נגישות לא נגישה

 6 machpela
חוק הנגישות קיים כבר מזמן על כל מבני הציבור בישראל, ואפילו ביו"ש כבר אוכפים אותו. גם משרד התיירות, המשרד לשוויון חברתי ואפילו משרד התרבות והספורט הביעו מזמן נכונות למימון, אבל איש טרם השיב באופן שמניח את הדעת לשאלה מדוע לא מנגישים את מערת המכפלה לנכים * מתברר שהדרגים הכי גבוהים בממשלה מעכבים כבר כעשר שנים את המהלך, "בשל רגישות המקום" * הרגישות לצורכי מאות מתפללים זקנים ונכים תמתין עד שיבוא גואל למעלה קבר האבות של עם ישראל

איתמר מור

אחד המראות שכמעט כל מי שמגיע למערת המכפלה עד להם, הוא של חיילים או שוטרי מג"ב הסוחבים במעלה המדרגות נכים בכיסאות גלגלים. מערת המכפלה, אתר מורשת לאומי לפי מדינת ישראל ואתר מורשת לאומי-פלסטיני על פי ארגון אונסק"ו של האו"ם, מתנהלת עד היום לפי הסטנדרטים שקבע הורדוס כשבנה את הבניין. כדי להיכנס למערת המכפלה צריכים המבקרים – יהודים ומוסלמים כאחד – לטפס עשרות מדרגות שאינן נגישות לנכים. היהודים צריכים לעלות כמאה מדרגות, והמוסלמים כעשרים. עד לטבח במערת המכפלה שעשה ברוך גולדשטיין בשנת 1994, יכלו גם יהודים בעלי מוגבלויות להיכנס בכניסה המשמשת את המוסלמים. מאז, כניסה זו סגורה בפני היהודים.

התוספת הראשונה לחוק שוויון זכויות לאנשים בעלי מוגבלויות, שנחקק בשנת 2005, קובעת את החובה להנגיש מבנים, תשתית וסביבה ושירותים כך שאנשים עם מוגבלויות יוכלו להשתמש בו בחופשיות. החוק מחייב מקומות ציבוריים בניהול המדינה ורשויות ציבוריות ומקומות ציבוריים המופעלים בידי גופים פרטיים לאפשר נגישות זאת, מתוך הבנה כי לכל אדם יש זכות מלאה להשתלב בחברה בלי קשר למגבלות גופניות. המדינה אף אוכפת את החוק ומגישה תביעות כלפי גופים ציבורים ופרטיים שאינם מיישמים את הקבוע בו. למעט מקרה אחד: מערת המכפלה.

במערכת הפוליטית מדברים על החובה להנגיש את המערה כבר עשור. אפילו קיים תקציב לפרויקט, ולא רק ממשרד אחד: משרד התיירות, המשרד לשוויון חברתי ולאחרונה גם משרד התרבות והספורט הודיעו כולם על נכונותם לשאת בעלויות הפרויקט. ישנה גם תוכנית לבניית מעלית חיצונית שלא תפגע במבנה ההיסטורי ותשרת את האוכלוסיות המבקרות במקום, מכל הדתות. אולם בפועל דבר לא מתקדם, והעניין רק ממשיך ומתגלגל לו כתפוח אדמה לוהט. נכים המגיעים למקום נסחבים בידי חיילי מג"ב המוצבים במערה או בידי מתפללים אחרים, תוך פגיעה בכבודם. נכים שאינם מעוניינים לעבור את הביזיון המתואר נאלצים להדיר רגליהם מהמקום.

בניגוד לנאמר בתשובה הרשמית שגליק קבל מהנציבות לשוויון זכויות, מתברר כי חוק הנגישות חל ביהודה ושומרון כבר כמעט ארבע שנים. לאור זאת פנינו גם אנו לנציבות לשוויון זכויות לבעלי מוגבלויות במשרד המשפטים וביקשנו את התייחסותם החוזרת. התשובה שקיבלנו היא כי "בעניין הנגשת מערת המכפלה, הובהר לנציבות כי נדרש אישור הדרג המדיני, נוכח הרגישות הנוגעת למקום זה"

לא מדובר רק ביהודים אלא גם במוסלמים. כזהו למשל כמאל עאבדין, תושב חברון, שלפני שנה סיפר בריאיון ל"ידיעות אחרונות" כי הפעם האחרונה שבה התפלל במערת המכפלה הייתה בטבח ברוך גולדשטיין. עאבדין שנפצע באירוע נותר נכה והוא מתנייד בכיסא גלגלים. "למרות הקושי, הייתי מאוד רוצה לחזור ולהתפלל במסגד, אבל איך אפשר לעלות כל כך הרבה מדרגות", אמר בריאיון. "לפני חצי שנה נולד לי ילד אחרי טיפולים קשים, ואני חולם להתפלל איתו במסגד במערה".

הח"כים החברתיים מכל המשכן נרתמו

שי גליק, יו"ר ארגון "בצלמו" המקדם סוגיות בתחום השוויון האזרחי וההומניטרי, מנהל בשנה האחרונה מאבק בכל רשות אפשרית על מנת להביא לקידום סוגיית הנגישות במערת המכפלה. בהיעדר תשובות מספקות מצד הגורמים הישראליים, פנה גליק לאחרונה גם לנציב שוויון הזכויות של האו"ם בבקשה שיתערב בעניין.

"אחרי המון שיחות, מאות מכתבים, הבטחות וגמגומים, אני יכול לומר שהבעיה נעוצה בכך שישנם כמה גופים שממונים על מערת המכפלה, וכל אחד מהם מעביר את תפוח האדמה הלוהט של ההנגשה לאחר", מסביר גליק.

"זה התחיל בכך שבהסכם חברון שנחתם בינואר 1997 נקבע כי מבנה מערת המכפלה יהיה בסמכות עיריית חברון הפלסטינית. מסיבה זו, המנהל האזרחי מסרב לעשות פעולה כלשהי במערה בלי לקבל את הסכמתה של העירייה. פניתי לעיריית חברון והיא הפנתה אותי לווקף המוסלמי שהניהול הדתי של המסגד במקום נתון בידיו. הווקף, גוף ירדני, מסרב בתוקף לכל שינוי במבנה הקיים. נכון שבכל מה שקשור לתפילת יהודים האחריות היא של המועצה הדתית קריית ארבע, אולם הרשויות הישראליות מפחדות להסתבך עם הווקף. שר הדתות כתב לי שאין באפשרותו לקדם את הנגשת המבנה מכיוון שהוא איננו שטח ישראלי בהגדרה. זו גם הסיבה שבגללה משרדי הממשלה האחרים מתנערים מאחריות ומגלגלים את הנושא בחזרה אל המנהל האזרחי, שכזכור טוען שמדובר בשטח פלסטיני שאיננו תחת אחריותו.

"בשורה התחתונה נוצר מצג שווא שלפיו כמו בהר הבית גם מערת המכפלה היא מעין חבית חומר נפץ שאיש אינו רוצה להתעסק בה מהחשש שהדבר יעורר מהומות בעולם הערבי. היה דיון אחד בכנסת שבו כבר הועלתה על השולחן המילה 'הפקעה' כשלב ראשון לפתרון הבעיה, אבל בין דיבורים למעשים קיים פער גדול מאוד".

מה בנוגע להתערבות של ארגוני זכויות אדם?

"פניתי לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. התשובה שקיבלתי מהם הייתה שהם לא מוכנים לעסוק בנושא מכיוון שחוק הנגישות איננו חל על שטחי יהודה ושומרון. ח"כ מוסי רז ממרצ שלח מכתב אישי לראש עיריית חברון ולשר הפלסטיני לענייני הדתות וההקדשים בעניין וגם זה לא עזר, אף שהמצב הנוכחי פוגע במוסלמים וביהודים כאחד. גם האגודה לזכויות האזרח וח"כים הנחשבים חברתיים כמו איציק שמולי, סתיו שפיר, דב חנין, ציפי לבני ואחרים שפניתי אליהם, מסרבים להתגייס ולעזור בעניין.

"פניתי לח"כ אילן גילאון ממרצ, בעצמו נכה. הוא כתב לי שמכיוון שמדובר במתחם שאיננו באחריות ישראלית, ידיו כבולות. אני חייב לומר שהיחידה שהייתה גלוית לב הייתה ח"כ חנין זועבי מהרשימה המשותפת, שכתבה לי כי נגישות היא עניין חשוב, אך היא 'נגד נגישות בשטח כבוש'. ייתכן שזו גם עמדתם של כל שאר הגופים והאישים שפניתי אליהם, אולם היא היחידה שלא חששה לומר זאת בפירוש. זה לא הופך את התשובה שלה למקובלת משום שזכויות אדם הן עניין עקרוני, בין אם מדובר ביהודים ובין אם מדובר בפלסטינים. ההגבלה שח"כ זועבי משתמשת בה שומטת את כל ההיגיון וההגינות שמאחורי תפיסת העולם הגורסת כי אדם הוא אדם באשר הוא".

"הדרג" יטפל במדרגות

בניגוד לנאמר בתשובה הרשמית שגליק קבל מהנציבות לשוויון זכויות, מתברר כי חוק הנגישות חל ביהודה ושומרון כבר כמעט ארבע שנים. אלוף פיקוד המרכז ניצן אלון חתם על צו המרחיב את תוקף החוק מדצמבר 2014. החלת החוק חייבה את כל העיריות, המועצות המקומיות והאזוריות ביו"ש להנגיש לבעלי מוגבלויות את המוסדות, המתקנים הציבוריים והתחבורה הציבורית. מבני דת כלולים אף הם בצו המדובר. לאור זאת פנינו גם אנו לנציבות לשוויון זכויות לבעלי מוגבלויות במשרד המשפטים וביקשנו את התייחסותם החוזרת. התשובה שקיבלנו היא כי "בעניין הנגשת מערת המכפלה, הובהר לנציבות כי נדרש אישור הדרג המדיני, נוכח הרגישות הנוגעת למקום זה". במילים אחרות, חזרנו לנקודת ההתחלה שבה כל גורם זורק את האחריות למשנהו.

מי שניסתה לקבל תשובות מהדרג המדיני היא השרה לשוויון חברתי ח"כ גילה גמליאל, בשאילתה שהגישה לאחרונה למשרד ראש הממשלה. שאילתה דומה הגישה גם ח"כ שולי מועלם-רפאלי ללשכת שר הביטחון. בתשובה הרשמית שהתקבלה מלשכת עוזר שר הביטחון לענייני התיישבות נכתב: "במשרד מודעים היטב לבעיה ואף נערכו סיורים במקום, אולם מאחר והעניין הוא בעל רגישות רבה גם ברמה הבינלאומית, נקווה לצלחו במהרה". בינתיים הנכים יישארו בחוץ.

להלן מקבץ תגובות לנאמר בכתבה, כפי שנמסרו לפניית ארגון "בצלמו" בנושא הנגשת מערת המכפלה:

משרד הביטחון: "משרד הביטחון ומתאם פעולות הממשלה בשטחים פועלים למציאת פתרון הנגשה לבעלי מוגבלויות למערת המכפלה, ורואים בכך חשיבות גדולה. נבחנות מספר חלופות על מנת לתת מענה מיטבי בהתחשב במורכבות באתר".

משרד המשפטים:"במשרד המשפטים התקיימו במשך השנים, כמו גם באחרונה, מספר ישיבות ובהן הובהר למשרדי הממשלה השונים המתווה המשפטי להנגשת מתחם מערת המכפלה לנכים, והודגש כי בכל מקרה נדרש אישור הדרג המדיני, נוכח הרגישות הנוגעת למקום זה".

לשכת שר הדתות דוד אזולאי: "השר מכיר היטב את נושא היעדר הנגישות במערת המכפלה, וזאת לאחר סיור שערך במקום וכן פניות שונות שהגיעו אליו בנושא. לשם ביצוע פעולות בינוי והנגשה במרת המכפלה נדרש אישורם של שר הביטחון וראש הממשלה שהדבר מצוי בסמכותם ולכן יש לפנות אליהם בנושא. השר סבור כי לכל אדם הזכות להתפלל במערת המכפלה וביתר המקומות הקדושים ולכן השר פועל רבות להנגשת המקומות הקדושים בכל הארץ לרווחת המתפללים".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם