עפים לחלל

 4 al halal
לכבוד שבוע החלל הישראלי שוחחנו עם פרופ' נח דנא-פיקארד ממכון לב ועם יהונתן כלפה, מדריך אסטרונומיה, על טרנד תצפיות הכוכבים ואיפה תמצאו את המשוגעים שצופים בלילה לשמיים. האם אכן נראה כאן בעתיד רכבות תיירים לירח, מה עוד יש לאנושות לחפש בחלל ואיפה נמצאת מדינת ישראל במאמץ האוניברסלי הזה

רועי אהרוני

כבר כמעט 20 שנה מציינים בעולם בתחילת חודש אוקטובר את "שבוע החלל העולמי", על פי החלטת עצרת האו"ם וביוזמתה. המטרה היא כמובן העלאת המודעות לחקר החלל. בישראל מציינים את שבוע החלל הישראלי בשבוע הבא, סמוך ליום פטירתו של אילן רמון ז"ל. לרגל המאורע שוחחתי עם פרופ' נח דנא-פיקארד, ראש קתדרה במרכז האקדמי לב, על שתי המילים שמרכיב השבוע הזה: "חלל" ו"ישראלי".

שאלתי הראשונה הייתה האם אנחנו יותר יודעים על החלל או יותר לא יודעים. "אמנם ככל שהזמן עובר אנחנו יודעים יותר", ענה הפרופסור, "אבל ברור שרב הנודע על הלא נודע.

"כל הזמן מגלים תופעות חדשות, וחלקן סותרות את התיאוריות הקיימות. תורת היחסות הכללית של איינשטיין עדיין עובדת יפה מאוד, ומאפשרת גם לנבא דברים; אבל גם כל הזמן מגלים גלקסיות וכוכבים חדשים ולא כולם תואמים את המודלים הקיימים בהתאם לתיאוריות הידועות, כך שזה מחייב מחקרים נוספים".

במה תורם לנו חקר החלל? זו סקרנות אינטלקטואלית ותו לא?

"קודם כול, זה תורם להבנה גדולה יותר של היקום. למשל, הודות למעבדות גלאים עצומים שנבנו בארצות הברית ובאיטליה, הנקראות 'ליגו' ו'וירגו', גילו לפני כשנתיים את 'גלי הגרוויטציה', שהתיאוריה של איינשטיין אמרה שהם קיימים אבל לא התגלו עד אז.

"יש גם השלכות טכנולוגיות, כמו כל מערכות הלוויינים וה-GPS. תיאוריות מדעיות משפיעות מאוד על האפשרויות הטכנולוגיות – לולא תורת היחסות של איינשטיין, לא היו לנו בכלל לוויינים בחלל ולא מערכת GPS. לפעמים אתה שומע ברדיו שאסטרונומים קבעו להוסיף ביום ושעה מסוימים שנייה אחת לשעונים. הבדל של שנייה יכול לגרום לאנדרלמוסיה שלמה בחלל ועלי אדמות".

בנוסף לכך, דנא-פיקארד מצייר את החלל כמעבדה הגדולה ביותר שאפשר לבנות. "היקום יכול להיות המעבדה היחידה שאפשר לעבוד בה עם עוצמות אדירות כאלו", אומר דנא-פיקארד. "להמחשה, יש כוכבים שבסוף חייהם פולטים בשנייה אנרגיה כמו שהשמש שלנו נותנת בכמה שנים. מדובר כאן בסדרי גודל שונים של אנרגיות, מסות, מהירויות תנועה – שאיננו יכולים לייצר בכדור הארץ. אז יש לנו פה מעבדה עצומה, אלא שבמעבדה הזו איננו יכולים להשפיע על הניסוי – רק לתצפת עליו".

"אנחנו לא יכולים לחקור את הקב"ה עצמו, אלא את פעולותיו. זה כולל לא רק את גילוי מידת החסד והדין ואת דרכי ההנהגה בארץ, אלא גם את חקירת העולם הפיזי, היקום. יש מסורת ארוכת שנים - מחז"ל ודרך גדולי ישראל שבכל הדורות, והרמ"א והמהר"ל במיוחד - שמדברת על החיוב ללמוד אסטרונומיה"

אבל לדנא-פיקארד יש עוד מניע לחקור את החלל: המניע האמוני. "הקב"ה ברא את היקום והוא מצפה מאיתנו שנחקור את הבריאה שלו", הוא אומר. "רבי יהודה הלוי כותב בפיוט 'חקור פעליו – רק אליו אל תשלח ידך'. אנחנו לא יכולים לחקור את הקב"ה עצמו, אלא את פעולותיו. זה כולל לא רק את גילוי מידת החסד והדין ואת דרכי ההנהגה בארץ, אלא גם את חקירת העולם הפיזי, היקום. יש מסורת ארוכת שנים - מחז"ל ודרך גדולי ישראל שבכל הדורות, והרמ"א והמהר"ל במיוחד - שמדברת על החיוב ללמוד אסטרונומיה".

אילו שאלות יש לחוקר החלל המאמין?

"למה הקב"ה ברא כך את היקום? מה התועלת בכוכבים מרוחקים שאיננו יכולים להגיע אליהם? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ, ואם כן – איזה סוג של חיים, עם חופש בחירה או בלי, ובמה זה חשוב לנו? אלו שאלות שחוקרים מאמינים, יהודים וגויים, עסוקים בהן".

מה העמדה של חקר החלל בנוגע לחיים בכוכב אחר?

"לא נראה שיש עמדה ברורה כיום; כל הזמן מחפשים. המרכיב העיקרי לחיים שאנו מכירים על כדור הארץ הוא מים, לכן מחפשים מים בכוכבי לכת אחרים. מצאו מים מאה מטר מתחת לפני הירח, ויש סימנים רציניים שהיו מים על המאדים. שבאחד הלוויינים של צדק יש כנראה אוקיינוס עצום של מים תחת מעטה קרח עבה. המדענים ממשיכים לחפש כוכבי לכת מסביב לכוכבים אחרים בשביל החלב, הגלקסיה שלנו, שיכולים להיות מתאימים להופעת חיים; לכן מחפשים אותם במקומות שהם במרחק סביר מה'אזור שניתן למגורים'".

איזה חלק יש למדינת ישראל בחקר החלל?

"חלק נכבד מאוד. יש הרבה ישראלים שעובדים בחו"ל או בארץ בנושא. מבחינה טכנולוגית ישראל היא בחמישייה הפותחת של המדינות בחקר החלל. אנחנו אחת המדינות הבודדות שיודעות לשגר לוויינים בצורה עצמאית לגמרי.

"בעזרת ה' בחודש הבא תשגר מדינת ישראל, באמצעות עמותת spaceIL, כלי עם רובוט שיתחיל לנוע על הירח. המדינות היחידות שיודעות לעשות דברים כאלה הן סין שעשתה זאת לפני חודש, ארצות הברית שלא עשתה זאת כבר שנים וברית המועצות לשעבר, כי רוסיה של היום לא יודעת".

איך נראה העתיד מבחינת החלל? להתכונן לנופש במלון על המאדים או שיהיה גרעין תורני על שבתאי?

"שבתאי הוא כוכב לכת העשוי מגז, לכן אי אפשר לנחות עליו, אולי בעתיד הרחוק יתאפשר לנחות על אחד הלוויינים שלו. יש אנשים שעסוקים בעתיד החלל. מדברים הרבה על הקמת תחנה קבועה על הירח. יש מדינות שרוצות להקים תחנת מעבר על הירח, שבאמצעותה יהיה קל יותר להגיע למאדים עם תחנת ביניים. נצטרך לראות מה ילד יום".

כוכבים במדבר

תחום האסטרונומיה מתפתח מאוד בארץ בשנים האחרונות. יהונתן כלפה, מדריך אסטרונומיה מעמותה לאסטרונומיה תצפיתית בשם "הדובה הגדולה", מעיד כי "בשנתיים האחרונות התחום תפס תאוצה חזקה מאוד. יש הרבה יותר ביקוש להדרכות אסטרונומיה והרבה יותר מדריכים פזורים בכל הארץ, מאילת ועד הגולן".

כלפה מספר כי בשנים האחרונות עלה גם מספר הפניות להדרכות מהציבור החרדי. "אנחנו מקבלים פניות רבות, הן מקהילות חרדיות והן מבתי ספר חרדיים. הפער בין גיל היקום לפי המדע לבין מה שרגילים ללמד בציבור החרדי יכול ליצור התנגשות, ולכן האומנות שלנו כמדריכי אסטרונומיה היא לגשר על הפער הזה".

איפה בארץ אמצא אנשים שמסתכלים לשמיים בלילות?

"המקומות הטובים ביותר לצפייה הם השטחים הרחוקים ככל האפשר מיישובים, בישראל זה במדבר העמוק ובגולן. אבל גם במקומות מחוץ לסביבה העירונית תוכל למצוא קבוצות ויחידים שעומדים ומסתכלים על הכוכבים, עם או בלי טלסקופים".

מהן התחושות שיש לך כשאתה צופה בכוכבים?

"התחושה העיקרית היא הבנת הגודל שלנו מול היקום. אדם יכול להיות עסוק בדימויו העצמי הנמוך או הגבוה, אבל בהסתכלות על הכוכבים הוא מבין את אפסיותו מול היקום העצום – וזה שם אותו בפרופורציה.

"בנוסף, דרך ההסתכלות על הכוכבים אני נפגש עם מסורות של עמים קדומים ויכול להתחבר להיסטוריה שלנו - לא רק של העם היהודי אלא של כלל ההיסטוריה האנושית של חקר היקום".

המדריך לתצפיתן המתחיל

מאת יהונתן כלפה, "הדובה הגדולה"

איפה: רחוק ככל האפשר ממקום יישוב. בתור התחלה, מספיק לצאת למקום חשוך. מתקדמים – עדיף ללכת למדבר.

מתי: בלילות עם כמה שפחות ירח, כי הירח מסתיר את הכוכבים הקטנים יותר.

איך:

א.    פשוט לצאת לטבע עם המשפחה וליהנות מצפייה בכוכבים.

ב.      יישומונים: יש המון אפליקציות חינמיות למציאת כוכבים מכל מיני סוגים, כדוגמת skymap של גוגל או star-tracker. באמצעות האפליקציות, אתם יכולים לכוון את הטלפון לשמיים, והוא מראה לך את שמות הכוכבים או את קבוצות הכוכבים, ועושה את החיבורים ביניהם. חפשו "מפות שמיים" או "מפות כוכבים".

ג.       הדרכות: יש מדריכים בכל הארץ, כמו של "הדובה הגדולה", שישמחו להציע את שירותיהם, ברמות שונות של הדרכה: ממדריך עם קרן לייזר ועד טלסקופים, ביקורים בפלנטריום ועוד. הדרכה יכולה להקפיץ את התצפית – כדי להכיר את הכוכבים ואת הקבוצות, וגם את האובייקטים העמוקים בטלסקופ ואת ההיסטוריה האנושית של חקר הכוכבים.

שלושה דברים נוספים שחשוב לעשות:

  • לוודא בתחזית שאין עננות – קשה לראות כוכבים מבעד לעננים.
  • להביא טלסקופ אם אפשר, וגם עצים למדורה וגיטרה.
  • בזמן הצפייה לכוכבים לזכור שמול הגודל של היקום כולנו שווים, ולהגביר אהבה זה לזה.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם