איש הסערה

 7 sahar
"מותר לי לקדם נושאים שהם ביסוד אמונתנו"
בהתרחשות בלתי צפויה, מאלו שהמערכת הפוליטית הישראלית מזמנת מעת לעת, גדעון סער עוד עשוי למצוא עצמו בעתיד הלא-רחוק ראש ממשלת ישראל. כשהוא בן 52, כשמאחוריו שורה ארוכה של תפקידים בכירים שמילא וארבע שנים של הפסקה מהחיים הפוליטיים, סער חוזר ובגדול היישר אל קלחת הבחירות הפנימיות בליכוד, ומכוון גבוה ככל האפשר

ארנון סגל

גדעון סער החל לשמור שבת עם לידת בנו. "אני נהנה מכך מאוד", הוא מאשר. "מבחינת מי שנמצא בחיים אינטנסיביים מאוד, לפסק הזמן השבועי הזה יש ערך גדול אפילו יותר מהרגיל. נקטתי את הצעד הזה אחרי שרב מסוים שהיה צריך לשמש סנדק בברית של בני לא היה יכול להגיע מסיבה בריאותית. החלטתי שאם כך אני אהיה הסנדק, אבל הרב הסביר לי שסנדק צריך לשמור שבת. גם כך כבר חשבתי אז להתחיל לשמור שבת, ולכן הודעתי בהזדמנות ההיא שאני נודר נדר להקפיד על כך. הרב הבהיר לי שלא מדובר על שמירת השבת הקרובה בלבד, אלא כל שבת ושבת. קיבלתי זאת, הייתי הסנדק ומאז התחלתי לשמור שבת".

המשפחה זורמת עם זה?

"כן. אשתי איננה שומרת שבת, אבל שמירת השבת שלי משפיעה כמובן גם על אופי השבת שלה. זה יוצר שילוב מעניין, שהוא לא לגמרי דתי וגם לא ממש חילוני. בשבת אנחנו צועדים לטיול בפארק. הבן שלי יורד איתי במדרגות וגאולה יורדת במעלית עם הבת השנייה. יש קידוש בבית, הטלפון שלי סגור ואני לא נוסע, אבל מלבדי מתגוררים בבית גם אחרים והם כמובן רשאים לצפות בטלוויזיה. אחד הדברים שחשובים לי הוא להעביר את העניין היהודי לדור הבא. משהו הרי חייבים להעביר, ואני מרגיש ששמירת השבת שלי משמעותית מהבחינה הזו לא רק בעבורי אלא גם לילדים ולבית. ברמה האישית, מאז שאני שומר שבת אני נהנה ממנה יותר. בעבר בתקופות פריימריז היינו נוסעים בשבתות לכנסי בחירות אצל הדרוזים. היום אני מרגיש שזה דבר נהדר שאני אמנם רץ בפריימריז ועובד קשה מאוד כדי להיבחר, אבל שבת זו שבת".

כשר פנים התעמתָּ עם עיריית תל אביב על רקע חילול השבת הסיטונאי בעיר. איך זה הסתיים?

"היה מדובר אז בשלושה מתחמים שאינם באזורי מגורים: נמל תל אביב, נמל יפו ומתחם התחנה, כשלושים חנויות נוחות בתחנות דלק ובנוסף כ-240 מרכולים. כל אלו פעלו גם קודם לכן בשבת באופן בלתי חוקי, וחוק העזר העירוני שעיריית תל אביב העבירה בא להלבין את הפרות החוק. אישרתי את הפעלת המתחמים וחנויות הנוחות אבל לא את הפעלת המרכולים. אני מאמין בחופש שיש לכל אדם לבלות את יום המנוחה השבועי בדרך שנראית לו, ובעד שמקומות התרבות יהיו פתוחים: תיאטרון, קולנוע, מוזאונים, חופי ים, בריכות ומסעדות. ועם זאת, קיים הבדל תהומי בין עינוגים לבין מסחר. הגלישה למסחר חופשי בלי קריטריונים היא מדרון חלקלק ומסוכן.

"תקפו אותי על כך וכמובן הגזימו. לא רציתי ועדיין אינני רוצה לסגור את תל אביב בשבת. נולדתי בתל אביב וגדלתי בה, אבל לא יכולתי לתת יד למשהו שלפי דעתי מרחיק לכת מאוד. כשעיריית תל אביב תקפה את ההחלטה שלי והודיעה שתעתור נגדה לבג"ץ, היא גם ניסחה חוק עזר מתוקן שכבר בו היקף חילול השבת היה מצומצם יותר. קבעו שם קריטריונים, מה שלא היה קיים בחוק העזר הראשון: כמה אתרים יפעלו בשבת ובאילו אזורים. כלומר, היה שיפור לעומת חוק העזר הראשון.

"שרי הפנים שכיהנו אחריי, לאחר שעזבתי את הממשלה, לא קיבלו כל החלטה בעניין ולכן בג"ץ התערב ואשרר את חוק העזר העירוני שאת חלקו פסלתי כאמור. באופן כללי נושא שמירת השבת הציבורית בארץ מורכב מאוד. מעט אנשים מבינים בו והרוב לא רוצים להיכנס אליו. כחברה אנחנו חייבים במועד כלשהו להיכנס לנושא הזה. אני מאמין שדרושות הבנות חברתיות רחבות כדי לשמור על הערך הזה.

"לפוליטיקאים הדתיים קשה להיכנס לנושא, כי על כל דבר שיעשו בעניין יטיחו בהם שזו כפייה דתית. בנוסף, אין להם יכולת להתפשר ולומר: מסחר לא, עינוגים כן. הרי גם עינוגים הם בגדר חילול שבת מבחינתם, אבל החיים מחייבים פשרות ולכן דווקא מפלגה לאומית כמו הליכוד יכולה להוביל אמנה חברתית חדשה בנושא השבת. חבל שנעסוק לחוד פעם בכדורגל בשבת ופעם ברכבת בשבת ופעם במרכולים. זה לא טוב לשבת ולא טוב לנו כעם. בואו נראה איך אנחנו יכולים לחיות יחד, עם הפשרות המתבקשות ולצידן עם שמירת יום המנוחה השבועי. השבת אצלנו היא ערך יהודי, ובנוסף לזה קיים המרכיב החברתי של יום מנוחה שבועי. מי שיסתובב בווינה ביום ראשון לא ימצא חנויות פתוחות. שם מקפידים על זה מאוד בגלל ההיבט של זכויות העובדים.

"הסטטוס קוו שנקבע לפני שבעים שנה לא קיים היום בשטח, ואם נצליח ליצור אמנה שתגיע להסכמות בנושא השבת ותחזיק מעמד בשלושים השנים הבאות, זה יהיה דבר גדול מאוד. זה יוציא את המחלוקת מנושא השבת וייצור דגם של חיים משותפים יחדיו".

עסקת שליט

קיים צעד שעשית בקריירה הפוליטית שלך שאתה מתחרט עליו?

"שהצבעתי בעד עסקת שליט. אני יכול להסביר למה הצבעתי אז בעד, אבל היום לא הייתי חוזר על ההצבעה הזו. כשר חינוך הבחנתי שהקמפיין בעד שחרור שליט נטע בנוער תחושה כאילו המדינה הפקירה חייל, ופגעה בסולידריות החברתית וברצון להתגייס לצה"ל. זיהיתי זאת כי הסתובבתי אז הרבה בתיכונים ודיברתי עם התלמידים, ושמעתי פעם אחר פעם טענות כאלו, אבל זו הייתה טעות. אסור לשלם מחיר כזה. עם כל המשמעויות הקשות שיש לזה, אסור היה להסכים לעסקה כזו".

"אשתי איננה שומרת שבת, אבל שמירת השבת שלי משפיעה כמובן גם על אופי השבת שלה. זה יוצר שילוב מעניין, שהוא לא לגמרי דתי וגם לא ממש חילוני. בשבת אנחנו צועדים לטיול בפארק. הבן שלי יורד איתי במדרגות וגאולה יורדת במעלית עם הבת השנייה. יש קידוש בבית, הטלפון שלי סגור ואני לא נוסע, אבל מלבדי מתגוררים בבית גם אחרים והם כמובן רשאים לצפות בטלוויזיה. חשוב לי להעביר את העניין היהודי לדור הבא"

 

ומנגד, מהן הפעולות החשובות ביותר שעשית במהלך שנותיך בפוליטיקה?

"הצעד החשוב ביותר מבחינה פוליטית הוא שהצבעתי נגד ההתנתקות. סירבתי אז להיכנס לממשלה ולהפוך לשר למרות שהדבר הוצע לי לפני ההתנתקות בידי שרון. לימים, כשר בממשלה, ההישג הגדול ביותר שלי בעיניי היה הקמת האוניברסיטה באריאל. זה התרחש למרות ההתנגדות של כל הגורמים הרלוונטיים. לצד אלו קיימים גם חינוך חינם לגילאי שלוש-ארבע שהעברתי וכן רפורמת 'עוז לתמורה' שהעלתה את שכר המורים ב-51% בממוצע. בתחום החקיקה, בימיי באופוזיציה הארכתי את חופשת הלידה בשבועיים".

נמנית על "מורדי הליכוד" מתנגדי ההתנתקות, אך היית כאמור יו"ר הקואליציה בממשלת שרון ואפשרת את המשך קיומה כשהצלת אותה מנפילה בזכות העברת התקציב.

"קיבלתי את החלטות המוסדות שלנו. סיעת הליכוד ומרכז הליכוד קיבלו החלטות, ואני ביצעתי אותן. המרכז אישר, למשל, את הקמת ממשלת האחדות עם העבודה בינואר 2005. אמרתי לפני קיום משאל המתפקדים בליכוד שאני אמנם נגד ההתנתקות, אבל אם חברי הליכוד יקבלו החלטה אחרת אכפיף את עצמי כשלוח להחלטה של שולחיי. בסופו של דבר, כידוע, הליכוד הצביע נגד ההתנתקות. הפלתי את חוק ההתנתקות בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת שבה הייתי חבר, והצעת החוק אכן נפלה, אלא שבהצבעה חוזרת שהתקיימה כמה ימים אחר כך הביאו את עזמי בשארה והחוק עבר בזכות הקול שלו. כשנושא ההתנתקות הגיע לשלב ההצבעות לא הייתי יו"ר קואליציה. שרון נתן אז את השרביט לרוני בר-און והוא ניהל את הקואליציה באותם ימים של ההתנתקות. רציתי גם לעזוב את התפקיד שלי כיו"ר הסיעה, ודווקא חבריי מקרב מתנגדי ההתנתקות עמדו על כך שאשאר, כי אם לא אני היה מוצב שם מישהו אחר מתומכי ההתנתקות.

"כך, למשל, עשינו אז מאמץ אחרון והעברנו בהחלטת סיעה בניגוד לרצון שרון את הדרישה לקיום משאל עם על התוכנית, אבל כשזו הגיעה למליאה היינו במיעוט. בסופו של דבר, העובדה היא שהיינו מיעוט שהתנגד להתנתקות בליכוד. הרוב, שרצה בה, העביר את כל החוקים שנדרשו כולל את התקציב. רוב הסיעה – 23 מתוך 40 ח"כים, החליטו להצביע בניגוד להכרעת המתפקדים וזה מה שאִפשר את ביצוע ההתנתקות".

שרון הוא דמות שמוסיפה כבוד לליכוד או שהיה מוטב שזכרו יתפוגג?

"שרון עשה דברים גדולים לכאן ולכאן, טובים ורעים. אנחנו בדרך כלל זוכרים את המנהיגים שלנו לפי הדבר האחרון שהם עשו, ולכן נותר הטעם הרע מההתנתקות ומהניסיון לחסל את הליכוד בעת הקמת קדימה, אבל בראייה היסטורית הסיכום מורכב. אני רוצה לזכור גם את הזכויות שהיו לשרון, לא רק בשדה הביטחון במלחמות ישראל, אלא גם בהקמת הרבה מאוד יישובים, כנראה יותר מכל אדם אחר.

"יום לפני ששרון עזב את הליכוד, זה היה יום ראשון בשבוע, הוא התייעץ עם כל ראשי הקואליציה ואני ישבתי בהתייעצויות הללו. אני זוכר שיחה שלו עם משה גפני מיהדות התורה. הוא המליץ לשרון לא לעזוב את הליכוד, אבל אחר כך הוסיף לידי: 'אם בכל זאת אתה חושב לעזוב את הליכוד, כדאי לך מאוד לקחת את גדעון סער'. ושרון ענה: 'אני מעריך אותו מאוד, אבל הוא לא יבוא איתי. הוא איש אידיאולוגי'. זו הייתה מחמאה גדולה מאוד בעיניי".

הליכוד היתל במצביעים שלו יותר מפעם אחת: גם בסיני, גם בהתנתקות וגם בהקפאת הבנייה ביו"ש. אפשר להיות רגועים ובטוחים שהליכוד לא יעשה לנו זאת שוב?

"אני חושב שכן. קרה משהו לליכוד בפילוג של 2005. הוא כמעט התרסק לחלוטין כשקדימה קמה, ומצד שני הפך מאז להרבה יותר אחיד מבחינה ערכית. ממפלגת מרכז-ימין הוא הפך למפלגת ימין מובהקת. אם אתה מסתכל היום על נציגי הליכוד בכנסת ובממשלה, אין הבדל כלשהו בין הליכוד לבין הימין החדש של בנט ושקד. אלו אותן דעות ותפיסות, ככלל. לא שהליכוד מיישם מאה אחוזים מהמשנה שלו, ויש הרבה מה לשפר ולתקן, אבל אני לא רואה מקום לחשוד שמחר מישהו יוכל להוביל את הליכוד להתנתקות נוספת".

לאן היית רוצה לקחת את מדינת ישראל בקדנציה הבאה? לאן אתה חותר?

"היעד שלנו בקדנציה הבאה צריך להיות החלת הריבונות".

על כל יהודה ושומרון?

"לא".

על שטחי C, 60% מהשטח?

"גם לא. על אזורי ההתיישבות היהודית ביהודה ובשומרון. על פי החלטת מרכז הליכוד מ-31.12.16. זה יעד שצריך להציב כיעד המדיני שלנו ובמקביל יש להוביל מתווה חדש וחלופי למתווה אוסלו, לתפיסת שתי המדינות ולהקמת מדינה ערבית נוספת בלב ארץ ישראל. יש לנו הזדמנות היסטורית עם הממשל המכהן היום בוושינגטון ללכת לכיוון הזה, ואני מחויב להיאבק על הנושאים הללו".

העריץ את שמיר

איך תיראה ישראל בעוד עשרים שנה?

"מדינת ישראל עולה על כל החלומות שלנו. תכף נהיה פה שבעה מיליון יהודים. ב-2023, בעוד ארבע שנים, רוב יהודי העולם יחיו בארץ לראשונה מאז ימי הבית השני. המדינה גדלה בצורה מדהימה ומתעצמת מכל הבחינות ואין שום סיבה להניח שבעוד עשרים שנה לא נהיה הרבה יותר חזקים בכל המובנים. מה התפקיד שלנו כשליחי ציבור? להעביר את הלפיד לדור הבא במצב טוב יותר ממה שקיבלנו.

"זו אחת הסיבות שבגללן הערצתי את יצחק שמיר, כי לא הייתה לו מחשבה איך הוא ייתפס בראי ההיסטוריה. ברגע שזו נקודת המבט, קיים שיקול זר. אם אני מציב את עצמי במרכז, זה שיקול זר".

כנער היית חבר בנוער 'התחיה'. למה היום אתה חבר בליכוד ולא במקבילה עכשווית של התחיה?

"עזבתי את המפלגות הקטנות עוד בבחירות 88' כאשר לבחירות ההן הגיעו שלוש מפלגות ימין: התחיה, צומת ומולדת. שים לב שאף אחת מהן לא קיימת היום. מולדת קיימת עדיין באופן רשמי בתוך האיחוד הלאומי, אבל לא באמת קיימת, וזה אומר הרבה. כבר אז, ב-88', כתבתי מאמר שמסביר שהתחיה תחסל את עצמה. זה היה אחרי הפילוג מצומת וארבע שנים לפני שכשלה במבחן אחוז החסימה בבחירות 92'. בגלל הפילוג הזה, ב-92' הפסדנו את השלטון. על בסיס אותו לקח שנשאר איתי מאז, אני משוכנע שדרוש מחנה גדול וחזק. היום אני מבין שלהשפיע אפשר רק דרך תנועה פוליטית גדולה".

מה באמת סוד ההצלחה והשרידות של הליכוד?

"יש כמה סודות: ראשית, הליכוד הוא מפלגת העם. כל הפסיפס של עם ישראל קיים בליכוד. שנית, זו מפלגה דמוקרטית. העובדה הזו מעניקה עוגן אדיר. כל המפלגות הלא-דמוקרטיות דומות לאספת בעלי מניות שבסופו של דבר אדם אחד מחליט בה. אני רואה את הסיעות הללו בכנסת. שמונה או עשר אצבעות כאשר מאחורי הקלעים אדם אחד מחליט למעשה על אופן הצבעתן. שלישית, הדרך של הליכוד הוכחה באופן היסטורי כנכונה, והציבור ככלל מקבל את הדרך הזו. כאשר סטינו ממנה שילמנו מחיר. אם יש בעיות לליכוד הן אחרות, אבל לא סתם כך לפיד וגנץ והעבודה לא מציגים חלופה לתפיסה המדינית או הכלכלית של הליכוד, כי יודעים שם שהציבור מקבל את הדרך הזו".

מתי יפסיקו לעצור יהודים שמתפללים בהר הבית ויאפשרו בו חופש פולחן?

שתיקה ארוכה וחריגה משתררת, ובסופה: "אתה יודע שזה שנוי במחלוקת בתוך היהדות הדתית עצמה. קיים זרם חרד"לי שפחות מקבל את העלייה להר".

כך או אחרת, חופש פולחן הוא עקרון-יסוד דמוקרטי.

"וזה יקרה. אני מסתכל על רצף הזמן, וזוכר את ימי האינתיפאדה השנייה שבהם ההר היה סגור כליל ליהודים במשך שלוש שנים, ואני רואה כל הזמן גידול במספר של העולים להר. אני מאמין שזה יגיע, אבל אם להיות כן עד הסוף – זה לא היעד מספר אחת מבחינתי. המאבק על הר הבית הוא חלק מהמאבק על ארץ ישראל, בכל ההיבטים: השמדת העתיקות שם ועצם העלייה. יש לנו המון חזיתות – חזית של בנייה, חזית של החלת הריבונות, חזית מדינית חיצונית, ומי שהוא הקפיטן של הספינה הזו צריך כל הזמן לתעדף ולהחליט על מה נאבקים כרגע".

תמכת בהצהרת בר אילן של נתניהו לפני עשור על חתירה לפתרון שתי המדינות.

"לא תמכתי בה, הבנתי אותה. עוד באותה קדנציה קראתי להתנער ממנה, אחרי פרוץ 'האביב הערבי'. למה הבנתי אז את ראש הממשלה? תמיד התנגדתי ואני עדיין מתנגד למדינה פלשתינית, אבל ב-2009 לאחר שקיבלנו את השלטון עמדנו מול לחץ אדיר של הקהילה הבינלאומית לחזור לאותה נקודה שבה הופסק המשא ומתן בתקופת אולמרט בוועידת אנאפוליס. אולמרט הסכים שם לחלק את ירושלים, לבנאם את העיר העתיקה ולסגת מ-95% ויותר מהשטח ביו"ש. הקרב הגדול היה לצאת מהמלכודת הזו, ונתניהו ראה במהלך הזה אמצעי להימלט ממנה. את זה הבנתי, אבל בוודאי היום בעידן טראמפ אין מקום להצהרה הזו. מדינה פלשתינית היא דבר מסוכן מכל הבחינות. זה רעיון בלתי אפשרי".

"לפוליטיקאים הדתיים קשה להיכנס לנושא השבת הציבורית, כי על כל דבר שיעשו בעניין יטיחו בהם שזו כפייה דתית. בנוסף, אין להם יכולת להתפשר ולומר: מסחר לא, עינוגים כן. הרי גם עינוגים הם בגדר חילול שבת מבחינתם. אבל החיים מחייבים פשרות ולכן דווקא מפלגה לאומית כמו הליכוד יכולה להוביל אמנה חברתית חדשה בנושא השבת"

 

לא חולם לחזור לגוש

הגדרת את צוק איתן כמבצע כושל. מה הפתרון הראוי בעיניך בעזה? אתה רואה בחזונך חזרה לגוש קטיף?

"למען האמת אינני רואה חזרה לגוש קטיף. התנגדתי לעקירת ההתיישבות מהגוש אבל אני מודה שלא הצבתי כיעד את הקמת ההתיישבות שם מחדש. השאלה מהו הפתרון למצב בעזה מניחה מראש שלכל בעיה יש פתרון. זו מחשבה מערבית קלאסית. יש לי רעיונות איך להתמודד טוב יותר עם הבעיה שנקראת עזה, אבל כדי לפתור זאת דרושים שני צדדים, ובצד השני אין מי שרוצה לפתור את הבעיה".

נתניהו התחייב בשנת 2008 להפיל את שלטון חמאס.

"היעד איננו הפלת חמאס אלא ביטחון אזרחי ישראל. אם חמאס לא יחשוב שקיימת סכנה לשרידותו או לשרידות מנהיגיו, הביטחון ייפגע. שם צריכים להבין שאם הם הולכים נגדנו לסיבוב לחימה כמו זה שהיה בנובמבר, הם מסכנים את שרידות המשטר שלהם ואת שרידותם הפיזית, אבל השאלה מי ישלוט על הערבים שם בפני עצמה איננה היעד שלנו ויכולת השליטה שלנו על כך מוגבלת מאוד. ראיתי דיווחים על נטישה המונית של הרצועה לאחרונה עקב פתיחת מעבר רפיח בידי המצרים, וצריך לשים לב לדברים הללו".

צריך לעודד הגירה?

סער מתחמק מעט: "צריך לשים לב לדברים הללו", הוא מוכן רק לומר. "מה שחשוב לנו בהקשר העזתי הוא ליצור הרתעה יעילה. בחמאס חייבים להבין שאם הם יוצאים לסבב אלים נגדנו, הם יקבלו תגובה לא צפויה ולא מידתית למה שהם עשו. אם התגובה שלנו תהיה תקיפה מאוד, לא כזו שהם מסוגלים לשער מראש שיוכלו להכיל, הם לא יתעסקו איתנו.

"נוצרו איומים בלתי סבירים בדרום ובצפון. שתי מדינות טרור חמושות עד צוואר בטילים, ואנחנו אפשרנו זאת. זו לא ביקורת אלא עובדה. אנחנו מגיעים לסדרי גודל מסוכנים מאוד של איום. איננו יכולים לאפשר זאת, ובשלב מסוים זה יחייב התמודדות ברורה יותר. גם התפיסה הביטחונית שלנו צריכה לעבור שינוי. קיימנו הרבה מאוד סבבים שנגמרו בלי הכרעה ברורה. עשינו בכל פעם אותו דבר, ובין סבב לסבב האיום של הצד השני שודרג והכוח שלו נבנה. באיזשהו שלב נהיה חייבים לחתוך את זה".

אתה סומך על שב"כ בעניין חקירות הנערים העצורים בשומרון בחשד לרצח עאישה ראבי?

"אינני מכיר את הפרטים. כאדם ממלכתי אני יוצא מנקודת מבט כפולה: ראשית – שכל מוסד וכל אדם יכולים לטעות כשהם מפעילים סמכות. שנית – שהמוסדות הללו חיוניים לתפקוד הממלכתי שלנו. ברור מאליו שכל גוף חייב גוף ביקורת שיפקח עליו. קיימת ביקורת מיניסטריאלית על השב"כ וגם ביקורת של מבקר המדינה וביקורת פרלמנטרית, אבל ייתכן שהביקורת הקיימת לא יעילה מספיק. אין גוף ממלכתי שצריך להיות מעל לביקורת, וזאת כדי שישתפר, יכבד את זכויות האזרחים ויטעה פחות. בכל אחד מהם בוודאות יש מה לתקן. ויחד עם זאת, אין לנו צבא שני, אין לנו שב"כ שני ואין לנו משטרה שנייה".

האם הגיע הזמן לרסן את מערכת המשפט, למשל לפצל את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה ולהוציא את השופטים מהוועדה לבחירת שופטים?

"במשך שנים אני מדבר על שלוש רפורמות גדולות שנדרשות במערכת המשפט: הראשונה – שינוי חוק יסוד החקיקה שכולל פסקת התגברות ברוב מיוחד. שנית – פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בין סמכויות הייעוץ והייצוג לבין תביעה כללית. ריכוז הסמכויות הקיים כיום בידי היועץ המשפטי מוגזם. לא נכון לתת סמכויות רבות כאלו בידי אדם בודד שכלל לא נבחר בידי הציבור. בכל מקרה אחר היינו אומרים שקיים פה ניגוד עניינים. אדם שיושב בבוקר עם השר בשאלה איך לקדם את מדיניות משרדו ובערב מחליט האם לפתוח נגדו בחקירה - זה לא נכון מבחינה עקרונית, בלי קשר לזהות האדם המסוים שממלא את התפקיד.

"הרפורמה השלישית הנדרשת צריכה לטפל בכך שקיימים בישראל יותר מדי הליכים פליליים על עניינים פעוטי ערך. חצי מהקודקס הפלילי יכול להפוך בלי קושי לעבירות מנהליות עם קנס, בלי צורך בחקירה-העמדה לדין-הרשעה-סטיגמטיזציה-פגיעה בפרנסה. זה גם יאפשר למערכת המשפט לעסוק באכיפת העבירות הקשות באמת, שהיום בגלל העומס האדיר לא מגיעים אליהן".

מה דעתך על האופן שבו נתניהו מנהל את המדינה?

"נתניהו הוא ראש הממשלה וגם יו"ר התנועה שלי. אני מכבד אותו ותומך במועמדותו ואפעל יחד עם חבריי לניצחון הליכוד בראשותו. ויחד עם זאת – מותר לי לחלוק, מותר לי לקדם נושאים שהם ביסוד אמונתנו ולנסות לדחוף לכיוונים אקטיביסטיים יותר. זה מה שאעשה אם אבחר".

כלומר היום הליכוד והממשלה אינם אקטיביסטיים לדעתך?

"שמעת מה אמרתי לגבי החלת החוק ביו"ש. הייתה לי גם ביקורת על הסבב האחרון בעזה שחטפנו בו יותר מ-500 רקטות ללא תגובה, וכך לגבי חאן אל-אחמר. אני מקווה שבימים הקרובים חאן אל-אחמר יפונה. לא סביר שצו הריסה ראשון למקום הוצא לפני עשר שנים והתגלגל בערכאות שנים רבות כל כך ולא בוצע. הייתה לי ביקורת גם על ההסכם עם האו"ם בנושא המסתננים ועל ההסכם עם טורקיה בעניין המרמרה לפני יותר משנתיים. כשיש לי מה לומר ברמה הליכודית, אני אומר זאת וגם בעתיד אאבק על דעתי. זה לא עניין אישי. נתניהו כמנהיג הוא אדם עם ניסיון אדיר וכישרונות אדירים ואני תומך בו, אבל יש משהו שחשוב יותר ממני וממנו ומכל אדם וזו הדרך שלנו. בסופו של דבר אני נמצא כאן כדי לשרת דרך".

ואולי ממשלת הימין הזו חזקה על אנשי עמונה אבל חלשה מול תושבי חאן אל-אחמר?

"תן לי להגיד את הדברים בדרך שלי. את חאן אל-אחמר צריך לפנות. בנושא עמונה קיימת טענה של עסקה, ואם אפשר לתת לכך היתר עסקה אני בעד. קיים מאבק בינינו לבין הערבים על ארץ ישראל, ואני לא מהאו"ם. אני בצד של היהודים. ומה שאפשר לעשות במסגרת החוק כדי שידינו תהיה על העליונה במאבק הזה, תמיד אהיה בעדו.

"ואחרי כל זאת, אין למדינה ולמחנה הלאומי כולו כלי טוב יותר מהליכוד. הליכוד זה עם ישראל. כל שאר הגורמים יכולים לעזור מעט יותר או מעט פחות, אבל לא יכריעו את המערכה. כשהליכוד הפסיד את השלטון בעבר – שילמנו על כך מחירים כבדים מאוד בהיבט הלאומי".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
בג"ץ מנסה לחנך אותנו

  מאמר מאת ברלה קרומבי

חמש שנים חלפו

  הרב ליאור אנגלמן נזכר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם