כולכם להיות שותפים בשיבת הבנים לגבולם

משה ניסנבוים

קו 163 שיוצא ממרכז העיר ירושלים אל קבר רחל שבפאתי בית לחם עמוס מתפללים חרדים. אין מקום לשבת. מי שהגיע בשנים האחרונות אל מתחם הקבר בפעם הראשונה, נדהם לגלות שאת מבנה האבן והכיפה העגולה, העץ והחצר מהתמונה המפורסמת מתחילת המאה שעברה החליפו חומות בטון גבוהות וקרות ומגדלי שמירה.

אבל בשנים האחרונות החל שינוי. לא רק עמדות צה"ל הן שמכתרות את הקבר העתיק – כי אם גם יישוב יהודי חי ותוסס, שמחזיר למאמע רוחל את בניה האובדים.

ההתחלה לוותה בקשיים רבים. כדי להגיע למה שהגיעו נדרשו עקשנות ומאמצי שכנוע של גורמי שלטון שונים וגם הרבה עזרה מלמעלה, והם שהביאו בסופו של דבר את החזרה למקום המופלא הזה.

לפני כמה שבועות, בכ"ח באייר, התקיים יום עיון מיוחד ולאחריו גם סיור מיוחד עם תושב המקום, הרב יעקב בר חן. הסיור במקום הפגיש את המבקרים עם המשפחות שמתגוררות במתחם, ועם המרחב הזה שנע בין תורה להתיישבות. לראשונה נחשפו הקשיים, המורכבות וגם הנכונות הגדולה לכונן במקום התיישבות קבועה.

מאות שנים של יישוב יהודי

רבים טוענים כלפיהם – אנחנו מבינים את הקשר היהודי לקבר רחל, אבל מה הקשר בין היהודים לעיר בית לחם?

ראש הישיבה החדשה במקום, הרב אליהו אלקסלסי, מספר על הייחודיות של בית לחם שמשום מה נשכחה אף שההיסטוריה היהודית שלה שזורה לאורך ההיסטוריה, מהתנ"ך ועד ימינו: "אנחנו נמצאים סמוך לקבר רחל אימנו", הוא אומר. "צריך לזכור שכאן גם היה בית יולדות, שהרי כאן היא ילדה את בנימין לפני שנפטרה. הוא למעשה השבט ה'צבר' היחיד.

"בימי התנ"ך, המקום היה בנחלת שבט יהודה. בית לחם הייתה עיר הנבואה והמלוכה. דוד מלך ישראל נולד בעיר הזאת וגם השופט אבצן מבית לחם. פה ישב בֹעז גדול הדור וכאן הוא פגש את רות. אנו יודעים על יישוב יהודי במקום במשך מאות בשנים.

"בימי בר כוכבא נהרסה העיר. מאז ועד לפני כמה שנים, יהודים באו רק לבקר ולהשתטח על ציון הקבר. לא היו כל חיים יהודיים בעיר. בשנת תר"א (1841) החליט סר משה מונטיפיורי לשפץ את מבנה הציון ולהרחיב אותו משמעותית. הוא משיג מהטורקים רישיון לבניית חדר נוסף. התמונה המפורסמת של ציון הקבר עם הכיפה והעץ היא מהתקופה הזאת".

מי שנקט צעד מעשי להתיישבות במקום היה הרב צבי הירש קלישר שקנה חלקת אדמה סמוך לקבר רחל, מתוך הכרת החשיבות של אחיזה יהודית במקום. לאחר מות הרב קלישר ב-1874 ניסה הרב נתן פרידלנד לגייס כספים לפיתוח החלקה שרכש הרב קלישר מול קבר רחל שנקראה "נחלת צבי", אבל הדבר לא עלה בידו והחלקה נשארה שוממה. בשנת התרפ"ד (1924) הווקף פלש לחלקת קלישר. כיום נמצא בחלקה הזו מגרש החניה הגדול שסמוך לציון.

בשנת תרפ"ה (1925) יצא רבה של ארץ ישראל, מרן הרב קוק, בקריאה נרגשת להקים יישוב יהודי גדול סמוך לציון, ובנוסף להקים גם מקום ללימוד תורה ותפילה: "כמה חשוב הדבר להקים סמוך לקבר רחל מוסדות קודש הראויים למקום", כתב הרב קוק. באיגרת לנדיב נתן שטראוס, שרכש מגרש ליד הקבר, מבקש ממנו הרב: "יואיל נא כבודו להקדיש את המגרש למוסד דתי קדוש לתורה ולתפילה לישראל, ובזה יישאר שמו בזיכרון קודש". גם בגילוי דעת "על דבר קניין המגרש שממול קבר רחל", קרא הרב להקים ליד הקבר "יישוב יהודי של אנשים העוסקים בדרך ארץ, לזרוע ולנטוע ולהחיות את הארץ. יש לשלב את התפתחות הקודש עם הצד המעשי של בניין החול".

שטראוס התנדב לסייע בהוצאות הגדולות של היוזמה המורכבת והחליט לרכוש חלקה נוספת במקום. החלקה הזו, ששטחה ידוע, נותרה היום, מחוץ לגדר שנבנתה סמוך לציון.

בזמן הטורקים והבריטים לא התאפשר ליהודים להגיע למקום ואל החלקות שנבנו, וגם אחרי הקמת המדינה אי אפשר היה לממש את חזון ההתיישבות במקום.

לאיש העסקים הראשון שעסק ברכישת המתחם קראו באופן מפתיע בנימין בן רחל. כשהרב מרדכי אליהו זצ"ל שמע בפגישתם את שמו, הוא קרא בהתרגשות "יקום בנימין בן רחל ויגאל את רחל"

 

בנימין בן רחל

ואז הגיע הנס הגדול שבמהלכו שבו הבנים הביתה – מלחמת ששת הימים ושחרור חבלי ארצנו. את המפגש המחודש עם קבר רחל במהלך המלחמה מתאר הרב איסר קלונסקי שהשתתף בלחימה כהתרגשות גדולה. "אי אפשר לתאר את השמחה שהייתה לנו בזמנו", הוא מספר. "לא היה לנו זמן לשהות שם יותר מדי. הגענו לשם, התחבקנו, התפללנו, ומיד המשכנו. צריך לזכור שזה היה באמצע המלחמה".

לפני כ-20 שנה, אחת העמותות שעוסקות בגאולת קרקעות רכשה מתחם מסחרי של חנויות ובתי מלאכה בבעלות שלושה אחים ערבים נוצרים, על כביש 60 בצמוד לקבר רחל. לאיש העסקים הראשון שעסק ברכישת המתחם קראו באופן מפתיע בנימין בן רחל. כשהרב מרדכי אליהו זצ"ל שמע בפגישתם את שמו, הוא קרא בהתרגשות "יקום בנימין בן רחל ויגאל את רחל".

ואז הגיעו ימי הסכמי אוסלו. הרב חנן פורת גילה שהקבר עומד לעבור לידי הרשות הפלשתינית, ומיהר ללשכה של יצחק רבין כדי לנסות לבטל את רוע הגזרה. לימים הוא סיפר על המפגש הטעון עם ראש הממשלה שאליו הצטרף חבר הכנסת החרדי מנחם פרוש. "אחרי הסכמי אוסלו, כשקבר רחל אמור היה להיות מחוץ לגדר, לא ידעתי את נפשי; הדבר ממש קרע את ליבי", סיפר. "ביקשתי מרבין להיפגש עימו והוא נתן את הסכמתו לכך. הגעתי ללשכה שלו מצויד במפות. בפתח הלשכה עמד ח"כ מנחם פרוש וביקש להצטרף לפגישה.

"לאחר שרבין הסכים הגענו ביחד. אני שטחתי את הטענות בצורה חזקה והדברים עשו רושם מסוים על רבין, אך ראיתי שלא הכרעתי את הכף, ובעיקר שכבר היה הסכם חתום בראשי תיבות עם ערפאת שקבר רחל אמור להיות אצל הפלשתינים כחלק מבית לחם. פתאום פרוש התפרץ, תפס את רבין ונענע אותו. הוא ממש צעק עליו: 'ר' יצחק, הרי זה מאמע רחל!' והתחיל לבכות, זלגו מעיניו דמעות והרטיבו את כל החליפה של רבין.

"רבין אמר לו 'מנחם, תירגע, אתה תתעלף לי בידיים'. פרוש ענה לו – 'איך אני אירגע? אתה רוצה לקבור את אימא רחל מחוץ לגדר' וכך נענע אותו.

"לא אשכח את הרגע הזה. ראיתי את יצחק רבין ופניו מסמיקות ומחווירות, והוא לא יודע איפה למצוא את עצמו. במקום הוא אמר לנו: 'תנו לי רגע לבחון את הדברים' והתקשר בנוכחותנו לשמעון פרס, שהיה אז שר החוץ, ואמר לו: 'בקשר לקבר רחל: אני רוצה שנבחן את הדבר פעם נוספת'. ראיתי שבעקבות הזעקה הזאת הייתה איזו שהיא תפנית מדינית. אולי הָמְתָה כאן ביצחק רבין, עם כל שיגיונותיו, הנקודה היהודית, בזכותה של רחל אימנו".

"בתקופת אוסלו קבר רחל היה יעד למתקפות טרור רצחניות", אומר הרב אלקסלסי. "יהודים לא יכלו להיכנס למתחם, חוץ מכניסות בודדות ללימוד תורה של שעות ספורות. העמותה שרכשה את המקום העבירה אותו בהמשך לצה"ל והוא שישב בפועל במקום. בגלל התפרעויות הערבים נבנתה חומה סביב המתחם והיו כניסות מוגבלות של לומדים. בחורי ישיבות הגיעו ללמוד מספר שעות במקום, אבל גורמי הביטחון הנהיגו מדיניות קשוחה, ולא אפשרו ליהודים לממש את הקנייה ולשהות כאן בקביעות".

מי שיזמו את בניית המקום והישיבה היו הרב בני אלון וחנן פורת זצ"ל. לאחר משא ומתן שניהלו עם הצבא, אושר להקים כולל אברכים שיפעל עד השעה חמש בערב. התלמיד של הרב בני אלון, הרב אליהו אלקסלסי, שלמד אז בישיבת עטרת כהנים, גויס לעמוד בראש הכולל. הרב אלקלסי מספר שהרב בני הגיע אליו בחודש אדר ואמר לו: 'את הזמן הבא בא' באייר מתחילים בישיבת קבר רחל'. וכך, בזמן הקצר שעמד לרשותו, הצליח הרב אלקסלסי לגייס אברכים ולהקים כולל איכותי.

החלטה טובה בתשעה באב

לפני כתשע שנים, באסרו חג פסח תש"ע, קמה ההתיישבות המתחדשת בקבר רחל. למקום הגיעו קבוצה של עשרים אברכים, בוגרי ישיבות מרכז הרב, הר המור ועטרת כהנים. הם היו מגיעים בכל יום למבנה הכולל ויוצאים בחמש בערב. צה"ל הטיל מדיניות מחמירה על מי שרצה להגיע ולהתפלל במקום. מכסות, אישורים ומגבלות.

המצב הבעייתי הזה גרם לחברי הכולל להיאבק. אחרי חצי שנה הרב אלקסלסי דרש מהמפקד בשטח שייתנו להם לשהות במתחם עד השעה 22:30. הבקשה אושרה אבל הלינה במקום עדיין הייתה אסורה.

עתירה שהוגשה בהמשך לבג"ץ נגד רכישת חלק מהמבנה נדחתה, אבל צה"ל אסר על היהודים להיכנס לשם בכל זאת. הם לא ויתרו, ונכנסו בתואנה של חפצים שהיה עליהם להוציא. תוך כמה שעות הם פונו משם.

מי שניסה לחולל שינוי היה אלוף אבי מזרחי, מפקד פיקוד המרכז בזמנו. לרב אלי סדן, ראש המכינה בעלי, הייתה איתו חברותא, ולאחר שיחות בנושא הגיע אלוף הפיקוד לביקור במקום. הוא הגיע עם יועצים משפטיים ועם הקצינים והמפקדים הממונים בגזרה. הוא אמר להם שאין בשהות של יהודים במקום שום בעיה, לא ביטחונית ולא חוקית, ושכל הרכישות נעשו כדין. במקומות אחרים חיים יהודים וערבים יחד ואין סיבה שפה זה לא יתאפשר. אבל גם זה לא עזר.

כעבור כמה חודשים הגיע מפקד מחוז ירושלים של המשטרה לביקור. "זה היה בליל תשעה באב", מספר אהוד ברט, מנהל הישיבה. "הרב אלקסלסי דיבר איתו על היום המיוחד ועל הקשר לשיבת היהודים לארצם ולקבר רחל. ואז באופן מפתיע מפקד המחוז אמר שמבחינתו אין בעיה לנהל אורח חיים תקין במקום. מאז חזרו האברכים, בחורי הישיבה וצוות הר"מים לישון במקום.

חנן פורת סיפר על הפגישה עם רבין. "פתאום מנחם פרוש התפרץ, תפס את רבין ונענע אותו. הוא ממש צעק עליו 'ר' יצחק, הרי זה מאמע רחל!' והתחיל לבכות, זלגו מעיניו דמעות והרטיבו את כל החליפה של רבין'. רבין אומר לו 'מנחם, תירגע, אתה תתעלף לי בידיים'. פרוש ענה לו – 'איך אני אירגע? אתה רוצה לקבור את אימא רחל מחוץ לגדר'"

 

"מאז נשמע שוב בקבר רחל הניגון 'לכה דודי' בשבתות, ואנו אומרים בו בכיסופים ובהתרגשות את המילים 'התנערי מעפר קומי... על יד בן ישי בית הלחמי'. זכינו גם לקרוא פה את ההפטרה של ראש השנה, שבה מתוארת רחל אימנו המבכה על בניה והקב"ה מבטיח לה 'ושבו בנים לגבולם'. מדהים שהפסוקים האלו שוב נשמעים בין כותלי הישיבה, סמוך לרחל אימנו. אנחנו מאמינים שקול התורה בישיבת 'בני רחל' בוקע חלוני רקיע בתחנונים לריבונו של עולם, שבזכות רחל אימנו ישובו הבנים לגבולם".

צבי עבו, אחד האברכים במקום, מספר: "קול התורה ניצח באחיזה במקום, וקול התורה ינצח. כיום יש כאן ישיבה עם תלמידים נפלאים, אברכים מיוחדים וצוות חינוכי מהשורה הראשונה. חזרנו ללמוד פה תורה, ולחיות חיים נורמליים בבית לחם".

מדוע החלטתם לעבור לגור בבית לחם?

"נראה לנו אירוני שדווקא פה במקום הזה, שממנו יצאנו לגלות ושבו אימא רחל ביכתה על בניה, לא יהיה אחרי חזרתנו לארץ מקום של יישוב יהודי ולימוד תורה. יש היום הרבה יישובים וישיבות ודווקא במקום החשוב והסמלי הזה לא היה. זאת שליחות חשובה. מתברר שגם היום יש מה לתרום בבניין הארץ, אחרי המהפכה הגדולה של ההתיישבות אחרי מלחמת ששת הימים.

"מאוד מרגש לשמוע בשעת בין הערביים, בחצר האחורית של הישיבה, בשדות בית לחם, את קולן של האימהות שקוראות לילדיהן מהמתקנים שבחצר: בעז, ישי, נעם דוד, רות, בנימין... בואו הביתה! ארוחת הערב מוכנה. אנחנו מרגישים שהילדים שבים הביתה. זה ממש 'ושבו בנים לגבולם'".

גן משחקים ליד מתחם הקבר

אחד הדברים שמחזיקים את היישוב החדש הוא ישיבת "בני רחל", שבה לומדים בחורים צעירים לפני ואחרי צבא. בימים אלו הישיבה נערכת לקליטת בחורים אידיאליסטים לשיעור א'. אפשר לומר שהמצב הביטחוני רק מחזק אותם להתיישב במקום וללמוד.

"רק אחרי שאמרו לנו שרוצים להקים ישיבה צמוד לקבר רחל בבית לחם, נזכרנו שיש עיר כזאת", מספר עבו. "לא היה לנו במודעות שבבית לחם, העיר של דוד המלך, אין היום יהודים. רק אחרי כן קלטנו איזו זכות גדולה ה' גלגל אלינו".

אוהד ברט, מנהל הישיבה, מספר על המורכבות ועל השליחות של המגורים במקום: "שמונה משפחות גרות במקום. חמש פועלות במסגרת הישיבה והשאר במשרות חינוכיות ותורניות מחוץ לישיבה.

"מי שמגיע לפה עושה את זה מתוך ראייה של שליחות גדולה. יש בזה גם הקרבה: אין לנו תחבורה ציבורית מסודרת ואנחנו נעזרים זה בזה ובמתפללים שמגיעים למקום. גני הילדים למשל הם בהר חומה. יש לנו פה גן משחקים עם מתקנים ובאחת הדירות יש חדר עם משחקייה לילדים. מדי פעם יש לצערנו גם תקריות לא נעימות ליד הגדר: התפרעויות, מטענים, יידויי אבנים ועוד. באוקטובר הושלך מטען צינור ובנס לא היו נפגעים.

"אנחנו נמצאים על קרקע פרטית של עמותת 'בני רחל', שרשומה בטאבו. יש עוד חלקות והמטרה היא להתרחב. השטח של אחת מהן הוא חמישה דונמים והמקום יכול להכיל כ-70 יחידות דיור. כרגע המצב המשפטי הוא של צו סגירה לא ממושש, אבל קיים. זה בדיונים עם גורמים שונים כמו המנהל האזרחי ועוד".

ישיבת 'בני רחל' מאפשרת גם לכמה אברכים חרדים ללמוד בישיבה בשעות הלילה, בין השעות 22:30 ל-00:30, בשעה שבהן קבר רחל סגור. בין הלומדים גם נכדו של רחבעם זאבי, שאביו חזר בתשובה והפך לחסיד ברסלב, וגם הנין של הרב יששכר שלמה טייכטל, מחבר 'אם הבנים שמחה', לומד במקום. יש בזה סגירת מעגל מרגשת.

ברט ממשיך ומספר על האווירה שיוצרת הישיבה והמשפחות שסביבה: "משפחות עם ילדים חיים במקום בשמחה ובשליחות של האומה כולה. השבתות והחגים בישיבה מיוחדים ביותר. מורגשת בהם נטילת אחריות לאומית להחזיק את קבר רחל בימים שהוא סגור לקהל הרחב. במתחם הישיבה יש משחקייה, דשא ומתקני שעשועים בצל חומת הבטון שמתחמת את האזור. וכך, הבניין שהיה בעבר מוסך, מסגרייה, דוכן פלאפל ולאחר מכן מוצב צבאי, הפך לבית דירות משופץ.

"כשאתה גר פה, כל המהות שלך הופכת לרחל אימנו. אנחנו למשל לומדים את הפרקים על בית לחם בתנ"ך. אתה חי פתאום את מגילת רות, את סיפורי דוד המלך. הסיפור על רחל שנקברה על אם הדרך הופך מוחשי. אנחנו משתדלים מאוד לא להתרגל לגודל שיש במקום הזה".

איך מתנהלים במצב הביטחוני המורכב?

"עד היום יש שיתוף פעולה פורה ומלא בהערכה בין הישיבה לבין גורמי הביטחון השונים, ואנו מודים להם על כך. גם היום, יהודים לא מורשים לשהות בציון בשבתות ולכן הישיבה היא היחידה שמקיימת במקום תפילות ועורכת קבלת שבת וגם סעודה שלישית בציון עצמו. לפני כמה חודשים ערכנו קבלת שבת משותפת עם 500 איש מתושבי שכונת הר חומה שסמוכה לפה שהגיעו ברגל. הייתה התרגשות גדולה".

ומה התוכניות לעתיד?

"המטרה שלנו היא להכפיל את הישיבה ולהרחיב אותה, תוך פיתוח ההתיישבות במקום. העניין הוא שתוכניות הבנייה, ההיתרים והאישורים עולים הרבה מאוד כסף. לכן אנחנו רוצים לערוך קמפיין התרמה לישיבה, שכל מי שירצה להשתתף במפעל הזה יוכל לעזור לנו לגייס יעד של חמישה מיליון שקלים. מתי יהיה הקמפיין? בי"א בחשוון, יום פטירת רחל אימנו, כמובן".

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
פרשת הרב טל מאחורינו

  מאמר מאת הרב יניב...

סוד הנישואים המאושרים

  הטור של אבינועם הרש....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם