לא מחבקת את הקהילה הגאה

8 hagit

 

"מה שיחזק את הבית היהודי הוא כמה אצבעות יהיו לו במועצה"
בחמש שנותיה במועצת העיר של בירת ישראל הבינה חגית משה, יו"ר הבית היהודי בירושלים וסגנית ראש העירייה, שיש דרך אחת להשפיע על החלטות עירוניות, על החלטות תרבותיות ועל ניתוב התקציב: להיות חזקים מול המפלגות החרדיות

אילת כהנא

הבחירות לרשויות המקומיות עתידות לפקוד את מדינת ישראל בעוד כחודש וחצי, ועם כל הכבוד לראשות עיריית תל-אביב, שממלאת את החדשות בכותרות על שלל מועמדיה ועל מי שרק חשבו להיות מועמדיה, נראה שמה שעתיד לקרות בירושלים ביום שאחרי חשוב הרבה יותר לכלל הציבור הישראלי.

אומנם סערת הקמפיין האנטי חרדי של סניף הבית היהודי בירושלים כבר שככה, אך זו הייתה אפיזודה שסימנה מטרות ברורות מבחינת חברי הסיעה הירושלמים והעומדת בראשה: המלחמה על ירושלים.

כזכור, לפני כחודש הופץ עלון פרסום שעוצב בניצוחו של איש הפרסום ויחסי הציבור יהושע מור יוסף, ובו נראים שלושת המועמדים לראשות העירייה – זאב אלקין, משה ליאון ועופר ברקוביץ' – בכובע לראשם ופאות מסתלסלות, ומעליהם מתנוססת הכותרת: "בזמן שהם חרדים לגורלם" ומתחתם הכיתוב: "רק בית יהודי מנצח יבלום את השפעת החרדים". שנאמר, יותר ברור מזה לא יכול להיות.

יו"ר הבית היהודי נפתלי בנט, חבר סיעתו בצלאל סמוטריץ' ואף מנכ"ל המפלגה ניר אורבך פרסמו תגובות חריפות נגד הקמפיין המביש שיצא בבוטות נגד תושבי העיר החרדים, והוא נגנז.

"אחד המאפיינים של קמפיינים הוא שבדרך כלל יוצאים החוצה הרבה מאוד חומרים שהם בגדר טיוטה, וזה מה שקרה במקרה הזה", אומרת חגית משה, יו"ר הבית היהודי בירושלים וסגנית ראש העירייה. "טיוטת עלון פרסום הודלפה, ויכול מאוד להיות שהמסר לא היה מחודד מספיק ולא היה צריך לצאת בדרך הזאת, אבל מהמסר אנו לא זזים", היא אומרת. "אנחנו אומרים את הדברים בצורה ברורה. אם אנחנו רוצים שירושלים תיתן מענה לציבור הדתי-לאומי הגדול החי בעיר, אנחנו חייבים להיות חזקים במועצה אל מול החרדים". הם, לטענתה, לא ממש נפגעו.

"אנחנו באים ואומרים דבר פשוט: לא משנה מי יהיה ראש העירייה, ברגע שלחרדים יהיה רוב קולות במועצה זה לא יתרום לנו".

קמפיין כזה אמור לחזק את הבית היהודי במועצה?

"על הסגנון אני מסכימה שלא היה ראוי, אך חשוב לחדד את המסר: מה שיחזק את הבית היהודי הוא כמה אצבעות יהיו לו במועצה. זו מתמטיקה פשוטה, אם הציונות הדתית תתפזר ולא תהיה חזקה דייה, יהיה גוש חרדי אחד חזק שישפיע על החלטות ראש העירייה".

״כשעבדתי במנח"י ראיתי בקדנציה הראשונה שלו את כל מה שברקת עשה כאן כביקורת עליו. הוא עושה מרתון במיליונים, ואין לי כסף לסיוע לילדים חלשים. והוא מצידו אמר: חבר'ה, יש פה עיר שהיא לא רק קודש. ירושלים היא עיר של שמונה מאות אלף תושבים, ומלבד היותה עיר קודש היא גם עיר מודרנית של היי-טק ושל פורמולה. אני רוצה להיות ירושלים עם הצבע והגדולה שלה ולהביא אותה למקום תוסס. לפני ניר ברקת אף אחד לא חשב במושגים האלה״
לא מחבקת את הקהילה הגאה

חגית משה, שבאמתחתה רק שנתיים וחצי ותק בפוליטיקה המוניציפלית, החליטה להוביל את הציבור הדתי-לאומי בבירה במאבק על אופייה. לדידה, לא ייתכן של-32 אחוזים מהציבור בירושלים לא יהיה קול מהדהד במועצת העיר, כזה שישפיע על החלטות עירוניות, על החלטות תרבותיות ועל ניתוב התקציב. "כשליש מהציבור בירושלים הוא דתי-לאומי, על כל הרצף שלו. כבר לא מדובר בקבוצה זניחה של מפד"לניקים של פעם. כשמבינים את העוצמה של הדבר הזה חייבים לדבר על לאחד את כולם לרוץ יחד בבחירות, מכיוון שאם אתה משמעותי במועצה יש מי ששומע את הקול שלך, את הצבע שלך.

"אם אנחנו שליש מהאוכלוסייה כבר לא יכולים להתייחס אלינו כמו אל ילדי הכאפות של המדינה, כפי שהתבטא בעבר בנט. היום הציבור הזה רק גדל, והציבור החילוני לעומת זאת מתבגר. הצעירים החילונים של סיעת התעוררות לא באמת חיים כאן כדי להישאר בעיר, הם באים לירושלים כסטודנטים, ואחר כך הולכים".

את הנתון הזה, לדבריה, הציבור הדתי-לאומי חייב להמיר לכוח אלקטוראלי. "במועצת העיר יש שלושים ואחד חברי מועצה. המשמעות של השאלה אם נהיה מנדט אחד או ארבעה מנדטים משפיעה על חמש השנים הבאות. אין פה אידאולוגיות גדולות, אנחנו מדברים תכלס: ייפתח גן, לא יפתח גן. יהיה תקציב, לא יהיה תקציב. יסללו כביש או לא יסללו. ומי שראשון בתור הוא החזק יותר. השאלה היא לא אם אהיה סגנית ראש העיר, אלא אם אהיה סגנית ראש העיר עם ארבעה מנדטים.

"זה משפיע על כל תחום החיים שלנו בעיר: כשתרצי לרשום ילד לגן או שמישהו יפתור לך בעיה בשכונה או לקבל תקציב לסניף תנועת הנוער, למי תבואי? לגור? לאגודה?להתעוררות? את מבינה שבסוף הציונות הדתית צריכה מישהו שיטפל בעניינים שלה".

בשנתיים וחצי שהיא בעירייה, עם מנדט אחד במועצה, רשמה חגית משה כמה הצלחות. הראשונה שבהן היא כשניר ברקת קרא לה לשמש סגניתו, והצלחה נוספת נרשמה כשקיבלה מידיו את תיק הכספים.

"מחזיק תיק הכספים של ירושלים, העומד על סכום של תשעה מיליארד שקלים בשנה, הוא למעשה שר האוצר של העיר החשובה בעולם, וככזה הוא לא יכול להיות מגזרי", היא מלמדת. "באותה ישיבה אני נלחמת את מלחמת החילונים, את מלחמת החרדים ואת המלחמה שלי. אם צריך לדאוג לעוד קו שיאסוף את האשפה בשכונה חרדית מסוימת, אדאג לתקצב עוד קו. אם אני צריכה לדאוג לעוד משאית לספרייה ניידת בשכונה אחרת, אדאג. הגישה של הציונות הדתית היא לקבל אחריות לכל מה שקורה בעם ישראל, עם המאבקים הפרטיים שלנו כמגזר, וגם זה חייב להתבטא ככוח במועצת העיר.

"אני מסתדרת עם כולם", מתארת משה את העבודה העדינה של לרצות את כולם, "גם עם פסטיבלים שאני אוהבת פחות, גם עם תוכניות לחרדים שאני אוהבת וגם עם אלו שאני אוהבת פחות. ביום שנכנסתי לתפקיד אמרתי: יש לי יותר מדלת אחת בחדר, והיא פתוחה לכולם. אני אמורה לתת לכולם מענה".

גם למארגני מצעד הגאווה?

"אני לא חושבת שמצעד הגאווה תורם גאווה לקהילה הגאה", היא מקדימה לומר. "אין שום קשר בין זכויות לציבור מסוים לבין התערטלויות ותמונות לא מכבדות שאנחנו רואים במצעדים האלו. ואף על פי שאני יודעת שיצלבו אותי על הדברים, משום שיש כזה עליהום על כל מי שמעז לדבר נגד המצעד הזה, אני אומרת נכוחה שאני נגד מצעד הגאווה. מה שלא מספרים הוא שנושא התקצוב של המצעד נכפה על עיריית ירושלים על ידי בית המשפט. גם אם ראש העיר יהיה חרדי הוא לא יוכל למנוע את זה".

משה מתייחסת לפסיקת בג"ץ משנת 2006, כשאורי לופוליאנסקי כיהן כראש העירייה, פסיקה שחייבה את העירייה לא רק לאפשר את קיום המצעד בעיר אלא גם לתקצב את הבית הפתוח ולתלות את דגלי הקשת ברחבי העיר. "גם אם אנחנו נגד קיום המצעד, אנחנו לא יכולים לצאת נגד בג"ץ".

לשיטתך, אם יהיו לבית היהודי יותר אצבעות במועצת העיר, האם תיתכן אפשרות לצמצם את ממדי המצעד בכל זאת? לדוגמה, להחליט שהוא לא יעבור ברחובות מסוימים או לאפשר מחאה בלי הפרעות מצד המשטרה?

"גם החרדים לא מתים על מצעד הגאווה בירושלים ולא על עניין התקצוב של הבית הפתוח, אבל הם מבינים את מה שאנחנו לא מבינים: שברגע שמתעסקים בזה ומארגנים הפגנות נגד, רק מעצימים את מה שלא רוצים שיתעצם. למה החרדים לא יוצאים להפגין נגד מצעד הגאווה? כי ירושלים פחות קדושה בעיניהם? לא, זה מכיוון שהמפגינים נופלים לידי מי שהם מפגינים נגדם. הרי כל מי שמפגין נהפך אוטומטית לחשוך, לאנטי דמוקרטי. ואנחנו לא כאלה, לא יעזור. הלוואי שלכולם הייתה הפתיחות שיש לציונות הדתית. אבל לצערי זה מה שההפגנות נגד מייצרות".

את אומרת בריש גלי שאת נגד מצעד הגאווה. יו"ר המפלגה שלך מרוצה מהתבטאות כזאת, שהוא בעצמו נמנע ממנה?

"בבית היהודי לא מתבטאים נגד הקהילה הגאה מפני שמדובר בחומר נפץ", היא מודה. "ולא רק בבית היהודי, אף אחד היום לא רוצה לדבר בעניין כי לא 'קוּלי' שלא לחבק את הקהילה הגאה. אני לא שם. כשהתבטאתי בעבר התבטאתי בצורה ברורה".

צעקות בחדר

משה היא באר שבעית במקור. "שכונה ד", היא אומרת בגאווה. היא אם לשישה ונשואה לאיציק, "איציק הגדול", לדבריה, שהכול בזכותו. "חושבים שאני הבולדוזר, אבל הוא הדוחף".

לפוליטיקה הגיעה משה לאחר 15 שנה בעירייה, במנהלת החינוך העירונית (מנח"י). "כל חיי עסקתי בחינוך בלתי פורמלי. הייתי רכזת מחוז דרום של תנועת צדק, מעין בני עקיבא בשכונות פיתוח בתקופה שלא היה סניפי פיתוח של בני עקיבא".

לאחר שנישאו שכנע אותה איציק להתפקד למפד"ל ולהירשם כפעילה בסניף המקומי. "אני מאמינה בדרך של הציונות הדתית, אני מאמינה שזה מה שנכון לעם ישראל בארץ. אבל זה לא מביא לעשייה פוליטית. יש לי שישה ילדים ורציתי להיות אימא. מה שהביא אותי בכל זאת לעשייה היה הרצון להיות מעורבת. כל חיי ביקשתי להיות מעורבת: אני חברה בוועדי הורים, אני האימא שמטגנת את השניצלים לשבתות שבט, לא זאת שקונה את החלות. לאט לאט ניתבתי את זה למעורבות פוליטית".

בבחירות האחרונות לכנסת התמודדה משה על מקום ברשימת הבית היהודי והוצבה במקום העשירי.

יש לך מחשבות לרוץ שוב לכנסת?

"אני מתכננת להיות משמעותית בעירייה לפחות בחמש השנים הקרובות", ועם זאת, היא אומרת, "בפוליטיקה לעולם לא אומרים לא".

בעבודתה במנח"י היה תפקידה לשבץ את ילדי העיר במערכות החינוך ולמנוע נשירה גלויה וסמויה. "מבחינת העולם הבא שלי זה תפקיד חיי", היא אומרת בסיפוק. "הייתי יושבת שעות בלילות הקיץ כדי לעזור לילדים האלה. הייתי מתקשרת למנהלי בית ספר לשכנע אותם לקבל ילד או ילדה שמנהל אחר זרק. חתמתי על חוזים שהילדים האלה באחריותי. באיזשהו שלב נמאס לי להתחנן על ילדים. אמרתי: זו השנה האחרונה שאני עושה את זה.

"יום אחד בדרכי הביתה התקשר אליי מנהל בית ספר והזמין אותי למסיבת הסיום אצלו בבית הספר. התנצלתי שלא אגיע. אחרי שניתקתי את השיחה אמרתי לעצמי: היום מסיבת הסיום שלו, ומה שיש לו לעשות זה להתקשר אליי? כנראה זה חשוב. עשיתי פרסה ונסעתי למסיבה. המנהל ישב לידי והתחיל להצביע לי על תלמידים: 'את זוכרת אותו? שכנעת אותי לקבל אותו. סיים בהצטיינות והולך למכינה. וזה בא מהחינוך החרדי בכיתה ז' בלי אנגלית ומתמטיקה ושיגעת אותי לקבל אותו. סיים בהצטיינות'. וכך הלאה עם השלישי והרביעי, ואז נפל לי האסימון. לא חינכתי ולימדתי את הילדים האלה ולא סבלתי את השיגעונות שלהם, אבל אפשרתי להם להגיע למקומות טובים. האירוע הזה נתן לי הרבה חמצן להמשיך עוד כמה שנים אחר כך".

כשביקש ממנה ניר ברקת לשמש סגניתו, הבינה משה כי את עולם החינוך עליה להשאיר מאחור והתמקדה בעולם הפוליטי.

"כתושבת ירושלים זה 12 שנה התחושה היא שברקת באמת עשה כל מה שהוא יכול כדי לחבר את כל עם ישראל לעיר", מעידה משה על ברקת ומזכירה את המיזמים הגדולים בתחום: המרתונים, ג'ירו דה-איטליה, פורמולה 1, פסטיבל האור, פסטיבל צלילים בעתיקה, יום הסטודנט שהפך מסורת ביום ירושלים ועוד.

"כשעבדתי במנח"י ראיתי בקדנציה הראשונה שלו את כל מה שהוא עשה כאן כביקורת עליו", היא מתארת. "עושה מרתון במיליונים ואין לי כסף לסיוע לילדים חלשים. זה היה השיח. והוא מצידו אמר: חבר'ה, יש פה עיר שהיא לא רק קודש. אני זוכרת שהבן שלי, כשהיה קטן, ביקש ללכת לראות את הפורמולה. זה היה יום שישי. 'איזה עונש', אמרתי לעצמי. אבל אפילו אז, כאימא שבאה בעצבים, ראיתי את ההצלחה של להביא לאירוע אחד חרדים, דתיים, חילונים, תיירים – את כל תושבי הארץ. למצב את ירושלים כעיר בירה, ולא רק כעיר העתיקה שהמהות שלה היא לבוא להתפלל בכותל.

"ירושלים היא עיר של שמונה מאות אלף תושבים, היא מורכבת מאוד, היא יפהפייה בעיניי, ומלבד היותה עיר קודש היא גם עיר מודרנית של היי-טק ושל פורמולה. אני לא רוצה להיות תל-אביב, אני רוצה להיות ירושלים עם הצבע והגדולה שלה ולהביא אותה למקום תוסס. לפני ניר ברקת אף אחד לא חשב במושגים האלה. אמרו תיירות בירושלים חשבו כותל מערבי, כנסיית הקבר ויד ושם. אני לא מזלזלת, אבל יש עוד הרבה דברים אחרים בעיר.

"הדבר השני שנחשפתי אליו ואני מאוד מעריכה אצל ניר זה שהוא בא ואומר לאוצר 'מגיע לי'", היא מתייחסת למאבק של ברקת עם האוצר על תקציב עיריית ירושלים אשתקד. "נכון, הוא עצבן. אין מישהו באוצר שלא כועס עליו. אבל המאבק שלו היה נכון".

תושבי ירושלים חוו את המלחמה הזאת ברחובות. ערמות הזבל שלא פונו עקב שביתת העובדים בתגובה על איומי הפיטורים לא צברו נקודות לזכותו.

"נכון, אבל הוא עשה את זה בשבילנו. בלי 800 מיליון השקלים הללו היינו נראים אחרת. זה ראש עירייה שיש לו גם חשיבה פוליטית. כשהוא הלך על המאבק על התקציב, הוא כבר ידע שהוא הולך לליכוד. הוא כבר ידע שיש לו תוכניות להיות ח"כ או שר. הוא בא ואמר: אני לא פה בשביל עוד קדנציה נוחה, אני דואג לעיר הזאת.

"הערכתי את המחויבות שלו. למדתי ממנו שכשמאמינים במשהו לפעמים נופלים, אבל הולכים איתו עד הסוף".

מה החסרונות שהיו בניר ברקת כראש עיר?

"לא הייתי קוראת לזה חסרונות, אבל בהרבה דברים לא הסכמתי איתו. לא על כל דבר שהוא עשה אמרתי פרק תהלים להודיה, אבל אני יודעת שהוא בא ממקום מאוד מחויב. והיו לי מאבקים איתו, אבל לא בתקשורת. בחדר צעקנו, אני כמו ג'ינג'ית והוא כמו ראש עיר. לא הסכמתי איתו על חלוקת המשאבים וגם לא על תוכנית סבב המבנים שעשה במערכת החינוך". זוהי התוכנית שבה העבירה עיריית ירושלים בתי ספר דתיים למבנים בשכונות שמתחרדות מאוד.

"מראש לא הייתי רוצה שהוא יתעסק בזה, אך ברגע שהוא החליט הוא לא שיתף אותנו בהחלטה לעשות את הסבב, ונכנסתי לזה תוך כדי תנועה. לא סגרו שום בתי ספר של החמ"ד בירושלים, והמנהלים אמרו שזו דווקא הייתה הזדמנות מבחינתם. נכנסתי איתו לעימות כדי לוודא שאף אחת מהמסגרות לא תינזק. אני משוכנעת שהוא לא רצה לפגוע בציבור הדתי; הוא היה די כבול מבחינת יחסי הכוחות במועצה, ולכן המסר שלי הוא שצריך כמה שיותר כוח במועצה".

גזירת קופון, לא מאבק על השבת

לשאלתי מי לדעתה יהיה ראש העיר הבא של ירושלים משה משיבה כי מוקדם מדי לדעת.

מי היית רוצה שיהיה?

"אני יכולה להגיד לך מה אני חושבת על כל אחד מהמועמדים, עם כולם עבדתי חוץ מאלקין. כולם אנשים טובים, והשאלה מי אני חושבת שיכול לתפקד כראש עירייה טוב יותר לא רלוונטית", היא מתעקשת שלא לחשוף את דעתה. "אנחנו נראה בהמשך למי נתחבר כציונות דתית, אך התמיכה היא לא הסיפור", היא חוזרת ומדגישה. "לחרדים יש 14 אצבעות במועצת העיר, ובפוליטיקה סופרים אצבעות. יותר אצבעות יגרמו לראש העיר לתת את מה שמבקשים ממנו".

חוץ מחינוך על מה עוד הציונות הדתית נלחמת?

"על הצביון של ירושלים וגם על תרבות, בדגש על תרבות לצעירים. ביום הסטודנט האחרון כתבתי ליורם ברוורמן, מנהל אגף התרבות בעיר, שאני לא מוכנה שיום הסטודנט לא יתייחס תקציבית לסטודנטיות הדתיות. נכון שבעברית יש מלא דתיים והם באים ליום הסטודנט, אבל יש גם סטודנטיות במכון טל ובאפרתה שאומרות שהן מתחברות למוזיקה אחרת, ואין התייחסות לצרכים שלהן. אני לא רוצה לשנות האופי של יום הסטודנט, אבל וידאנו שיהיה תקציב נוסף בשבילן.

"לכי לתיאטרון ירושלים, למתחם התחנה, לפסטיבלים שונים, בכל מקום שתגיעי אליו תראי כמה כיפות סרוגות יש. אנחנו צורכים תרבות כללית, וצריכה להיות התייחסות לציבור הדתי שצורך אותה".

הציבור הדתי בירושלים פוקד בהמוניו גם את מתחם התחנה. לפני כמה חודשים בערה מועצת העיר והכותרות זעקו: הבית היהודי נמנע בהצבעה על פתיחת המתחם בשבת ולא הביע התנגדות.

״במועצת העיר הצביעו על החלפת ייעוד הקרקע מדרך לבילויים, וחבר המועצה מטעם גור ביקש להציג זאת כהצבעה על מתחם שייפתח בשבת או ייסגר בשבת. זוהי גזירת קופון לכל דבר. ההצבעה הייתה נטו על שינוי תב"ע. התעוררות הגיבו, וייצמן קיבל נקודות אצל החרדים כי הוא דואג לשבת ועופר ברקוביץ' קיבל נקודות על שהוא נלחם את מלחמת הפלורליזם בעיר. אני החרמתי את השיח הזה"

 

חגית, הכצעקתה?

"עשו מההצבעה הזאת פוליטיקה על פוליטיקה באלף סיבובים", היא מאשימה ונותנת לנו הצצה אל אחורי הקלעים של ישיבות מועצת העיר. "מתחם התחנה מופיע בתב"ע כמתחם רכבת, כתוואי דרך. הייתה חשיבה לפתח את המקום כאתר שמרכז את ההליכה בפארק המסילה ולהפוך אותו למתחם בילויים, ובשביל זה צריך לשנות את ייעוד הקרקע בהצבעה. בסופו של דבר התקבלה החלטה להמיר את ייעוד הקרקע, וגם החרדים חתומים על אישור היתר זמני להפוך את המקום למתחם בילויים. זה עבר בוועדה המקומית, והאישור הוא עד 2019.

"חבר מועצת העיר וייצמן מאוד רצה למצוא חן בעיני חסידי גור. הוא החליט שיש חילולי שבת במקום, וביקש להפעיל את סעיף 18(ז) לחוק העירוני, שקובע שאחרי שהחלטה עברה בוועדה המקומית אפשר להביא אותה לדיון נוסף במועצת העיר. וכך הוא הפך את זה לדיון על שבת. כלומר, במועצת העיר הצביעו על החלפת ייעוד הקרקע מדרך לבילויים, והוא ביקש להציג את זה כהצבעה על מתחם שייפתח בשבת או ייסגר בשבת. הוא אמר: אני נגד להפוך אותה למתחם בילויים, וממילא זה לא ייפתח בשבת.

"זוהי גזירת קופון לכל דבר. הרי לפי החוק מסעדות יכולות להיות פתוחות בשבת והמסחר אסור, וכשבכל העיר יש מסעדות שפתוחות בשבת, בעצם הפיכת המקום למתחם בילויים רק מסעדות יוכלו להמשיך לפעול שם בשבת, ולא מסחר. ההצבעה הייתה נטו על שינוי התב"ע ולא על השאלה אם המתחם ייסגר או ייפתח בשבת.

"מה עשו התעוררות, שרצו להיות קונטרה לווייצמן? הגיבו. ואז וייצמן קיבל נקודות אצל החרדים, כי הוא דואג לשבת, ועופר ברקוביץ' נלחם בו וקיבל נקודות על שהוא נלחם את מלחמת הפלורליזם בעיר. כשהבנתי מה קורה אמרתי שאני מחרימה את השיח הזה".

מהם השינויים הכי דחופים שתפעלי לעשות מייד עם כניסת ראש העירייה הבא?

"השינוי הראשון שאפעל להעביר הוא בתקציב העירוני. צריך לעשות מאמץ גדול להעביר את המוקד מהחינוך, שהושקע בו המון כסף בשנים האחרונות, ולכן הניב תוצאות מבורכות כמו הפחתת שכר הלימוד, אל התשתיות של ירושלים. זה גם יקרין על הניקיון של העיר. כשרחוב נראה כמו שצריך, התושבים רוצים לשמר את זה.

"התשתיות בעיר במצב קטסטרופלי, וגם הניקיון", היא אומרת בקול את מה שכולם חושבים. "המוקד צריך לעבור מתרבות ועיר תוססת לתשתיות וניקיון לא רק באמירות, גם בתקציבים. ההסטות המרכזיות שאני מכירה מחמש השנים האחרונות היו לתרבות וגם לחינוך".

עוד שינוי שמשה מבקשת לפעול למענו ידבר יותר לזוגות הצעירים ולמה שצעירי ירושלים חווים בשנים האחרונות: פתרון מצוקת הדיור.

"אני מתכוונת להיות מעורבת מאוד בבנייה לזוגות צעירים. היום לא בונים דירות קטנות; בכל הדירות שנבנות יש שלושה-ארבעה-חמישה חדרים. השלושה חדרים נחטפות כי אין כמעט כאלה, והארבעה-חמישה-שישה אינן בגדר יכולת רכישה לזוגות צעירים. הכוונה היא לגרום שזוג צעיר לא ימשיך לשכור דירות אלא יוכל לרכוש אותן.

"דירת שני חדרים עולה בממוצע תשע מאות אלף שקל. זה קשה, זה כבד לזוג צעיר, אבל זה הגיוני. זה לא מיליון ארבע מאות. ובמקום לשלם שכירות הם ישלמו משכנתא קצרה למדי, יתאוששו, ימכרו את הדירה, השכר שלהם יעלה בינתיים והם יוכלו לקנות דירה גדולה יותר. אין דירות קטנות היום בבנייה, וזה חייב להיות בהסכם שלנו עם משרד השיכון. על זה צריך לנהל מלחמת חורמה", היא מכריזה ופונה לצעירים: "אתם חייבים לקנות דירות פה. אם הציבור הצעיר לא יקנה פה דירות הוא יקנה במודיעין, בגוש עציון, במעלה אדומים. הוא לא יגור בירושלים".

***

בשנתיים וחצי האחרונות צומחת עוד דמות פוליטית בציונות הדתית וצוברת ניסיון בפוליטיקה בעיר בעלת המארג האנושי הכי עדין ונפיץ בישראל, אם לא בעולם כולו. בחתימת מפגשנו משה מבקשת לשים סוף לשערורייה נוספת לכאורה. לכל הציבור הדואג: את כיסוי הראש היא החליפה בפאה, ואת שערה תרמה לחולי סרטן.

לתגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם