הדתים והחרדים הם הרוב

 4 elkin
זאב אלקין עוזב את הממשלה והכנסת בכדי להתמודד על ראשות עיריית ירושלים * אחרי ששמענו ממנו גילויים חדשים על מאבקיו בברית המועצות, ביקשנו לשמוע את החזון שלו בעבור עיר הקודש * מדוע הוא רוצה להקים רשויות מוניציפליות נפרדות לחלק מהשכונות הערביות, מה נותר מהקפאת הבנייה בעיר של ימי אובמה, ומה הוא חושב על כך שעדיין יש בליבה חומה * אלקין הסביר גם מדוע אחרי הגירוש מגוש קטיף הוא כיהן כחבר כנסת מטעם מפלגת "קדימה" ז"ל, למה הפסיק לעלות להר הבית ומה הוא חושב על קבר רבי נחמן שבארץ הולדתו * בשבועות הקרובים נשתדל להיפגש עם מתמודדים נוספים על ליבה של בירתנו

ארנון סגל

בגיל 19 הוא נמלט מהקג"ב ומהמאפיה האוקראינית וחיזק בקרב אלפי יהודים ברחבי ברית המועצות את הזיקה לציונות וליהדות. היום הוא מכהן כשר להגנת הסביבה ושר לירושלים ומורשת, חבר קבינט אבל כרגע בעיקר מתמודד על ראשות עיריית ירושלים. זאב אלקין (47), נשוי בשנית ואב לחמישה, גר בשנים האחרונות בכפר אלדד שבגוש עציון; אבל נכון לעכשיו הוא מתגורר בפסגת זאב במסגרת מחויבותו כמתמודד בירושלים.

"כפי שאפשר לשמוע מהמבטא נולדתי בברית המועצות, בחרקוב שבאוקראינה של ימינו, למשפחה יהודית די מתבוללת. התוודעתי לזהותי היהודית בגיל צעיר גם בגלל האנטישמיות סביבי וגם בגלל קריאה של ספרות יפה של סופרים יהודים שתורגמה לרוסית. השינוי הגדול התרחש כשלמדתי בתיכון, בגיל 15, כשהגיע אליי ספר לימוד קטנטן בעברית בהפקת המחתרת היהודית ברוסיה. הוא היה מצולם כך שבקושי אפשר היה להבחין בכתב".

באותה תקופה עדיין היה מסוכן להחזיק בספרי יהדות או עברית ברוסיה?

"בוודאי. זה היה בתחילת תקופת שלטונו של מיכאיל גורבצ'וב. ב-85', השנה שבה התחלתי ללמוד עברית, מי שלימד עברית בעירי נענש בשנת מאסר. זה היה אחד המשפטים האחרונים שנערכו בהקשר הזה בברית המועצות. מכל מקום, הספר שקיבלתי היה מחתרתי לחלוטין והגיע אליי בדרך לא דרך. אחר כך נסעתי ללנינגרד ופגשתי שם כמה מסורבי עלייה. קיבלתי מהם ספרות עברית ובתקופה הראשונה למדתי בה לבדי.

"מסורבי העלייה הציעו לי לא ליצור מגע עם פעיל ציוני בעיר שלי, כי כולם היו נתונים למעקב הקג"ב ובאופן אוטומטי זה היה עלול לפסול אותי מלהתקבל למוסד להשכלה גבוהה. מי שנחשד כציוני היה מסומן. גם אם זה כבר לא היה כרוך בהכרח בישיבה בכלא, זיהוי כציוני בברית המועצות של אז עדיין היה עלול להזיק. ההורים שלי, אגב, לא ידעו על עיסוקיי הציוניים".

אם היו יודעים זאת, הם היו מתנגדים לפעילות שלך?

"ייתכן, כי זה נחשב למסוכן".

המזכ"ל הראשון והאחרון

בגיל 16 סיים זאב הצעיר את בית הספר ופנה ללימודי מתמטיקה באוניברסיטה. במקביל ללימודיו המשיך ללמוד עברית בסתר. "היה אז מעט יותר חופש בברית המועצות וממילא העסק נעשה קצת יותר גלוי ופתוח. קיבלתי הצעה להשתתף בסמינר מורים לעברית, שהיה עדיין מחתרתי. זה היה בקיץ 89'. נסעתי לסמינר שארך חודש וחצי ולקראת סופו צורפתי לקבוצה המתקדמת ביותר. במסגרת הזאת לימדתי הוראת עברית קבוצה של מורים מתחילים. שם גם החל אצלי תהליך של חזרה בתשובה. חלק מהמורים בסמינר היו דתיים. הייתה שם ספרייה עשירה מאוד ברוסית בענייני יהדות".

איך אתה מסביר את תהליך החזרה בתשובה שחל אצלך?

"זה היה תהליך מובנה של חזרה לזהות היהודית. לא הפרדתי בין לימוד עברית, היסטוריה, זהות ציונית ויהדות. הכול בא מבחינתי בחבילה אחת של זהות לאומית שהיא גם היסטורית, תרבותית ומורשתית. חמישים אחוזים מהדמויות שהובילו את התנועה הציונית בברית המועצות בשנים הללו השתייכו לציונות הדתית. שם גם קיבלתי בפעם הראשונה תפילין וטלית משני שליחים ישראלים. לאחר מכן המשכתי לסמינר להכשרת מורים שקיים אבשלום קור במוסקבה.

"כשחזרתי לעיר שלי, חרקוב, והקמתי בה ארגון מורים לעברית, אפשר היה לראות את גודל המהפך. כשלמדתי עברית שם לפני שנסעתי לסמינר למדו יחד איתי שלושים איש, אבל כשחזרתי לעיר כעבור שלושה חודשים למדו בה עברית כבר כ-3,000 תלמידים.

"כשפנו אליי בהצעה להיכלל ברשימת לכנסת מטעם קדימה, בתחילה סירבתי. לאחר חשיבה נוספת שיניתי את דעתי והסכמתי להתמודד. חשבתי על כך שבכל קדנציה תמיד מגיעים למצב שבו אצבע אחת בכנסת הופכת למכריעה. המחשבה הזאת התבררה כנכונה. בשלוש השנים שלי בכנסת במסגרת קדימה לא הייתה הצבעה אחת שאני מתבייש בה. למעשה, הגדירו אותי במשך כל הקדנציה ההיא כחבר הכנסת ה-13 של הליכוד"

 

"הייתי צוציק בן 18, אבל מכיוון שלא היו אחרים שיעשו זאת עמדתי בראשות הארגון. הוא כלל, מלבד לימוד עברית גם ספרייה יהודית, לימוד סביב החגים היהודיים, שיעורי היסטוריה ופעילות הסברתית למען מדינת ישראל. בנוסף, התגבשה סביבי קבוצת צעירים שנפגשה לעיתים תכופות ויחד התחלנו לשמור שבת.

"הוזמנתי להוביל קבוצה של צעירים מרחבי ברית המועצות לכנס של בני עקיבא באירופה. בכנס הצעתי להקים סניף של התנועה במדינה. בהתחלה ראשי התנועה חששו ואמרו שאולי זה לא הזמן, אבל עשיתי להם תרגיל. הצעתי להם לשלוח אלינו מזכ"לים לשעבר כשליחים, וכשהם יבואו נקיים כינוס של צעירים מכל רחבי ברית המועצות ונחליט אם להקים שם סניף בני עקיבא. היה לי ברור שכל מזכ"ל לשעבר ירצה להיות חתום על הקמת הסניף בארץ הגדולה הזאת.

"באותה תקופה כבר לא הייתה בעיה חוקית בפעילות הציונית הזאת. היו צריכים להגיע אליי שניים: יוחנן בן יעקב ואמנון שפירא. בסופו של דבר השלטונות לא אישרו ליוחנן לעבור מעיר לעיר ולהגיע אלינו. אמנון הצליח להגיע, קיים איתנו סדר פסח וכמובן השתתף אחר כך בכנס הייסוד של בני עקיבא בברית המועצות. בדיוק התחתנתי אז וכנס הייסוד התקיים בדירת שני החדרים שלנו. בשבוע הראשון אחרי החתונה אירחנו 35 צעירים, ועד היום אינני מבין איך הכנסנו אותם לדירה הזאת. הם באו מכל רחבי המדינה. בהזדמנות ההיא נבחרתי למזכ"ל בני עקיבא בברית המועצות, המזכ"ל הראשון וגם האחרון שם, כי אחרי שעליתי ארצה ובטרם דאגו למחליף, ברית המועצות התפרקה".

מלול התרנגולות לכנסת

סיפור מסעיר הביא לסיום שהותו של אלקין בגולה ולעלייתו ארצה. "הצלחתי להוציא מידי השלטונות בית כנסת בחרקוב שהיה אחד מבתי הכנסת הגדולים באירופה", הוא משחזר. "אחרי שבית הכנסת חזר לידי הקהילה החלו להתקיים סביבו מאבקי כוח שבהם היה מעורב גם הקג"ב. שם לא אהבו את העובדה שמתקיימת פעילות ציבורית בבית הכנסת. גם המאפיה המקומית הפגינה רצון להשתלט על המקום.

"זומנתי אז לחקירה בקג"ב ולכן נאלצתי לברוח מהעיר. במשך כמה חודשים סוערים הסתובבתי עם שומרי ראש, ואני בסך הכול בן 19, מפני שבמאפיה איימו לרצוח אותי אם לא אוותר על בית הכנסת. הקג"ב, מנגד, איים לעצור אותי. בסוף שנת 90' קיבלתי אישור לעלות ארצה.

"בחצי השנה הראשונה בארץ התגוררתי בכפר עציון. התחלתי ללמוד בישיבת הר עציון ובמקביל עבדתי בקיבוץ. מקום העבודה הראשון שלי בארץ היה לול התרנגולות של כפר עציון".

איך אתה מסביר את העובדה ששני אסירי ציון – נתן שרנסקי ויולי אדלשטיין – ובנוסף גם פעיל ציוני כמוך מברית המועצות הגיעו לכנסת ישראל ועוד לתפקידים רמים כל כך?

"זה לא מפתיע. הרי גרים כאן יותר ממיליון עולים מברית המועצות, והעובדה שנציגים מהציבור הזה הגיעו לפעילות ציבורית בכירה היא אך טבעית. חלק מנציגי הציבור הזה החלו בפעילותם עוד בברית המועצות ומי שהנהיג שם הנהיג גם כאן".

כאזרח אוקראינה בעבר, מה דעתך על הפיתוח העצום שחל בשנים האחרונות סביב קברי הצדיקים שם? האם לא היה עדיף להעלות את עצמות רבי נחמן ארצה במקום לפתח את אומן?

"אני לא נכנס לסוגיה הזאת. מבחינה אידיאולוגית-הלכתית זה מורכב מאוד. קיימת על כך מחלוקת אפילו בקרב חסידי ברסלב עצמם. בכל אופן, אני לא חושב שזה מעשי ולכן אין טעם לדון בכך. אוקראינה לא תוותר עליו. ככלות הכול, מדי ראש השנה מתקיים באומן האירוע היהודי הגדול ביותר מחוץ לגבולות הארץ".

למה בבחירות 2006, אחרי ההתנתקות, הצטרפת דווקא למפלגת 'קדימה' ונבחרת מטעמה לכנסת?

"התנגדתי להתנתקות ונאבקתי בה בכל דרך אפשרית. כשהתקיים משאל המתפקדים בליכוד על ההתנתקות באתי לנתן שרנסקי וליולי אדלשטיין והצעתי להם להקים מטה דוברי רוסית נגד ההתנתקות. לקחתי חופש מהעבודה על חשבוני ויחד עם חבר הקמנו מטה שהצליח לעשות את הבלתי אפשרי ולגרום לדוברי הרוסית בליכוד שהיו מאוד בעד שרון, להצביע נגד ההתנתקות במשאל וזאת בתוך פרק זמן של שבועיים.

"כשפנו אליי בהצעה להיכלל ברשימת לכנסת מטעם קדימה, בתחילה סירבתי. הפנייה אלי נבעה מכך שחיפשו שם דמויות מצליחות ברחוב הרוסי. היו לי אז תוכניות אחרות. הייתי בדרך לפוסט-דוקטורט בארצות הברית שאחריו הייתי אמור להפוך למרצה באוניברסיטה העברית. אבל מעבר לכך, אמרתי לאנשים שהציעו לי זאת שכמי שהתנגד להתנתקות לא בטוח שאסתדר בקדימה. לאחר חשיבה נוספת שיניתי את דעתי והסכמתי להתמודד. חשבתי על כך שבכל קדנציה תמיד מגיעים למצב שבו אצבע אחת בכנסת הופכת למכריעה. כך היה בהסכם אוסלו ומבחינה מסוימת כך היה גם בהתנתקות ובהרבה צמתים אחרים. לכן, אחרי שהתייעצתי עם יולי אדלשטיין ועם דמויות נוספות, הגעתי למסקנה שכאדם אלמוני באותה עת לא אביא קולות נוספים לקדימה, אבל מצד שני אקבל שם יכולת השפעה שאוכל לנצל לטובת מה שאני מאמין בו.

"אני חייב לומר שהמחשבה הזאת התבררה כנכונה. בשלוש השנים שלי בכנסת במסגרת קדימה לא הייתה הצבעה אחת שאני מתבייש בה. הצבעתי בעד הרבה מאוד חוקים ימניים, ועל כך גם הותקפתי בידי חבריי למפלגה. כך, למשל, סירבתי לתמוך בשמעון פרס לנשיאות אף שהיינו חברי אותה מפלגה וזה גרם לבלגן גדול. הטילו עליי כל מיני עונשים פרלמנטריים. יצאתי באופן חזיתי גם נגד ועידת אנאפוליס ובאופן ישיר נגד אולמרט. השיא היה לאחר שאולמרט התפטר ולבני רצתה להקים ממשלה, ואני הייתי הקול היחיד שחסר לה כדי להקים ממשלה עם הערבים ולהמשיך את התהליך שהחל בוועידת אנאפוליס. הייתי מתואם באותה עת עם נתניהו.

"התחייבתי מראש שלא אתן ללבני את קולי. הציעו לי לא מעט תפקידים כדי שאוותר, ולא ויתרתי. זו הסיבה שלבני לא הצליחה להקים ממשלה. אלי ישי סירב להצטרף לממשלתה כי ידע שבלעדיי למעשה אין ממשלה, ובשל כך היא נאלצה בסופו של דבר ללכת לבחירות, שבהן נבחר נתניהו. עזבתי אז את קדימה כשהיא בשיא כוחה. למעשה, הגדירו אותי במשך כל הקדנציה ההיא כחבר הכנסת ה-13 של הליכוד".

"הייתה הקפאה במהלך שמונה שנות ממשל אובמה, אבל הדברים השתנו בממשל טראמפ. אין היום הקפאת בנייה. מלבד בגבעת המטוס, כל תוכניות הבנייה שאפשר היה לקדם בירושלים כבר מקודמות. גם בתקופת אובמה קידמנו, אבל בכל פעם התנהל קרב מדיני קשה על כל תוכנית ותוכנית"

 

כבר מזמן לא מחולקת

מה יהיה שונה בירושלים אם אתה תעמוד בראש עיריית ירושלים?

"קיימים בירושלים הרבה דברים טובים שצריך לשמר. מה צריך לשנות? קודם כול בתחום הבנייה. אחת הסכנות הגדולות לעתיד העיר היא מחירי הדיור שלא מאפשרים כיום לזוגות צעירים להישאר פה. זה מאיים על הרוב היהודי בעיר. ירושלים צריכה באופן דחוף קידום של תכנון ובנייה בהיקפים שונים לחלוטין מאלו של היום. העירייה צריכה לדחוף לתכנון כדי שברגע שמבחינה מדינית אפשר יהיה לקדם את התוכניות הללו, כמו עכשיו למשל, יקדמו הרבה תוכניות".

אתה תצליח להתגבר על הקפאת הבנייה?

"אין היום הקפאת בנייה. מלבד בגבעת המטוס, שעל הבנייה בה אני נלחם כבר תקופה ארוכה ובאמת קיימת לגביה התנגדות גדולה מאוד, כל תוכניות הבנייה שאפשר היה לקדם בירושלים כבר מקודמות. הבעיה היא שאין מספיק תוכניות בשלות ולכן צריך ליצור תכנון בנייה משמעותי בעיר".

כלומר כל הטענות על הקפאת בנייה בירושלים הן עלילה?

"לא. הייתה הקפאה במהלך שמונה שנות ממשל אובמה, אבל הדברים השתנו בממשל טראמפ והיום אפשר לקדם תוכניות. גם בתקופת אובמה קידמנו, אבל בכל פעם התנהל קרב מדיני קשה על כל תוכנית ותוכנית. מבחינתי הבנייה היא יעד ראשון והמצב הולך להשתנות.

"לירושלים קיימות הרבה מאוד בעיות", אלקין ממשיך, "החל מהתקציב העירוני שלה שהוא על סף קריסה ואחריו יש רשימה ארוכה מאוד. רוב הבעיות הללו נובעות מהמבנה הדמוגרפי המיוחד של העיר, ששונה מהמבנה הדמוגרפי של מדינת ישראל. קיימת בעיר אוכלוסייה ערבית גדולה, אוכלוסייה חרדית גדולה ומלבד זאת קיים רוב דתי בתוך האוכלוסייה היהודית. הציונות הדתית והחרדים יחדיו מהווים רוב, וזה נתון שמדינת ישראל של היום לא יודעת איך לאכול אותו, איך לבנות תקציב עירוני שידע לעמוד בזה.

"קיים פה אתגר עצום, אבל זו גם הזדמנות כי מדינת ישראל תיראה בעתיד כמו ירושלים של היום. מי שיבדוק את כיתות א' בחברה הישראלית יגלה שזה דומה מאוד לירושלים, חוץ מפרט אחד – תהיה בה פחות אוכלוסייה ערבית מאשר בירושלים. בירושלים כ-38% הם ערבים, ואילו בכיתות א' שיעורם עומד על 26-27%, אבל מלבד זאת הדברים דומים מאוד. מה שייקבע בירושלים ישפיע לא רק עליה אלא על העתיד של מדינת ישראל.

"ירושלים זקוקה לדמות שיודעת לחבר בין ציבורים שונים. 95% מהבעיות של ירושלים משותפות לכל הציבורים בעיר, ולכן צריך להשקיע מאמץ בזה. לא לריב איך לחלק את העוגה, אלא להגדיל אותה יחד. לציונות הדתית קיים תפקיד מיוחד בהקשר הזה, כי היא יושבת בתווך. זו הפעם הראשונה אחרי הרבה מאוד שנים שקיים סיכוי שישב בראשות העיר חובש כיפה סרוגה, וזו דרמה כי מדובר בהובלה של מערכת שהיא לב ליבה של ישראל. אמנם שלמה זלמן שרגאי, הסבא של העיתונאי נדב שרגאי, היה ראש עיריית ירושלים לזמן קצר, בין 1950 ל-1952, אבל זה כמעט פרה-היסטוריה. הציונות הדתית בעיר מונה כעשרים אחוזים, אבל הכוח שלה הוא בכך שהיא מסוגלת לחבר בין הציבורים. זו הזדמנות לאירוע היסטורי בחיי הציונות הדתית. הרי אנחנו מדברים כל הזמן על הרצון להנהיג".

מאיפה תביא לעיר את התקציבים שאתה מבטיח להשיג?

"חלק מהבעיה התקציבית של ירושלים הוא בעובדה שהתקציב מתבסס על ארנונה מתושבים. ערים בימינו אינן מתקיימות מארנונה אלא מארנונה של עסקים, אבל בירושלים קיים גם מחסור קשה בארנונה עסקית מכיוון ששני שלישים מתושבי העיר כמעט לא מייצרים ארנונה עסקית – לא העיר הערבית ולא העיר החרדית. נעשה לא מעט בשנים האחרונות לפיתוח עסקי של ירושלים. צריך להמשיך בזה ביתר שאת אבל במקביל צריך גם להביא את שני השלישים האחרים של העיר ליצור כלכלה".

טדי קולק בתקופת כהונתו כראש עיר ניסה להנציח את החלוקה של העיר לרבעים. חרדים מצפון לרחוב יפו, חילונים מדרום לו והערבים במזרח העיר. הוא ניסה בכל כוחו למנוע ערבוב של אוכלוסיות. מהי דעתך בעניין הזה?

"זה כבר מזמן לא רלוונטי. כיום ארבעים אחוזים מאוכלוסיית העיר היהודית גרים מעבר לקו הירוק, וארבעים אחוזים מהאוכלוסייה שמעבר לקו הירוק בעיר הם יהודים. זו עובדה מוגמרת. זה נכון גם באשר לציבור החרדי. מכיוון שלא בנו בשנים האחרונות שכונות לציבור החרדי, היום הוא הולך ונכנס לשכונות שפעם לא היו חרדיות. זה יוצר אמנם מתחים, אבל כך או אחרת בעיר כבר אין חלוקות".

נהוג להצהיר שירושלים כבר לא מחולקת, אבל האמת היא שבליבה עדיין קיימת חומה. אולי היא זזה כמה קילומטרים מזרחה, אבל עדיין קיימת בעיר גדר הפרדה.

"זה לא נכון. גדר ההפרדה חותכת בשתי נקודות את השטח המוניציפלי של ירושלים ונוגסת בשטח קטן ממנה, ובאמת זה יצר את אחד המפגעים האסטרטגיים הגדולים של מדינת ישראל היום, אותן שכונות מחוץ לגדר".

בהר הזיתים גדר ההפרדה נראית כמו חומת ברלין.

"שם זה דווקא תואם את הגבול המוניציפלי".

אבל בשורה התחתונה זה חוצה עיר.

"זה הגבול המוניציפלי שנקבע ב-67' ומה שמהצד השני איננו ירושלים אלא אל-עזריה".

בפועל זה רצף עירוני שחוצה רחוב אחד לשניים.

"כי בימינו ירושלים כבר התחברה לכפרים מסביב. באותה מידה קשה מאוד להפריד בין בית חנינא ושועפאט לבין המשך ההתיישבות הערבית לכיוון רמאללה".

נצטרך להישאר לנצח עם הגדר המכוערת הזאת?

"זו שאלה שלא קשורה לירושלים. אינני מהחסידים של גדר ההפרדה ולכן התנגדתי לאפשרות להרחיב אותה לגוש עציון ולאזורים נוספים. מה שמביא לנו ביטחון הוא בעיקר הפעילות היומיומית שלנו נגד הטרור".

לא מגיע להר הבית ולא למצעד הגאווה

אלקין ניסה לקדם בעבר תוכנית היפרדות מסוימת מהשכונות הערביות שנותרו מחוץ לגדר בירושלים. "דיברתי על בעיה שנוצרת מכיוון שלשכונות שמחוץ לגדר נכנסת בחופשיות אוכלוסיה פלשתינית בהיקפים עצומים, ובדור הבא היא תקבל זכויות הצבעה בעיר – מה שעלול לאיים על הרוב היהודי בה.

"קיימנו בדיקה מדוקדקת בשכונות הללו וגילינו שמתגוררים בהן כ-120 אלף ערבים, בעוד שעל הנייר רשומים רק חמישים אלף. 25% מהדירות שם הן בשלב של התחלת בנייה, מה שאומר שבתוך שנה-שנתיים גם הן יאוכלסו. זה אומר שקיימת פה תופעה שמאיימת באופן דרמטי על הרוב היהודי בירושלים, בגלל הצורה השלומיאלית שבה העבירו את גדר ההפרדה.

"אני מתנגד נחרצות להעביר את השכונות האלו לרשות הפלשתינית. זה לא בא בחשבון, אבל הפתרון שלי דיבר על הקמת רשויות מוניציפליות נפרדות, ישראליות, בניהול של ועדה קרואה של מישהו מיוצאי מערכת הביטחון שיעשה שם סדר כפי שעשו עם הבדואים בדרום. יש גם מי שלא מסכימים עם התוכנית הזאת, וכרגע היא מונחת לפתחו של הקבינט".

בעבר עלית עם משפחתך להר הבית אפילו תחת מהומות ערביות. למה כעת אינך עולה עוד?

"כי שרים עדיין אינם מורשים לעלות ההרה למיטב ידיעתי".

מה זאת אומרת? אורי אריאל כבר עלה.

אלקין איננו מעוניין להשיב על כך ורק רומז שההיתר לאריאל איננו משליך על יתר השרים: "לשר קיימת רמת דרישות אחרת בעניין הזה".

עד מתי יימשכו אפליית היהודים בהר הבית והאיסור על חופש פולחן בו?

"לצערי אלו שאלות שאינן בסמכותי, לא כיום ובוודאי לא כראש עיר".

למה לא? לקבינט אין סמכות לדון בכך?

"לא. זו מדיניות של המשטרה. את מה שהיה לי לומר בעניין גלאי המתכות בשערי ההר אמרתי בקבינט, וברשותך לא אשתף במה שאמרתי שם. עמדתי בעניין האיסורים על יהודים בהר ידועה, והיא שההסדר הנוכחי שם בעייתי. יכולה להיות מחלוקת פנים-יהודית על עצם העלייה, והיא קיימת ואני מכבד את כל העמדות בה, אבל אין שום קשר בין המחלוקת הזאת לבין הגבלת הזכויות שלנו שם בידי המשטרה".

האם אינך מתרשם שקיים סחף בימין, נסיגה מעמדותיו המסורתיות? ב-2009 נתניהו הבטיח להכריע את חמאס וב-2018 אתם מגיעים איתו להסכמים.

"אין הסכם בינינו לבין חמאס. אם יורים עלינו מעזה אנחנו יורים בחזרה ואם שולחים עלינו בלונים שיכולים להצית אש אנחנו גם כן יורים".

מה דעתך על מתווה הכותל?

"הייתי מהראשונים להתנגד למתווה, עוד לפני הפוליטיקאים החרדים, כי הוא כלל הכרה רשמית בזכויות הרפורמים והקונסרבטיבים על חלקים בכותל ולתפיסתי זה בלתי אפשרי לחלוטין. הרי לפי זה צריך לחלק את כל הכותל לקבוצות הדתיות השונות. לכן אמרתי שאם מתעקשים על כך אפשר לתת לגוף שלא מייצג תנועה דתית כלשהי, לסוכנות היהודית למשל, לנהל את הרחבה המעורבת. הזהרתי את נתניהו שאין סיכוי שהמתווה יעבור. הוא כעס עלי מאוד אבל אחר כך הודה לי ואמר שהייתי הראשון לצפות שבסופו של דבר כל מה שיצא מכך הוא רק בלגן גדול".

מהי עמדתך בעניין מצעד הגאווה? מספר 2 שלך, פלר חסן-נחום, השתתפה בו.

"שאלו אותי האם כראש עיר אגיע למצעד הגאווה, והודעתי שלא אגיע. כראש עיר אלך להפגנות ולתהלוכות שאני מזדהה איתן, ועם ההפגנה הזאת אינני מזדהה".

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם