בעקבות הגבורה

 m 6 hanuka trip
היכן שלא תלכו בארץ ישראל תפגשו גיבורים: את חילות דוד או את גדודי גדעון, את המכבים או את חיילי בר כוכבא, את לוחמי המחתרות או את חיילי צה"ל * לכבוד חג הגבורה קבלו שמונה מקומות שאפשר לטייל בהם ולהרגיש גיבורים ליום אחד. או לשמונה

טיול מערות בעקבות גיבורי מרד בר כוכבא

גבי סרור, רכז ההדרכה במדרשת הדרום

לאורך הדורות השתמש העם היהודי במערות ללחימה ומסתור, בייחוד במרד בר כוכבא.

שפלת יהודה מלאה במערות, ואנו נמליץ על מערות מיוחדות ולא מוכרות במזרח השפלה:

חורבת עתרי – בחורבה התגלו שרידיםארכאולוגיים מרשימים של יישוב יהודי מימי בית שני. בפינתהמבנה אפשר לרדת אל מערת מסתור שכדי לבקר בה יש צורך בזחילה ובשימוש בפנס.

     נרד מחורבת עתרי חזרה למכוניות ונמשיך בדרך הסלולה אל חורבת בורגין. זוהי דרך נופית מהיפות בשפלה. בחניון "שביל חורבת בורגין" נגלה שלטובו מפת המסלול.תוואי המסלול מעגלי, ואנו נפנה מזרחה, בעקבות השביל המסומן בכחול.

חורבת בורגין המסלול נפתח ב'מערת העמוד', מערה קטנה ומוארת מעשה ידי אדם. נרד אליה במדרגות אבן ונגלה את סלע הקירטון הרך שבו היא נחצבה בתקופה הביזנטית. המערה שימשהמערת קבורה ויש בה כמה גומחות, ובמרכזה עמודי אבן בעלי כותרות שנועדו לייצב את תקרת המערה שלא תיפול. נמשיך למערת קבורה נוספת, מפוארת יותר וקדומה יותר, ובה אבני גולל ומכלול כוכים גדול יותר. בהמשך הסיור נבחין בבורות מים שהיו חלק בלתי נפרד מהיישוב הקדום. נסיים בחוויית זחילה במערכת מסתור תת-קרקעית: זו מערה קצרה, אך די בזחילה אחת כדי להבין את חשיבותה של המערה הזאת במרד. היא צרה ומאתגרת במקטעים מסוימים, ובאחרים אפשר אפילו לעמוד (פנסים – חובה).

איך מגיעים: נוסעים על כביש 38 מצומת שמשון דרומה. חולפים על פני צומת האלה וצומת ליאון, ולפי השילוט פונים מזרחה אל פארק עדולם. חולפים על פני השילוט לחורבת מדרס לפי לשילוט עד לחורבת עתרי.

[01 צילום: מדרשת הדרום]

 

 

טיול ברכס צרעה – בעקבות שמשון גיבור התנ"ך

גבי סרור, רכז הדרכה במדרשת הדרום

כאשר ישבה ועדת השמות להחליט אילו שמות יוענקו ליישובים ולצמתים שבאזור ארץ שמשון, עמדה לנגד עיניה דמותו של האיש ופועלו: צומת שמשון, רכס צרעה, אשתאול, צלפון ועוד. התנ"ך קם לתחייה.

ברכס צרעה יש כמה מסלולים מסומנים ודרך נופית שמחברת בין כולם. הדרך זרועה פסלי אבן שעוצבו ביד אומן ומשווים לה נופך מעניין.

ניסע על הדרך הנופית (בכניסה לרכס צרעה פונים מייד ימינה בסימון שבילים ירוק) נסיעה איטית ונעימה של חמש דקות. נחלוף על פני חניון זיתים גדול, והדרך תוביל בעיקול ימינה עד לבית יערן עשוי עץ. שם נחנה את הרכב (המסלול מעגלי).

נעלה אל התצפית הצופה מערבה אל הרי יהודה ונחלת שבט יהודה. נרד מהתצפית לכיוון מערב, אל בוסתן יפה זרוע פסוקים מספר שופטים, המספרים את סיפור לידתו של שמשון ואת שנות חייו הראשונות (הדרך מוכרת גם כשביל התנ"ך).

נמשיך בסימון השבילים הירוק ימינה על דרך עפר עד שנבחין במדרגות עץ המטפסות אל פסגת התל. הליכה של כעשר דקות תוביל אותנו אל המקום הגבוה ביותר ברכס צרעה, ושם... הפתעה: לעינינו יתגלה צמד מצבות קבורה צבועות כחול צפתי ועליהן כתובת 'קבר שמשון ואביו מנוח'. מבחינה מתודית זה נהדר, שכן המסלול שוזר כחוט את חיי שמשון מלידתו ועד מותו, אולם ספק גדול אם זה אכן קברם של שמשון ומנוח. מפסגת התל רואים את התצפית שבה התחיל המסלול ולשם חוזרים.

איך מגיעים: הבאים מכביש 1 פונים לכיוון כביש 38 החדש, חולפים על פני היישוב אשתאול ומייד אחריו מגיעים למחלף שמשון. שם פונים מערבה לכביש 44 ונוסעים כקילומטר, ולפי השילוט (יער הנשיא, רכס צרעה) פונים ימינה.

[02 צילום: מדרשת הדרום]

 

 

תצפיות על גבורה תנ"כית ועל גבורה צה"לית

מרכז סיור גלבוע מעיינות ע"ש צביקה קפלן

נתחיל את הסיור בגבעת המורה (וייז – שמורת גבעת המורה), ושם נקרא בספר שופטים את סיפורו של הקרב בין סיסרא שר צבאו של יבין מלך כנען, אשר בא עם צבא של 900 רכבי ברזל. מולו, בהנהגתה של דבורה (שופטים ה), ריכז ברק את צבאו בהר התבור שמצפון-מערב לנו, ובתכסיסי מלחמה משך את צבאו של סיסרא אל הבוץ שעל שפת נחל קישון, וגבר עליו. נתצפת מערבה אל עבר רמות מנשה, מקום מושבם של חבר הקיני ושל יעל אשתו, אשר הרגה את סיסרא.

משם ניסע אל כתף שאול: נתצפת אל העמק, אל מעיין חרוד, ששם קיבץ גדעון בן יואש (שופטים ו–ח) את יחידת העילית של 300 המלקקים, נקרא על איסוף המודיעין של גדעון ועל המרדף הצבאי של גדעון אל מעמקי ערב הסעודית בואכה ואדי סירחאן עד שהמית את מלכי מדיין ועמלק עורב וזאב.

משם נמשיך אל מצפה שמיר, המתצפת על עמק המעיינות, על העיר בית שאן, על הרי הגלעד ובימים כתיקונם גם על רמת הגולן ועל החרמון. המצפה מספר את סיפורם של דובי וערן שמיר, אב ובנו שנפלו על הגנת הארץ, דובי בתאונת אימונים וערן בקרב בלבנון.

[03 תצפיות]

 

 

המסלול שצעדו בו הגדודים העבריים

אמונה בונה ואריאל פילבר, בית ספר שדה עפרה

השנה היא 1915. מלחמת העולם הראשונה כבר החלה, ובצבא הבריטי יש מספר לא רב של גדודים אשר נלחמים על חירותם מתוך תקווה לעצמאות בארצם לאחר אלפיים שנות גלות.
הכירו את הגדודים העבריים.

כאשר הקימו זאב ז'בוטינסקי ויוסף טרומפלדור את הגדודים העבריים הם שאפו שיום יבוא ונערים אלו, הלוחמים בצבא זר, יהיו הכוח העצמאי של היישוב היהודי בארץ ישראל.

תרומתם של לוחמים אלו הייתה עצומה למערכה הכוללת: מערכה להקמת בית יהודי בישראל.

גבורתם, ניסיונם הצבאי ורוח ההתנדבות בגדודים עברו לאחר מכן למחתרות שפעלו בארץ.

זאב וילנאי מתאר את מסעם מצריפין אל עבר קו החזית בבנימין:

"ב-9 ביוני 1918 יצאו אנשי הגדוד ברגל אל החזית... ונכנסו אל עמק איילון הידוע מראשית כיבוש א"י ישראל על ידי שבטי ישראל, וגם מלחמת השחרור של יהודה המכבי... קו החזית שהופקד בידי החיילים היהודים נמתח על פני הרי השומרון, למן הכפר סינג'יל, אל הכפר הערבי ג'לג'וליה... החיילים היהודים שמרו על החזית הזו במשך שישה שבועות".

הגדודים העבריים נפרסו לאורך החזית בבנימין, ושרידי תעלות קשר שלהם נמצאו ביער נווה צוף. במקום זה הותקלו הגדודים באמצע תפילת שחרית בט' באב תרע"ח (1918).

אפשר לטייל ביער אום צפא בעקבות הגדודים העבריים במסלול של 1.5 ק"מ.

הגעה: קילומטר אחד ממזרח לנווה צוף על כביש 465 (חוצה בנימין) פונים שמאלה על פי השילוט "יער נווה צוף". ביער יש שלל מסלולים מעגליים לרכב וברגל.

[04 יער אום צפא]

 

 

שביל מלחמת אלף הימים

אמונה בונה ואריאל פילבר, בית ספר שדה עפרה

בשביל היורד ממעלה אפרים עד אנדרטת הבקעה, במעמקי ואדי זמור, יש מסלול יפהפה המנציח את שמותיהם של שני מפקדים: אל"מ אריק רגב וסרן גד מנלה, שנהרגו בתקופת המרדפים של מלחמת ההתשה (1968–1970).

את תחילת המסלול נתחיל ממזרח לאזור התעשייה מעלה אפרים ונלך על סימון אדום עד שנעלה על גבעה שבה אפשר יהיה לצפות אל בקעת הירדן ואל מדינת ירדן עצמה. נמשיך עם הסימון האדום היורד עם הוואדי. הוואדי מלא במערות ובכוכי מסתור שבהם יכלו המחבלים להסתתר, ובעומק הוואדי ובגדותיו היו עומדים החיילים ובראשם המפקד, 'דוקרים' מערה-מערה: יורים לתוכה וממשיכים הלאה, צועדים במעלה הוואדי בלי להחמיץ דבר.

נמשיך עם הסימון האדום עד סופו של הוואדי, שבו מוצבת אבן זיכרון. מערבה ממנה במעלה ההר אפשר להבחין במערה שבה הכול קרה. בבוקר ההוא זיהו אריק רגב וגד מנלה הסתננות מגבול ירדן לכיוון ואדי זמור. הם ראו תזוזה באחת המערות במעלה הוואדי והורו למסוק להנחית אותם כמה מטרים מתחת למערה. הם לא ידעו שהמסתננים התפצלו בלילה, והמסוק אומנם הנחית אותם תחת מערת המסתננים הראשונה, אך הם נכנסו היישר אל מערת המסתננים השנייה, ושם נהרגו שניהם בקרב.

בהמשך השביל הסימון מתחלף לשחור, והוא מסתיים באנדרטת הבקעה.

אפשר גם לסיים את המסלול על יד היישוב פצאל.

הגעה: נוסעים בכביש 505 עד אזור התעשייה מעלה אפרים, ושם יורדים בצד מזרח.

[05 שביל הגיבורים]

 

 

היקבים של לוחמי בר כוכבא

אמונה בונה ואריאל פילבר, בית ספר שדה עפרה

גבעת היקבים, הנמצאת מתחת ליישוב חרשה אשר בגוש טלמונים, מגוללת בתוכה סיפורים היסטוריים וארכאולוגיים כאחד.

בטיול בגבעה אפשר להתרשם מרחובות ולצידם חלקי קירות בתים שנשתמרו להפליא. למרחב זה ברחו המכבים ממודיעין, וכאן יצרו את התשתית לבסיס היציאה שלהם אל הקרבות.

שמה של הגבעה המיוחדת הזאת נולד ממערכת תת-קרקעית הכוללת כשלושים בורות פעמון חצובים ששימשו לאחסון קנקני היין של האוכלוסייה המקומית בתקופת בית ראשון.

הסיפור המעניין בנוגע ליקבים אלו מגיע דווקא בימי בית שני, תקופת מרד בר כוכבא. יקבים חצובים אמורים להיות כל אחד לעצמו, חצוב, חתום וסגור, ובכל זאת הרי לנו מערכת מחילות אחת גדולה לאורך הגבעה.

מסתבר שבזמן מרד בר כוכבא נחצבו דופנות המערות כדי לחבר בין החללים ולשמש מסתור מפני הרומאים. הכניסות והיציאות מהבורות היו ידועות רק לחיילי המרד ונעלמו מעיני הרומאים.

אל מחילות המסתור נכנסים בעזרת סולם שמוצב במקום. הזחילה מהנה אם כי מעט חשוכה ומאובקת, ומומלץ להביא פנס.

במהלך הזחילה במערות ניצמד לימין עד שנגיע לבסוף לחור הצפוני ביותר, ובו יש יציאה חזרה לגבעה.
לאורך השביל בגבעה פרוסות תחנות הסבר קוליות.

הגעה: מהכניסה ליישוב טלמון נמשיך ישר כשני קילומטרים ונפנה לעלייה לחרשה. באמצע העלייה נמצא חניון גבעת היקבים – יש שילוט במקום.

[06 גבעת היקבים]

 

 

התל שבו ניצלו הלוחמים במלחמת יום כיפור

עודד פורת, מדרשת הגולן

אל תל סאקי, התל הקטן בדרום הגולן, הגיעו בעצם יום הכיפורים תשל"ד חמישה לוחמי גדוד 50 בפיקודו של מנחם אנסבכר למשימת תצפית. כעבור שעות מספר מצאו את עצמם עומדים עם טנקים יחידים אל מול חטיבת שריון סורית השועטת לעבר הכינרת.

אל התל הזדרזו להגיע שני כוחות: הכוח האחד היה מחלקה בפיקודו של בני חנני, שהעיזה לנסות ולהבקיע דרך הכוח הסורי העצום. בניסיון ההוא נהרגו 14 לוחמים מתוך 15. לאחר נפילת כוח בני התארגן יצחק כנען המ"פ עם לוחמים נוספים מהפלוגה, אך גם ניסיון החילוץ של כוח זה כשל.

משהבין אנסבכר שאפסו סיכוייהם לשרוד, פקד להיכנס אל הבונקר הקטן שבראש התל וקרא בקשר אל המג"ד, יורם יאיר (יה-יה), "כבר לא נתראה, מסרו ד"ש בבית". 28 לוחמים, לוחמי שריון וחי"ר, חלקם הגדול פצועים, הצטופפו בבונקר. מנחם פקד שמישהו יסגיר את עצמו לשבי הסורי ויגיד שהשאר מתים. יצחק נגרקר, שריונר מחטיבת ברק, התנדב להסגיר את עצמו, ובזכותו הסורים לא הרגו את חבריו. כעבור כשלושים שעות הגיעו אל התל לוחמי המילואים בהתקפת הנגד וחילצו את הנצורים.

באתר אנדרטה עם תמונות הנופלים בלחימה על התל וסביבותיו, דגל ישראל ענקי, אמפי קטן והבונקר המקורי, שעודנו ניצב במרכז האמפי. המוצב הגדול שבמקום נבנה לאחר המלחמה. מהמוצב אפשר לצפות לעבר כל דרום הגולן ומרכזו ואף לסוריה.

כ"ח הלוחמים לכיבוש המשטרה

עודד פורת, מדרשת הגולן

מצודת כ"ח (משטרת נבי יושע), המתנוססת בהרי נפתלי מעל עמק החולה, היא שריד לשלושה מהקרבות המפורסמים במלחמת העצמאות שהתחוללו סביב המבנה ובו בסמוך ליום הקמת המדינה.

ערב פינוי הארץ, באמצע אפריל 1948, יצאו כוחות ההגנה לכבוש את המשטרה, שניצבה בנקודה אסטרטגית, כדי להסיר את האיום הערבי מעל אצבע הגליל. ההתקפה נכשלה, ולכוח היו ארבעה הרוגים.

חמישה ימים לאחר מכן, בליל 20 באפריל, תקפו כוחות מהגדוד השלישי של הפלמ"ח את בניין המשטרה ואת הכפר נבי יושע הסמוך. גם פעולה זו לא הצליחה, ולכוחות ההגנה נגרמו אבדות כבדות: 22 הרוגים ועשרות פצועים. בעת הקרב והפינוי הקשה היו מעשי גבורה והקרבה רבים, ועל אחד מהם הוענק בתום המלחמה אות גיבור ישראל ליזהר ערמוני, שנפל בקרב.
כחודש לאחר מכן, יומיים לאחר הקמת המדינה, נכבש בניין המשטרה בניסיון השלישי. בקרב זה נפלו שני לוחמים, ומניין הנופלים על כיבוש משטרת נבי יושע בשלושת הקרבות עלה ל-28. על שמם הוסב שם המקום למצודת כ"ח. חללי הקרב השני טמונים בקבר אחים סמוך לבניין המשטרה, ולידו ניצבת אנדרטה לזכר נופלי שלושת הקרבות.
מלבד קבר האחים יש באתר חורשה שניטעה לזכר הנופלים, תצפית מרהיבה ויציאה למסלול בנחל קדש, שהוא גם חלק משביל ישראל, אך גולת הכותרת של האתר היא מוזאון הריעות, המעביר את מסר ערכי הריעות ואחוות הלוחמים.

[08 מצודת כח]

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם