"לציבור הרחב אין לוביסטים"

m 4 lobbi99

 

אין זה סוד שלחברות הגדולות במשק יש ייצוג מסיבי של שתדלנים (לוביסטים) בוועדות הכנסת, והתוצאה הישירה היא העברת חוקים שפוגעים בכיס של כולנו * לפני שנתיים קם מיזם חברתי שהחליט לזקוף את גב הציבור מול בעלי האינטרס: 'לובי 99', הלובי של הציבור, נכנס לכנסת בכוח מימון ההמונים. ואם זה נשמע לכם סוציאליסטי מדי בעידן של ממשל קפיטליסטי, הקואליציה, שחתומה על הצעות החוק של הלובי, יכולה להעיד אחרת * ניפגש בלובי

אילת כהנא

לקראת סיום מושב הקיץ של הכנסת עבר בכנסת אחד החוקים המבורכים לאזרח הפשוט – 'חוק ממשל זמין' – הידוע יותר בכינויו 'חוק הפקסים'. החוק, שהגישו חברי הכנסת דוד ביטן ושרן השכל מהליכוד, מחייב משרדי ממשלה וגופים ציבוריים לפרסם פרטי התקשרות של העובדים כדי להנגישם לכלל האזרחים. כמו כן החוק קובע שההתקשרות בין הגופים ובין האזרח הפונה אליהם צריכה להיעשות בדוא"ל; הפקס עבר לסל שאר המציאות של המאה הקודמת, וחסל.

לא רבים יודעים שאת התודות להעברת החוק הזה אזרחי ישראל חבים למיזם החברתי-כלכלי 'לובי 99', הלובי הציבורי. זהו המיזם הראשון מסוגו בעולם, הפועל בכנסת כדי לקדם את האינטרסים של הציבור הרחב בנושאים חברתיים. זאת בניגוד לשאר הלוביסטים, הנמצאים במסדרונות הכנסת ובוועדות למיניהן ודואגים לאינטרסים של החברות הגדולות במשק ושל בעלי האחזקה בהן.

"בכנסת יש היום 215 לוביסטים שמייצגים אחוז אחד מהציבור, את בעלי ההון, על גביהם של 99 אחוזים הנותרים", אומר יאיר (יאיא) פינק, המייסד והמנכ"ל של המיזם. מכאן השם 'לובי 99'.

את הרעיון להקמת המיזם קיבל פינק כשהיה ראש המטה של חברת הכנסת שלי יחימוביץ', ואז התוודע לכוחם של הלוביסטים בתהליכי קבלת החלטות, בעיקר כלכליות: "יש בישראל כמה חברות גדולות שמספקות שירותי לובי לכל מי שיכול לשלם, כמו 'גלעד', 'אימפקט' ו'גורן אמיר'. מי ששוכרות את שירותיהם הן בעיקר חברות הענק במשק, והן מקצות לוביסטים שיפעלו לקידום או לסיכול של מיזם מסוים, למשל אם עולה הצעה לדיון בוועדה בכנסת לסמן את כל המוצרים הלא בריאים במדבקה אדומה, חברות המזון שוכרות לוביסטים כדי שינסו להכשיל את הרפורמה הזאת", הוא מפרט את תפקיד הלוביסטים.

"215 לוביסטים פועלים בכנסת – זה מספר שאנו מכירים מהרישומים של ועדת ההיתרים – אך אנו לא יודעים מה המספרים האמיתיים של הלוביסטים בכלל משרדי הממשלה ובעיריות. ההנחה היא שהמספר הרבה יותר גדול"

 

"יש גם חברות ששוכרות לוביסט בריטיינר קבוע, כמו למשל הבנקים, חברות התרופות וחברות הגז, שהלוביסטים שלהן מסתובבים תדיר במסדרונות הכנסת ומנסים להשפיע על החלטות שיכולות לפגוע בלקוחות שלהם".

כדי להבין את גודל השפעתם די לציין את העובדה הזאת: תחקיר של תוכנית 'הצנרת' ברשת 13, בשיתוף מיזם 'שקוף', חשף שחברות הלובי דורשות 150 אלף שקלים בתמורה להעברת חוק. "הלוביסטים עובדים קשה כדי להיטיב עם מי ששכר אותם" מלמד פרנק.

איך זה עובד בדיוק? ללוביסטים יש אישור כניסה לכנסת מטעם ועדת ההיתרים. במסדרונות, בקפיטריה ובחדרי הוועדות הם לומדים את הנושא שלשמו התייצבו, מכינים דו"חות וניירות עמדה ומתיידדים עם האנשים הרלוונטיים, ולדברי פינק יש להם 'תיק' על כל חבר כנסת: אילו נושאים מעניינים אותו, במי הוא תומך, מה הקשרים שלו בחוץ, מיהם הח"כים הקרובים אליו ועוד. "הם ממפים את חברי הכנסת או את מקבלי ההחלטות, לומדים אותם ומחליטים איך לגשת אל הנושא: מפעילים מקורבים, מתיידדים עם העוזרים של הח"כים ומגישים לח"כ את כל החומר שדרוש לו כדי להיות שותף בדיון בוועדה.

"במקום שחבר כנסת ייכנס לדיון בלי שהוא יודע דבר על הנושא, הם יגישו לו מחקר כלכלי שיעזור לו. כשראיינתי לוביסט מאחת החברות לתפקיד אצלנו הוא סיפר לי שהוא מקבל בונוס כאשר אחד מחברי הכנסת מזכיר איזה נייר עמדה שהוא כתב", הוא מגלה.

"215 לוביסטים פועלים בכנסת – זה מספר שאנו מכירים מהרישומים של ועדת ההיתרים – אך אנו לא יודעים מה המספרים האמיתיים של הלוביסטים בכלל משרדי הממשלה ובעיריות. ההנחה היא שהמספר הרבה יותר גדול, ואנו מנסים להעביר חוק שיחייב שקיפות גם בעניין הזה, 'חוק המאכערים'".

למה ועדת ההיתרים מאפשרת ללוביסטים גישה חופשית לכנסת?

"שאלה טובה. יש גישה שאומרת שהגישה לכנסת חוקית מטעמי חופש העיסוק, שחל גם על החברות הגדולות. מנגד, היא יוצרת אי-שוויון נורא בין מי שיש להם ממון למי שאין להם מאות אלפי שקלים לשים על לוביסט שיעבוד למען האינטרסים שלהם. לכן הציבור הרחב נפגע. מה שחשוב בכנסת הוא לא הצעקות שנשמעות בדיון במליאה אלא מה שקורה ביום שני ב-11:00 בבוקר בדיון בוועדת הכלכלה או בוועדת הכספים".

ב'לובי 99' פועלים היום למען הציבור ארבעה לוביסטים, ובקרוב הפורום עתיד לגייס את החמישי. מכיוון שמדובר במיזם חברתי, המימון של ארבעת הלוביסטים מגיע מתשלומי החבר של חברי הלובי הציבורי. "אנו עומדים על תקציב של 120 אלף שקלים לחודש, והוא מגיע מ-3,500 חברים משלמים", אומר פינק.

איך אתם יודעים על אילו אינטרסים להילחם?

"אנחנו מטפלים רק בנושאים חברתיים-כלכליים, ומי שבוחרים במה אנחנו הולכים להתעסק בכנסת הקרובה הם חברי המיזם. כל מי שתומך בנו בקביעות, לא משנה באיזה סכום, בוחר בנושאים שנטפל בהם בהצבעה שנערכת פעמיים לפני כל מושב של הכנסת".

כיצד 3,500 חברים מעידים על אינטרסים של 99 אחוזים מהציבור?

"אנחנו המיזם היחידי בישראל שמהשקל הראשון שלו עובד כמיזם של מימון המונים. אם נאכזב את הציבור הוא פשוט יכול לשלוח מייל, ואחרי עשר שניות לא יהיו לנו עוד חברים במיזם ולא מימון. בכל שנה אנחנו מכפילים את מספר החברים, והם מגיעים מכל גוני האוכלוסייה. אנו מגייסים חברים בכמה ערוצים: רשתות חברתיות, חוגי בית ברחבי הארץ, כמו בבית שאן, באילת, בנופי נחמיה, באריאל, במשמר העמק".

ללובי ציבורי כלכלי יש ניחוח סוציאליסטי מאוד. לא מדובר בגוון מסוים מאוד של חברים במיזם? "אנחנו יודעים שיש לנו חברים מכל הפיזור הגאוגרפי, ואין לנו מושג מה הם מצביעים בקלפי. לרוב אנו משתפים פעולה עם הקואליציה", הוא מגלה, "לא כי אנו מצדדים בצד אחד של המפה הפוליטית אלא כי המיזם פרקטי ורוצה לקדם דברים, והסיבה שהצלחנו לקדם עשרות דברים בשנתיים וחצי האחרונות היא כי המיזם משתף פעולה ולא יוצא להפגנות, למעט מקרים חריגים מאוד".

הצלחות מובהקות

בשתי שנות קיומו זכה המיזם למספר לא מבוטל של הצלחות למען הציבור. 'חוק ממשל זמין', שכבר הזכרנו, הוא דוגמה לשינוי נצרך שהציבור אולי לא חשב שיכול להיפתר דרך הכנסת. הצלחות נוספות של הלובי הן הגברת השקיפות בכנסת: עם חבר הכנסת דוד ביטן עבר חוק שמקשה מאוד על חייהם של הלוביסטים, מאחר שעליהם להזדהות בכל פעם שהם מגיעים לוועדה ולפרט מי הם ואת מי הם מייצגים.

עוד הצלחה של הלובי היא המלצות ועדת ששינסקי 2, הוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים: "הוועדה קבעה כמה תמלוגים מגיעים למדינת ישראל ממפעלי ים המלח. אחרי קרב קשה נגד חברת כימיקלים לישראל קיבלה הוועדה את ההמלצה על חמישה אחוזים מהתמלוגים, סכום שמסתכם ב-400–500 מיליון שקלים בשנה. ההמלצות כוללות גם את הסתייגות שהגשנו על ידי חבר הכנסת מיקי זוהר, שצובעת את כסף התמלוגים הזה, לפחות בשנים הראשונות, להגדלת התעסוקה בנגב, מכיוון שבוועדת הכספים איימו נציגי חברת כי"ל שאם שיעור התמלוגים יהיה גבוה הם ייאלצו לגרום פיטורים המוניים בנגב".

עוד הצלחה שמונים בלובי היא החתמת יותר מ-40 ח"כים על תוכנית החירום 'להוציא את ישראל מהפקקים'. "זוהי תוכנית חירום להצלחת התחבורה הציבורית בישראל, והיא כוללת סלילת נתיבי תחבורה ציבורית, הצעת חוק למראה תחנת אוטובוס בישראל ועוד". בענייני תחבורה ציבורית בשבת לא מתעסקים בלובי, לדברי פינק.

נוסף על הרשימה המרשימה הזאת, ההצלחה הגדולה ביותר של 'לובי 99' היא רפורמת הבנקים, שפינק מעיד כי עבדו עליה קשה מאוד. הרפורמה כוללת שורת שינויים דרמטיים שאמורה להיטיב עם האזרח: מעבר מבנק לבנק בלחיצת כפתור ולא בתור ארוך לפקיד שיבקש לשכנע להישאר; PTP (People to people) – אפשרות יצירת מערכת הלוואות בלי תיווך של הבנק ושעבוד נכסים לבנק; הקמת 'זאפ' של הבנקים: אתר שבו נוכל להשוות בין העמלות שהבנקים מציעים למגוון שירותים; הפרדת כרטיסי האשראי מהבנקים ומתן אפשרות של כניסת מתחרים חדשים לשוק שיוזילו את עלויות האשראי; הפעלת סנקציות פליליות על בנקים שלא יעמדו בדרישות החוק; אפשרות הקמת בנק חדש בישראל: החסם העיקרי לכניסת מתחרים לשוק הבנקאות היה סירובם של הבנקים לחלוק את תשתית הנתונים הקיימת עם שחקנים חדשים. כשגילו בלובי שדרישה זו נגנזה מהצעת החוק המקורית, נאבקו לגייס רוב בקרב חברי הכנסת שיאפשרו את פתיחת השוק.

דויטש: "תמיד שואלים אותנו למה צריך אותנו, הרי יש ח"כים. התשובה לזה היא שיש הרבה מאוד ח"כים מצוינים שפועלים למען הציבור, אבל עם כל הרצון הטוב, חבר כנסת שיושב בשש ועדות במקביל או בוועדה שמעבירים בה שמונה נושאים בשעה, אין סיכוי שהוא יכול להעמיק בכל הנושאים כל הזמן. במרווח הזה נכנסים הלוביסטים ועוזרים לח"כים להבין יותר בנושאים שעל הפרק"

 

"הבנקים והלוביסטים שלהם היו היריב המרכזי שלנו בשנתיים האחרונות", מתאר פינק. "נאבקנו חזק עד כדי כך שדרור שטרונברג, שעמד בראש ועדת הבנקאות, הגיע ליום ההולדת האחרון שלנו כדי להודות לנו על ההצלחה בהתמודדות עם הבנקים".

מי שעבדה קשה על רפורמת הבנקים היא עו"ד לינור דויטש, סמנכ"לית 'לובי 99' והלוביסטית הציבורית הראשונה.

"אנחנו קוראים לו 'הלובי של הציבור', אבל המשמעות עמוקה הרבה יותר", מבקשת דויטש לחדד. "לוביסט לרוב מחבר בין הגורם בעל האינטרס לגורם הממשלתי, אבל אצלנו הלוביסטים הם גם אנשי התוכן. אני היא גם מי שכותבת את הצעות החוק, מגינה עליהן בוועדות ומקדמת את תוכנן. כל מי שעובד אצלנו הוא עורך דין או כלכלן, מכיוון שכלוביסטים שהם גם אנשי תוכן אנו חייבים להכיר היכרות עמוקה את המערכת הפרלמנטרית ואת תהליכי העבודה בה.

"תמיד שואלים אותנו למה צריך אותנו, הרי יש ח"כים, ותפקידם בכנסת הוא לקדם חוקים או לשפר אותם", היא מעלה נקודה חשובה, "התשובה לזה היא שאנחנו עוזרים לח"כים לעשות את עבודתם, עזרה שלא מלמדת חלילה על טיב העבודה של חברי הכנסת, יש הרבה מאוד ח"כים מצוינים שפועלים למען הציבור, אבל עם כל הרצון הטוב, חבר כנסת שיושב בשש ועדות במקביל או בוועדה שמעבירים בה שמונה נושאים בשעה, אין סיכוי שהוא יכול להעמיק בכל הנושאים כל הזמן. במרווח הזה נכנסים הלוביסטים ועוזרים לח"כים להבין יותר בנושאים שעל הפרק.

"את רפורמת הבנקאות העברנו אחרי מאבק עמוק וקשה. בוועדה ישבו אומנם חמישה ח"כים שנלחמו על הרפורמה בראשותו של מי שהיה אז יו"ר הוועדה, שר הכלכלה אלי כהן, אבל לעומתם ישבו בכל דיון נציגי הבנקים, שכללו כ-25 איש, ועוד 25 לוביסטים. 50 איש שבכל דיון כל תפקידם היה לפגוע ברפורמה", היא מתארת.

"אנחנו ועוד ארגון היינו שני הגורמים היחידים שנלחמו שהרפורמה תעבור, ובשינוי המרבי. כל סעיף בהצעת החוק הזאת מיתרגם למאות מיליוני שקלים, לכן אנחנו שם לכל אורך הדרך: מכינים לח"כים הסתייגויות, מראים להם את הנתונים האמיתיים בשוק וממשיכים לעודד אותם למען האינטרס של האזרח הקטן. הרי ח"כ שמנכ"ל בנק או מנכ"ל חברת אשראי וכו' נפגשים איתו, יוזן בנתונים שנוטים לטובת צד אחד, וכנגד לא יישמע שום קול אחר".

דויטש מתארת שנוכחותם בדיונים מצריכה גם ריכוז מרבי: "אחרי 14 שעות דיונים, כשהשעה כבר 2:00 לפנות בוקר, שמתי לב ששינו את נוסח אחד הסעיפים ברפורמה, ולפיו שינוי מסוים יחול רק בעוד חצי שנה. המשמעות של הדחייה הזאת מיתרגמת לסכום של כמה עשרות מיליונים מכיס הציבור. הסבתי את תשומת ליבו של יו"ר הוועדה ושל הח"כים והדחייה קוצרה לבסוף לחודש.

"אנחנו מקדמים את האינטרס הציבורי בכנסת וברשויות כמו רשות שוק ההון, רשות ההגבלים העסקיים ורשות ניירות ערך, ומשמיעים קול שלא נשמע בדרך כלל. בהתחלה לא ידעו איך לאכול אותנו, והיום לשמחתי אנחנו כוח מרכזי שמשפיע על השיח.

"אנחנו מסומנים כאויבים של החברות הגדולות כי אנחנו נותנים פייט שהם לא רגילים אליו", היא אומרת בגב זקוף. "ניסו ליירט אותנו, אבל אז התגלה הכוח של מימון ההמונים: אין אפשרות לפנות לבוסים שלי כדי ליירט אותי, יש לי 3,500 בוסים. מבחינה זו אנחנו תוצר ישיר של המחאה החברתית".

"אם אנחנו מתאחדים יש לנו כוח עצום"

דויטש נמצאת בכנסת בכל שבוע בימי שני, שלישי ורביעי, הימים שבהם מתכנסות הוועדות. בזמן פגרה מתקיימים אומנם דיונים, אך מרכז הפעילות עובר לעבודה עם גורמים ממשלתיים. "עבודת לובי טובה מגיעה קודם למשרדים ממשלתיים ורק אחר כך לכנסת", היא מעידה.

"לשמחתי ח"כים פונים אלינו הרבה. לצערי הרב לא בכל נושא נתעסק כי לא בכול אנחנו מומחים, ולפעמים אני נאלצת להשיב פני ח"כים ריקם. אבל כל חבר נוסף ב'לובי 99' משמעותו כסף שמביא עוד חבר צוות ועוד נושאים שאנחנו יכולים לקדם.

"אני חושבת שאנשים מבינים יותר ויותר שלציבור יש אחריות נוסף על הצבעה פעם בארבע שנים", היא מסכמת. "מה שקורה בין לבין הוא החיים האמיתיים, ויש עוד ערוצים שבהם אזרחים יכולים וצריכים להשתתף ולהשפיע: להתפקד למפלגות, להצטרף לארגונים או לתרום תרומה כספית או אקטיבית.

"אי אפשר להסתמך על ההצבעה בקלפי, כי כל הגורמים העסקיים ובעלי האינטרס הכלכלי בוחשים ברפורמות ובהצעות החוק, והציבור לא יכול להפקיר את השטח. החלטות הזויות מתקבלות כי יש מי שדוחף לדברים האלה, ואני מזכירה שאנחנו, הציבור, הם הרוב. אם אנחנו מתאחדים יש לנו כוח עצום. אם כל אחד יקבל עליו לעשות משהו אחד של מעורבות אזרחית גדולה יותר, החברה שלנו תיראה טוב יותר".

"בעבר כשאנשים היו רואים כותרות ולא מבינים כיצד עברו החלטות שפוגעות בהם פגיעה ישירה, הם היו מרגישים בודדים מאוד, שכמעט בלתי אפשרי להביא לשינוי לטובת האזרח", אומר פינק. "המיזם שלנו מוכיח שכשמצליחים להפוך מ'אני' ל'אנחנו', יכולים לנצח בקרבות גדולים. אנחנו נלחמים בכוחות החזקים במשק ומגלים שיש לנו הרבה כוח, שהח"כים שמים עלינו ושהשרים רוצים להיפגש איתנו. כסף קטן של רבים יכול לגבור על כסף גדול של מעטים".

 צילום: פייר טרג'דמן, פלאש 90

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם