עין קשתות

 6 kshatot
עין קשתות – בית הכנסת העתיק אבל הכי מתקדם בגולן
יותר מ- 1,500 שנה המתינו החורבות באום אל-קנאטיר שבגולן לטכנולוגיה מהפכנית שתפתור את התעלומה שהן הסתירו. כך הצליחו סריקות הלייזר והשבבים שהוצמדו לכל אבן לבנות מחדש את אחד מבתי הכנסת המפוארים ביותר שנבנו בתקופת התלמוד * כיצד הצליחו תושבי הכפר היהודי לממן את בנייתו של המבנה, עד כמה הם היו נאמנים ליהדות באופן שלם, ואיך ארון קודש אחד הצליח לפתור דילמות ארכאולוגיות ארוכות שנים * הכירו את אתר המורשת החדש שמסתמן כאחד התגליות התיירותיות המבטיחות בשנים הבאות

איתמר מור

לפני 18 שנה, כשפרופ' חיים בן-דוד עמד לסיים את עונת החפירות החשובה ביותר שלו בבית הכנסת העתיק בדיר-עזיז שליד היישוב כנף ברמת הגולן, הגיע לביקור במקום שר התיירות דאז, רחבעם זאבי הי"ד. השר, שהיה ידוע באהבתו לארכאולוגיה וחפירות, נכנס לתוך הבוץ הלח שבאתר ושקע בהסברים תוך שהוא מתרשם ומתפעל מהממצאים. כשהפמליה כבר עמדה לעזוב, לא יכול היה פרופ' בן-דוד להתאפק ואמר לגנדי: "אני לא מבין מדוע השר כל כך מתפעל ממה שהוא רואה כאן, כשחמישה קילומטרים מכאן נמצא בית כנסת אחר, גדול ומפואר פי כמה, אולם הוא לא נחפר עד היום". בעוד זאבי מקמט את מצחו ומנסה להבין למה רומז הארכאולוג, שלף בן-דוד מתיקו ספר ישן והחל לקרוא.
"
קראתי את הדברים שכתב סר לורנס אוליפנט על היום שבו גילה את חורבות בית הכנסת העתיק באום אל-קנאטיר", סיפר לי פרופ' בן-דוד, איש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן וראש היחידה ללימודי ארץ ישראל במכללת כנרת, בשיחה שקיימנו לפני שנים. "גנדי חייך וצחק בשקט לעצמו. הסיבה הייתה פשוטה: גנדי היה זה שתרגם וההדיר בזמנו את ספרו של אוליפנט. הוא קלט את הרמז והבטיח לבוא ולבקר באום אל-קנאטיר, וכמה חודשים מאוחר יותר אכן הגיע ואז הוצגו לו תוכנית החפירה והשחזור. זאבי הסתובב קצת והודיע שהוא מאשר ושיחתום על העברת תקציב מתאים. שבוע לאחר מכן הוא נרצח. זה היה הפרויקט האחרון שהוא אישר בתפקידו".

סר אוליפנט מגלה את תגלית חייו

באחד מהימים האחרונים של ספטמבר 1884 השתרכה אורחת אתונות מותשת על הדרך הטרשית העולה מחורבות כורסי שעל שפת הכינרת אל רמת הגולן. בראש צעד מורה דרך ערבי ומאחוריו רכב הדיפלומט והסופר האנגלי סר לורנס אוליפנט, ידיד העם היהודי ופטרונו של מחבר ההמנון הלאומי נפתלי הרץ-אימבר. אחרי כמה שעות של רכיבה, החיש פתאום מורה הדרך צעדיו, ולפתע עצר והצביע לעבר סלע בזלת גדול שעמד לפניהם. "שם, מאחורי הסלע, נתגלה לעינינו מחזה משובב נפש ומדהים ביופיו", כתב אוליפנט ביומנו. "כאן, באתר מבודד ולא נגיש, שהוד קדומים חופף אותו, תִחבלו הקדמונים והקימו בימים קדמונים מקום מקלט מסותר ומקסים, שכן נתברך בדבר החשוב ביותר כדי להרבות יופי ונועם – מעיין שופע מים קרירים. מימיו הזכים כבדולח זרמו אל בריכה מלבנית, שוקטת וקסומה, שעמדה למרגלות סלע זקוף, גדול ושחור. מן הסלע הזדקרו שתי קשתות גדולות, עשויות גושי אבן ענקיים. אחת הקשתות הייתה הרוסה כמעט כולה, ואילו האחרת עדיין נשתמרה היטב... מתוך המהפכה הזדקרו שישה עמודים שגובהם 10 עד 12 רגל... טיב החיטוב שעליהן העיד על ארכיטקטורה יהודית. מיד החלטתי כי מצאתי כאן חורבות של בית כנסת יהודי עתיק... אני רואה באתר החורבות של אום אל-קנאטיר את מיטב התגליות שגיליתי עד היום".

ואכן, מדובר באחד מבתי הכנסת העתיקים היפים ביותר שנתגלו, ואף באבן דרך של ממש בכמה וכמה תחומים הנוגעים לחפירה, מחקר ושחזור בתי כנסת עתיקים. גולת הכותרת של בית הכנסת היא היכל ארון קודש ("היכלית") שהשתמר במלואו, ומתנשא לגובה 5.5 מטרים. גילויו סיים ויכוחים של כמעט מאה שנה בין חוקרים וארכאולוגים בדבר השאלה האם היו ארונות קודש בבתי הכנסת הקדומים.
עד לחשיפת בית הכנסת העתיק במקום החוקרים התקשו להוכיח שאכן היו ארונות קודש גדולים ומפוארים בבתי הכנסת. הארונות שהיו עשויים עץ, לא השתמרו בשום בית כנסת. חשיפת בימת ארון הקודש באום אל-קנאטיר וההיכל שעליה פתרה את החידה.

דריי: "היום, כשאנחנו כבר יודעים מול מה אנחנו עומדים, קל לומר שידענו כל הזמן שמדובר בבניין גדול, מרשים ומפואר. אבל אף אחד מאיתנו לא דמיין עד כמה. זה מתחיל בפרטים הקטנים, כמו העיטורים, ונגמר בבמת ארון הקודש שנמצאה ושבכלל לא ידענו שהיא קיימת. במחקר בתי הכנסת הבימה הזאת תיזכר כנקודת מפנה, משום שהעוצמה, הפאר והגודל של מה שהתגלה שם אין להם אח ורע בבתי כנסת קדומים בשום מקום בעולם".

 

פשוט, גאוני וחסכוני

אולם מעבר לערך הארכאולוגי של הממצאים שנמצאו במקום, בחפירה באתר יושמו לראשונה טכנולוגיות חדישות ומתקדמות של פינוי באמצעות עגורן וסימון ממצאים באמצעות סריקות לייזר ושבבים אלקטרוניים. ב- 15 השנים האחרונות הפכו הטכנולוגיות הללו לסטנדרט בכל הפרויקטים של רשות העתיקות. לא בכדי החליטה ממשלת ישראל לפני שמונה שנים להכריז על המקום כאתר מורשת לאומי, ובאותה הזדמנות גם הוענק לאתר שם חדש ויהודי: "עין קשתות" (פירוש המילה קנאטיר בערבית הוא קשתות).

אחת הדמויות המרכזיות שאפשרו לכל הדבר המדהים הזה לקרום עור וגידים היא יהושע דריי (ישו). בלי להיכנס לנסיבות המשעשעות מדוע האיש מעדיף להיות מכונה בשמו של "אותו האיש", אפשר לומר כי בלעדיו, ככל הנראה, אתר אום אל-קנאטיר היה נותר עד היום מפולת אבנים.

"גם אוליפנט וגם חוקרים שבאו אחריו ידעו בבירור שגל האבנים הענק הזה הוא למעשה אוצר גדול, אבל לא היו להם הכלים הטכניים להרים את הפרויקט", מסביר דריי. "העלות התיאורטית הראשונית של חפירות באום אל-קנאטיר, עוד לפני שיקום וקימום בית הכנסת, נעו סביב 5 מיליון דולר; השקעה ענקית שמחייבת המון לוגיסטיקה שיכולה להימשך שנים על שנים. הבעיה הראשונה הייתה שינוע האבנים. זה מצריך מנופים לתקופה ארוכה. באתר עצמו אין מקום למשאיות עם מנופים. הבעיה השנייה הייתה התיעוד. מעבר לרצון לשחזר, חשוב להבין מה גרם למפולת ומה היו נסיבות החורבן של בית הכנסת הזה. אי אפשר לחקור מפולת, לפנות ואז לשחזר בעת ובעונה אחת. המיקום של האבנים במפולת הוא קריטי.

"גם סימונים רגילים על אבנים אינם יעילים במקרה הזה, משום שהנתונים החשובים קשורים במיקום האבן, ולא רק במראה שלה. הצעתי להוריד לשטח עגורן שיפנה את המפולת, באותה הזדמנות גם יסרוק את האבנים תלת ממדית באמצעות מחשב. בנוסף החדרנו לכל אבן שבב אלקטרוני שיזהה אותה לטובת השחזור העתידי".

עגורן הוא מנוף רוחבי הנע על מסילה קבועה. עגורנים נמצאים לרוב בשימוש בנמלי ים ורכבת לשם העברת מכולות. העתקת הכלי הזה לאתר חפירות ארכאולוגי נשמעה בתחילה כטירוף. מהר מאוד התברר שהוא גאונות וגם חיסכון נקי. העלות של מיקום העגורן התבררה כעשירית מהערכת העלות של שימוש בכוח אדם ומשאיות. לא זו בלבד, אלא שהעגורן שימש בחלק השני של הפרויקט כדי לבנות מחדש את בית הכנסת על סמך ההדמיה שהמחשב יצר.

הקירות מדברים

"היום, כשאנחנו כבר יודעים מול מה אנחנו עומדים, קל לומר שידענו כל הזמן שמדובר בבניין גדול, מרשים ומפואר. אבל אף אחד מאיתנו לא דמיין עד כמה", אומר דריי. "זה מתחיל בפרטים הקטנים, כמו העיטורים, ונגמר בבמת ארון הקודש שנמצאה ושבכלל לא ידענו שהיא קיימת. במחקר בתי הכנסת הבימה הזאת תיזכר כנקודת מפנה, משום שהעוצמה, הפאר והגודל של מה שהתגלה שם אין להם אח ורע בבתי כנסת קדומים בשום מקום בעולם".

ככל שהחפירה התקדמה הובהר שאכן מדובר בבית כנסת. התגלו תבליטים של שופר, ארבעת המינים, מחתה ומנורת שבעה קנים. אלו גם אישרו סופית שהיישוב העתיק שבקרבו שוכן הבניין הגדול והחרב היה כפר יהודי.

הכפר, שהתקיים בתקופת התלמוד, משתרע על שטח של כ-20 דונם; הוא היה יישוב קטן יחסית, מה שמעלה את השאלה מאין היו לתושבי המקום המשאבים הכלכליים להעמיד בניין מפואר שכזה? השאלה התעצמה עוד יותר לאור העובדה המוזרה שבכל הכפר נמצא רק בית-בד אחד להפקת שמן, בעוד שבכפרים אחרים בגודל דומה נמצאו בין שבעה לשמונה.

התשובה שהחוקרים הגיעו אליה קשורה במעיין הסמוך לבית הכנסת, המחופה בקשתות מרשימות. במשך השנים דבק במעיין הכינוי הסתמי "בית המעיין", אך עד היום לא ברור לחלוטין מה היה אותו בית מעיין ולמה שימש בימי קדם. החוקרים דיברו בתחילה על מקדש מים ביזנטי, אולם איש לא ידע להסביר מה למקדש מים שכזה בתוך כפר יהודי. גם כאן, מי שחיבר בין החלקים היה ישו דריי. הדבר הראשון שצץ מול עיניו היה חורי ניקוז, צינורות של ממש היוצאים מן הבריכות. לכאורה אפשרות הניקוז מיותרת משום שהמים נקיים ומגיעים מנביעה טבעית. אולם דריי הבחין בדבר נוסף. תחתית הבריכות הייתה מכוסה בחומר גירני משונה. המשקעים הללו העלו אצלו רעיון שענה בבת אחת על כל השאלות: זהו מפעל תעשייתי שעסק בהלבנת בגדי פשתן.

"פשתן שעבר תהליך הלבנה נחשב באותה תקופה יקר ועדין מאוד. הוא היה בלה במהירות ונקרע בקלות. גם חז"ל בגמרא כתבו כי 'הרוצה לבזבז נכסיו יקנה לבני ביתו כלי פשתן לבנים'. נראה שבכפר הזה היה ידע יוצא דופן להלבנת פשתן, ומכאן ההון שאפשר את הקמת בית הכנסת", אומר דריי.

לעת עתה המסע של בית הכנסת ב"עין קשתות" הגיע לסיימו. התוצאה מרהיבה וכעת אפשר לסייר באתר שנפתח רשמית לפני כחודשיים, ומונגש גם לבעלי מוגבלויות. במקום מוקרן סרט הסוקר את תהליכי החפירה, השיקום וההיסטוריה של המקום, ובעתיד מתכננים במועצה האזורית גולן לשלב באתר גם טכנולוגיה מתקדמת כמו משקפות מציאות.

אולם מבחינת ישו דריי רוב השאלות שנוגעות לאתר המעניין והמרהיב הזה נותרו פתוחות.

"זה יישמע קצת מוזר, אבל לטעמי הפיכת 'עין קשתות' לאתר מורשת לאומי הוא הגולל שסתם סופית את האפשרות להמשיך, לחקור ולהבין מה באמת היה שם. כל השאלות שעלו אצלנו ביחס לאתר נגעו לבניין אחד בודד ולמעיין. כל הכפר שמסביב נזנח לחלוטין. לצערי זה קורה בכל האתרים שאנחנו מכירים. חופרים, מוצאים בית כנסת שהופך כמובן לגולת הכותרת, ואת כל היישוב שסביבו זונחים. לדוגמה: לצד העיטורים היהודיים המובהקים שמופיעים על ארון הקודש, ישנם גם המון עיטורים פגאניים כמו בעלי חיים, צורות גיאומטריות וכמובן הגמלון הסורי, פריט ארכיטקטורה פגאני מובהק. מה העובדות האלה אומרות על האנשים שגרו בכפר? מה זה אומר על אופי ההתיישבות היהודית באותה תקופה באזור הזה? האם הם היו יהודים כמו שאנו מכירים ומדמיינים, או שהם שילבו בין יהדות ועבודה זרה? מדוע השלטון המקומי שהיה ביזנטי ועוין ליהדות אפשר הקמת בתי כנסת מפוארים שכאלה בכל רחבי רמת הגולן? מה אִפשר את זה? אלו חידות שעדיין לא נפתרו.התשובות להן קבורות מתחת לשבילים שנסללו בשביל המבקרים באתר, ושם לצערי הן כנראה יישארו לעולם".

 

 צילום: איתמר כהן


 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם