דבש לבונה

m 2 dvash

 

פה מלקקים דבש – דבש הלבונה לראשונה בארץ ישראל
חוץ מהעובדה שהלבונה, זו מהקטורת, גדלה ומתרבה ומתפתחת בחווה הייחודית של גיא ארליך בפאתי מדבר יהודה (חובה לבקר), ממש לאחרונה הוא הצליח להפיק ממנה דבש נדיר שעד היום אפשר היה להשיג רק במקומות מסוימים בנסיכות עומאן * ואם כבר דבש - הכירו את דבש השֵיזף הישראלי מול הגרסה הגלותית 'הסידר', וקבלו הצצה לאופן שבו הדבורה ורק הדבורה מצליחה ליצור זהב מתוק כל כך

ארנון סגל

גיא ארליך חתום על מיזם השבת בושמי הקטורת לארצנו אחרי אלפיים שנות היעדרות. בחוות האפרסמון שלו בקיבוץ אלמוג שבבקעת יריחו שוב פורחים כעשרת אלפים שיחי אפרסמון, כאלף עצי לבונה וגם מור ואהלות עם כל עצי בשמים. מטע עצי הלבונה שלו, לבונת הקטורת של בית המקדש שנחשבת הלבונה האיכותית ביותר, הוא ככל הנראה הנקודה היחידה בתבל שבה מגדלים את העץ הזה באופן חקלאי. את שאר הלבונות מהסוג הזה אפשר למצוא רק כגידולי בר בתימן ובעומאן, וכבר חמש שנים הוא נמצא ברשימה האדומה של ארגון הטבע העולמי כעץ שמצוי בסכנת הכחדה.

במטע של ארליך, מכל מקום, עצי הלבונה פורחים ומרגישים מצוין, ומתנשאים לגובה מרשים של שניים-שלושה מטרים. מלבד השימוש בשרף הלבונה לצורך הקטורת, ללבונה קיימות תכונות רבות נוספות שארליך עודנו לומד ובין השאר גם סגולות מרפא. היא נחשבת אנטי-דלקתית ומאמרים טוענים שהיא מסוגלת לרפא תאים סרטניים מסוימים. ללבונה גם סגולות אנטי-דיכאוניות, וזו כנראה הסיבה שבעבר היו משקים את הנידונים למוות ביין עם לבונה.

לאחרונה קרא ארליך מאמרים על דבש יוקרתי ונדיר שמפיקים בנסיכות עומאן מדבורים שניזונות מפרחי הלבונה הזאת. השנה, בפעם הראשונה, הביא דבוראי מקיבוץ סעד לחוות האפרסמון של ארליך ידידו כוורת בעונת הפריחה של הלבונה שהתרחשה לפני כשלושה חודשים. לפני חודש וחצי רדה החבר מהכוורת ארבעה קילוגרמים של דבש לבונה. ארליך מציין שמדובר בדבש טעים במיוחד. חלק מהדבש הועבר למעבדה וכעת ממתין המְגדל לתוצאות שיעידו באופן מדעי על טיב המוצר הזה. רוב יתרת הדבש הופנה למכירה ומפיק רווח נאה לשני השותפים.

"בעונה שהלבונה פורחת במטע, זו הפריחה היחידה שאפשר למצוא בסביבה. סביב החווה שלנו יש רק מדבר, כך שאין לדבורים הרבה מה לאכול מלבד לבונה. זה מביא לכך שבאופן יחסי קיימת כמות גדולה של לבונה בתוך הדבש. האמת היא שלא תכננתי את זה. את הלבונה לא גידלתי בשביל הדבש אלא כדי להשיב לפה את אחד מסממני הקטורת, אבל באופן פלאי עלה פתאום נושא הדבש והוא מספק לנו עוד סיבה לגדל אותה".

מתימן לגולן [אלקנה אולי כדאי לנקד את השיזף שלא יבלבלו עם שזיף]

תוך כדי לימוד נושא הדבש שמופק בעומאן ובתימן נתקל ארליך בדבש איכותי נוסף המופק שם ומכונה 'דבש סידר'. מתברר שהסידר הוא צמח שבארץ מכירים היטב – השֵׁיזָף. אולם בעוד דבש השיזף התימני נמכר ביוקר בשל ייחודיותו, באופן פרדוקסלי עד מעליב דבש השיזף הישראלי נמכר במחירי שוק. לדעת ארליך לא ייתכן שדבש תימני יעלה יותר מדבש ישראלי, ולכן לאחרונה הוא חבר לבעל כוורות ברמת הגולן, אזור שמצטיין בריכוז גבוה של שיזפים, וכעת השניים פועלים להשבת כבודו האבוד של דבש השיזף הישראלי. הם מתכוונים למכור אותו בעולם כדבש בוטיק איכותי ולא כעוד דבש רגיל. "אני יודע שקיימת בשוק הדבש גם הונאה", מוסיף ארליך. "קיימים כאלו שמוסיפים סוכר לדבש ויש כאלו שמאכילים את הדבורים בסוכר, אבל לצד אלו קיימים הרבה מאוד דבוראים ישרים".

ארץ ישראל היא ממלכת הדבש. כך הרי נאמר בתורה, "ארץ זבת חלב ודבש". להבדיל ממצרים, למשל, שאקלימה המדברי איננו מאפשר לדבורים לשרוד מלבד בקרבת הנילוס, בארץ ישראל גם בעיתות של חורבן מוחלט המשיכו הדבורים להתקיים ולייצר דבש. רוב רובו מיוצר בארץ מצוף הנאסף מפרחים של פירות ההדר השונים. אחריהם באים מגוון צמחים, עצים לצד קוצים: אבוקדו, אזוב מצוי, אספסת, אקליפטוס, דרדר מצוי, חמנית, חרוב, לוטם, מרווה, פטל, קידה, שקד ותלתן.

בארצות פחות מסבירות פנים לדבורים מזו שלנו, כמו למשל באירופה הקרה, מתבססות הדבורים לא פעם כתחליף לצוף הפרחים בטל דבש, נוזל מתוק המופרש בין השאר ביערות אורן. הדבש המופק מטל דבש הוא כהה ובעל איכות ירודה בהשוואה לדבש המופק מצוף. באזורים קרים במיוחד ובהעדר פריחה נוהגים המגדלים פשוט להאכיל את הדבורים בסוכר. התקן הישראלי לדבש פוסל את הדרך הזאת, כי כאן, כאמור, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לדרוש תוצר איכותי הרבה יותר.

בפתח כל כוורת עמלות כ-12 דבורים על הזרמת אוויר רצופה, לשם ייבוש הצוף. דבש מכיל בממוצע בין 17% ל-20% מים בעוד שבצוף המובא לכוורת ריכוז המים הוא בין 60% ל-90%. כשהדבש מוכן והתא מלא, חותמות הדבורים את פתח התא בשעווה שהן מייצרות

***

במשך גיחה אחת הנמשכת כחצי שעה אוספת הדבורה צוף מ-50 עד 100 פרחים. כמות הצוף שדבורה מביאה לכוורת בגיחה אחת נעה בין 40 ל-70 מ"ג. מעריכים שייצור קילוגרם אחד של דבש דורש עמל של יותר ממיליון מעופים של דבורים. כבר במעופה מהפרחים לכוורת, מוסיפה הדבורה לצוף נוזל המופרש מבלוטות המצויות בקדמת הפה שלה, ומכיל בעיקר אנזימים מפרקי סוכרים. בתנאים מיטביים אפשר לרדות כ-30-40 ק"ג דבש מתא כוורת אחד בעונה. תנובת הדבש השנתית בישראל היא 3,600 טון ובעולם היא מוערכת בכ-800,000 טון.

בהגיעה לכוורת מפרישה הדבורה את אגל הצוף לאחד התאים בחלת הדבש לשם עיבוד מאוחר יותר, או מעבירה אותו ישירות לדבורה פועלת: זו בולעת אותו אל קיבת הדבש שלה ומייד מפרישה אותו אל בין שתי לסתותיה, שם הוא נחשף לזרמי האוויר הנוצרים בגלל נפנוף כנפי הפועלות שבפתח הכוורת עד שהוא מתייבש ותכולת המים בו יורדת. בפתח כל כוורת עמלות כ-12 דבורים על הזרמת אוויר רצופה, לשם ייבוש הצוף. דבש מכיל בממוצע בין 17% ל-20% מים בעוד שבצוף המובא לכוורת ריכוז המים הוא בין 60% ל-90%. כשהדבש מוכן והתא מלא, חותמות הדבורים את פתח התא בשעווה שהן מייצרות כדי לשמור עליו. הדבש נשמר גם בשל מי החמצן שנוצרים בו, שהם חומר משמר בשל פעילותם האנטי-בקטריאלית.

את הדבש רודים בימינו בעיקר באמצעות תנועה סיבובית מהירה, צנטריפוגה. הדבש המופק באמצעותה מועבר בצינורות לבריכות השקעה ובהן הדבש מאוחסן למשך כמה ימים. חלקים של דבורים מתות ופרורי שעווה צפים כלפי מעלה ומוסרים מהדבש. גם בעידן הנוכחי המתקדם, יש לציין, לא נמצא תחליף לדבורים בתהליך הפקת הדבש. כל שנדרש כעת לארליך הוא לגייס את הדבורים העמלות המקומיות בהמוניהן למיזם הדבש הייחודי החדש-ישן שייבא מתימן. הדבורים, ארליך וחברו מקיבוץ סעד יהפכו יחדיו בקרוב את ארץ הקודש למעצמת דבש-לבונה עולמית. אם תרצו אין זו אגדה.

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם