ישיבה בלב המסתננים

 10 nawe shaana
"אנחנו המעוז הציוני-יהודי היחיד בשכונת המסתננים נווה שאנן"
שכונת נווה שאנן בדרום תל אביב היא שכונה אפריקנית לכל דבר, והיהודים האחרונים שנשארו בה פוחדים לצאת מהבית * בבית כנסת עתיק אחד שנסגר לפני עשרים שנה נפתחה ישיבה שמטרתה להחזיר את היהדות לשכונה * קול תורה בלב אפריקה

רועי אהרוני

"צריך רק להסתובב שם כדי להבין", אומרת לנו השבוע שפי פז, ממובילות המאבק במסתננים בדרום תל אביב. "נווה שאנן היא אסמרה הקטנה או חרטום הקטנה, אפריקה בישראל. החנויות שלהם, העסקים שלהם, הגנים שלהם, המרחב הציבורי שלהם. נווה שאנן פשוט שלהם".

מי שמסתובב בנווה שאנן יודע שאת השכונה כבשו המסתננים. בשנים האחרונות הלך ועלה מספר המסתננים, ומספר היהודים הלך וירד. בידיעות אחרונות פורסם אשתקד כי שכונת נווה שאנן אומנם אמורה לאכלס כ-7,000 נפש, אך בפועל היא משמשת בית ל-30–50 אלף איש (יש הבדל בין הערכות העירייה המינימליסטיות לבין הערכות התושבים). אומנם אין נתונים רשמיים, אולם לפי ההערכות כ-90 אחוזים מתושבי השכונה אינם אזרחי ישראל. לפי הנתונים הרשמיים, כ-40 אחוזים מתושבי השכונה חיים מתחת לקו העוני.

קשה למצוא בנווה שאנן סממני יהדות. בתי כנסיות ובתי מגורים הוסבו לכנסיות המקיימות מיסות בכל יום ראשון, ומחלונות הראווה של חנויות הבגדים נשקפים מכל עבר צלבים, חתונות נוצריות וקעקועי צלב. בתי הכנסת נסגרו, נהרסו או החלו משמשים את המסתננים לתפילות ולבתי תמחוי. בחלקם תוכלו לראות את החלל הפעור שבו היה פעם ארון קודש.

אבל דווקא שם נפתחה לפני כשנתיים וחצי ישיבה חדשה בראשות הרב אחיעד אטינגר ושמה "עוז ואמונה". הרב אטינגר ועוד קבוצת אברכים החלו ללמוד במבנה שפעם היה בית כנסת באחד הרחובות הקשים בשכונה.

"כבר שנים רבות אנחנו קשורים לדרום תל אביב", מספר הרב אטינגר, "אבל אז הייתה עת רצון והחלטנו להקים את הישיבה. נווה שאנן היא השכונה שהכי נפגעה מהגעת המסתננים. לא לחינם מגיעים בשבת אריתריאים מכל הארץ למפגשים משפחתיים וחברתיים דווקא בשכונה. הם טוענים כלפינו שיש להם פה זכויות לא פחות מאיתנו. לטענתם, כמו שאנחנו הגענו ממרוקו ומאוקראינה, הם הגיעו מאריתריאה; כולנו עולים חדשים.

שכונת נווה שאנן אומנם אמורה לאכלס כ-7,000 נפש, אך בפועל היא משמשת בית ל-30–50 אלף איש. לפי ההערכות כ-90 אחוזים מתושבי השכונה אינם אזרחי ישראל. כ-40 אחוזים מתושבי השכונה חיים מתחת לקו העוני

"בנווה שאנן ריכוז המסתננים גבוה מאוד. רוב התושבים היהודים עזבו את השכונה: נשארו כאלפיים יהודים לעומת עשרות אלפי שוהים, רובם בלתי חוקיים. החזקים שהיו יכולים לעזוב – עזבו. נשארו בעיקר נכים וחולים, קשישים שחיים בדמי מפתח ואימהות חד-הוריות".

אחרי שעה מסוימת בערב לא תמצאו נפש יהודי הומייה ברחובות השכונה. התושבים מספרים על מלחמות בלילות – לא בין יהודים למסתננים אלא בין כנופיית מסתננים לרעותה. חלקם לא יצאו גם מפתח ביתם, מכיוון שאת הבניין כולו מאכלסים מסתננים. "אלמנה בת שבעים שגרה בבניין של חמש קומות והיא היחידה שאינה אריתריאית, לא תוציא את אפה מדירתה אחרי שבע בערב", מספר הרב אטינגר.

גם בית המדרש של ישיבת עוז ואמונה מחזיק לו"ז דחוס שמסתיים מוקדם כדי לאפשר לאברכים ולתלמידים לצאת מבית המדרש לפני שיהיה לא נעים להסתובב ברחובות. "מסובך לעשות סדר ערב עד מאוחר, כי זה לא סימפטי", מתאר הרב אטינגר. "אבל חוץ מזה אין התנגשויות בין התלמידים למסתננים. בהתחלה הם היו זורקים זבל באופן קבוע לחצר הישיבה. כשהם ראו שאיננו מגיבים ושהמשטרה מבקרת אצלנו תכופות, הם הבינו שזה לא כדאי והפסיקו עם זה".

הרב אטינגר מדגיש שתלמידי הישיבה אינם משתתפים במאבק נגד המסתננים. "יש מספיק גופים שעושים זאת", אומר הרב אטינגר. "אנחנו מעדיפים להתמקד ביצירת דברים חיוביים ולא במלחמה ברע. שניהם חשובים, אבל זו ההתמקדות שלנו. אנחנו מארגנים שיעורים וחברותות בשכונה, עובדים על הבאת משפחות וסיורים. אנחנו מארגנים טישים חסידיים לסטודנטים ולתושבי השכונה, וכן הפרשת חלה לנשות השכונה. מנסים להחזיר את היהדות לשכונה הזו.

"מלבד הפעילויות הללו אנחנו עסוקים בלימוד תורה ברצינות. לפעמים קורה שמקום חלוצי נשאר רק בעניינים החלוציים; אצלנו המטרה היא להוציא תלמידי חכמים. יש הרבה סייעתא דשמיא בזה. 'עמו אנוכי בצרה' – כמו שהשכינה נמצאת למראשות החולה ועִם עם ישראל כשהוא בצרה, כך מרגישים את השכינה בבית מדרש הנמצא בלב שכונה מלאה כנסיות ותושבים זרים".

חיים שאינם מסתיימים בשבע בערב

יצחק וסרלאוף, אחד מאברכי הישיבה, כתב את תחושותיו בדף שלו בפייסבוק: "שכונת נווה שאנן היא עיירה שבה יש מיעוט יהודים בתוך ים של גויים. מאז שהקמנו את הישיבה הבנו שאנחנו שגרירות של צביון יהודי, שגרירות של תורה. שנתיים שאנחנו מנסים לשכנע אברכים ובחורים שלא כזה מסוכן ללמוד כאן ושהשליחות צריכה לגבור על הנוחות. בכל כמה ימים יש התקוממויות מחוץ לישיבה, קללות, צעקות ומוזיקה אפריקאית. לפעמים יש מאבקי כנופיות שמשאירים זירת קרב מימי הביניים עד שאי אפשר להאמין שאנחנו נמצאים בארץ ישראל, בעיר העברית הראשונה. באתי לתל אביב כדי לשנות את המצב. אינני מבטיח שאצליח. אך אם לא אנסה, ודאי לא אצליח".

ישראל גבריאלוב, אברך בשיעור ז' בישיבה, החל ללמוד בה לפני שנה וחצי. "רצינו לחפש מקום שנוכל להיות בו שותפים באתגר חדש", מספר גבריאלוב. הזוג גבריאלוב, כמו שאר אברכי הישיבה, אינו מתגורר בנווה שאנן. האברכים גרים בשכונות הסמוכות, שפירא וקריית שלום.

"מרתיע מאוד לגור בנווה שאנן", מסביר הרב אטינגר. "זוג צעיר לא רוצה להיות בבניין מלא אריתריאים. אבל גם אם יש זוגות אמיצים שיסכימו, שכר הדירה גבוה מאוד. בעלי הדירות מרשים לעצמם, כי האריתריאים גרים בקבוצות של עשרים איש בדירה, אז כל אחד שם סכום כסף, ומצטבר לבעל הבית שכר דירה גבוה. מצד שני, בעל הבית יודע שיש נזקים לדירה שגרים בה עשרים איש, אז יש מי שמעדיפים זוג אברכים. אנחנו מנסים להשיג סבסוד לדירות ובוחנים אפשרות לשכירת בניין שלם".

גם האברכים מצידם אינם שוקטים אל שמריהם. "הקמנו גרעין שמטרתו להשיג מגורים בנווה שאנן", מספר גבריאלוב. "אנחנו מנסים למצוא מקום לגור בו יחד כדי שתהיה הרגשה נעימה יותר וכדי שנוכל לנהל חיים תקינים, לא כאלה שמסתיימים באזור שבע בערב.

"הפשיעה בנווה שאנן מגיעה גם אלינו. יש הרבה גנבות, ואסור להשאיר חפץ אפילו לרגע מחוץ לבית. אני בודק עשר פעמים שהדלת סגורה. אבל המצב השתפר קצת בזכות תחנת המשטרה החדשה בשכונה".

לא מזמן יצאה הישיבה בקמפיין מימון המונים כדי לגייס תמיכה ציבורית בפעילותה בנווה שאנן. "אין אף גוף אחד שמממן אותנו או עומד מאחורינו", אומר גבריאלוב. "יש אנשים שאומרים לנו שאין סיכוי שנצליח, שהמקום הזה כבר אבוד. 'מדינת ישראל לא מצליחה למצוא לו פתרון, אז אתם תמצאו'? אבל אנחנו המעוז הציוני-יהודי היחיד בשכונת המסתננים נווה שאנן, ואנחנו עוד נחזיר עטרה ליושנה".

ישראל גבריאלוב, אברך בישיבה: "יש אנשים שאומרים לנו שאין סיכוי שנצליח, שהמקום הזה כבר אבוד. 'מדינת ישראל לא מצליחה למצוא לו פתרון, אז אתם תמצאו'?"

קשה למצוא בנווה שאנן סממני יהדות. בתי כנסיות ובתי מגורים הוסבו לכנסיות המקיימות מיסות בכל יום ראשון, ומחלונות הראווה של חנויות הבגדים נשקפים מכל עבר צלבים, חתונות נוצריות וקעקועי צלב. בתי הכנסת נסגרו, נהרסו או החלו משמשים את המסתננים לתפילות ולבתי תמחוי. בחלקם תוכלו לראות את החלל הפעור שבו היה פעם ארון קודש.

אבל דווקא שם נפתחה לפני כשנתיים וחצי ישיבה חדשה בראשות הרב אחיעד אטינגר ושמה "עוז ואמונה". הרב אטינגר ועוד קבוצת אברכים החלו ללמוד במבנה שפעם היה בית כנסת באחד הרחובות הקשים בשכונה.

"כבר שנים רבות אנחנו קשורים לדרום תל אביב", מספר הרב אטינגר, "אבל אז הייתה עת רצון והחלטנו להקים את הישיבה. נווה שאנן היא השכונה שהכי נפגעה מהגעת המסתננים. לא לחינם מגיעים בשבת אריתריאים מכל הארץ למפגשים משפחתיים וחברתיים דווקא בשכונה. הם טוענים כלפינו שיש להם פה זכויות לא פחות מאיתנו. לטענתם, כמו שאנחנו הגענו ממרוקו ומאוקראינה, הם הגיעו מאריתריאה; כולנו עולים חדשים.

"בנווה שאנן ריכוז המסתננים גבוה מאוד. רוב התושבים היהודים עזבו את השכונה: נשארו כאלפיים יהודים לעומת עשרות אלפי שוהים, רובם בלתי חוקיים. החזקים שהיו יכולים לעזוב – עזבו. נשארו בעיקר נכים וחולים, קשישים שחיים בדמי מפתח ואימהות חד-הוריות".

אחרי שעה מסוימת בערב לא תמצאו נפש יהודי הומייה ברחובות השכונה. התושבים מספרים על מלחמות בלילות – לא בין יהודים למסתננים אלא בין כנופיית מסתננים לרעותה. חלקם לא יצאו גם מפתח ביתם, מכיוון שאת הבניין כולו מאכלסים מסתננים. "אלמנה בת שבעים שגרה בבניין של חמש קומות והיא היחידה שאינה אריתריאית, לא תוציא את אפה מדירתה אחרי שבע בערב", מספר הרב אטינגר.

גם בית המדרש של ישיבת עוז ואמונה מחזיק לו"ז דחוס שמסתיים מוקדם כדי לאפשר לאברכים ולתלמידים לצאת מבית המדרש לפני שיהיה לא נעים להסתובב ברחובות. "מסובך לעשות סדר ערב עד מאוחר, כי זה לא סימפטי", מתאר הרב אטינגר. "אבל חוץ מזה אין התנגשויות בין התלמידים למסתננים. בהתחלה הם היו זורקים זבל באופן קבוע לחצר הישיבה. כשהם ראו שאיננו מגיבים ושהמשטרה מבקרת אצלנו תכופות, הם הבינו שזה לא כדאי והפסיקו עם זה".

הרב אחיעד אטינגר: "'עמו אנוכי בצרה' – כמו שהשכינה נמצאת למראשות החולה ועִם עם ישראל כשהוא בצרה, כך מרגישים את השכינה בבית מדרש הנמצא בלב שכונה מלאה כנסיות ותושבים זרים"

הרב אטינגר מדגיש שתלמידי הישיבה אינם משתתפים במאבק נגד המסתננים. "יש מספיק גופים שעושים זאת", אומר הרב אטינגר. "אנחנו מעדיפים להתמקד ביצירת דברים חיוביים ולא במלחמה ברע. שניהם חשובים, אבל זו ההתמקדות שלנו. אנחנו מארגנים שיעורים וחברותות בשכונה, עובדים על הבאת משפחות וסיורים. אנחנו מארגנים טישים חסידיים לסטודנטים ולתושבי השכונה, וכן הפרשת חלה לנשות השכונה. מנסים להחזיר את היהדות לשכונה הזו.

"מלבד הפעילויות הללו אנחנו עסוקים בלימוד תורה ברצינות. לפעמים קורה שמקום חלוצי נשאר רק בעניינים החלוציים; אצלנו המטרה היא להוציא תלמידי חכמים. יש הרבה סייעתא דשמיא בזה. 'עמו אנוכי בצרה' – כמו שהשכינה נמצאת למראשות החולה ועִם עם ישראל כשהוא בצרה, כך מרגישים את השכינה בבית מדרש הנמצא בלב שכונה מלאה כנסיות ותושבים זרים".

חיים שאינם מסתיימים בשבע בערב

יצחק וסרלאוף, אחד מאברכי הישיבה, כתב את תחושותיו בדף שלו בפייסבוק: "שכונת נווה שאנן היא עיירה שבה יש מיעוט יהודים בתוך ים של גויים. מאז שהקמנו את הישיבה הבנו שאנחנו שגרירות של צביון יהודי, שגרירות של תורה. שנתיים שאנחנו מנסים לשכנע אברכים ובחורים שלא כזה מסוכן ללמוד כאן ושהשליחות צריכה לגבור על הנוחות. בכל כמה ימים יש התקוממויות מחוץ לישיבה, קללות, צעקות ומוזיקה אפריקאית. לפעמים יש מאבקי כנופיות שמשאירים זירת קרב מימי הביניים עד שאי אפשר להאמין שאנחנו נמצאים בארץ ישראל, בעיר העברית הראשונה. באתי לתל אביב כדי לשנות את המצב. אינני מבטיח שאצליח. אך אם לא אנסה, ודאי לא אצליח".

ישראל גבריאלוב, אברך בשיעור ז' בישיבה, החל ללמוד בה לפני שנה וחצי. "רצינו לחפש מקום שנוכל להיות בו שותפים באתגר חדש", מספר גבריאלוב. הזוג גבריאלוב, כמו שאר אברכי הישיבה, אינו מתגורר בנווה שאנן. האברכים גרים בשכונות הסמוכות, שפירא וקריית שלום.

"מרתיע מאוד לגור בנווה שאנן", מסביר הרב אטינגר. "זוג צעיר לא רוצה להיות בבניין מלא אריתריאים. אבל גם אם יש זוגות אמיצים שיסכימו, שכר הדירה גבוה מאוד. בעלי הדירות מרשים לעצמם, כי האריתריאים גרים בקבוצות של עשרים איש בדירה, אז כל אחד שם סכום כסף, ומצטבר לבעל הבית שכר דירה גבוה. מצד שני, בעל הבית יודע שיש נזקים לדירה שגרים בה עשרים איש, אז יש מי שמעדיפים זוג אברכים. אנחנו מנסים להשיג סבסוד לדירות ובוחנים אפשרות לשכירת בניין שלם".

גם האברכים מצידם אינם שוקטים אל שמריהם. "הקמנו גרעין שמטרתו להשיג מגורים בנווה שאנן", מספר גבריאלוב. "אנחנו מנסים למצוא מקום לגור בו יחד כדי שתהיה הרגשה נעימה יותר וכדי שנוכל לנהל חיים תקינים, לא כאלה שמסתיימים באזור שבע בערב.

"הפשיעה בנווה שאנן מגיעה גם אלינו. יש הרבה גנבות, ואסור להשאיר חפץ אפילו לרגע מחוץ לבית. אני בודק עשר פעמים שהדלת סגורה. אבל המצב השתפר קצת בזכות תחנת המשטרה החדשה בשכונה".

לא מזמן יצאה הישיבה בקמפיין מימון המונים כדי לגייס תמיכה ציבורית בפעילותה בנווה שאנן. "אין אף גוף אחד שמממן אותנו או עומד מאחורינו", אומר גבריאלוב. "יש אנשים שאומרים לנו שאין סיכוי שנצליח, שהמקום הזה כבר אבוד. 'מדינת ישראל לא מצליחה למצוא לו פתרון, אז אתם תמצאו'? אבל אנחנו המעוז הציוני-יהודי היחיד בשכונת המסתננים נווה שאנן, ואנחנו עוד נחזיר עטרה ליושנה".

מעוניינים להיות שותפים במימון ההמונים? הזדרזו, המיזם בשלבי סיום: חפשו בגוגל "מצילים את נווה שאנן", בפייסבוק "ישיבת עוז ואמונה" או היכנסו לקישור: www.oz-tlv.co.il

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם