בתפוצות לא מפחדים מ'הדתה'

11 hadata int
איך לא חשבו על זה קודם: משרד התפוצות עמל להקים רשת חינוך יהודית כלל-עולמית לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות. לטענת גורמים במשרד, התרופה לשיעור ההתבוללות הגבוה היא חינוך משמעותי ליהדות ולציונות ואיגוד בתי הספר היהודיים תחת מטרייה פדגוגית אחת

אילת כהנא

לפני כחודש נערך בישראל כנס מקצועי ראשון מסוגו למנהלי בתי ספר יהודיים מהתפוצות. מטרת הכנס, שנערך ביזמת משרד התפוצות ובשיתוף משרד החינוך, היא יצירת תשתית לרשת חינוך יהודי חובקת עולם.

לכנס הגיעו יותר ממאה וחמישים משתתפים, רובם מנהלי בתי ספר יהודיים משלושים ואחת מדינות, ובהן ארצות הברית, מרוקו, קירגיסטן, הונג-קונג, פנמה ועוד. הם נפגשו עם אנשי חינוך ישראלים וקיימו שיחות ומעגלי דיון על חינוך יהודי.

״חיזוק הקשר עם יהדות התפוצות הוא אחת המשימות החשובות והדחופות ביותר של מדינת ישראל", אמר בכנס שר החינוך והתפוצות נפתלי בנט. "המוקד הוא בחינוך. לכן בפעם הראשונה בהיסטוריה זימנתי לישראל מנהלי בתי ספר ואנשי חינוך מרחבי העולם לחשיבה משותפת ולגיבוש אסטרטגיה באשר לקשר של הקהילות היהודיות עם מדינת ישראל״.

"מההיכרות שלי עם מנהלי בתי ספר בתפוצות אני יכול לומר שהחוויה הקיומית ביותר של מנהל בית ספר יהודי בעולם היא הבדידות", אומר חגי אליצור, ראש אגף בכיר במשרד התפוצות, המנצח על בניית רשת החינוך.

היום פועלים כאלף וארבע מאות בתי ספר יהודיים ברחבי העולם, אלף מהם בצפון אמריקה. "כל בתי הספר נחשבים חלק ממערכת החינוך המקומית", מסביר אליצור, "אך בכל הנוגע לחינוך יהודי אין לבתי הספר תמיכה פדגוגית ומערכתית. כל אחד מתנהל בגפו ונאלץ להתמודד עם אתגרים לא פשוטים". חלק מהאתגרים הם שיעור ההתבוללות ההולך וגדל וכן היחס העוין כלפי מדינת ישראל, המחליש את הזיקה לזהות היהודית.

"יזמה של רשת חינוך יהודית אומרת בבירור: לנו, קהילה יהודית בתפוצות, יש קשר רשמי עם מדינת ישראל לא רק מבחינה פוליטית אלא גם באמצעות הגורמים החינוכיים. האמירה הזאת זורעת את הקשר הזה גם לדור הבא, כדי שיהיו אנשים שיתרמו למדינה ויגשימו את הרצון לחיות בארץ ולבנות אותה"

 

"מההבנה הזאת עלה הרעיון ליצור שותפות בין מדינת ישראל ובין כוחות בתפוצות ולהקים רשת חינוך יהודית עולמית שתחבר בין בתי הספר. אנחנו חושבים שזה יכול לעשות מהפכה בחינוך היהודי הפורמלי בעולם", מציין אליצור. לדבריו, ברוב המדינות התלמידים היהודים אינם לומדים חינוך יהודי פורמלי: "יש מקומות שבהם 50 אחוזים הולכים לבית ספר יהודי, ויש מקומות שבהם רק 5 אחוזים, והשאר לומדים בבתי ספר מקומיים. הקמת רשת חינוך כזאת תמשוך את ההורים לרשום את ילדיהם לחינוך יהודי, ולא רק ללימודי יהדות של פעם בשבוע אחר הצהריים.

"בקרב הילדים הלומדים בבתי ספר יהודיים, החיבור לזהות היהודית שלהם ולמדינת ישראל חזק הרבה יותר", מלמד אליצור. "אבל בהיעדר רשת חינוך שמספקת כלים ותמיכה יכול להיות היום בוגר חינוך יהודי שאינו מחובר לקהילה שלו ולא מזדהה עם מדינת ישראל. אם ניתן לבתי הספר כלים פדגוגיים, נוכל להגדיל את ההשפעה היהודית בקהילות".

איזה אופי יהיה למערכת חינוך יהודית כזאת? הרי הקהילות היהודיות היום בעולם מגוונות, והקהילות הרפורמיות והחילוניות גדולות לעומת האורתודוקסיות.

"ההנחה הזאת נכונה בעיקר בנוגע לארצות הברית, אך הסיפור שם שונה: רוב התלמידים היהודים לומדים מחוץ לבתי הספר היהודיים. לכן ההשקעה שלנו בארצות הברית מנותבת לחינוך הבלתי פורמלי, כמו לתכניות 'תגלית' ו'מסע' ולמיזם ההסברה בקמפוסים, כי שם נמצאים רוב היהודים.

"ברוב הארצות בעולם רוב היהודים, מכל הגוונים – דתיים, חילונים, רפורמים ועוד – מגיעים לבתי הספר היהודיים. בצרפת ובארגנטינה, לדוגמה, 50 אחוזים מקרב היהודים מגיעים לבתי ספר יהודיים, ולכן תמיכה של רשת חינוך יכולה לעשות שינוי ומהפכה מידיים. רוב מוחלט של הילדים האלה הולך לגדול בחברה פתוחה שבה הם יצטרכו לבחור עד כמה הם רוצים להיות חלק מהחברה היהודית, ורק חינוך משמעותי ייתן משקל משמעותי לרצון הזה. אנחנו רוצים להתוות את הדרך כך שלא משנה באיזו דרך חיים יבחרו, הם יהיו תמיד חלק מהעם היהודי".

באשר לאופי החינוך הדתי ברשת, במשרד התפוצות אוהבים פחות לומר בפירוש שהוא יהיה אורתודוקסי, אבל כשמדברים שם על יהדות ועל ציונות ניכר שמתכוונים לערכים יהודיים על פי מסורת ישראל:"בתפוצות אין החשש הגדול שיש פה בארץ מ'הדתה'", אומר אליצור. "גם חילוני בתפוצות יודע שהמשמעות של להיות חלק מהעם היהודי היא לקבל את המורשת, שיש בה יסוד דתי. ברור שידברו בבית הספר על הסידור או על רבי עקיבא. כל יהודי שתדברי אתו בתפוצות, ולא משנה מה ההשקפה שלו, רפורמי, חילוני או אתאיסט, ידבר אתך על הצורך להשקיע בזהות היהודית".

לחזק את השייכות לקהילה

לרשת החינוך החדשה יקראו 'יונייטד', מאוחדת. "בשלב הראשון ייכנסו בתי הספר לתהליך עבודה מעמיק, ואנשי רשת החינוך ישבו עם כל בית ספר באופן פרטני. בשלב הבא תינתן לבית הספר עזרה במגוון שירותים, כמו הכשרת מורים ופיתוח תכניות לימודים". נוסף על כך, מציין אליצור, תוקם מרכזייה פדגוגית כדי שבתי הספר יוכלו לחלוק תכניות לימוד זה עם זה.

נשמע שהקמת רשת חינוך יהודית כזאת תעלה לא מעט כסף למדינת ישראל.

"התקציב לשנתיים הקרובות עומד על כ-88 מיליון שקלים. חצי ממנו יגיע מכספי המדינה וחצי מכספי תורמים בעולם היהודי. כשהרשת כבר תתחיל לעבוד ההערכה היא שתידרש השקעה של כ‑60 מיליון שקלים בשנה, וגם אז המימון יתחלק חצי-חצי בין מדינת ישראל לתורמי העולם היהודי". לשם ההשוואה, ב'תגלית' משקיעה מדינת ישראל 42 מיליון דולרים בכל שנה.

הרב שמואל פאביס הוא מנהל בית הספר 'יבנה' בסאו פאולו שבברזיל, ששם שיעור ההתבוללות בקרב האוכלוסייה היהודית עומד על יותר מ-50 אחוזים. "בית הספר שלנו מתחיל מגיל הגן. אנחנו מלווים את התלמידים שלנו מינקות ועד היציאה לחיים", מתאר הרב פאביס. "מספר התלמידים היום בבתי הספר היהודיים בברזיל נמוך יחסית לציבור היעד, פחות מ-50 אחוזים, כך שהבאת הילדים למוסדות שלנו היא אתגר גדול. הסיבה לכך בעיקר כלכלית: הלימודים בבית ספר פרטי יקרים".

לבית הספר 'יבנה' מגיעים תלמידים יהודים על כל גווניהם: אורתודוקסים, חילונים, רפורמים ועוד. "אנחנו מלמדים הרבה עברית, הרבה לימודי קודש כמו חומש, גמרא והלכה, והאתגר הגדול הוא למצוא את האיזון בין לימודי יהדות ללימודי חול כדי למשוך אלינו כמה שיותר תלמידים".

אמנם כ-80 אחוזים מהתלמידים המגיעים אל בית הספר של הרב פאביס מגדירים עצמם דתיים או מסורתיים, אך גם שאר התלמידים, לדבריו, מבקשים אווירה ציונית וערכים יהודיים. "בסאו פאולו אמנם יש יותר מ-50 אחוזי התבוללות, אבל מדובר בקהילה ציונית, וחשוב להדגיש שאנחנו במצב טוב לעומת שאר המדינה: יש קהילות שבהן שיעור ההתבוללות עומד על 100 אחוזים", הוא מתאר.

מה החזון שלך?

"לגרום חיבור קיומי של התלמידים שלנו ליהדות ולמדינת ישראל, ואנחנו מכוונים שיגשימו גם את חזון העלייה. מנגד, אנחנו יודעים שזה לא אתגר בר ביצוע לכל אחד, ולכן ביומיום הרצון שלנו הוא לחזק את הקהילה ואת תחושת השייכות של החברים בה.

"יזמה של רשת חינוך יהודית אומרת בבירור: לנו, קהילה יהודית בתפוצות, יש קשר רשמי עם מדינת ישראל לא רק מבחינה פוליטית אלא גם באמצעות הגורמים החינוכיים. האמירה הזאת זורעת את הקשר הזה גם לדור הבא, כדי שיהיו אנשים שיתרמו למדינה ויגשימו את הרצון לחיות בארץ ולבנות אותה".

אילו נקודות משמעותיות אתה לוקח מהכנס?

"הנקודה המשמעותית ביותר היא שבת אחים גם יחד. נפגשתי עם אנשים מעניינים מאוד וגילינו שיש לנו אתגרים משותפים, והיה מחזק לשמוע על העשייה הפורחת והענפה שיש בכל מדינה ובכל קהילה. נקודה נוספת היא ההזדמנות שניתנה לנו לראות את מוסדות החינוך ואת תכניות הלימוד הטובות שיש בארץ. יש לנו כאנשי חינוך הרבה דברים טובים לקחת מפה", הוא מסכם.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם