כוח זבולון

 10 zvulun
קצת קשה לזהות את ששי מהסדרה המיתולוגית 'שמש' מבעד לזקן של זבולון מושיאשווילי (עברות שמות זה לחלשים), אבל עם כל מה שהוא עבר מאז, גם זה חלק הכרחי בסיפור שלו. ועם כל השינויים שעבר, את המסך והבמה הוא לא עזב * ריאיון גלוי לב על החזרה בתשובה, היצרים, הניסים, ההצצה בכוחות הקבלה המעשית ובעיקר על סוד השמחה הפנימית * כל השנה אלול

נדב גדליה

זקן לבן עבות מונח על ה'בייבי פייס' של זבולון מושיאשווילי (ששי מתוכנית הלהיט המיתולוגית 'שמש'), שאותו גידל כחלק מתהליך החזרה בתשובה שלו הצובר תאוצה בשנים האחרונות. זקן קדוש ודילמה. "אנשים אומרים לי שעם הזקן אני נראה בן 60", הוא אומר, "למרות שאני בסך הכול בן 47. לפעמים זה מעליב, אחי היקר. כנראה יש לי מזל שאני שחקן כי זה אימן אותי לא להיפגע.

"רצו שאוריד את הזקן בשביל תפקיד מסוים בהצגת חנוכה ולא הסכמתי. נולדתי בתאריך שבו נולד ונפטר אהרון הכהן שעליו כתוב 'זקן אהרון שיורד על פי מידותיו... כטל חרמון'. לקחתי את הפסוק הזה אישית בגלל התאריך. יש גם כאלה שאומרים שזה דווקא מתאים לי", הוא חותם באופטימיות.

אני פוגש את זבולון על הסט של סרט עצמאי קצר של הבמאי אליעזר ליאני, שבו אני משחק בחור ישיבה חרדי וזבולון מגלם את אבי הקשוח האדוק בדתו. ביומיום הוא חובש כובע קסקט הפוך המונח מעל חיוך תמידי עצום ממדים, לעיתים בליווי צחוק גדול. מבסוט מחייו, חרף רווקותו וכמיהתו למצוא אהבה. "בינתיים אין לי מישהי. אני מחכה למפגש עם זאת שהקב"ה ברא אותי ואותה ביחד".

ואין לחץ בגיל הזה?

"אצלנו הגרוזינים, כבר בגיל 16 התחילו להלחיץ אותנו. אתה רואה אותי כאילו אני החלטתי הכול. אברהם אבינו התחתן בגיל 75, שרה היתה בת 65. למה הם נפגשו בגיל מאוחר כל כך? אני לא מחכה לגיל הזה, אני רוצה שזה יקרה עכשיו, לא מחר אפילו. ה' יודע איך זה יקרה ולא צריך להתרגש מאיך שהעולם מתנהל".

איך תזהה את האישה הזאת שנבראה איתך יחד?

"ה' יפתח לי את העיניים. למרות שאפילו לקום מחר בבוקר לבד יהיה לי קשה, בינתיים, אני יודע שזה דבר ה'. במקום הגבוה שלי אני רגוע. במקום הארצי - פחות. יש ימים שאני חלש בזה".

מתחת לרדאר, האופק של זבולון די שמח וכולל בין היתר מיזם קולנועי בינלאומי סודי שעליו הופקדו מגוון אנשי מקצוע נחשבים שאסור לנקוב בשמם. צלם הסרט זכה בשלושה אוסקרים, המוזיקאי באחד ואילו התסריטאית הייתה 'רק' מועמדת לפרס היוקרתי. גם ההתלבטות על הורדת הזקן ירדה מליבו. "אני חתום לסרט הבינלאומי עם הזקן", הוא מספר. "זה סודי ואני לא יכול לדבר על זה, אבל אני בטוח שבעזרת ה' זה ייתן לי פריצה משמעותית מאוד".

נשמע תפקיד משמעותי מאוד. איך הגיעו אליך?

"חיפשו רב שנראה נמוך ועם לוק של לפני מאה שנה. עתיק. אחד המפיקים גר היום בארץ, והתחברנו. שחקן הוליוודי לא התאים כי חיפשו מישהו עם יידישקייט, נשמה יהודית, וקשה מאוד להביא משהו כזה. ברוך ה', דברים קורים. עכשיו בפסטיבל הסרטים בירושלים הוקרן סרט שנקרא 'אסא בן 13' שזכה בכמה פרסים, ושיחקתי בו את תפקיד המבוגר הראשי.

"מפיק ישראלי ידוע ראה את הסרט וביקש להיפגש עם הבמאי, והוא לא זיהה אותי כשחקן. אמר לבמאי: 'יפה שלקחת שחקן לא מוכר ששיחק כל כך טוב'. אז הוא סיפר לו שאני ששי מ'שמש', הבמאי היה בהלם. זו המחמאה הכי גדולה שקיבלתי בחיים, שהוא לא זיהה את המניירות שלי מפעם".

מצד שני, זה לא עצוב קצת ששוכחים אותך?

"אחי, לפעמים אתה רוצה שישכחו דברים שעשית".

מה עושה שחקן בתקופה פחות טובה?

"אם שחקן משחק בתיאטראות כמו 'הבימה', יש לו עבודה די קבועה בהצגות, וכל שאר הדברים במדיה הם בונוס. מי שעצמאי לגמרי, צריך להאמין בחסדי ה'. גם ככה צריך להאמין בו. הסוכן הכי טוב שלי זה הקב"ה. כל הזמן. ככה אני יודע, לא מרגיש. זה ודאי. רמת ההתבטאות של זה במציאות הולכת לפי רמת הביטחון. אם אין עבודה, ואתה מאמין אבל לא בוטח בה' במאה אחוז - ייקח לזה זמן להגיע".

עכשיו טוב, ויהיה גם מחר, אם שאלתם. כעת זבולון עובד על כמה פרויקטים במקביל לסרט הבינלאומי המדובר. "לפעמים יש עשרה דברים במקביל, לפעמים שניים, הכנות לסרט, צילומים, סרטונים, כל מיני. לשחקן יש תמיד זמנים קשים יותר, זו לא עבודה מסודרת".

"אצלנו הגרוזינים, כבר בגיל 16 התחילו להלחיץ אותנו. אתה רואה אותי כאילו אני החלטתי הכול. אברהם אבינו התחתן בגיל 75, שרה היתה בת 65. למה הם נפגשו בגיל מאוחר כל כך? אני לא מחכה לגיל הזה, אני רוצה שזה יקרה עכשיו, לא מחר אפילו. ה' יודע איך זה יקרה ולא צריך להתרגש מאיך שהעולם מתנהל"

 

היצרים והוויתורים

זבולון מושיאשווילי, בן לאב מהנדס כבישים ואם שעסקה בניהול, נולד בגאורגיה ועלה ארצה עם הוריו כשהיה בן תשעה חודשים. "הייתי הילד הסובייטי הראשון שעלה לארץ", הוא מספר, גאווה ציונית בעיניו."נולדתי בדיוק בשבוע שנפתחו השערים של ברית המועצות, וברגע שהיה מותר לי כתינוק לעלות למטוס - עלינו ארצה". את ילדותו העביר עם הוריו ואחותו היחידה - המתגוררת כיום בברוקלין – בנצרת עילית. ילדות מאושרת ומפונקת עם ניחוח דתי עמוק וקורט גזענות.

איך נראית גזענות גרוזינית?

"על הגרוזינים ירדו בצורה יותר עמוקה מעל שאר העדות. כי היה מערכון של אריק איינשטיין ואורי זהר שבו כל פעם מגיע עולה מעדה אחרת וצוחקים על העדה שלו, וכשעולים הגרוזינים - כל העדות צוחקות עליהם יחד. זה התבטא בלצחוק על שם המשפחה ודברים כאלה. אבל תשאל את האתיופי והרוסי שעלה לפני חמש שנים, והם יגידו שעליהם צחקו הכי הרבה. ככה שאני לא לוקח באופן אישי.

"אצל הגרוזינים כולם היו 'דתיים', במובן המקובל", מספר זבולון. "עד גיל 14 אסור היה להדליק טלוויזיה ואור אצלנו בבית, כי שמרנו שבת. בית הכנסת והגן הראשון שלי היה של חב"ד, ועד היום אני מקורב לחב"ד. למעשה, עד גיל 14 לא ידעתי שיש משהו אחר חוץ מחב"ד. כשאחותי אמרה ש'הכיפות סרוגות אמרו משהו' לא הבנתי אותה. חשבתי שכל הדתיים זה חב"ד".

כילד, הוא לא חלם שיהיה שחקן. "הייתי ביישן והלכתי ללמוד משחק במתנ"ס כי לא הייתה לי ברירה", הוא מגלה. "הייתי קצת טיפש ביכולת שלי ללמוד דברים אחרים ואמרתי לעצמי שדרך המשחק אלמד לפתח ביטחון עצמי".

אחרי שירות צבאי בנח"ל המוצנח, חזר ללמוד משחק באופן מקצועי בסטודיו של יורם לוינשטיין. בתחילת דרכו שיחק בסרטים קצרים ודי מהר הגיעה הפריצה הגדולה כשגילם את 'ששי' בתוכנית 'שמש' ששברה שיאי צפייה, ובעקבותיה השתתף במגוון סרטים ישראליים מוערכים וסדרות, בחלקן גם כיוצר ומפיק.

במקביל, הגיעה החזרה בתשובה. הוא חטף מכל הבא ליד: תורת ברסלב, חב"ד, הרב קוק, וגולת הכותרת – קבלה מעשית. "אני לא יודע אם היה אירוע מחולל אחד שגרם לי לחזור בתשובה. זה התחיל לפני עשרים ומשהו שנה, עוד לפני 'שמש'. הקב"ה הראה לי שהוא קיים ולאט לאט התחלתי לשמור, עד שבשלב מסוים", זבולון משתתק לרגע.

נהיית דתי.

"אני לא קורא לעצמי דתי. אתה יכול להסביר לי מאיפה המילה דתי?"

בעשרות שנים האחרונות יש הבדל ברור בין 'חילוני' ל'דתי'.

"אבל גם כתוב 'לא תוסף עליו ולא תגרע ממנו', המילה 'דתי' היא הוספה, זה מונח לא נכון. תחשוב קצת, איפה זה במקורות? רק פעם אחת כתוב 'כדת משה וישראל', לא כתוב 'דתי'. שם הכוונה היא כדרך משה ולא במובן של היום. לצערי, יש הרבה חצרות שהוסיפו דברים ועוברים על 'בל תוסיף'. זו עבירה גדולה, בטח, זאת אחת האזהרות הכי גדולות שיש בתורה. אבל אין דבר שאי אפשר לתקן. לא עדיף לקרוא לזה 'ירא ה'' או 'עבד ה''? ראיתי 'דתיים' - ואני מאוד מכבד את עם ישראל - אנשים בלי כיפה, שהולכים יותר בדרך ה' מאנשים עם כיפה, וראיתי גם הפוך. עבודת ה' היא לא כיפה או לא כיפה אלא ללכת בדרכיו".

יש הרבה שחקנים שמתחזקים מבפנים, מה גרם לך להצהיר את זה כלפי חוץ?

"אני חובש כובע הפוך מאז שאבא שלי נפטר. היו לי תקופות שלבשתי ציצית אבל לא חבשתי כיפה. כי ציצית זה דאורייתא וכיפה לא. אנשים מתעסקים בחיצוניות יותר מדי. העולם שלנו עדיין מכוסה העולם המוגבל נוצר מתוך גן עדן, והבגד הוא ההשתקפות של המציאות בעיני אחרים. אני לא לובש לבוש חרדי אלא 'באמצע', כדי לא לאבד את המשפחה החילונית ולא את הדתיים".

חוזר בתשובה מתרגל לכיפה מתישהו?

"ההחלטה לחבוש כובע וכיפה קשה כל יום מחדש. לפעמים זה לא נוח, לפעמים בגלל התגובות בא לך למרוד ולעשות הפוך. אבל זה לא העניין. העיקר הוא לכוון את עצמך כל יום מחדש כאילו אתה גיטרה או כינור. הלכתי לישון, זזו המיתרים, קמים - מכוונים מחדש. זה נעשה על ידי עבודה, מוסר, הסחה של היצר, הרי אתה יוצא החוצה ורואה דברים".

ואתה גר בתל אביב, בכלל לא פשוט.

"מישהו אמר שזה פשוט? זה המשחק האלוקי, פרוזדור לעולם הבא. כמו משחק טלוויזיה רק אמיתי. הקב"ה דואג להפגיש אותך בסיטואציות ותפקידנו הוא לפעול בדרך ה'. זה לא גדול עלינו, אם לא תתמודד עם זה פה בתל אביב ותלך לכפר ותתבודד שם כל היום - היצר יבוא לך בדמיון. גרתי בנצרת עילית, אין שם פיתויים כמו בתל אביב לכאורה, ובכל זאת כשהגעתי לגיל - התחלתי לדמיין.

"נראה לי שדווקא בנצרת עילית יותר חטאתי מאשר פה בתל אביב. אני יכול להבטיח לך שבתל אביב יש יותר בתי כנסת ואני הולך אליהם יותר ממה שהלכתי בנצרת עילית"

אי אפשר להתעלם מכך שיש מקומות שבהם הפיתוי גדול יותר.

"זה מפתה אבל אתה בטוח לא חוטא באותו רגע. ראית מה שראית - אתה לא עושה את המעשה שלך באותו זמן".

אילו פיתויים שעמדו בפניך בתחום המשחק?

"יש כל מיני. יצא לי לוותר על ריאליטי של חודש עבודה תמורת 150 אלף דולר בגלל השבתות שבהן מצלמים אותך. ולא, זה לא האח הגדול. דווקא באח הגדול היה הסדר עם דתיים. ההרגשה הייתה קשה מאוד, במיוחד שלפעמים חסר לך כסף".

מה הגבולות שלך היום כשחקן?

"הגבולות שלי הם שבת ודברים לא מוסריים. מצד שני, יכול להיות שיש יצירה שנראית צנועה אבל האמירה שלה היא קשקוש בלבוש, מסר לא טוב, נגיד משהו לילדים; שגורמים ביצירה להאמין בפסלים במקום באלוקים. זה צנוע, אבל אני לא אעשה דבר כזה, בלי נדר".

כוחות הטבע מתעוררים

רובנו מאמינים בכוחות על-טבעיים, בדרך כזו או אחרת. אצל זבולון זה מוחשי הרבה יותר. הוא שופע סיפורים שבהם ראה את בוראו עין בעין, כמעט. עוד בתקופה שלפני חזרתו בתשובה היו ניסים, כהגדרתו."תראה אחי, כל שנייה שאתה נושם זה נס, אבל יש דברים... פעם צילמנו ב'שמש' פרק והסיפור היה שאליעד מביא משחק וידאו ומשתלט על המציאות, וכל שבע דקות הזמן חוזר אחורה וצביקה הדר לא מצליח לעצור את זה. באחת מהפעמים שהזמן נתקע הוא אומר לאנשים בסדרה שזה כמו בסרט 'לקום אתמול בבוקר'. אני מסתכל על ה-DVD של הסרט וקורא את התקציר מאחורה. ומה אני רואה? שהתאריך שהזמן נתקע בסרט הוא התאריך שבו צילמנו את הפרק. מדהים. הרגשתי את הקב"ה באותו רגע ממש".

"מפיק ישראלי ידוע ראה את הסרט וביקש להיפגש עם הבמאי, והוא לא זיהה אותי כשחקן. אמר לבמאי: 'יפה שלקחת שחקן לא מוכר ששיחק כל כך טוב'. אז הוא סיפר לו שאני ששי מ'שמש', הבמאי היה בהלם. זו המחמאה הכי גדולה שקיבלתי בחיים, שהוא לא זיהה את המניירות שלי מפעם"

יהיו אנשים שיגידו שזה קצת חסר משמעות.

"תראה, ברגע שזה קורה פעם אחת זה דבר יפה, אבל זה קרה לי עשרות ומאות פעמים – זה כבר משהו אחר". וכאן זבולון מפרט באוזניי מקרים שבהם לטענתו ראה כיצד הדיבור השפיע על המציאות בכל מיני תחומים בחייו, האישיים והציבוריים. אפילו על תוצאות משחקי כדורגל לדבריו.

"הכוחות נמצאים אצל כולם", הוא מנסה להחזיר אותי אליו כשהוא קולט שקצת איבדתי אותו. "יש כוח לדיבור שלנו. כשאתה אומר דברים בתוקף ומקיים אותם, כשאתה אדם ישר - הקב"ה נותן מקום במציאות למילים שלך. אני משתדל מאוד, גם אם בטוח חוטא לפעמים, לא להגיד דברים שפוגעים באנשים, דברים לא אופטימיים, דיבורים לא מוסריים, בדיחות גסות או אפילו דבר פילוסופי לא טוב.

"לא אני המצאתי שיש כוח לצירוף בין האותיות והמחשבה לגרום לדברים לקרות במציאות. זה הרבה יותר עמוק מההגדרה הזאת. בוא נסכים שכשמראים לילדים חדשות ודברים מפחידים, אז האדם חושב שזו המציאות ולא יודע שבזה שהוא אומר את זה - הוא הופך את זה למציאות. כשאתה מספר משהו שקרה לפני עשר שנים - אתה בורא אותו שוב הרגע, לטוב ולרע".

זו העת לדבר עם זבולון על הפרק בחייו שבו נגע בקבלה מעשית. הוא לא שש לחזור לשם. "נגעתי בזה ונבהלתי", מפטיר זבולון, "עזוב אותך מלדבר על זה. כל מה שאנחנו אומרים פה - אנחנו כביכול מכריחים את הקב"ה לקיים.ברגע שאדם מגלה שיש כוחות בעולם, זה מצד אחד מבהיל ומצד שני מחזק. לפעמים אתה מציץ ונפגע - וזה יכול להפחיד. זה מאוד עדין. בטוח שנפגעתי מזה וכל שנה אני משתדל להיות נקי יותר. העניין הוא לדעת ולתקן. תרצה או לא תרצה, כל מעשינו, מחשבותינו ודיבורינו, אנחנו מתקנים עולם או מקלקלים עולם".

השמחה היא אימון

קשה להבין את סוד השלווה והשמחה של זבולון, למרות סערות חייו. וכאילו להכעיס, הוא מספר לי דרך אגב שעבר התקף לב לפני שש שנים ויצא ממנו בשלום. "הרגשתי שיש לי צרבת כואבת ולמחרת היה לי יום צילומים. באתי, וכל פעם שאמרו 'קאט' הייתי נופל. רק אחרי הצילומים לקחו אותי לבית חולים והתברר שעשיתי יום צילומים שלם תחת התקף לב ולא ידעתי. אין לי מושג איך נשארתי בחיים. מאת ה'".

זה שינה אותך?

"פיזית, הייתה לי חצי שנה קשה מאוד. לא היה פשוט לעמוד על הרגליים. אחרי זה ברוך ה' המצב השתפר אבל אני כבר לא עושה דברים כמו שהייתי צעיר. ולמרות הכול, ביימתי ארבעה סרטונים למשרד התיירות באנגלית ובצרפתית".

שיחקת עם אליעד נחום ב'שמש'. אתם בקשר היום?

"מדי פעם, הולך להופעות שלו, מדברים קצת. אבל עכשיו הוא עסוק מאוד. זמר השנה שלוש פעמים ברציפות, כל יום שלוש-ארבע הופעות. סוד ההצלחה של אליעד הוא קודם כול שהוא מוכשר. חוץ מזה הוא לא מופיע בשבת, לומד גמרא באופן קבוע ויש לו לב טוב".

מניסיונך בתחום, היית ממליץ לצעירים להיכנס לתעשייה?

"תראה, כל דבר שאתה עושה רק למען עצמך - הוא לא טוב. כל דבר שאתה עושה כדי להאיר את העולם ולהביא אופטימיות לאנשים - זה הדבר הנכון לעשות. שחקן יכול להיות כלי טוב מאוד לעבודת ה'. כשרואים שחקן או זמר שמתחיל לשמור שבת, זה מחזק את זה שיש הקב"ה בעולם".

מה השאיפות שלך כיום?

"דבר ראשון: הדיבר הראשון 'אני ה' אלוקיך', לקיים את זה, לגלות את זה. דבר שני: עד שהקב"ה יגיד שהגיעה הגאולה אני רוצה לעשות סרטים טובים, איכותיים בתוכן ובמסר האנרגטי שלהם בעולם, לעודד ולשמח את הבריות".

תגיד זבולון, מאיפה למען השם השמחה שלך, למרות מערבולות החיים?

"זה אימון של שנים, אני מאמן את הסרעפת כמו שאצן מאמן את הרגליים בריצה. פשוט עושים את זה. הנה עכשיו, תצחק רגע", הוא מורה לי ואני פולט צחוק בטעם מלאכותי. "יופי, זו ההדרכה הכי טובה, פשוט לצחוק. מצווה גוררת מצווה. לא כתוב בשום מקום שצריך להרגיש שמח. כתוב 'להיות בשמחה'. מה הקב"ה עושה בחודש אלול? מראה פנים מחייכות ושוחקות אפילו לרחוקים. הוא אולי לא מרגיש ככה, אבל 'מראה' לנו פנים כאלה ואחרי המעשים נמשכים הלבבות. תעשה פנים שמחות - ותהיה שמח. הרפואה בדקה שברגע שעושים פנים כאילו שמחות, משתחררים סרוטונין ואנדרופינים שגורמים להרגשה טובה בגוף ולרפואה מהירה יותר של הנפש".

 

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם