צלקות שנשארות

 m 4 tehalev 2
"יש כאלה שאומרים שאקבל גיהינום, אבל אני חושב שבזכות המדרשה אקבל גן עדן"
מדרשת לינדנבאום (ברוריה לשעבר) נחשבת הסמן הליברלי בכל הקשור לחיבור בין נשים לתורה. ראש המדרשה, הרב אהד טהרלב, מנסח משנה לא קלה לעיכול בכמה סוגיות, כמו פתיחת האפשרות שנשים ישמשו ראשי ישיבות של בנים והכלת להט"בים מוצהרים בקהילה, אך שומר על קו אחד עם הזרם המרכזי של הרבנים בכל הקשור לעירוב בין בנים ובנות בצבא וסירוב לתת לגיטימציה לפירוק ערך המשפחה המסורתי * ברקע הוויכוחים האידיאולוגיים נישאת הצלקת הכואבת על נפילת בנו אלחי הי"ד, שריככה את ליבו וגם ליבנה את חשיבות המאבק העיקש לביעור הרע בעולם

רועי אהרוני

כשאומרים "לימוד תורה לנשים" השם הראשון שעולה לראש הוא מדרשת ברוריה, שהיום כבר נקראת מדרשת "או"ת לינדנבאום מבית אור תורה סטון". ראש המדרשה, הרב אהד טהרלב, מכנה אותה "אם המדרשות".

הרב טהרלב מספר כי היא החלה כמדרשה קטנה שהוקמה על ידי הרב חיים ברוונדר, עולה מאמריקה. "תמיד פיגרנו אחרי ארצות הברית בכל הקשור ללימוד תורה נשי", הוא מעיר. "פעם הייתה התנגדות ללימוד גמרא לנשים, אבל היום כבר כל המדרשות מלמדות גמרא בצורה זו או אחרת. אני חושב שכולם הבינו שלא יכול להיות שאישה היום, שמתמחה ברפואה או במשפטים, לא יהיו לה הכלים בדבר הכי יסודי של עולמנו הרוחני.

"אין לי ספק שיש שינוי. לא שמעתי מישהו אחד שהתנגד בשנים האחרונות ללימוד גמרא לבנות. כשהייתי צעיר הייתה התנגדות שצעירים ילמדו קבלה, והיום כמעט בכל הישיבות הציוניות לומדים חסידות או זוהר במינון מסוים. ארון הספרים היהודי נפתח ואי אפשר למנוע ממישהו לעלעל בספריו. עדיף לנווט את זה במקום להשקיע אנרגיות בלמנוע את זה. למה שבת לא תלמד גמרא או חסידות? היא מבינה פחות או שהיא חכמה פחות?"

יש הבדל בין לימוד תורה גברי לנשי?

"זו שאלה קשה. במתמטיקה אני לא חושב שיש הבדל בין גברים לנשים. בלימוד תורה זה אחרת, כי אין לי ספק שהמפגש עם הטקסט פועל על הנפש, והנפש של גברים ונשים שונה. אבל האם הלימוד כלימוד הוא שונה – כלומר, האם בנות חושבות אחרת מגברים? אני לא בטוח".

האם העמדה הזו לא משחקת לידיהם של המקדמים פמיניזם רדיקלי שרוצה לטשטש בין המינים?

"קשה לי עם המילה פמיניזם; זו מילה שטעונה בלוחמנות, ואני לא שם. אני לא חושב שאישה צריכה ללמוד תורה כדי להראות לעולם הגברי שהיא לומדת תורה. נשים וגברים צריכים ורוצים לעבוד את ה', ולכן גם הנשים רוצות להתפתח ולהעמיק בעבודת ה'. לא יכול להיות שהדברים הכי מרכזיים בעולם עבודת ה' של היהדות יהיו רק נחלת הבנים – לימוד תורה, תפילה, המקום בבית הכנסת.

"יש לנו שתי שפות מרכזיות בעבודת ה': לימוד תורה ותפילה, והן שפות שונות. עולם התורה נפתח לנשים, ועכשיו גם עולם התפילה צריך להיפתח. אני לא יודע בדיוק איך, אבל הלוואי שאישה תתפלל שלוש תפילות ביום, ויותר מזה – הלוואי שתבוא למניין שלוש פעמים ביום.

"אומרים לי – עד שאתה נלחם למען הנשים, תילחם שהגברים יבואו לתפילה. זה אכן יעד מרכזי – לחזק את התפילה גם בעולם הגברי. בישיבות ובמוסדות החינוך משקיעים הרבה מאוד בלימוד התורה, ולא מספיק מלמדים את שפת התפילה".

צוות המדרשה מורכב רובו מגברים או מנשים?

"השנה יש ממש חצי-חצי. הבנות שלפני השירות לומדות עם שלוש ר"מיות ור"מ אחד, ואחרי שירות לומדות עם שני ר"מים. אני בשאיפה להכניס כמה שיותר נשים. בהגדרה, הר"מים לא עושים שחנ"שים (שיחות נפש) במדרשה.

"תמיד שואלים אותי איך אני מסתדר עם היותי גבר העומד בראש מדרשה. אני עונה שכמו שאני לא חושב שנשים לא יכולות ללמד גברים, כך אני לא חושב שגברים לא יכולים ללמד נשים. אני מחכה ליום שבו גם בישיבות של הגברים נשים יעבירו שיעורים".

הרב רואה מציאות שבה יהיו ר"מיות בישיבות?

"אני לא יודע אם יהיו ר"מיות, אבל יתנו שיעורים. למה שאישה לא תהיה ראש ישיבה ותעביר שיעור כללי? אם היא תלמידת-חכם המסוגלת לכך, למה לא? ברמה היומיומית אולי עדיף ר"מים, אבל אדם שעומד בראש מערכת או מעביר שיעור כללי והולך – לא קריטי מה מינו.

"הקונפליקט בין המשפחה לעבודה ולתרומה החברתית תמיד יהיה. צריך למצוא את האיזון. אבל היום נשים חיות עד גיל 90, וילדיהן יוצאים מהבית יובל לפני כן – כל חייהן לפניהן, למה שלא ישקיעו ויתפתחו?"

"קשה לי עם המילה פמיניזם; היא מילה שטעונה בלוחמנות, ואני לא שם. אני לא חושב שאישה צריכה ללמוד תורה כדי להראות לעולם הגברי שהיא לומדת תורה. נשים וגברים צריכים ורוצים לעבוד את ה', ולכן גם הנשים רוצות להתפתח ולהעמיק בעבודת ה'. הלוואי שאישה תתפלל שלוש תפילות ביום, ויותר מזה – הלוואי שתבוא למניין שלוש פעמים ביום"
גדוד מעורב? אפילו בדיעבד לא

הרב טהרלב מציין שהוא כבר לא נפגש עם ביקורות בתחום של לימוד תורה לנשים. עם זאת, הוא ועוד איך מתמודד עם ביקורות על גיוסן לצבא. התוכנית הגדולה במדרשה משלבת תורה עם שירות צבאי במסלולים שונים: חמ"ן, חיל האוויר, מש"קיות הוד בחיל חינוך, תומכות לחימה בקומנדו, תצפיתניות וסמב"ציות. הבנות לומדות במשך שנה ולאחר מכן מתגייסות יחד, ובמהלך השירות המדרשה מלווה אותן באופן צמוד.

המדרשה מעודדת גיוס בנות או רק מאפשרת אותו?

"התשובה שלי היא שצריך לעודד גיוס בנות, אבל תלוי לאן. בצבא יש תפקידים שהם לכתחילה לבנות דתיות, ויש תפקידים שאפילו בדיעבד לא. כך גם בשירות הלאומי. זו לא חלוקה בין צבא לשירות לאומי, אלא תלוי במה היא עושה בתפקיד.

"אנחנו נמצאים היום בתקופה של מלחמת מצווה, ולכן יוצאים לצבא גם 'חתן מחדרו וכלה מחופתה'. השאלה צריכה להיות איך אני אתרום הכי הרבה למען מדינת ישראל. ביטחון מדינת ישראל יכול להיות בצבא, אבל גם בחוסן החברתי – ויש תפקידים מדהימים בשירות הלאומי שמחזקים את החוסן החברתי.

"אולם בימים של העצמת האישה והגדלת האחריות המוטלת עליה, אין סיבה שהיא לא תשרת כתומכת לחימה. אני רואה גם ערך מוסף בכך שבת לובשת מדים, אני לא מתבייש להגיד את זה. כי כשבת לובשת מדים, היא קודם כול חלק מדבר גדול. תראה איזה אבסורד: בציונות הדתית כל כך מעריכים ומקדשים את הצבא, אז למה שזה ייעצר אצל הגברים ולא יהיה אצל הנשים?"

לאילו תפקידים בצבא הרב חושב שלא טוב שבנות ילכו?

"תפקידים קרביים. ובגדוד מעורב – אפילו בדיעבד לא. יש בנות שיש להן צורך עז לבטא את יכולותיהן הפיזיות, ויש להן יכולות כאלה – אבל הן לא צריכות להתגייס לגדוד מעורב. גדוד מעורב הוא מקום לא טוב – לא רק לדתיים ודתיות, אלא בכלל לבנים ובנות. אני תומך בחברה מעורבת, אבל צריך לדעת איפה הקווים האדומים שלנו. לישון בשטח זה ליד זה, לשכב במארבים יחד – אלו סיטואציות שלא מאפשרות את גדרי הצניעות. אם יקימו גדוד מגדרי קרבי, אבל באמת מגדרי במלוא מובן המילה, אפשר לחשוב על זה.

"האם קרבי מתאים לרוב הנשים? התשובה היא לא, בגלל ההבדלים הפיזיולוגיים. כיום אין מסגרות שמאפשרות לבת לשרת שירות קרבי. גם הצבא לא יכול להיות בנוי על נשים, אין מה לעשות. הנשים צריכות להבין שיש צורך גדול יותר, ואם זה פוגע בגברים אז הן לא צריכות להיות שם. כמו שאני אשמח מאוד שחרדים ישרתו בצבא, ולכן אני אלך צעד אחורה כדי לאפשר להם להתגייס, כל אחד צריך לוותר כדי שכמה שיותר ישתתפו בדבר הגדול הזה שנקרא צה"ל".

ואילו תפקידים בשירות הלאומי לא טוב שבנות ילכו אליהם?

"בשירות הלאומי יש מקומות מדהימים ויש גרועים. אני לא בקי מספיק בתפקידי השירות הלאומי, אבל יש מקומות שבהם משתמשים בבנות ככוח עבודה זול, ויש מקומות שההתמודדות בהם קשה יותר מאשר בצבא.

"אני מצפה שיבוא יום ויהיו מיונים לכל התפקידים יחד, בשירות הצבאי והלאומי. כל אחת תשובץ לפי הנתונים והיכולות שלה, כאשר יתחשבו גם ברצון הבת. אני חושב שהיום הזה לא רחוק, כי הסכרים כבר נפתחים באופן משמעותי".

למה המדרשה מעודדת בנות ללכת לצבא ולא פותחת לפניהן את שתי האפשרויות באופן שווה?

"המדרשה מעודדת את הבנות לבוא וללמוד תורה. אני חושב שיש היום בצבא משהו שנותן ערך מוסף שלא קיים בשירות הלאומי. אפילו בדבר שלכאורה נראה פעוט – העובדה שבת שירות לאומי יכולה לקום וללכת והיא לא חייבת לתת דין וחשבון. איזה מין דבר זה? אני מכיר מישהי שהתקבלה לשירות לאומי במקום שמקבלים שם שמונה בנות מתוך 200, ואחרי חודשיים קמה ועזבה. איך היא יכולה לקום וללכת? עזוב מבחינת החוק, מבחינת המחויבות!"

האם נכונה ההערכה שצה"ל מעוניין מאוד בגיוסן של הבנות הדתיות?

"אין ספק, הצבא רוצה מאוד את הבנות הדתיות. כל הזמן יש לי פניות מהצבא לפתוח מסלולים נוספים. הבנות הדתיות הן מאוד איכותיות, ערכיות, עם מוסר עבודה גבוה, ולכן רוצים אותן בכל מקום. בנות שלומדות שנה תורה הן בוודאי בעלות יכולת שאין לבת רגילה".

צה"ל מעודד את המדרשה גם כלכלית?

"בוודאי. אנחנו מקבלים תקציב כמו ישיבת הסדר".

אז בסופו של דבר המדרשה מחויבת להסליל את הבנות לכיוון הזה.

"ודאי שיש למדרשה אמירה. 90 אחוז מהבנות הולכות לצבא. אבל הבנות קודם כול באות כדי ללמוד תורה. אין ספק שהתוכנית עם הצבא היא אטרקטיבית, ועדיין יש גם בנות שהולכות לשירות לאומי. אני אומר – הלוואי שיבואו ללמוד תורה, ואחרי כן יחליטו מה לעשות.

"אם הייתי שר החינוך, הייתי מבטל את כיתה י"ב. הייתי אומר לכולם – גברים ונשים, דתיים וחילונים, יהודים וגויים – לכו תלמדו שנה בעולם הרוח. לדתיים הייתי ממליץ ללמוד תורה, אבל מבחינתי – גם אם אדם ילך לעסוק באומנות במשך שנה, הוא יהיה כבר אדם טוב יותר; בטח אם הוא לומד תורה לשמה.

"הפוטנציאל הוא ענק: 7,000 בנות שמסיימות בכל שנה את החינוך הדתי. לצערי הרב, רק 300, אולי 400, מגיעות ללמוד במדרשה לפני השירות. מערכת החינוך הדתית הייתה צריכה לעודד את הבנות ללכת ללמוד במדרשה, כמו שהיא מעודדת את הבנים ללכת לישיבה".

"אומרים לי – עד שאתה נלחם למען הנשים, תילחם שהגברים יבואו לתפילה. זה אכן יעד מרכזי – לחזק את התפילה גם בעולם הגברי"
הרבצ"ר צריך להתבטא בעד גיוס בנות

איך הרב מסתדר עם פסיקת הרבנות הראשית האוסרת גיוס בנות באופן מוחלט?

"הפסק של הרבנות הראשית מ-1950 אסר גם שירות לאומי. לצערי הרב, הרבנות הראשית לא התכנסה מאז לדון בנושא בכובד ראש. ב-1950 היה צבא אחר וחברה אחרת. בזמנים ההם גם לגברים דתיים היה קשה להיות בצבא. היום הצבא הרבה יותר מאפשר לחיילים וחיילות דתיים לשרת בו, מכל הבחינות.

"הייתה לי שיחה בנושא עם הרב הראשי, הרב דוד לאו. הוא אמר לי – התלמידות שלך הן באמת משהו מיוחד. הלוואי שהיה גם אומר שהן יכולות לשרת בצבא. המציאות מורה לנו שהבנות יודעות להחליט לבד, והן ממילא עושות את הבחירה שלהן, וכל עוד אין התייחסות תורנית מכילה – מתרחש תהליך הפוך. תפקידנו כרבנים להוביל ולייצר מסלולים ראויים לבנות שלנו.

"פוסק צריך שלושה כלים בארגז הכלים שלו: לדעת לקרוא טקסטים, לדעת לקרוא את המציאות, ולדעת לחבר ביניהם".

ועדיין – רוב רבני הציונות הדתית מתנגדים לגיוס נשים.

"אני לא בטוח. אני מוכן לשבת עם רבנים שמאוד מתנגדים ולהשמיע את קולי. הבעיה היא שמעולם לא עשינו כינוס שבו אחד שומע את האחר בצורה ברורה כמו דיון בבית המדרש, אלא כל אחד צועק את קולו ממקומו שלו. אני מוכן לדבר עם כולם ולהראות את מה שאנחנו עושים – אני לא מסתיר כלום, מכיוון שאני לא חושב שאנחנו עושים משהו שמנוגד לתורה. בתחילת הדרך עוד היו לי חששות. אני בטוח שיש כאלה שאומרים שאני אקבל גיהינום, אבל אני חושב שבזכות זה אני בעזרת ה' אקבל גן עדן, כי אנחנו עושים את הדברים לשם שמיים".

ל"עולם קטן" נודע כי לפני יותר משנה ישב הרב טהרלב בפורום אסטרטגי בנושא "ליווי החיילת והמפקדת הדתית בצה"ל" עם הרב הצבאי הראשי וביקש ממנו להגיד אמירה ברורה בעד גיוס בנות. הרב מאשר את הדברים.

"הרבצ"ר הוא האדם המוסמך לפסוק בצה"ל. הוא יכול לראות את עצמו כמי שנותן שירותי דת למי שכבר בא, אבל אני חושב שהוא חייב להביע עמדה בעניין, כמי שהצבא הוא ביתו. כמו שהרבנות הצבאית אומרת לחייל הדתי מה מותר לו לעשות בשבת ומה לא, כך היא צריכה להגיד לחיילת הדתייה לאן היא יכולה להתגייס ובאיזה אופן.

"הרב קרים, הרב הצבאי הראשי הנוכחי, הוא נפלא, הלוואי שכל הרבנים הצבאיים יהיו רציניים ופתוחים כמוהו. עם זאת, רב צבאי הוא חלק מהמערכת, ועליו להחליט אם הוא איתה ואז הוא בעד גיוס בנות, או שלא".

ואם צה"ל רוצה שיבואו לגדודים המעורבים, האם הרבצ"ר צריך להגיד שמותר לשרת בהם?

"גם בגדודים המעורבים הרבצ"ר צריך לתת פתרונות הלכתיים. אבל מבחינה תורנית אני חושב שהוא יכול להגיד לא לגדודים מעורבים".

באותו אופן, הרבנות הצבאית יכולה להגיד – אנחנו מתנגדים עקרונית לגיוס בנות, אבל ניתן להן את כל הכלים ההלכתיים.

"יש הבדל אם אתה אומר שיש לך בעיה בתוך המערכת כמו בגדודים מעורבים, או שאתה לא נותן לגיטימציה לאדם להיות חלק מהמערכת כמו בגיוס בנות".

ואם הרבנות הצבאית מתנגדת לגיוס בנות בהתאם לפסיקת הרבנות הראשית?

"אני לא חושב שהרבנות הצבאית חושבת כך. למה היא צריכה ללכת לפי פסיקת הרבנות הראשית? ממתי היא כפופה לה? היא גוף צבאי".

הרבצ"ר לא כפוף לרבנות הראשית? מי כן כפוף אם לא הוא?

"אלו שני גופים שונים שיש ממשק ביניהם, אבל אין בהכרח הלימה ביניהם. הרבצ"ר אמנם חבר במועצת הרבנות אבל אינו כפוף לרבנים הראשיים. זה סיפור מורכב, אולי מכיוון שזה מאפיין את כל הקונפליקט שבין דת למדינה שקיים היום. לפעמים אין פתרון והחברה צריכה לצאת מהקונפליקטים כאשר מגיעים אליהם, כמו הרבה דברים בחיים".

המדרון חלקלק משני הצדדים

הרב טהרלב הוא ממקימי ארגון הרבנים והרבניות "בית הלל", והוא היה חבר ההנהלה עד נפילת בנו אלחי הי"ד בפיגוע ליד עפרה לפני כשנתיים. "נאלצתי לעזוב את הנהלת בית הלל, כי היום להיות אב שכול זה חצי משרה", הוא אומר בחיוך מריר. "תצטרך לסלוח לי על ההומור השחור, זה חלק מההתמודדות". הרב סבור שההישג הכי גדול של הארגון עד כה הוא פסקי ההלכה שהנפיק בנושאים רגישים: גיוס בנות, שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים והיחס ללהט"בים.

מה דחף אתכם להקים את הארגון?

"הקמנו את הגוף הזה מכיוון שעד אז כל מה ששמעו בשיח היה קולות השוליים. רוב הציבור הוא לא חרד"לי, לא שמאל רדיקלי או ימין קיצוני, אלא אנשים נורמליים שקמים בבוקר והולכים לעבודה ורוצים לשלוח את ילדיהם לממ"ד ולא לתלמוד תורה; אנשים שאין להם בעיה שילדיהם יהיו בגן מעורב או שאבות אחרים יראו את בתם מופיעה במסיבת סוף שנה.

"בתקופה שהיה שיח תקשורתי ער על הדרת נשים, הרגשנו ששומעים כל הזמן רבנים מסוימים, ואמרנו – בואו נשמיע קול אחר, של הלכה רכה יותר. אנחנו מייצגים ציבור רחב מאוד שרוצה להיות קשור למציאות. אפשר להשמיע קול אחר בחברה הישראלית בנושאים שנויים במחלוקת".

יש מין הרגשה שלידתו של הארגון הזה בהתנגחות: קראתם לו 'בית הלל' כאילו הרבנים האחרים הם קפדנים כבית שמאי, והוספתם 'הנהגה תורנית קשובה' כאילו רבנים אחרים אינם קשובים.

"קודם כול, הכוונה היא קשובה למציאות, אבל לא צריך תמיד להציג כל דבר שהוא בא כנגד. כשאני רוצה להיות טוב, זה לא כי אני רוצה להיות טוב ממך או בניגוד אליך – אני רוצה להיות טוב בשביל עצמי.

"משפטים כמו שאמר הרב יגאל לוינשטיין על הלהט"בים הם משפטים מרחיקים. יכול להיות שאנחנו מסכימים על הרבה מאוד תחומים מבחינה הלכתית; אבל יש מרחק גדול בין זה ובין השאלה איך אתה אומר ובאיזו צורה, והאם אתה נותן להם יכולת לחיות בחברה שלך גם אם אינך מסכים איתם".

אתם קוראים לקבל זוגות להט"בים בקהילה, מתוך רגישות למצוקתו של הפרט. האם אין לקבלה זו השלכות על המאבק הכללי על תרבות הלהט"ב?

"אני חושב שההלכה תמיד מסתכלת קודם כול על רווחת הפרט, הרבה יותר מ'מה יגידו' ו'איך זה ייראה'. את זה צריך להשאיר לקב"ה. אי אפשר לעשות כל הזמן את החשבון של איך זה יהיה מבחינה כללית; זה להפוך את ההלכה לפוליטיקה".

אפילו במישור הפרטי – אם זוג להט"בי יהיה חלק מהקהילה, הנער המבולבל בן ה-16 יחשוב שזו אופציה לגיטימית.

"זה שאני נותן מקום למישהו, לא נותן לגיטימציה למה שהוא עושה. העולם הוא מורכב. יכול להיות שבודדים יחשבו שיש לזה לגיטימציה – האם שווה בשביל הבודדים הללו להרחיק את הלהט"בים?

"הלכה והכלה הן אותן אותיות; ההלכה צריכה להיות רכה, חומלת ולא נוקשה. יש מחיר להלכה המכילה, אבל גם היא נובעת מחישוב כללי – איזו חברה אנחנו בונים. גם לאי-הכלה יש מחיר בדמות הרחקת אנשים החוצה. תמיד החמרה במשהו אחד היא הקלה במשהו אחר, המדרון הוא חלקלק משני הצדדים".

האם להכלה הזו יש גבול? למשל, האם הרב יגיע לחתונה של זוג כזה?

"שאלה קשה מאוד. אם זה היה בן משפחה הייתי מגיע. אם לא – זו שאלה קשה מאוד שאני לא יודע. בהגעה לחתונה יש נתינת לגיטימציה.

"פעם שתי תלמידות שלמדו במדרשה הזמינו אותי לחתונה כזו, ולא הלכתי. אני נבוך ולא יודע מה לעשות, אז אני בוחר ב'שב ואל תעשה'. אמרתי להן שמצד אחד היה ראוי לבוא ולהיות איתכן ביום שמחתכן, ומצד שני יש לי בעיה כי זה נגד ההלכה. והן הבינו אותי, מאוד".

לזרז את תחיית המתים

כאמור, הרב טהרלב עזב את חברותו בארגון "בית הלל" בעקבות נפילת בנו אלחי בפיגוע דריסה במהלך פעילות מבצעית בצומת עפרה. "זה לוקח המון כוחות נפש", הוא מסביר, "אבל גם הרבה זמן. אני משתדל לבוא לנחם אבלים, ומתעסק בפרויקט ההנצחה שאנו מקימים. וזה מעבר לחלל שנפער בתוכך ואתה צריך עכשיו למלא אותו בחיים. מוות הוא תמיד הזדמנות לחיים".

איך ממלאים חיים?

"עושים דברים טובים, עוזרים לאנשים ו'עושים חיים' כפשוטו. כמה שיותר חיים, כמה שיותר דברים טובים.

"אני בא להורים שכולים ואומר להם דבר טוב ודבר עצוב. הדבר העצוב שיש לי להגיד זה שאתה מעכשיו בן אדם אחר, כבר לא תהיה אותו דבר. אבל הדבר הטוב הוא שאם תיתן משמעות לכאב, תוכל להמשיך לחיות בגדול. זה לא פשוט – רונה רמון היא הדוגמה לכך. היא עשתה דברים מדהימים, מילאה את חייה בתוכן, אבל בסוף הסרטן אכל אותה. היא לא שרדה את הכאב".

אני שואל בזהירות איך אירוע כזה משפיע על עבודת ה'. "זה תלוי", הוא עונה. "אצלי הוא מאוד שדרג. האמונה היא דבר יותר גדול מכל אירוע". מה בנוגע לכעס, העזתי לשאול. "בחיים יש רגעים של כעס, אנחנו לא אחראים להם. אבל במובן מסוים, הלב מתרכך. המפגש עם המוות ריכך אותי מאוד. אני מאמין שזה הפתרון לתחיית המתים. המוות הוא דין, והתחייה היא ברחמים רבים. ככל שהעולם יהיה מלא יותר בחמלה ורחמים, נזרז את תחיית המתים.

"אני הרגשתי שבי' בניסן נפתחו השמיים; לקחו לי ילד, אבל הביאו לי הרבה מלאכים אחרים. השמיים נפתחו, וכשהשמיים נפתחים זו התגלות".

על המקום שבו נלקח ממנו בנו אלחי, קורא הרב את הפסוק "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱ-לֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם". "הוא נורא במובן הזה שהוא לוקח חיים אבל גם מביא חיים. כי במקום הזה לא רק נפל אלחי; גם לידתו של בני הקטן החלה שם, שנים לפני כן".

אלאור אזריה 2

הרוצח של אלחי נשאר בחיים וקיבל שני מאסרי עולם – "אני מקווה שהוא ישב כל חייו בכלא", אומר הרב טהרלב. הוא מספר שלאחר הפיגוע, יצא הרוצח מהרכב הדורס, הרים את ידיו והחייל התלבט אם לירות בו. "אמרתי לו – טוב מאוד שלא ירית בו; הוא רצה לייצר אלאור אזריה 2, וזה היה מפלג את החברה.

"אני לא יודע מה עמדתי בנוגע לדרך האפקטיבית ביותר לענישת מחבלים. אני לא מומחה. אני יודע רק דבר אחד: אין ספק שצריך ליצור מערכת יותר הרתעתית. הכנסת צריכה לייצר חוקים ומציאות משפטית שתרתיע יותר".

לאחר שאלת ההרתעה – מה עם שיקול הצדק?

"אני לא יודע מה להגיד. ברור שהוא רוצח ומגיע לו עונש מוות, אבל האם ראוי שמדינת ישראל היום תחוקק עונש מוות? לא יודע. ברור שבעולם אוטופי היו צריכים להרוג אותו, להכרית את הרשעה מהארץ. אבל איך מכריתים אותה? לא ברור לי.

"אבל יש דברים שהם כן ברורים: ברור שרוצח לא יכול לקבל משכורת מהרשות הפלשתינית – ולכן פנינו עכשיו להוצאה לפועל כדי לנסות לעצור את 'דמי הכיס' שהמחבל מקבל כשאנחנו עוד לא קיבלנו את הפיצויים שנקבעו בגזר הדין; ברור שמחבל שהורג את הילד שלי פוגע בבית שלי, ולכן אוטומטית הבית שלו צריך להיהרס, אפילו שההורים שלו לא אשמים. לא כל מה שהילד שלי עושה אני אשם, אבל לפעמים למעשים של הילדים שלי יש תוצאות מיידיות שמשפיעות עליי".

עם כל עיסוקיו הרבים, לרב טהרלב יש גם תחביבים אומנותיים – משחק וציור. "למדתי משחק לפני הרבה שנים כחלק מעבודת התפילה, כי המשחק עוזר לך להתחבר לעצמך", הוא מספר. "אני גם מצייר, בעיקר אבסטרקטי, לאחרונה לצערי פחות.

"יש שני דברים שנותנים לי משמעות לחיים: לימוד תורה ויצירה. אלו שני דברים שהדבר עצמו הוא העניין, שהם לא אמצעי למשהו אחר. עצם לימוד התורה, עצם הדבקות בקב"ה הוא העניין, וגם היצירה היא הדבר הנפלא – היא נותנת לך משמעות עמוקה לחיים".

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הלחם והשמלה של היתום

  הטור של סיון רהב...

האריה שאהב תות

  הטור האישי של אשר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם