השותפים

 ac 10 2

 

נדב גדליה

כדי שהשנה האקדמית המפרכת לא תשבור אתכם, אתם צריכים בית להישען עליו. האפשרויות הסטודנטיאליות נעות בשלושה מישורי דיור עיקריים: דירת שותפים רגילה, דיור במעונות הצמודים למוסד האקדמי או מגורים בכפר סטודנטים עם תלמידים אחרים שאינם דווקא מהמוסד האקדמי שלך * יצאנו לבדוק, לבחון ולהתגורר לרגע בשלושה מקומות כאלה ולהכיר מקרוב את הטיפוסים השונים. מה אוכלים, מה שותים, כיצד מנקים ומבלים ואיך מתחלקים בנטל הכלכלי המשותף ושומרים על סטטוס קוו.

 

בית אקדמי שהוא לפני הכול קהילה

כפר הסטודנטים, לוד

נעים להכיר

שרה וונדמגן (25), במקור מנתניה. לומדת לתואר שני בניהול מערכות חינוך במל"א, אור יהודה.

איילת-השחר פרידלנד (23), במקור משוהם. לומדת כתיבה וספרות בבית הספר לאומנויות המילה בירושלים.

אז איך זה לחיות בשותפות?

"ממש ממש כיף", אומרת שרה. "תמיד מרגישים כמו בבית", מוסיפה איילת-השחר. "אנחנו דואגות זו לזו ולדעתי זו הכנה מצוינת לחיי זוגיות ומשפחה, במיוחד כשקשה ויש אי הסכמות. הכול מתחיל בתקשורת טובה".

מה המאכל הפופולרי אצלכם?

"בדרך זה אוכל פשוט של בית, לא משהו מיוחד. אנחנו די מאלתרות", צוחקת שרה.

במה עוסקות המחלוקות המרכזיות בדירה?

"יש הרבה דיונים אם להכניס טלוויזיה", אומרת איילת-השחר, "או כמה להאכיל את השכנים", היא צוחקת. סוגיית כילוי המזון ע"י השכנים אינה קלה כשבכיס מונחת תעודת סטודנט-עני. מעבר לפולמוס הטלוויזיה, הן מסתדרות היטב בפן הכלכלי המסודר באופן פשוט וקל שאינו דורש מתמטיקה מורכבת.

"אנחנו עושות ביחד קניות של אוכל ופשוט מתחלקות", מגלה שרה את סוד הפשטות בהוצאות הבית. "אם יש הוצאה מיוחדת היא משולמת בנפרד". החשבונות השוטפים מחולקים על בסיס חישוב דומה. "אנחנו מתחלקות שווה בשווה בהוצאות החשמל והמים. כביסה עושים בחדר כביסה הכפרי שכולנו מתחזקים אותו ביחד. יש היום אפליקציה שעוזרת להתנהל עם הכסף בלי בלגנים של ההחזרות. מאוד נוח". מתברר שמאחורי כל סוד מסתתרת אפליקציה. תרשמו.

מה היתרונות של מגורים דווקא בקונספט כמו שלכם, בתוך כפר עם סטודנטים ממגוון מוסדות אקדמיים?

"בזכות העובדה שזה כפר – יש כאן קהילה, גיוון של אנשים, מכירים חברים חדשים. מאוד מיוחד וכיף בכפר", אומרת שרה. "חסרונות יכולים להיות אם אתה לא מוצא את עצמך חברתית כאן, או אם אתה בא לכאן כדי להפוך אנשים להיות כמוך".

מכורח היותו כפר מלא בצעירים תוססים, הפעילויות שוצפות וכוללות שבתות משותפות וסעודות מושקעות, דיונים ומעגלי שיח עמוק אל תוך הלילה לצד צחוקים בגוני החברה הישראלית כולה. "יש בכפר שילוב מיוחד בין זוגות לרווקים, דתיים, חילונים וכל מה שביניהם", מספרת איילת-השחר. "בנינו יחד, כל הסטודנטים, חדר לימוד נעים עם שולחנות כתיבה ופופים, ואנחנו שורצים בו יחד בתקופות מבחנים.

"למעשה, הכול תלוי בנו. אנחנו מנהלים את הקהילה יחד. למשל, בשבתות וחגים מאוד מיוחד כאן, נשארים פה הרבה בשבתות בנוסף לשבת-הכפר הקבועה פעם בחודש. זו לגמרי קהילה".

---

 

צחוקים, יצירתיות ובלגן חיובי בדירת האומנות

דירת שותפים, גדרה

נעים להכיר

בת אל (25), במקור מבית יתיר, דרום הר חברון. לומדת אומנות בגבעת וושינגטון וחינוך בבית ברל.

מיכל (20), במקור מירושלים, לומדת אומנות ב'פרדס'.

"לחיות בדירת שותפות זה דבר נחמד. כולנו לומדות אומנות ויש לנו חוויות משותפות והתייעצות יצירתית", אומר בת אל. "אמנם בקונספט כזה יש התחייבות של חוזה, אבל גם חופש מוחלט. פה אני לא חייבת לאף אחת מהדירה כלום כי אני רק שותפה שלהן, ואם מתחשק לי אני פשוט מכניסה אוזניות ומתעסקת בשלי או נכנסת לחדר, בלי להרגיש מחויבות חברתית. ומצד שני, אם בא לי חֶברה יש לי שתי שותפות מתוקות ומקסימות שאוכל לבזבז את זמני איתן".

"לחיות עם שותפות זה ממש חביב בסך הכול", מתנסחת מיכל. "השותפות שלי הן בחורות מקסימות ויש בינינו הבנה וזרימה בדרך כלל. יש הרבה כבוד לפרטיות ולמרחב של כל אחת, ואני חושבת שזה מה שמייצר את האווירה הנעימה שבדירה".

איך נראית מנת הגורמה שלכן?

"אוכלים לחם מחמצת, טחינה, ירקות", עונה בת אל. "מנת הגורמה שלנו היא קינואה וירקות. קח ירקות, מה שיש, תחתוך לריבועים, שים בסיר, תוסיף קינואה, מים ותבלינים. חכה חצי שעה וזה מוכן. מומלץ עם טחינה גולמית מעל".

חיים לא קלים. מעבר לאוכל הדל, איך מסתדרים כלכלית?

"מסתדרים? ממש לא, לא מסתדרים, אנחנו מקוות שבשביל זה באת", יורה בת אל. "אולי אתה הנס שייחלנו לו", היא צוחקת.

"מבחינה כלכלית חיים בניסים ממש", אומרת מיכל. "יש חלוקה שווה של שכר הדירה, ולגבי חשבונות מים חשמל וכל זה – כל אחת משלמת על חשבון אחר ואז השותפות מתקזזות איתה על זה. לדעתי, הכול תלוי בחברה של הבנות הנוספות. לפעמים זה יכול להיות חיסרון כי קשה לעקוב מי שילמה מה וזה יוצר סיבוכים". ששש... היא לא יודעת שיש אפליקציה לזה.

ומה בנוגע לקניות המשותפות לדירה?

"אנחנו עושות קניות פעם בשבועיים וחצי", אומרת בת אל. "טוב, זה תלוי אם מביאים קופסאות אוכל מאימא או שכבר גוועים ברעב או בטחינה. אני מקווה שאימא שלי לא תקרא את זה כי זה ישבור לה את הלב. אבל לפחות אכלתי קוסקוס היום. אני יכולה להרגיש עשירה כי יש לי חלב-אורז של החברה הכי מוצלחת בשוק וחליטות תה מחנות טבע. וגם דבש. ולא, לא של יד מרדכי!"

די משעשע בדירה בגדרה, אבל יש מצחיק מזה, וכותלי הדירה יוכיחו. יום אחד החליטו שתי האומניות להתפרע כדבעי. הן לקחו חתיכת קנווס, תלו אותה על הקיר והחלו להעיף צבע, לקול צלילים קצביים שבקעו ממערכת הסטריאו הסמוכה. "יצאה יצירה שלא בדיוק ראויה לסטודנטיות לאומנות, שיהיה משהו על הקיר. היה כיף", מסכמת בת אל.

ונעבור לגזרת הניקיון.

"תשמע, לא ממש רבים על ניקיון, אבל הנושא עלה לדיון כבר כמה פעמים", רומזת מיכל. "בינתיים, הוא לא טופל כל כך. בעזרת ה' גם זה יגיע". ואז זה מתפוצץ.

"בת אל פשוט לא שוטפת את הכלים אחריה. זה באמת חבל", היא מוסיפה. נדמה לי שפתחנו תיבת פנדורה. "אז מיכל חושבת שנושא הניקיון מעולם לא טופל... נו, זה כי היא פשוט לא יודעת שכשהיא לא נמצאת יש מי שמנקה", מגיבה בת אל לכתב החשדות. "טוב, פעמיים זה קרה, אני לא אעוף על עצמי", היא מודה. "בסופו של דבר, יש בינינו שתיקה מוסכמת, כל אחת עושה מה שהיא יכולה. שירה עושה פרויקט אומנותי עם השערות שמוציאים מהביוב של המקלחת, שזה נהדר בשבילנו, מיכל שוטפת כלים, אני מנקה אחריה את הכיור".

 

לחיות באקדמיה 24 שעות

 

מעונות הסטודנטים, בר אילן

נעים להכיר

הדר בוץ (23), במקור מאשקלון. סיימה תואר ראשון בביולוגיה וכעת לומדת לתואר שני עם תזה בביולוגיה מולקולרית.

שירה רויימי (23), במקור מאשקלון, שנה שלישית בלימודי עבודה סוציאלית.

"הדר ואני חברות ילדות וכעת חולקות חדר משותף במעונות", מסבירה שירה את החיבור הטבעי שנמשך מאליו עם השנים. "למדנו יחד באולפנת צביה באשקלון. ומאז אנחנו חברות מאוד טובות. יש בינינו הבנה עיוורת, אנחנו ממש מסתדרות טוב ואנחנו שמחות שבחרנו לגור יחד במעונות.

"זו השנה השלישית שאנחנו גרות יחד באותה דירה במעונות", מספרת שירה. "בשנה הראשונה היינו במעונות הישנים של בר אילן, ובשנתיים האחרונות אנו מתגוררות במעונות המשופצים והמרווחים האלה, כאן".

וכשהן אומרות "מרווחים" הן מדברות על חדר בגבול בית מלון. מאובזר בריהוט שמתחיל במקרר גדול ומסתיים בטלוויזיה צמודה, בחדר, קטנה במקצת מהמקרר. לא תמיד המעונות היו מפנקים כל כך. "בשנה הראשונה, במעונות הישנים, בקיץ היה חם מאוד ולא היו מזגנים בחדרים, וחלק מהבנות הוציאו את המזרנים למסדרונות וישנו בחוץ. פעם אחת, בעקבות סיוט שחלמתי בלילה, יצאנו שתינו לחצר בחוץ וישבנו על הנדנדה עד אור הבוקר", נזכרת שירה. "ראינו את הזריחה עד שנרגעתי". כמה טוב שיש חברי ילדות ברקע האקדמי הקודר משהו.

איך מסתדרים מבחינה כלכלית?

"התואר השני שלי הוא בעצם מקום העבודה שלי. אני עובדת במעבדה מדי יום, אני חוקרת ומקבלת מלגת קיום מהאוניברסיטה, וההורים שלי עוזרים המון במימון שכר הדירה במעונות", אומרת הדר.

"אני עובדת במשרת סטודנט במשרד ממשלתי וההורים עוזרים לי לא מעט", אומרת שירה.

הכלכלה מהודקת היטב, וגם בגזרת הבישולים חברות הילדות מסתדרות לא רע. "אנחנו עושות קניות ומבשלות יחד ואני גם דואגת להביא אוכל מבושל מהבית", מספרת הדר.

כשנגמרות קופסאות האוכל של אימא מתחילה התכונה במטבח. "אני מבשלת פסטה, שקשוקה ומכינה סלט. זה מה שאני יודעת", מחייכת שירה. "פסטה רוזה היא הפייבוריט שלנו באוכל. עם רוטב של עגבניות ושמנת יחד".

מבט נוקב קצר על הכתלים והרצפות מבשר כי בעיית הניקיון לא קיימת כאן. על זה אין ויכוח. כשיש לך חדר יפה כל כך, קשה שלא לשמור עליו נקי, מתברר. "חשוב שתהיה רמת ניקיון מסוימת כשגרים בדירת שותפים. ופה, אנחנו די דומות בדרישות הניקיון שלנו. אנחנו באותה רמה, אז הכול טוב", אומרת הדר.

על מה בכל זאת יש חילוקי דעות?

"שעות שינה, למשל", אומרת שירה. "היא רוצה לישון מוקדם יותר ואני רוצה לישון מאוחר". "כל רעש ותאורה בחדר מפריעים לי", מסבירה הדר, "אז אני הולכת לדבר בטלפון בחוץ כדי לא להפריע, אין בעיה", משלימה שירה.

אז למה יש לך פרצוף מדוכדך?

"כי אני מעדיפה להיות בדירה ולדבר בטלפון, ברור", צוחקת שירה. "לי מפריע לפעמים שאני בחדר עם שותפה. אני רגילה לחדר לבד מהבית וקצת קשה לי עם זה".

לעומתה, להדר היה קל יותר, היא גדלה בכל ילדותה עם אחים-שותפים. "כיף לי לבוא לפה", היא אומרת על שדרוג התנאים בחייה. "מה שקשה זה תורנות ניקיון בתקופת מבחנים כשכולנו לחוצות ואחת צריכה לוותר ולהיות תורנית, גם לפני מבחן. אין להתחמק מזה. בבית זה אחרת. אבל לפעמים מצליחים להחליף תורנות, ומסתדרים. בסך הכול היתרונות עולים על החסרונות, בהרבה. אנחנו יחד ועוזרות אחת לשנייה.

"בכל בוקר אני מדליקה לשירה את הדוד כדי שיהיו לה מים חמים", מגלה הדר בלי משים את סוד הצלחת השותפויות בעולם הזה. "אנחנו בדרך כלל יודעות להסתדר גם כשיש מחלוקות".

היתרון הבולט בדיור מעונות הוא ללא ספק ההיצמדות ללימודים ולהווי האקדמי 24 שעות. "המגורים כאן, בתוך האוניברסיטה, חוסכים לנו המון זמן בבוקר", אומרת שירה בהקלה. "אפשר לקפוץ לדירה במהלך היום אם השיעור התבטל או שכחת משהו, יש פה אחלה הווי חברתי, הרבה אירועים של אגודת הסטודנטים בערבים, תמיד אתה מוקף בחברות וחברים, לומדים יחד בדירה, בתקופת מבחנים כולם יחד, יושבים יחד בערב, יוצאים יחד, רואים יחד טלוויזיה".

כפר, מעונות או דירת שותפים – בסופו של סמסטר צריך להביא ציונים לאימא הרחוקה שבבית. אבל איך למען ה' אפשר ללמוד כשהאוכל שלה לא בהישג יד? לסטודנטים פתרונים.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
החגיגה נגמרת

  מחשבות של אחרי הארוויזיון....

עדיין חג'דומטים

  תשעים שנה לבני עקיבא....

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם