רק שלא תקראו את זה

 4 shibolet
העולם האקדמי הבינלאומי כבר הבין שהוא לא יכול להתעלם מהספרות העיונית בעלת הקו השמרני-ימני. באופן כמעט מסתורי, הוצאות הספרים בישראל אינן מתרגמות את הספרים האלה, שנחשבים מחוללי השפעה דרמטית בכל הקשור לנושאים כמו מגדר, שוויון וכלכלה ימנית * הוצאת הספרים חדשה "שיבולת", שהיא בעצם חיבור של קרן תקווה עם החלוץ בתחום רותם סלע – נוצרה בדיוק למטרה הזאת: תרגום והפצה של ספרי עיון מעמיקים המציגים משנה שמרנית, ובמובן מסוים מייצרים כבר כעת מהפכה שקטה בתודעה העולמית

איתמר מור

לפני כשנה החליטה קבוצת חוקרים אמריקנים לערוך ניסוי מיוחד: הם "שתלו" מאמרים מפוברקים בכתבי עת אקדמיים מובילים. הם יצרו דמות פיקטיבית שכביכול כתבה את המאמרים, ולהפתעתם הגדולה, שבעה מהם נכנסו לכתבי עת מוכרים ונחשבים, אף שהמאמרים היו מזויפים ומגוחכים. מאמר אחד עסק ב"תרבות האונס המתפתחת בגינות כלבים ואפליה כלפי כלבים קווירים". מאמר אחר השתמש בפסקאות נרחבות של היטלר מ"מיין קאמפף" תוך שינוי מינורי של חלק מהמושגים המקוריים. מאמר אחר דן בשאלה האם גברים החושבים על נשים מבצעים בהן אונס מחשבתי, לא פחות.

לאחר שהסיפור התפוצץ הסבירו החוקרים שהם ביקשו להוכיח שהאקדמיה ויתרה על רעיון הידע והמחקר לטובת עיסוק בתחומי "התקרבנות" ומאבק בתפיסה השמרנית ללא צידוקים הגיוניים.

המצב באקדמיה הישראלית לא גרוע עד כדי כך, אולם לדברי חוקרים רבים היא צועדת לכיוון דומה. מצב זה מתאפשר, בין השאר, משום שעולם הרעיונות הישראלי חסר באופן מהותי ספרות אקדמית רצינית המייצגת ערכים ימניים-שמרניים. זהו פועל יוצא של השתלטות מקימי המדינה הסוציאליסטים שלקחו לעצמם את הבלעדיות לתרגום הערכים היהודיים לתפיסה חילונית. העובדה שאין אפילו ספר היסטוריה אחד שמתאר את תקופת הציונות והקמת המדינה מנקודת מבטם של הרוויזיוניסטים, מוכיחה את הדברים בצורה נוקבת. גם הוצאות הספרים הגדולות שקמו בישראל: "פועלים", "עם עובד", "ידיעות אחרונות" ונוספים, הוכפפו לשכתוב עולם רעיונות מסוים בלבד. המצב המתואר הוליד מציאות שבה לימין אין כלים וטיעונים סדורים כדי לשטוח את תפיסת עולמו בנושאים כמו היחסים שבין המדינה לאזרח, כלכלה, ביטחון, חברה וקהילה.

כמה הוצאות ספרים קטנות ניסו לאורך השנים לאזן מעט את המצב. דוגמה בולטת לכך היא הוצאת "סלע מאיר" של המו"ל רותם סלע. סלע הקים את ההוצאה לאחר שכל הוצאות הספרים בישראל דחו את ההצעה לתרגם את ספרו רב-המכר של פרופ' דיוויד גולדמן "ציביליזציות גוועות", העוסק בהיעלמותה הדמוגרפית של אירופה וכן של האסלאם העולמי. מאז הספיקה הוצאת "סלע מאיר" להוציא ולתרגם שורה ארוכה של ספרים חשובים, שהמשותף לכולם הוא תפיסת העולם השמרנית שכמעט ואין לה ביטוי אקדמי ואינטלקטואלי בישראל.

לאחרונה קיבלה הוצאת "סלע מאיר" חיזוק משמעותי כשחברה לקרן "תקווה", המוציאה לאור את כתב העת "השילוח". החיבור הוליד את הוצאת "שיבולת" שלקחה על עצמה את המשימה להקים ספרייה מתורגמת של ספרים ורעיונות המייצגים תפיסת עולם שמרנית, מסורתית וערכית. הספרות הזאת לא תורגמה עד כה לעברית. מחסום השפה הביא לכך שלישראלים ימנים אין כמעט גישה לעושר הזה. ההוצאה מבקשת לנסח שפה שתהפוך את הדיונים בישראל למורכבים ואינטליגנטיים הנתמכים בטיעונים שיש להתמודד איתם בצורה רצינית. ההוצאה לקחה על עצמה לתרגם ולהוציא לאור בכל שנה 12 ספרים, כולם רבי מכר ומשפיעים בנושאי מגדר, כלכלה, חברה וקהילה, ומוסר.

עמיעד כהן, מנכ"ל קרן "תקווה", אומר כי הקמתה של הוצאת "שיבולת" היא הדרך היחידה ליצור תשתית לניסוח מדיניות ישראלית שמרנית-ימנית. "לא ייתכן שיאמרו לנו יומם ולילה שהימין בישראל הוא פאשיסטי, בזמן שמבחינה היסטורית פאשיזם הוא גישה שמאלית טהורה", הוא מדגים. "כיום השמאל לא נדרש להביא בדל הוכחה לתמוך בטיעון הפאשיזם הימני. זה קורה משום שהכלים לא נגישים. זה לא מתורגם. זה לא נמצא בספריות. לכן גם בתוך האקדמיה אנשי ימין הם מיעוט נרדף. הנה לך מתכון ליצירת שפה מבדלת, סגורה ומדירה שמצטיירת כאמת היחידה שאין בלתה".

חמשת הספרים הראשונים שההוצאה עמלה עליהם כעת הם רבי מכר בקנה מידה עולמי. כך למשל ספרו של פרופ' ג'ורדן פיטרסון "12 חוקים לחיים" המככב ברשימת רבי המכר של "אמזון" כבר יותר משנה. בספרו הוא מנתח את הלך המחשבה הפוסט-מודרני-מגדרי ומציע כללים לחיים המבוססים על תפיסה שמרנית של הגינות ולקיחת אחריות. אגב, שום עיתון ישראלי לא הזכיר את השם ג'ורדן פיטרסון בשנה החולפת אפילו פעם אחת.

דוגמה נוספת היא הספר "המוח הצדקני" של הפסיכולוג האבולוציוני ג'ונתן חדית', המוכיח בצורה כמעט אמפירית מדוע חברות מסורתיות שמעניקות חשיבות לערכים נעלים נוטות לשרוד, לשגשג ולהצליח יותר מחברות חילוניות ששוללות ערכים נעלים. חדית' מוכיח את התזה שלו מבחינה התנהגותית דרך בעלי חיים וגם דרך קהילות ברחבי העולם. אחת הדוגמאות שהוא מביא מתייחסת ל-200 חברות שיתופיות - קומונות שהתקיימו בארה"ב במאה ה-19. חלק מהקהילות הללו היו סוציאליסטיות חילוניות וחלקן של נוצרים אדוקים. מחקרו של חדית' העלה שכעבור 20 שנה רק 6% מהקומונות החילוניות שרדו, לעומת 39% מהקומונות הדתיות. הניסיון לגלות מה עומד מאחורי הפער גילה כי ככל שיש יותר מצוות מעשיות ויותר כללים בבסיס הקהילה, נוצרת מסגרת תומכת שמאפשרת ערבות הדדית. לעומת זאת, הקהילות החילוניות התאפיינו בחשיבה פרטנית שבה כל אחד חושב על מקסום ערכו העצמי בלבד. המסקנה שחדית' מגיע אליה היא שאדם הבוחר לחיות ללא ערכים מקודשים או "גבוהים" למעשה גוזר על עצמו איכות חיים גרועה יותר. חדית' שהיה חילוני-ליברלי הפך בעצמו לשמרן ואורתודוקס. לדברי רותם סלע, מדובר בדוגמה מובהקת כיצד אפשר לקחת ערכים דתיים שאי אפשר היה לעמת אותם עד כה מול טיעונים ליברליים-אקדמיים, ולהגיש אותם מחדש תוך הסתמכות על נתונים אמפיריים, רציונליים ובלתי ניתנים להכחשה.

עמיעד כהן, מנכ"ל קרן "תקווה": "ישראל היא מהמדינות השמרניות ביותר במערב. יש בה המשפחות הגדולות ביותר, המאושרות והיציבות ביותר. יש בה כבוד למסורת, גאווה לאומית וסלידה טבעית מזיוף ותקינות פוליטית. העובדה הזאת הופכת את ישראל לקהל יעד עצום לספרים הללו. ההוצאות הגדולות חיות במציאות מדומה שמתעלמת מהנתונים הללו"

כיצד ייתכן שהוצאות ספרים גדולות בישראל לא ירצו לתרגם רבי-מכר שכאלה, אני שואל את עמיעד כהן, הרי זה צעד בלתי הגיוני מבחינה מסחרית.

"כל הוצאת ספרים גדולה מאוגדת בגילדה מסוימת של הוצאות בינלאומיות. ההוצאות הישראליות מחוברות אך ורק להוצאות בינלאומיות שמתכתבות עם תפיסת העולם השמאלית. אדם סמית', הכלכלן החשוב והמשפיע ביותר בעולם ב-300 השנים האחרונות, לא נמצא בתודעה הישראלית עד היום. איך זה ייתכן? משום שספריו לא תורגמו לעברית. האוניברסיטה הפתוחה תרגמה לאחרונה את החצי הראשון של ספרו הראשון. אין להוצאות הספרים הישראליות הגדולות אינטרס לתרגם ספרים שהרעיונות המופיעים בהם נתפסים אצלם כקיצוניים. הם מעדיפים להתרכז בחומרים שלדעתם מייצגים את המיינסטרים ו'ללכת על בטוח'".

ומה בנוגע להפסד הכספי של ויתור על רבי מכר?

"עולם הספרות בישראל, בוודאי זה שנשען על ספרות עיונית, הוא לא רווחי בעליל. הוצאות הספרים מתקיימות בעיקר בזכות ספרי בישול, פרוזה, מדע בדיוני ומתח. אלמנט השוק החופשי לא משחק תפקיד בהתלבטות של ההוצאות המקומיות אם לתרגם או לא. רותם סלע הוכיח שאפשר להיות רווחיים גם בהדפסת ספרי עיון, כל עוד אתה מתרכז בספרים הנכונים ואתה פונה לקהל הנכון. ישראל היא מהמדינות השמרניות ביותר במערב. יש בה המשפחות הגדולות ביותר, המאושרות והיציבות ביותר. יש בה כבוד למסורת, גאווה לאומית וסלידה טבעית מזיוף ותקינות פוליטית. העובדה הזאת הופכת את ישראל לקהל יעד עצום לספרים הללו. ההוצאות הגדולות חיות במציאות מדומה שמתעלמת מהנתונים הללו".

מאחורי ההדרה יש גם כוונת מכוון אידאולוגית?

"בוודאי. יש רצון לשמר סדרים וחלוקות ישנות ולטשטש את העובדה שהציבור הישראלי הפך למורכב יותר בתפיסתו את המציאות. החלוקה בין ימין לשמאל בישראל כבר מזמן לא רלוונטית. הסוגיה המדינית ירדה מעל השולחן כי אין לאף אחד פתרון אמיתי. במקום ימין ושמאל אנחנו עוברים לחברה שמחולקת בין תפיסה פילוסופית-שמרנית לתפיסה פילוסופית פרוגרסיבית-ליברלית. היום החלוקה היא בין מי שחושבים שתפקיד המדינה הוא להיות בייביסיטר של האזרח ולומר לו איך לחשוב, למי שחושבים שיש ערך לקהילה, למסורת, למשפחה, לזהות לאומית ועוד. הסדר הזה מאפשר לאנשים כמו גדי טאוב, עירית לינור ואברי גלעד לחשב מסלול מחדש ולעבור לצד השמרני, ובה בעת להישאר חילונים ולא בהכרח ימנים בתפיסת העניין המדיני. חשוב להדגיש שיש מקום לתפיסה הליברלית-פרוגרסיבית בחיינו, למשל בתחומים כמו שוויון וזכויות. מצד שני אין להם בלעדיות. הם חסרים את התשתית שהשמרנים מביאים עמם בכל מה שקשור למשפחה, מסורת וקהילה".

האם תרגום של ספרים כאלה יביא מוסדות רשמיים ואקדמיים להכניס לתוכם גם שפה שמרנית?

"אני בטוח שכן כי זה כבר מתרחש. מאמרים שהדפסנו בשנה האחרונה ב"השילוח" נכנסים לסילבוסים של אוניברסיטאות בישראל. מדובר במאמרים איכותיים ומאיכות אי אפשר להתעלם, משום שההתעלמות הופכת אותך למגוחך ולא-רלוונטי. ברגע שהימין יתחיל לחשוב בצורה מערכתית-שיטתית ויגבש תפיסת עולם אינטלקטואלית בכל הנושאים, תיווצר מאקרו-תפיסה שמרנית ומדבר כזה אי אפשר יהיה להתעלם. אנחנו חיים גם בשוק חופשי של רעיונות ודעות. הרשתות החברתיות כבר גועשות ומפיצות את הבשורה. אנשים מחפשים וקוראים. העובדה שהמוסדות הרשמיים מעלימים עין, רק גורמת להם לאבד את יוקרתם ומשמעותם".

 

מחקרו של חדית' העלה שכעבור 20 שנה רק 6% מהקומונות החילוניות שרדו, לעומת 39% מהקומונות הדתיות. הניסיון לגלות מה עומד מאחורי הפער גילה כי ככל שיש יותר מצוות מעשיות ויותר כללים בבסיס הקהילה, נוצרת מסגרת תומכת שמאפשרת ערבות הדדית. לדברי רותם סלע, מדובר בדוגמה מובהקת כיצד אפשר לקחת ערכים דתיים ולהגיש אותם מחדש תוך הסתמכות על נתונים אמפיריים, רציונליים ובלתי ניתנים להכחשה

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם