כבר לא כל כך קיימת

 700

 ארנון סגל

באמת שהמטרה הייתה להביא לכבוד ט"ו בשבט כתבה עם ראשי הקרן הקיימת לישראל, עם קצת אידיאלים וציונות מהסוג שכבר קשה למצוא היום. מסתבר שהיינו ממש תמימים * הקרן שהוקמה ע"י העם היהודי הרבה לפני שהייתה כאן מדינה, במטרה לקנות את קרקעות הארץ מגויים ולהעבירן ליהודים, הפכה עם השנים והתקציבים לגוש ענק של חומר [הרבה הרבה חומר – קופה עם שני מיליארד שקלים], שנותר כמעט ללא רוח חיים * הבחירות לראשות הארגון נתונות בידיה הבלעדיות של מפלגת העבודה * על השאלה מתי התרחשה רכישת הקרקע אחרונה סירבו לענות שם וגם לא לספק פרטים על פעילויות נוספות. אה, כן – לאחרונה נתרמו ע"י קק"ל 2,000 עצים לעיר הפלשתינית רוואבי * איך כל זה מסתדר עם הייעוד והחזון המיתולוגיים? אל דאגה, ממש עכשיו עובדים לעדכן אותו למשהו פחות גזעני * ויש גם מבט על משמעותה הלאומית של רפורמת הקרקעות, וגם על הבג"ץ התקוע שחזר לכותרות * תקווה? קלי-קלות: כל מה שצריך זה להעביר את המפלצת הזאת לידיים הנכונות – כמה פשוט ככה רחוק בשלב הזה מהמציאות

מי שעוד מכניס מפעם לפעם פרוטה או שתיים לתוך הקופסה הכחולה (היכן עוד אפשר להשיג כזאת?), לא מדמיין לעצמו איזה שד מאיים לפרוץ ממנה. כמה השתנה מימות יהושע חנקין ועד ימינו. בימינו משרה בקרן הקיימת לישראל שווה הון. תקציבה השנתי של הקרן הוא 650 מיליון שקלים, והיִתרה בקופתה כשני מיליארד שקלים. משכורת היו"ר – 100,000 שקלים בחודש. 54 סניפים מחזיקה קק"ל ברחבי העולם, ובארץ הקודש נכסיה מגיעים לכ-13 אחוזים משטח המדינה, כ-2.2 מיליון דונם. שוויים מוערך במיליארדים רבים נוספים.

עוד לפני שיישתל העץ הראשון בידי קק"ל בשנת התקציב הנוכחית, יוצאו מתקציבה כ-450 מיליון ש"ח על הוצאות מנהלה – שכר, פנסיות, כלי רכב ועלות אחזקת משרדים. לכל אחד משני יושבי הראש ולשני סגני היו"ר מכונית צמודה, נהג ולשכה. בהנהלה רואים היום בעיקר נייר נטול עץ, וכבר לא כל כך רואים את היער.

קק"ל, ואף מילה על עצים

"המפעל החיוני עליו אנו עומדים להרחיב את היריעה נוסד בראשית המאה. "מועצת יהודים ותורכים ראשית", אשר באה במגע עם הפריצים והשתדלה להמתיק את רוע גזרתם, במיוחד לגבי האיסור להתקהלות חופשית ובניית בתי עלמין. המועצה פעלה בהצלחה ניכרת, שיחדה את הפחה, אפילו שני פחות או יותר - אולם לשם המשכת המפעל היה צורך באמצעים. להיכן תפנה מועצה יהודית במצוקתה? ליהדות העולם באשר היא. כך הופיעו ברחבי תבל קופסאות הצדקה הידועות".

תולדות המיות"ר/אפרים קישון

בעוד שבוע ייערכו בחירות לתפקיד יושב ראש הקק"ל. באופן שעלול להיראות תמוה משהו בעיני מי שלא מעורה בנעשה שם, הבחירות ייערכו בקרב חברי לשכת מפלגת העבודה דווקא. הסיבה לכך היא שהקרן הקיימת של ימינו היא גוף פוליטי לכל דבר, שבשנים האחרונות התקבעה בו, משום מה, מסורת שלפיה בראשו מוצב איש מפלגת העבודה. אגב, גם היהדות הרפורמית בחו"ל משפיעה עמוקות על המתרחש במוסד הזה.

מושג כלשהו על היחס שבין מפלס החזון-ערכים בגוף העתיק הזה לבין מינון החלק הממוני-פוליטי שבו, אפשר היה לקבל בחצי השנה האחרונה בבית המשפט המחוזי. המועמדים למשרת יושב הראש הנחשקת התקוטטו ביניהם באשר לפרוצדורת הבחירה. על פי כתבה שפרסם לפני שבוע העיתונאי שלום ירושלמי בעיתון 'מעריב', יושב הראש הנוכחי של קק"ל, אפי שטנצלר, הוציא מכיסו קרוב ל-700 אלף שקלים על עורכי דין וחברות יחסי ציבור ששכר.

מתברר שעבור חלק מהפוליטיקאים, קק"ל פשוט הפכה למקום המאפשר לחלק תקציבים ומשרות ללא פיקוח. המלחמות שם, על רגל אחת, החלו כשיו"ר העבודה אהוד ברק החליט להחליף את יו"ר קק"ל הנוכחי שטנצלר, ולמנות לתפקיד לקדנציה הבאה (ללא בחירות) את מקורבו, שר החקלאות שלום שמחון. כדי לעקוף את מפלגתו שלו, שמטעמה כאמור כבר מכהן בפועל שטנצלר, כרתו ברק ומקורבו ברית עם הגופים הרפורמיים בארגון, וכך ביקשו להדיח את היו"ר המכהן. גם שטנצלר לא יצא פראייר. הוא עתר לבית המשפט, והוציא פסק דין של בית המשפט המחוזי שחייב את מפלגת העבודה לבחור את יושב הראש החדש של קק"ל באופן דמוקרטי, לא לפני שקבע שאהוד ברק, שמחון וחבריהם בעבודה מעלו באמון בית המשפט ופעלו בחוסר ניקיון כפיים.

אבל כאן לא מסתיימת העלילה. שמחון סירב להשלים עם הכרעת המוסד השיפוטי והסיר את מועמדותו לפני שבוע, ומי שנחלץ להתמודד מול שטנצלר ולהרים בכך את כבוד מפלגת הפועלים הרמוסה היה סגן שר הביטחון מתן וילנאי. ב'מעריב' הוא נימק את צעדו בהצלת הבית הפוליטי: "מפלגת העבודה לא יכולה לאבד עמדות כוח".

ובכן בשבוע הקרוב, סוף כל סוף, יתבקשו חברי לשכת העבודה לבחור בדמות המועדפת עליהם לעמוד בראש הקרן הקיימת לישראל, הגוף שהעם היהודי ייסד לפני למעלה ממאה שנים כדי לקנות את ארץ ישראל מידי הערבים.

כך זה עובד: יו"ר העבודה אהוד ברק החליט להדיח את יו"ר קק"ל הנוכחי שטנצלר, ולמנות לתפקיד (ללא בחירות) את מקורבו, שר החקלאות שלום שמחון. כדי לעקוף את מפלגתו שלו, שמטעמה כאמור כבר מכהן בפועל שטנצלר, כרתו ברק ומקורבו ברית עם הגופים הרפורמיים בארגון, וכך ביקשו להדיח את היו"ר המכהן. שטנצלר עתר לבית המשפט, והוציא פסק דין של בית המשפט המחוזי שחייב את מפלגת העבודה לבחור את יושב הראש החדש של קק"ל באופן דמוקרטי, לא לפני שקבע שאהוד ברק, שמחון וחבריהם בעבודה מעלו באמון בית המשפט ופעלו בחוסר ניקיון כפיים

 

השנה לא נוטעים

"ההיענות הגדולה אילצה את המועצה להרחיב את שירותיה. משרדים נבנו, שולחנות כתיבה הוקמו, והכהונה במועצה נהפכה לאחת המשרות הבטוחות ביותר בארץ ישראל. אלא מה עושה הדיבוק? בשלב ההתעצמות המבורכת של המועצה ירד זעזוע קשה על המפעל החיוני. התורכים גורשו מן הארץ ובמקומם באו האנגלים, אשר לא זו בלבד שלא אסרו התקהלות חופשית ובניין בתי עלמין, אלא ממש עודדו זאת. המצב נעשה אפוא עדין מאוד".

תולדות המיות"ר/אפרים קישון

הסאגה בגוף הציוני העייף ביותר בעולם לא מסתכמת בבחירות בלשכת העבודה. חוסר יעילותה, שעליו מצביעים רבים, נובע בין השאר מהעובדה שלגוף הנבחר היו עד לפני חודשיים שני יושבי ראש. לצד שטנצלר פעל יושב ראש עמית, חבר המזרחי העולמי אברהם דובדבני. העובדה הזאת תרמה בין השאר לסרבול של קק"ל, שעל כל צ'ק שיצא ממנה חייבים היו לחתום שני הראשים, דא עקא, השניים היו מסוכסכים ביניהם. ואולם אל דאגה, הבעיה הזאת נפתרה לפני חודשיים, בתרגיל פוליטי שיזם היו"ר שטנצלר, ובמהלכו פוטר דובדבני יחד עם עוד כמה בכירים במוסד הפקידותי. אמנם גם הצעד הזה לא תרם להתייעלות יוצאת דופן של קק"ל, כי לגוף הזקן יש גם בעיות נוספות, כמו ועד עובדים אלים במיוחד.

ואכן, מה שמציג את קק"ל באור מגוחך ממש, הוא העובדה שבמסגרת סכסוך העבודה הפנימי בין ועד העובדים להנהלה, נמנעת השנה קק"ל מלשווק שתילים לציבור לקראת ט"ו בשבט. כן, הגוף המזוהה ביותר עם עצים ויערות, והספק האולטימטיבי של שתילים לנטיעה, לא מספק לציבור את המוצר הבסיסי שלו. וזאת לאחר קמפיין מאסיבי שנערך אחרי השרֵפה בכרמל, ובמהלכו ביקש יו"ר קק"ל מהציבור לתרום לארגון עבור עצים לשיקום יערות הכרמל.

עד לפני עשרים שנה עוד אפשר היה לראות את הקופסה הכחולה ממוקמת בביטחון בקדמת כל כיתה בבית הספר היסודי, אבל בקק"ל של היום כנראה כבר לא זקוקים לאגורות של ילדי כיתה א'. ח"כ אורי אריאל, שבעברו היה חבר דירקטוריון קק"ל, הפציר אז בהנהלה לא לוותר על הצעד החינוכי-סמלי הזה, וניסה להסביר שהסכום הסופי פחות חשוב והעיקר הכוונה, אבל שם למעלה לא השתכנעו. להערכת חבר הכנסת, 80 אחוזים מרווחי החברה הזאת מגיעים מעסקאות הנדל"ן. עוד 20 אחוזים, כלומר מעל 100 מיליון שקלים, מגיעים מידי תורמים עשירים, בעיקר בחו"ל.

הקרן הקיימת לישראל הוקמה בקונגרס הציוני החמישי שהתקיים בשנת 1901, במטרה לגאול אדמות בארץ ישראל עבור העם היהודי. לאחר הקמת המדינה, חשבו מנהיגי ישראל שאין עוד צורך בקק"ל כגוף נפרד מהמדינה החדשה, שככלות הכל אמורה גם היא לייצג את האינטרסים של העם היהודי. כדי לפתור את בעיית הכפילות הוקם אז גוף-העל 'מִנהל מקרקעי ישראל' ששולט בפועל על 93% מקרקע המדינה, ומאגד בתוכו גם את קק"ל, יחד עם שאר אדמות המדינה ונכסי הנפקדים. באמצעות אמנה בין קק"ל לבין מדינת ישראל, הוסכם שמנהל מקרקעי ישראל ידאג לפן הניהול והשיווק של הקרקעות, בעוד קק"ל תמשיך להיות הבעלים הרשמיים כנציגת העם היהודי.

זה היה עידן אחר. מי העלה אז על דעתו שיבוא יום שבו הזיהוי בין המדינה לעם היהודי לא יהיה ברור מאליו. מי חלם אז שבדירקטוריון הארגון שתפקידו לשמור על האינטרסים של עם ישראל בארץ הנבחרת, ישב בתחילת המאה ה-21 ערבי נוצרי (נציג מרצ). מרוב תמימות לא דאגו אז לעגן בתקנון את הצורך להיות יהודי כדי להשתייך לקק"ל. פשוט לא העלו על הדעת שייתכן ההפך.

מבוכה בבג"ץ

כמו בכל עניין במדינה היהודית הדמוקרטית, גם העידן הנאיבי בתולדות הקרן הקיימת לישראל הגיע אל סיומו בבג"ץ. בשנת תשס"ד הוגשו לבית המשפט כמה עתירות בידי ארגון 'עדאלה' ו'האגודה לזכויות האזרח', שקבלו על האפליה הנוצרת כתוצאה מייחוד קרקעות קק"ל ליהודים בלבד. במפתיע או שלא במפתיע, הצטרף לדעתם גם היועץ המשפטי לממשלה, בתשובתו בשם המדינה לעתירות בשנת תשס"ז. הוא קבע שהעותרים צודקים, ושאכן אי אפשר ליישב על קרקעות קק"ל רק יהודים למרות ייעודן של האדמות. שבע שנים לאחר העתירה בג"ץ טרם הכריע סופית, אבל אם בסוף הוא יבחר לאמץ את דעת היועץ המשפטי, תהיה משמעות ההחלטה שכל הכספים שהושקעו במשך שלושה דורות בקניית אדמות למען העם היהודי ירדו לטמיון.

פתרון מסוים לבעיה אמנם ניתן, בצורת העברת קרקעות חלופיות לקק"ל מידי המִנהל, במקרה שקרקעותיה של הקרן יימכרו ללא-יהודים. אדמות קק"ל המשווקות במרכז הארץ בידי המנהל (שהן למעשה הנכס העיקרי של קק"ל) מומרות בקרקעות שוממות בנגב ובגליל, המועברות בתמורה לקק"ל למשמורת עבור העם היהודי. אמנם, חשוב לציין, העותרים הפרו-ערבים לא מרוצים גם מההסדר הזה, ועדיין טוענים לאי-שוויון.

כתגובה להתרחשויות בזירה המשפטית, הוגשה בכנסת בידי ח"כ אורי אריאל הצעת חוק שדרשה לעגן את הקשר המשפטי של קרקעות קק"ל לצורך יישוב יהודים בלבד. הצעת החוק עברה בקריאה טרומית ברוב עצום של 64 ח"כים מול 16, אך עודנה מצויה כיום בדיונים בוועדת הכלכלה.

לא לייער את עצמנו לדעת

"בסיכום הנעילה של הקונגרס הוצהר על הרחבת המנגנון ב-6,000 פקידים נוספים ועל הכפלת הקופסאות הן בגודלן והן במספרן. המועצה ניגשה לביצוע ההחלטה במשנה מרץ, ולא עוד אלא אף הורחב שטח פעולתה במסגרת התנועה העממית החדשה: "ציפור אחת בכל גן ילדים!" היה זה מפעל ענף שהעסיק את מנגנון המועצה במשך עשרים השנים הבאות (בעניין האיסור להתקהלות ובתי-העלמין לא חל כל שינוי לטובה וגם התורכים לא חזרו). אז בא זעזוע חדש. המדינה היהודית הוקמה. חופש ההתקהלות והקמת בתי-עלמין נעשו דברים טבעיים למדי, וגם הציפורים בגני הילדים היו כבר מסודרות להפליא".

תולדות המיות"ר/אפרים קישון

המילה האחרונה בבג"ץ קק"ל טרם נאמרה, כאמור, והיא תלויה כיום בעניין סבוך אחר הקשור לקק"ל, שגם הוא עלה לכותרות לא מזמן – רפורמת הקרקעות. הגוף שמעצם הגדרתו איננו מוכר את קרקעותיו לידיים פרטיות, אלא רק מחכיר אותן למספר שנים מוגבל על מנת שלא ייפלו לידיים זרות, נדרש להחליט על שינוי מדיניות, ולהסכים להעמדת חלק מאדמותיו למכירה. אם הרפורמה של נתניהו תצא לפועל ואדמות קק"ל יוצעו למכירה, מסביר אורי בנק, תושב נווה-דניאל ונציג האיחוד הלאומי בדירקטוריון הקרן, תתגשם למעשה גם מטרתן של התנועות הפרו-ערביות, שמעוניינות בהפקעת הבלעדיות של העם היהודי על הנכסים: "הרי בלתי אפשרי יהיה לפקח אז למי נמכרות האדמות. מכירה דרך אנשי קש היא תופעה מוכּרת גם אצלנו, וברור שהערבים מכירים את השיטות הללו".

סמוטריץ': "העלינו יזמה להקמת עמדות שמירה בצמתים אסטרטגיים בצפון, כדי למנוע גנבות ולשמור על השטחים הפתוחים. זה הרי פרויקט שתפור בדיוק למידות של קק"ל, שהתקציב שנדרש לצורך הקמתו היה בסך הכל חצי מיליון שקלים בשנה, בדיחה במושגים של קק"ל. הבאנו את שני יושבי הראש לשטח, הסברנו, הגשנו הצעות מסודרות, אבל זה לא זז לשום מקום

 

התחושה שלקרן הקיימת אבדו הערכים, התעצמה אצל בנק כשנתניהו יזם את הפרטת הקרקעות. בנק נזעק גם היום: "אינני חושב שיש לנו מנדט-סמכות-יכולת לעשות זאת, וגם מינימום של מִנהל תקין לא נעשה כאן. לא דנו בזה בכובד ראש. אפילו לא פתחו מפות לראות באילו שטחים מדובר. הממשלה לחצה על קק"ל, והעמידה אקדח לרקתנו. שטנצלר רצה להעביר את העניין בישיבה של ארבע שעות של הדירקטוריון. בסוף, בעקבות לחץ, הוא נעתר לערוך ישיבה נוספת שגם בה לא טרח למסור נתונים מדוייקים, אבל זהו. ההחלטה עברה ברוב. בעקבות ההתנהלות שם עתרתי לבית המשפט המחוזי". בין השאר העתירה שלו היא מה שעדיין מונע את הרפורמה, שכבר חוקקה בכנסת, מלצאת לפועל.

"אגב, מעניין שבהתנגדות לרפורמה עבדתי כתף אל כתף עם נציגי השמאל במועצה, אנשי תנועת ההתיישבות העובדת בקק"ל. בשני הצדדים הבינו את מה שבהנהגת קק"ל והמדינה סירבו להבין. הדאגה של החבר'ה מהשמאל הייתה אמנם אחרת. בעוד אנחנו חששנו שערבים ישתלטו, החשש שלהם היה חברתי בעיקרו, שאילי הון ישתלטו על הקרקע. בכל מקרה, שיתפנו פעולה ממניעים אידיאולוגיים ובמושגים של היום זה נחשב דבר יוצא דופן".

ולא שאין פתרונות לבעיית הבלעדיות היהודית בקרקעות קק"ל, אבל הם דורשים קצת אומץ ומעוף, מצרכים נדירים למדי במסדרונות הקרן הקיימת. אורי בנק ניסה בכל כוחו לשדל את חבריו לשבור את הכלים בעקבות לחץ המדינה על קק"ל בעניין הקרקעות: "המלצתי לחבריי במשך כל הקדנציה להתנתק ממנהל מקרקעי ישראל. לחזור למהות של קק"ל. נכון, זה ידרוש רפורמה מעט כואבת, להקים יש מאין אגף שיווק עצמאי של קרקעות. זה דורש מאתנו לומר בגלוי שהקרן הקיימת לא חפצה להיות גוף של המדינה, כי המדינה מטבע הדברים מחויבת גם לתושביה הערבים, אלא מפעל עצמאי מטעם העם היהודי לדורותיו. לא הייתי טוען כך אילו הייתי יושב בדירקטוריון של חברה ממשלתית, אבל קק"ל היא גוף שונה, היא בעצם ה'ווקף' של היהודים. חברה פרטית של העם היהודי שהמימון שלה בא מהעם בעבר ובהווה.

"אמנם לצערי הרב לא גיליתי בדירקטוריון אידיאליסטים גדולים. ניסיתי לבדי להוביל קו שלפיו קק"ל צריכה להתמקד במטרותיה המקוריות, ברכישת קרקעות מערבים עבור יהודים, אבל גיליתי שאפילו נציגי 'המזרחי' נטו להיסחף אחרי הגדרות חדשות, מטרות ירוקות למיניהן. הרוח הנושבת היום בדירקטוריון סבורה שהמטרות המוגדרות בתזכיר קק"ל ההיסטורי הן אנכרוניסטיות, ושבזמננו על קק"ל להסתפק ביערנות ובענייני איכות הסביבה. הפכנו להיות היערן של מדינת ישראל. זה אמנם חשוב מאוד, אבל בשום אופן לא המטרה המרכזית. נוצר מצב שממש מתביישים בדירקטוריון להתייחס לעניין רכישת האדמות.

" חברת דירקטוריון שהשתתפה איתי בעימות פומבי בנושאים אלה טענה באוזניי ששינוי הכיוון של הקרן מוצדק, מכיוון שממילא 'לא נשארו בארץ קרקעות שאפשר לקנות מידיים ערביות'. ברור שהאקסיומה הזאת לא נכונה. אילו רק נחליט שקק"ל תרחיב את טווח השפעתה גם מעבר לקו הירוק, או אפילו תפנה לגליל, נגלה שעוד נותרו כמה אדמות שאפשר לגאול. ואולם המצב כיום הוא שאני כמעט היחיד בדירקטוריון שמזכיר שצריך לייהד את הגליל.

"ההנהלה הנוכחית מצויה במצב שבו היא לא מוכנה להסתכן אפילו בעימות הקלוש ביותר. כך, לדוגמא, 90% מהקרקעות החלופיות שאנחנו אמורים לקבל מהמינהל במסגרת חילופי הקרקע המוצעים יהיו בנגב ורק 10% בגליל. כשניסיתי להבין למה, התברר לי שבגליל העסק סבוך, ושכמעט על כל קרקע יש איזו תביעת בעלות ערבית. ואני שואל - אז מה? זה בדיוק הייעוד של הארגון הזה. ללכת לשטח ולהילחם את מלחמתו של העם היהודי על כל דונם.

"חמור מכך. יש לא מעט שטחי קק"ל שהושארו מחוץ לגדר ההפרדה בעוטף ירושלים, והיו פניות לקק"ל שתעתור נגד המדינה כבעלת הקרקע וכמייצגת העם היהודי לדורותיו, שתפנה משפחות ערביות שהולכות ומשתלטות על הנכסים. ומה עשתה קק"ל? כלום.

"מדובר בארגון משותק. ועד העובדים משתולל ומפוצץ ישיבת הנהלה, סוגר מיקרופונים ואורות ומשרה אווירה של אלימות. ביקשתי בדירקטוריון להכריז שאנחנו לא משתפים פעולה עם ראשי הוועד הזה, אבל אפילו זה לא התקבל. להפך, היה נראה שזה נוח לשטנצלר. הוא ניצל את המהומה שיצרו חברי ועד העובדים כדי לנעול את הישיבה. הם הועילו לו להתחמק מלהעלות עניינים שלא רצה להעלות".

קופסה שחורה-כחולה

"הטיפול בגני ילדים הוגבר תחת הסיסמה "עציץ בכל חלון!", ואף הוקמה מחלקת הפרפראות לעידוד גידול פרפרים בפרברים. אולם גולת הכותרת של גל ההתרמה החדש הייתה בכל זאת התנועה "פקיד אחד – עץ אחד". תושבי הארץ נקראו לנטוע נטע רך של עץ על שם כל פקיד העובד במיות"ר. 98 אלף העצים החדשים הוסיפו הרבה על נוף ארצנו הצעירה".

תולדות המיות"ר/אפרים קישון

בצלאל סמוטריץ' מתנועת 'רגבים' (במקורה נקראה 'התנועה לשמירת אדמות הלאום'), מגלה שהסעיף שמשך את קק"ל יותר מכל לחתום על 'הסכם השעבוד' למנהל מקרקעי ישראל, לא נגע בקרקעות או בענייני חזון, אלא בהתחייבות של המִנהל לדאוג לפנסיה של עובדי קק"ל: "אילו הקרן הייתה משאירה בידיה את הקרקעות במרכז הארץ במקום למסור אותן למנהל, היא הייתה יכולה להרוויח יותר כסף, ובנוסף לממן את המטרות שלשמן הוקמה - פיתוח התיישבות, יערות, רכישות. קק"ל עסוקה היום מעט מאוד בפיתוח, בייעור ובכל מה שהשקיעה בו בעבר. לעומת זאת, קק"ל דווקא תרמה אלפיים עצים לעיר הפלשתינית החדשה רוואבי. כתבנו להם וגם ליועץ המשפטי לממשלה שאין להם רשות מעצם הגדרת תפקידם לעשות זאת. עד היום לא קיבלנו תשובות".

לדברי סמוטריץ', הקרן הקיימת פשוט לא מתפקדת, ולא רק בענייני חזון: "לפני שלוש שנים העלינו לבקשתם יזמה להקמת עמדות שמירה בצמתים אסטרטגיים בצפון, כדי למנוע גנבות ולשמור על השטחים הפתוחים. זה הרי פרויקט שתפור בדיוק למידות של קק"ל, שהתקציב שנדרש לצורך הקמתו היה בסך הכל חצי מיליון שקלים בשנה, בדיחה במושגים של קק"ל. הבאנו את שני יושבי הראש לשטח, הסברנו, הגשנו הצעות מסודרות, אבל זה לא זז לשום מקום, כי אין שם מי שיודע להזיז משהו. אין מישהו לחתום מולו".

גם חבר הכנסת אורי אריאל חש כך: "האיומים מצד המדינה בעניין מכירת האדמות היו הזדמנות טובה לפרוש מהברית עם המנהל. אם הקרן הייתה בוחרת בניהול עצמי של נכסיה, היא הייתה נדרשת אמנם להתייעלות, אבל לא הייתה הופכת לעבד נרצע כמו שקורה היום. היא לא לקחה את הצ'אנס הזה. היא בחרה בנוחות. ממש מצער לראות איך הארגון הזה מאבד עצמו לדעת. המצב היום הוא שבקק"ל לא מצליחים לעמוד במטרות שלהם עצמם. רציתי בזמנו לגרום לכך שהיא תפעל לפיתוח אתרים בירושלים כמו טיילת החומות, מערת צדקיהו וגבעת התחמושת, אתרים לאומיים מוסכמים, אבל אי אפשר להזיז את זה, כי אין מי שיקבל החלטה. ועד העובדים שובת, הראשים לא מצליחים להחליט בינם לבין עצמם, וכולם כעת עסוקים בבחירות".

ממש רצינו לראיין את יו"ר קק"ל הנוכחי שטנצלר. לשאול אותו, בין השאר, האם במצב הקרן היום מוצדק בעיניו שבכיתות ילדיו יוצבו קופסאות כחולות של קק"ל. האם בהכירו את מסלול הכספים בגוף הענק הזה, יעדי קק"ל הנוכחיים מצדיקים לחנך גם את הדור הצעיר הנוכחי על מצוות התרומה לקרן האדמות של העם היהודי. ואולם לצער הלב הוא סירב להתראיין, ושלח אותנו לעבוד מול משרד יחסי הציבור שלו (שכצפוי לא שיתף פעולה). בהיעדרו נראה שהקוראים זכאים להסיק בעצמם את המסקנות על חשיבות הגוף שבראשו הוא עומד.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם