כנגד כולם

m 4 tat

 

לצד הביקורתיות הדתית לאומית המובנית, המספרים מלמדים שתלמודי התורה כובשים את המגזר הדתי-לאומי. אין ממש דרך אחרת לראות את זה. חוץ מעשרת אלפים התלמידים שלומדים בתלמודי התורה של החמ"ד, ישנם יותר מ-6,000 תלמידים שהתחילו את שנת הלימודים שלהם כבר לפני שבועיים בתלמודי התורה הפרטיים * מה גורם להורים שלא תמיד נמנים עם האגף התורני של הציבור הדתי-לאומי לשלוח את ילדיהם ללמוד שם וכיצד מגיב הציבור לתופעה? מה סוד ההצלחה של מקימי הת"תים, ומדוע יש מי שבוחר דווקא לשים להם מקלות בגלגלים?

נדב גדליה

מתחת לרדאר הולכים תלמודי התורה ומתפשטים בציבור הדתי-לאומי. הורים דתיים-לאומיים מכל גוני הקשת בוחרים לנטוש את הממ"דים הרגילים ולשלוח את בניהם דווקא ל'תלמוד תורה ציוני'.

תלמודי התורה הממלכתיים-דתיים (תתמ"דים) מוכרים יותר. הם שייכים לחמ"ד, פועלים בכ-60 מקומות ברחבי הארץ ומחזיקים כעשרת אלפים תלמידים, וההנהלה שלהם כפופה לתקנון החמ"ד הכולל לימודי ליבה - וללימודי הקודש נותרים 30 אחוזים בלבד מהשעות במערכת. כך לדוגמה: מתוך 35 שעות לימוד שבועיות לכיתה ד' בתתמ"ד, 12 שעות יוקדשו ללימודי קודש ו-23 שעות למקצועות חול: 6 שעות לימודי שפה, 5 מתמטיקה, 4 אנגלית, 3 מדעים, ועוד 5 שעות של לימודי גיאוגרפיה ומקצועות חול נוספים.

ממסמך המפרט את מאפייני התתמ"דים עולה כי גם במקרים מיוחדים לא יעלה שיעור לימודי הקודש על מחצית משעות הלימוד השבועיות.

אך יש הורים הרוצים יותר תורה בשבוע. מערכת החינוך לא מאפשרת זאת ולכן נפתחים 'תלמודי תורה ציוניים' פרטיים, ולשם ההשוואה - ילד בכיתה ד' מקבל שם 31 שעות לימודי קודש מתוך 42 שעות שבועיות. שיעור גבוה בהרבה – 74 אחוזים. כיום לומדים בתלמודי התורה הציוניים הפרטיים קרוב ל-6,000 ילדים ב-21 מוסדות הפזורים בכל רחבי הארץ: מצפה רמון, שומריה, יד בנימין, רעננה, אלעד, ירושלים, עלי, מעלה מכמש, נצרת עילית, אריאל, יצהר ואיתמר. תלמודי תורה אלו אינם כפופים ללימודי הליבה, אך אוחזים ב'סמל מוסד' ממשרד החינוך ומכונים 'מוכר שאינו רשמי'. שלושה תלמודי תורה נוספים מהסוג הזה מצויים בתהליך קבלת אישור ממשרד החינוך. בתווך, יש מי שמנסה לפגוע בתלמודי התורה, כך שלא יקבלו את סמל המוסד (בהמשך נעסוק בזה). בינתיים, בואו נצא לשמוע את הורי הילדים בתלמודי התורה - דתיים-לאומיים קלאסיים שהחליטו לבחור לילדיהם מוסד קצת שונה ממה שמקובל ברחבי המגזר. לא ממ"ד, פרטי, תלמוד תורה. הארד-קור. בלי הנחות.

גרגי שטיין (46), איש עסקים שעלה מבלגיה לפני 28 שנים, שלח את חמש בנותיו לחינוך הממלכתי-דתי ה'רגיל'. את הלל צבי בן התשע הוא רשם לתלמוד תורה 'עץ חיים' שהוקם לפני חמש שנים ברעננה ואליו מגיעים גם ילדים מהוד השרון, מרמת השרון ומתל מונד.

"רציתי שהילד שלי ירכוש אהבת תורה", מסביר שטיין בפשטות. "שיספוג, שילמד ממורים שלימוד התורה בוער בהם. מורים שאוהבים את זה ממש ורוצים להנחיל את האהבה הזאת לילד שלי. כאלה שחושבים שתורה וגמרא הן לא רק מקצוע במערכת. שהילד יראה אש בוערת במורה וככה הוא יאהב ללמוד וזה לא יהיה לו עול. אני רוצה שיהיה לו טעם טוב בלימוד תורה, גם בחופש וגם כשיגדל.

"גם חברתית, היה חשוב לי שהסביבה תהיה תורנית יותר. משפחות שפחות חשופות לכל מיני תכנים לא מתאימים כמו טלוויזיה, סרטים ואינטרנט.

"אני בטוח שזאת משימה מאוד חשובה שכל הממ"דים יחנכו לאהבת תורה ולאותם ערכים כמו בת"ת, אבל לצערי לא כולם מעוניינים בזה. אנשים רוצים מקצועות וזו זכותם. אני לא רוצה לכפות את הרצון שלי על כל הממ"דים, אבל גם לא הייתי רוצה שיכפו עליי את החינוך שלהם".

גרגי שטיין (איש עסקים שעלה מבלגיה): "רציתי שהילד שלי ירכוש אהבת תורה. שיספוג, שילמד ממורים שלימוד התורה בוער בהם. מורים שאוהבים את זה ממש ורוצים להנחיל את האהבה הזאת לילד שלי. כאלה שחושבים שתורה וגמרא הן לא רק מקצוע במערכת. שהילד יראה אש בוערת במורה וככה הוא יאהב ללמוד וזה לא יהיה לו עול. אני רוצה שיהיה לו טעם טוב בלימוד תורה, גם בחופש וגם כשיגדל.אני לא רוצה לכפות את הרצון שלי על כל הממ"דים, אבל גם לא הייתי רוצה שיכפו עליי את החינוך שלהם"

הרבה הורים שולחים את הילדים לממ"ד ופותרים את העניין התורני בעזרת ישיבת הסדר בהמשך החיים.

"הייתי שמח שהילד ירכוש ידע תורני כבר בגיל צעיר. 'גרסא דינקותא'. שזה ייחרט בליבו לתמיד. ותשמע, לא כל אחד זוכה לזה. יש כאלה שמתעוררים בגיל 17, וזה חבל. אפשר להתחיל את התהליך בגיל צעיר ולהיות במקום תורני גבוה יותר בגיל מתקדם. למה לחכות ולוותר על גרסא דינקותא אמיתית, חוויה של אהבת תורה? אלו יסודות, אם הוא לומד רש"י על פרשת שבוע וחוזר שוב ושוב - הוא יודע את זה. בישיבה תיכונית או במסגרת אחרת הוא לא יצטרך לשבור את הראש. ואתה יודע מה, בזה אני מקנא קצת בציבור החרדי. הראש של הילדים שם נמצא יותר בספר מאשר מחוץ לספר".

תמיד חשבת שתשלח את הבן לת"ת?

"גדלתי בבית דתי-לאומי אבל בגיל צעיר הייתי בחיידר חרדי, גם נהניתי שם וגם סבלתי. לא רוצה להיכנס לפרטים, אבל רק אחר כך הבנתי עד כמה זה תרם לי בדיעבד בקשר לתורה, גם אם המשמעת הייתה קשה לי והחינוך החרדי לא התאים לי בבלגיה, שם גדלתי כילד. הפלוס פה הוא שאני מקבל גם את כל מה שקשור לציונות: חוגגים עצמאות, עושים תפילה חגיגית עם ההורים וארוחת בוקר. כל המורים משרתים בצבא. חלקם קצינים, עושים מילואים, יש אהבת הארץ לצד אהבת התורה. טיולים בכל שטחי ארץ ישראל, גם בשומרון ובגליל, בלי לחפש איפה עובר הקו הירוק. אני חש שנותנים לילדים את החוויה האמיתית, חוץ מאהבת תורה, גם של ארץ ישראל, חסד, עם ישראל - כל זה בא מהמורים. ישירות. כשמורה יוצא למילואים הוא שולח תמונות וכולם מחכים שיבוא ויספר חוויות מהצבא. כשמורה יוצא לקברי צדיקים להתפלל - הוא חוזר ומספר חוויות. כל אחד נותן את האישיות התורנית שלו והילדים ברוך ה' מקבלים כל טוב".

"הילדים מרגישים כמו סיירת"

"אני לא פוסל את הצד החרדי כי גדלתי במוסדות חרדיים למרות שהבית היה דתי-לאומי לגמרי", משיב שטיין לשאלה מה היה עושה אילו לא היה תלמוד תורה ציוני בסביבתו. "מה לעשות, יש בממ"ד כמה ליקויים כמו החדרת אהבת התורה לתלמידים. זה דבר שאי אפשר לקנות אחר כך וצריך לעבוד עליו כשהנפש צעירה ובנויה לקלוט דברים. אחר כך זה מאוחר מדי. האתגרים גדולים היום. יש הרבה פיתויים מהסביבה וכל מיני אפשרויות שלא מתאימות לילדים".

ובכל זאת, מה יהיה על לימודי החול והבגרויות בהמשך?

"המנהל אמר את זה בשיחה הראשונה להורים: לפני הכול רוצים לגדל בעלי בתים - מוסד שיצאו ממנו עם יראת שמיים וכל אחד יעסוק במקצוע המתאים לו בחיים. רק אחד מאלף יוצא להוראה. אין מטרה לבנות מכולם רבנים ומחנכים. צריך גם אנשי עסקים ואינסטלטורים יראי שמיים. כרגע המוסד רק עד כיתה ח' אז אין בגרויות. אבל גם לימודי החול ברמה גבוהה ויש תגבור למי שצריך במדעים, בעברית, באנגלית, במתמטיקה וגם חוגי העשרה כמו חוג נגינה בכינור, חקלאות, ספורט. ממש כמו כל בית ספר אחר".

להיכן ילך בנך אחרי כיתה ח'?

"לא יודע, אבל ממש לא בטוח שהוא ילך ל'ישיבה קטנה' אם זו כוונתך. בהחלט חשוב לי שיעשה בגרויות. צריך לתת את האפשרות לכלים בעבור העתיד והיום בלי לימודים מסודרים קשה להחזיק משפחה בישראל".

איך המשפחה הדתית-לאומית מסביבך מגיבה?

"ברוך ה' כולם עלו לארץ לפני שנתיים. גייסנו כספים לתלמוד תורה והסבים והסבתות נתנו כסף ותמכו. ראינו ברכה גדולה והירתמות של המשפחה, מעל ומעבר למצופה. הסבים והסבתות רואים שהילדים מחייכים ומדקלמים פסוקים ויודעים תורה, וגם אם הם עצמם לא בכיוון הזה בחיים שלהם והם לא היו שולחים את הנכדים לשם אם זה היה תלוי בהם - הם בעד".

כיצד הילד מקבל את העובדה שהוא במוסד חדש, על כל הקשיים התפעוליים, וגם לומד יום לימודים ארוך?

"אצלנו גומרים את הלימודים בארבע בערך. בהתחלה הת"ת היה במרתף ולהפתעתי שום ילד לא התלונן. דווקא הייתה אווירה טובה של משהו חדש שקורה ורצון להצליח בו. הילדים הרגישו כמו סיירת, גאוות יחידה של תלמוד תורה 'עץ חיים'. אותו דבר היום, זה מה שהילדים מכירים. אף אחד מהילדים הרי לא ראה בית ספר 'נורמלי'. לא היה להם מעולם מגרש נורמלי למשחקים. בהתחלה היו שני שירותים לשבעים ילדים. אחד מקולקל ואחד עובד", צוחק שטיין.

"אני יכול להעיד שהרבה משפחות ששולחות לשם - עברו שינוי תורני גם בבית. ההורים מרגישים שהם שותפים לקבוצה שיש לה שאיפות רוחניות אחרות מהמקובל ולומדים מהילדים. אני לא יודע אם זה ברמה של להוציא את הטלוויזיה מהבית, אבל השתתפות בשיעורים, צניעות, שליחת ילדים לחוגים תורניים. ילד שנמצא במסגרת כזו משפיע על כל הבית. גם הורה שבהתחלה חשש וחשב שאולי זה יותר מדי תורני וכו' רואה שהילדים נהנים, ובסוף הוא משתתף ועוזר במה שאפשר לת"ת, בכסף או בהסעות ובטיולים כהורה מלווה וכדומה. היום התלמוד תורה שייך לרשת 'בית יוסף' של ש"ס אז הוא מוכר ע"י משרד החינוך והכול מסודר. אבל בהתחלה ההורים היו באים במכוניות הפרטיות ולוקחים את הילדים לטיול".

הקמת מוסד תורני לילדים קטנים עברה ברעננה באופן חלק?

"בשנתיים הראשונות היו התנגדויות שהתלמוד תורה יקום. כעת, אחרי שזו עובדה קיימת, כבר פחות נרתעים מאיתנו. אבל זה לא מתאים לכל משפחה. יש משפחות ששמחות בקיומו של ת"ת ובכל זאת בוחרות לשלוח את הילדים לממ"ד רגיל. יש ברעננה כמה ממ"דים והתלמוד תורה לא הרס או לקח תלמידים מבתי ספר אחרים. יש מקום לכולם. אני לא משכנע הורים לשלוח לת"ת. כל אחד ישלח את הילד לפי מה שטוב לילד שלו. 'חנוך לנער על פי דרכו', וככה הילד יצליח. אסור שתהיה כפייה בשום פנים ואופן. צריך לתת מקום לכל תת-זרם. כולנו משלמים מיסים ועושה את החובות. כל המורים היו בצבא. כל אחד תרם את חלקו ומותר לו לחנך על פי דרכו. חברים שמתייעצים איתי - אני לא מנסה לשכנע אותם. רק נותן להם אתה המידע ומספר מה אפשר לקבל בתלמוד תורה, ומי שמתאים לו - מוזמן. יש בתי ספר ממ"ד מעולים ברעננה. איך כתוב באבות, 'קנאת סופרים תרבה חוכמה'. בסופו של דבר, בכל סוף שנה יש הורים שמוציאים את הילד מהת"ת כי זה לא מתאים והוא עובר לממ"ד, וכנגדם יש כאלה שעוברים מהממ"ד לתלמוד תורה. הכול בסדר".

פערים בלימודי חול? משלימים

נתנאל אייזק (36) מלוד מגיע מתחום הניהול הפוליטי. בעברו שימש במגוון תפקידים ציבוריים, ביניהם יועץ מקצועי כשגדעון סער היה שר החינוך, וכן ראש המטה של סער כשהיה שר הפנים וראש מטה במשרד הכלכלה תחת רה"מ בנימין נתניהו. את שני ילדיו, יהונתן בן התשע ואריאל בן השבע, הוא בחר לשלוח לתלמוד תורה 'מעוז חיים' בלוד.

"לפני עשר שנים הייתי חבר המועצה להשכלה גבוהה, שם מאשרים את כל תוכניות האקדמיה שיש בארץ", הוא מספר. "כשישבתי בישיבות האלה קלטתי שבסופו של דבר שולטים לאדם בתוכן הלימודי גם אחרי שהוא החליט מה הוא רוצה ללמוד. ודווקא בעניין התורני - אדם לומד את מה שהוא רוצה. אי אפשר להתערב בתוכן של הגמרא, אולי בפרשנות. זה גרם לי להבין שאם אתה מכוון לאמת מוחלטת - אין ספק שהעולם של התורה והמשנה הוא הטוב ביותר".

מה משך אותך לשלוח את הילדים דווקא לת"ת תורני?

"לאט לאט, כשמתבגרים, עם כל הקדמה - מבינים שעכשיו יותר מתמיד מוטב שהילדים יהיו בחינוך תורני. לא תכננתי לשלוח את הילד לתלמוד תורה. בדקתי את כל בתי הספר באזור. ראיתי שעניין את הילד ללמוד יותר משניות כבר כשהוא היה בן 6, ובסך הכול מילאנו את מבוקשו. חשבנו - ניחא, מקסימום נעביר אותו אחרי כיתה א' לבית ספר אחר. עכשיו אנחנו חושבים איך להכניס את הילד השלישי, שרוצה להיות כמו האחים שלו...

"כאדם שמגיע מהתחום החינוכי, כשמשווים לבתי ספר אחרים - רמתו של הת"ת לא יורדת במקצועות החול, ואף עולה. במבחן חיצוני במתמטיקה לכיתות ד'-ה' הושג ממוצע של יותר מ-90.אפשר גם וגם, קודש וחול. ודאי שיש דגש גדול יותר על מקצועות הקודש, אבל כל עוד הילד רוצה לקבל את הצד התורני - זה נהדר".

מעבר לפן התורני, אתה רואה יתרון לתלמוד תורה דווקא?

"יש לי בת בממ"ד רגיל כי זה מה שמתאים לה, אז יש לי למה להשוות. בתלמוד תורה אני מרגיש שיש משהו מעבר לתורניות והוא מוצא חן בעיניי מאוד: היום מנסים להקל ולהנגיש הכול לילדים ופה יש יותר דגש על פיתוח השכל והחשיבה. יש לנו מעין נטייה להקל, ואני לא מאמין בזה. אפשר לצפות מילד ליותר מחשבה ולא רק לבוא כל הזמן לקראתו בעזרת הטכנולוגיה. אני מאמין שככל שאדם יפתח את השכל שלו בלי אמצעי עזר ממוחשבים – כך ייטב. הוא יוכל להשלים את הפערים הטכנולוגיים בהמשך. אני מעדיף שיקלטו בגיל צעיר יותר מושגים של עולם התורה ויעבדו על יתרונות מוחיים כמו שינון. את המושגים האחרים הם ישלימו בתקופה אחרת. הם לומדים מתמטיקה ואנגלית בתלמוד התורה ויש גם שיעורי חקלאות כמו שהיה פעם. זה נפלא. אני לא מודאג מלימודי החול. כשאני מסתכל על העולם החרדי אני רואה שתוך שנה משלימים מכינה ללימודים אקדמיים".

"הפלוס פה הוא שאני מקבל גם את כל מה שקשור לציונות: חוגגים עצמאות, עושים תפילה חגיגית עם ההורים וארוחת בוקר. כל המורים משרתים בצבא. חלקם קצינים, עושים מילואים, יש אהבת הארץ לצד אהבת התורה. טיולים בכל שטחי ארץ ישראל, גם בשומרון ובגליל, בלי לחפש איפה עובר הקו הירוק. אני חש שנותנים לילדים את החוויה האמיתית, חוץ מאהבת תורה, גם של ארץ ישראל, חסד, עם ישראל"

איך אפשר לבדוק מה טוב באמת לילד?

"אתה מסתכל על תחומי העניין של הילד לפי מה שהוא מקבל מהסביבה ומהבית - ויודע. לא מסובך לראות את זה. הילדים שלי נמשכו למדרשים ולסיפורים מגיל צעיר והם עושים חיל בתלמוד תורה. כשאני שומע את הבן שלי מדקלם את כל מסכת ברכות בעל פה, זה יותר משמח אותי מחמש יחידות מתמטיקה".

היו הרמות גבה במשפחה

"לכל אחד יש ההשקפה שלו", ממהר אייזק לסייג את מה שנשמע קצת כמו עקיצה לשר החינוך. "אני לא נגד החינוך בממ"ד. אבל כשם שאני לא מדבר בגנות מי שהולך לממ"ד, אני רוצה לקוות שעינו של אף אחד לא צרה בדתיים-לאומיים שחושבים שכדאי לשים דגש על חינוך תורני בגיל צעיר".

איך החברים שלך והמשפחה מקבלים את זה?

"בהתחלה היו הרמות גבה", מגלה אייזק. "ת"ת זה לא דבר נפוץ. אני מודה ומתוודה, הם הרימו גבה בגלל החוסר בתחום הטכנולוגי וההעשרה המשלימה. לצידם, היו בני משפחה שכן תמכו. ילד שלומד דומה לדף חלק ואתה נותן לו לפרוח, וב"ה מכיוון שהיום רוב בתי ישראל מחזיקים בבית מחשב - מסתדרים גם בפן הטכנולוגי הנצרך. אגב, הילדים שלי למשל בטוחים ש'המומינים' זה ה'פריים טיים' ולא מבינים איך זה שלא כולם מדברים עליהם... אתה נותן לילדים מה שאתה רוצה. בוחר לא להיות מושפע ממה שמסביב. ברגע שתבחר לילד שלך פירות, הוא ייהנה מהם מאוד כי הוא בכלל לא יודע מה זה חטיפים. גם ילד - כשמבחינתו חוג חקלאות הוא הערך המוסף והכיפי, יהיה שמח".

בת"ת לומדים עד שעות מאוחרות. איך הילדים מקבלים את זה?

"עזוב, גם הבת שלי בממ"ד מסיימת בשעות דומות. אין פער כל כך גדול. גם בצהרונים של ימינו הילד לא חוזר הביתה ב-12:00 כמו פעם. הילד נשאר במסגרת בכל מקרה, רק שפה אני רגוע יותר, כי יש איתו מחנכים וזה לא צהרון שהפעילות בו אינה מסגרת של בית ספר. זה מעין פיצוי במירכאות על זה שהילד שלך ב'מוכר שאינו רשמי'".

לאן תשלח את הילדים אחרי כיתה ח'?

"אני רוצה שיעשו בגרויות, בטח, זה חשוב לי כי יש מסלולים בחיים שחבל לאבד עליהם זמן בעתיד בהשלמות רק בגלל שאין לך תעודת בגרות מהתיכון".

ייתכן ש'הסתבכת'; הילד ייתפס לתורה עד הסוף וכשיגיע לתיכון יגיד 'אני רוצה ישיבה בלי לימודי חול'. מה תעשה?

"אם הילד ירצה בזה - אני אתמוך", מצהיר אייזק. "גם אם לא יהיה לו בגרויות, כן. אם הוא ירצה - אני מעדיף שיגדל להיות גדול בתורה מאשר מהנדס. אתה רואה במידות של הילדים, איך הם דואגים ועוזרים אחד לשני. איך מעניינים אותם סיפורים תורניים. אני לא יודע איך זה במקומות אחרים ואני גם לא שופט. כשהוא מספר על תלמיד שהציק הוא לא מוכן להגיד את השם שלו כי זה לשון הרע. יש שיגידו שזה מיותר, אבל אני חושב הפוך: כמה יפה התמימות הזאת והאור הזה בעיניים כשהילד מודע להשלכות של מילים כבר בגיל הזה. אני יודע שהוא יסתכל על העולם בעין טובה ורגישה לזולת. כבני אדם, תמיד אנחנו רוצים לפסול את הבחירה של האחר במקום לחזק את הבחירה שלנו. בעתיד הם ישלימו מה שצריך ואני לא מרגיש שאני צריך להצדיק את עצמי ע"י פסילה של אחרים".

ובכל זאת יוצא שוב שהציבור צריך להתפצל בתוך עצמו לעוד ועוד חלקים.

"הממ"ד בוחר איך לחנך. מכיוון שהתורניות ברמה הזאת לא נמצאת היום בממ"ד - בחרנו בתלמוד תורה כדי לקבל אותה. אני לא חושב שזה מפצל כי בסופו של דבר אי אפשר לכפות על כולם את אותה שיטת חינוך. אנחנו מודעים היום לכך שלכל ילד יש צורך משלו ולכן טוב שיש חינוך אקולוגי, אומנותי, נפרד, מעורב ותלמוד תורה. אם במשך 5,000 שנה לא הצליחו לאחד את כל הגוונים בעולם תחת אותה מטרייה - קשה לי להאמין שיהודים עם מנת הדעתנות שלהם יצליחו לחשוב באותו מסר ומטרה. הלוואי שזה יקרה".

סודות מחדר המנהל

הרב יחזקאל כהן (40) מירושלים הוא אחת הדמויות הבולטות מאחורי תלמודי התורה. את בנו הוא שלח ללמוד בתלמוד תורה ירושלמי, והוא עצמו מסייע להקמת תלמודי תורה נוספים בכל הארץ. הוא גם מנהל את ת"ת 'מעוז חיים' בלוד שימנה בשנה הבאה 150 תלמידים: "התחלנו לפני שש שנים. כל שנה אנחנו מוסיפים כיתה", הוא מספר בנחת של מלמד (במלעיל).

"לימדתי הרבה שנים בת"ת מורשה בירושלים, זקן תלמודי התורה הציוניים בארץ, ורציתי להפיץ הלאה את האור הזה. באותו זמן התגבשה בלוד קבוצת הורים שרצו ת"ת. היו 13 תלמידים בלבד. כיתה קטנה של ילדי כיתת א'. התחלנו, ומשם זה גדל".

הרב יחזקאל מסביר כי הצטרפות לתתמ"דים של החמ"ד אינה רלוונטית. "מעבר להתחייבות ללימודי הליבה שהם דורשים, אנחנו חייבים להיות כפופים למשרד החינוך בכל דבר, כמו בחירת מורים למשל. אם נהיה שייכים לחמ"ד נצטרך לקבל מורים לא מתאימים רק כי יש להם קביעות בבית ספר במשרד החינוך. בנוסף, אין גם שליטה על קבלת תלמידים מכיוון שזה מוסד רשמי של משרד החינוך".

איך אתם פועלים מבחינה תקציבית?

"תלמודי תורה פועלים בהתחלה באופן עצמאי. יש תקצוב חלקי מהמדינה וגם ההורים שותפים. ברור שאחזקת ילד בתלמוד תורה יקרה יותר להורים מממ"ד שבו יש להם סבסוד מלא. את הפער בין ה'חלקי' ל'מלא' ההורים משלמים. זה נע סביב 500 שקל לחודש לילד.היום התופעה הולכת וגדלה. ההורים רוצים חינוך של תורה ויראת שמיים, דרך ארץ, טהרה. והם מוכנים להתאמץ קצת בשביל זה.

"בלוד למשל היה מאבק גדול סביב קבלת הרישיון מהמדינה, התמודדות לא פשוטה, וב"ה ההורים היו חזקים והלכו איתנו. אחרי שנתיים קיבלנו 'סמל מוסד'. משרד החינוך ראה בשטח שהמקום גדל והתפתח ויש צורך בת"ת, ואישרו אותנו".

כמי שפועל להקמת תלמודי תורה חדשים, באילו סוגי הורים אתה נתקל?

"זה מאוד מגוון עכשיו. בהתחלה זה היה רק גרעין של הורים תורניים, אבל היום זה כבר חוצה גוונים. משום מהבעניין של חינוך ילדים אנשים רוצים חינוך תורני. אדם מרגיש אחריות יותר על הילדים שלו מאשר על עצמו. רוב האנשים הנורמטיביים יסכנו את חייהם בשביל להציל את הילד שלהם, נכון? ילד הוא הנקודה הכי פנימית אצל אדם. הורה לא תמיד ילך לרופא בשביל עצמו, אבל עם הילד ירוץ לרופא על כל דבר קטן. ילד מגיע לכיתה א' וההורה פתאום מרגיש אחריות, בודק טוב מה קורה בכל מקום. גם אם ההורים לא נראים כלפי חוץ הכי דתיים, הנקודה התורנית, מתברר, חזקה אצלם. גם אם לא מזהים אותה כלפי חוץ במבט ראשוני.

"אמר לי פעם הרב מרדכי שטיינברג שמי ששולח לתלמוד תורה עושה מהפכה. יש פה הצהרה: אני לא חלק מהתרבות הכללית החיצונית. בהתחלה היו להורים חששות. בטח במקומות חדשים. בגלל שלימדתי הרבה שנים בת"ת באתי מוכן ונעזרתי גם בניסיון של אחרים. בדקנו הרבה דברים טכניים מכל ההיבטים השונים, כדי שנוכל לבנות תלמודי תורה רציניים, מסודרים ומושקעים. לקח זמן עד שראו שזה רציני, אבל אחרי שרוכשים את האמון - היום ב"ה כבר לא צריך לשכנע שאנחנו 'רציניים'. אנשים מכירים".

מה הסוד של פריחת תלמודי התורה?

"קודם כול צריך לבחור דמויות מתאימות. מורים שבראש מעייניהם שמחה, אהבת ילדים, אהבת תורה, וזה עובד. התורה בעצמה פועלת. כשיש אנשים שמלאים בתורה ושמחים בה - זה מקרין. במיוחד בגיל הרך. חוץ מזה, יש תקנון משמעת ברור ונהיר שמקפידים עליו. אנחנו משתדלים שהמקום יהיה טהור, שלא ייכנסו דמויות תרבותיות לא ראויות, שלא תיכנס אווירה תרבותית מכל סוג שהיא. למשל, אסור להביא טלפונים למעט מקרים חריגים. משחקים חופשי אבל אנחנו משתדלים מאוד ליצור אווירה חברתית נעימה. לדוגמה: כדורגל יש רק בהפסקה אחת ביום. כי אם זה בשתי הפסקות נוצר המון מתח באוויר. בשאר ההפסקות משחקים בדברים רגועים וחברתיים יותר כמו תופסת ומחבואים. האווירה השתנתה לטובה בזכות התקנה הזאת, וזה נתן מקום בחברה לילדים שפחות מתעניינים בכדורגל".

כיצד אתה בודק אם יש למורה "אש חינוכית תורנית" ושהוא לא בא לעבוד אצלך לשם המשכורת?

"משכורת הוא לא בא לעשות, תהיה בטוח", צוחק הרב יחזקאל, "כי המשכורות לא מי יודע מה... אתה קולט אם יש אש בעיניים או אין. לפעמים יש מקרים שאני לא מקבל מורה. אם אני רואה אדם שזה לא בוער אצלו - אני אומר בעדינות שזה לא הסגנון. חלילה לי לפגוע, אבל המקום עומד בהחלט על המלמדים. אי אפשר להתפשר על זה.

"המושג תלמוד תורה, כמה שהוא נשמע שונה בימינו - הוא מאוד פשוט ובסיסי. ברמב"ם נפסק שבכל עיר וכרך צריך שיהיה תלמוד תורה. אפילו על ישיבות לא כתוב דבר כזה! נכתב שם שאם אין בעיר תלמוד תורה - מחרימים את העיר. החלום הוא שהכול ימשיך ויתרבה ויגדל. תלמוד תורה הוא עניין בסיסי".

מכשולים בדרך

לצד הפריחה והחותמת הרשמית של משרד החינוך, נמצאים תלמודי התורה שטרם הצליחו לקבל את 'סמל המוסד' - האישור הנכסף מהרשויות להכרה במוסד חינוכי כרשמי.

דורון אגסי (49) מפתח תקווה, עובד סוציאלי במקצועו ואב לחמישה, טוען שמי שתוקעת מקלות בגלגלים של אישור הת"ת המקומי היא לא אחרת מסיעת 'הבית היהודי' המקומית. דורון הוא חוזר בתשובה ואינו איש מלחמה, אך כאבו גדול על כך שבנו ישי מרדכי בן השבע הלומד בת"ת בעיר, נאלץ להסתפק במעין מוסד גרילה, שאינו רשמי. "מבחינה חוקית אנחנו כמו סאטמר", אומר אגסי."הבית היהודי בעירייה לא מאפשרים לנו לקבל סמל מוסד. הם שולטים בעירייה והיא לא מגבה אותנו וזה נתקע. יש פער בין העסקנים לרבנים הדתיים-לאומיים. רבנים גדולים בציבור שלנו אומרים שתלמוד תורה הוא דבר מרכזי בחינוך ושכך צריך לגדל את הילד אם זה מתאים לו. אבל בציבור, לצערי, ת"ת נתפס כבדיעבד. אם אתה דתי-לאומי - אתה כביכול חייב לשלוח לחמ"ד או לפרטי. בפתח תקווה המוסד עדיין לא נחשב חוקי ומתנגש עם חוק חינוך חובה - זה מה שהם אומרים לנו. רגע, אבל מה אתם קשורים לזה? משרד החינוך אמור לטפל במי חוקי ומי לא, והוא עצמו מבין שיש צורך אמיתי ונותן למוסד להתפתח ואז נותן אישור, אז למה אתם צריכים להיות אלה שמתנגדים?"

ובגרויות, מה יהיה עליהן?

"היום במשרד החינוך יש השקעה בהגעה לתוצאות. אצלנו בתלמוד תורה אין ציונים מספריים בכלל. יש פה אמירה ערכית ש'לפום צערא אגרא' וכל אחד מקבל את ההערכה לפי הכוחות שלו. ברגע שהלמידה היא יותר אינדיבידואלית - יש הצלחה גדולה יותר. לגבי הבגרויות – קודם כול מדובר בבתי ספר יסודיים. ואם יש משהו שמטריד אותי הוא הבגרות הרגשית והערכית, לא התעודה. חבר שלי, חרדי-חסידי עם פאות עד החזה, השלים בגרויות והתקדם ועשה דוקטורט בעבודה סוציאלית!, מה הבעיה? מה שעוזר לך הוא כלי הלמידה ובזה מתמקדים בתלמוד תורה. שמחת הלימוד, פיתוח הסקרנות. אם לילד יש הדברים האלה - בסוף הוא יוכל גם לעשות דוקטורט. בשלב הזה חשוב יותר מכול יראת שמיים ומידות לחיים עצמם. גם בת"ת יש הספקים, אבל זה לא העיקר".

אתה מגיע מבית חילוני. איך הסבא-סבתא מתייחסים לכך שהנכד בת"ת?

"תראה, הם לא מבינים בזה אבל רואים את התוצאות", אומר אגסי. "רואים ילדים שמחים שאוהבים ללמוד ובעלי מידות - ואוהבים את זה. כשהייתי צעיר היה מיקוד במקצוע, וההורים היו דוחפים לזה שהילד ירכוש מקצועי. אבל היום אנחנו בפוסט מודרניזם ויש הבנה חזקה שבסופו של דבר אדם צריך למצוא את הכיוון שמתאים לו ואת הייעוד שלו. כל הפרדיגמות והמסגרות כבר לא כל כך הולכות היום.ההורים שלי רואים שאני גם אברך שלומד תורה וגם עובד סוציאלי, ומקבלים את זה. מבינים שיש פה משהו שמשתנה בעולם, גם אם לא לגמרי מבינים אותו".

צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם