תחתמי כאן וכאן

6 banot
בחודש שעבר חשפנו כאן את הטופס המקומם המשווה את שירותן של חיילות ל"דין גבר": בחתימתן עליו הן מתחייבות לשרת בסדיר 32 חודשים ולשרת במילואים עד גיל 40, ואינן מקבלות פטור עקב נישואין או לידה * בדקנו אצל נשות מכינת צהלי וארגון אלומה, המכינות נערות דתיות לצבא, אם הן מיידעות את המתגייסות על ההשלכות מרחיקות הלכת של חתימתן על הטופס * ראש מכינת צהלי: "לא יכול להיות שמתגייסת תחתום בבלי דעת" * ארגון אלומה: "ההסברה שלנו נוגעת לדברים כלליים, אנו לא נדרשים לסעיף הזה באופן ספציפי" * ד"ר עינת רמון: "על הארגונים שדוחפים נשים לצבא מוטלת אחריות היידוע"

אילת כהנא

בעקבות בג"ץ אליס מילר המפורסם תוקן סעיף 16א לחוק שירות הביטחון: "לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי". סעיף זה הוליד טופס מיוחד, שחיילות בעשרות תפקידים בצבא נאלצות לחתום עליו, המחייב אותן לשרת כמו גברים, בלא התחשבות במינן. החלטנו לבדוק אם הגופים שעוסקים בהכנת נערות דתיות לצבא מודעים לחתימה זו ולהשלכותיה מרחיקות הלכת.

שרון בריק-דשן, ארגון אלומה: "ההחרגה מהמילואים קיימת בשטח. לא נתקלתי בחיילת דתית שהלכה עם התינוק על הגב למילואים. זו שאלה גדולה גם לגבי גברים. לא תמיד היה לי נוח שבעלי יצא לחודש מילואים ונתקעתי עם שלושה ילדים בבית"

"כפי שאנחנו מכירים את המערכת הצבאית, מדובר במערכת פרקטית מאוד, והמציאות לא כל כך דרמטית בכל הנוגע לשירות מעין זה", אומרת הרבנית מיכל נגן, ראש מכינת צהלי. "המתגייסת היא בגירה שניתנה לה זכות הבחירה. עם זאת חשוב מאוד להציף את תוכן הדברים, והוא בהחלט חייב להיכנס למערך השיקולים.

"תפקידכם כעיתון להציף את הנושא הזה ולומר למתגייסות: אתן צריכות לדעת למה אתן מתחייבות. בצהלי אנחנו מבקשים להבין מה יתרונותיה וחסרונותיה של כל בחירה, ואני יכולה להעיד שערכי המשפחה של התלמידות אצלנו חזקים מאוד".

אתם מדברים אתן על תפקידים מעין אלו, של דין יוצא צבא גבר?

"אנחנו משתדלים להביא אותן לקו הבחירה לאחר שהביאו בחשבון את מכלול השיקולים, ובהם אורך השירות הסדיר, ההתחייבות למילואים וכן מידת החיכוך עם החברה החילונית. החברה שלנו עוברת משלב שבו ההחלטות התקבלו בעבור הנערות על ידי עולם המבוגרים לשלב שבו דור שלם אומר: אנחנו רוצות להחליט בעצמנו".

האם בחורה בת 18 בוגרת דייה להבין את ההשלכות של חתימה על טופס כזה?

"גיל 18 מבחינה חוקית נחשב לבגיר, אבל כמובן, יש אנשים שונים. אם יש להם יכולת, הם יכולים לקבל אחריות לחייהם בעצה אחת עם ההורים והמחנכים. בכל מקרה חיוני שהמידע הזה יהיה שקוף. לא יכול להיות שמתגייסות יחתמו בבלי דעת. הן צריכות לקבל אחריות ולדעת מהם המחירים. לא תמיד הן ידעו גם מה לעשות עם המחיר כשייגבה, אבל אנחנו נהיה לצדן אם יצטרכו עזרה".

מילואים עם תינוק על הגב

פנינו גם אל שרון בריק-דשן, מנהלת תכנית 'משרתות באמונה' בארגון אלומה, ושם רואים את הדברים אחרת. הארגון, שמבקש להיכנס לחינוך הממלכתי-דתי זה שנים, אינו מוצא בעיה מהותית שדורשת ממנו התייחסות מיוחדת בהכנה לנערות. "לא נתקלתי בחיילות שנקראו למילואים ונענו בשלילה כשביקשו שלא להגיע או רצו לשנות את התאריך", אומרת בריק-דשן. "כפי שאני מכירה את מערך המילואים גם בבית, קצינות הקישור פוטרות את מי שצריך, גם נשים".

בריק-דשן מתארת שהיא מכירה נשים רבות שמשרתות 32 חודשים בתפקידים הנכללים בסעיף 16א, "דין יוצא צבא גבר", ושמחה לגלות שמשך השירות הוא גורם שכמעט אינו שיקול אצל המתגייסות: "יש המון נשים צעירות דתיות שיולדות ומגדלות ילדים, ובכל פעם נעשית התאמה לקראת שירות המילואים", היא מתארת. "אינני זוכרת שנתקלתי במקרים של נערות בגיל הגיוס שהן כבר אימהות לילדים ומתמודדות עם בעיית שחרור מצה"ל בעקבות היריון או לידה".

בריק-דשן תומכת בגישה זו של צה"ל באשר לתפקידים אלו: "יש תפקידים המחייבים הכשרות ארוכות יותר מהכשרות רגילות, ויש חשיפות במשך תקופות ארוכות מאוד, מכיוון שעד שהחייל או החיילת נעשים עצמאים במקצוע עובר זמן רב".

הרבנית מיכל נגן, מכינת צהלי: "חיוני שהמידע הזה יהיה שקוף. לא יכול להיות שמתגייסות יחתמו בבלי דעת. הן צריכות לקבל אחריות ולדעת מהם המחירים. לא תמיד הן ידעו גם מה לעשות עם המחיר כשייגבה, אבל אנחנו נהיה לצדן אם יצטרכו עזרה"

האם בערבי ההסברה שלכם מציינים שהמתגייסת לתפקידים מעין אלו תתקשה לבנות בית משום חתימתה על טופס ההתנדבות המדובר?

"ערבי ההסברה שלנו נוגעים לדברים שלקראתם משרתת דתית צריכה להיערך בשירותה הצבאי באופן כללי; אנו לא נדרשים בהם לסעיף הזה באופן ספציפי. אנו נותנים המון מידע במפגשים פרטניים. אין מידע מוסתר אלא יש מידע חיוני מפורט, והכול מופיע בטקסטים נגישים.

"בערבי ההסברה אנחנו מסבירים את החשיבות של בחינת המקצוע שאליו הנערה מבקשת להתגייס. חשוב לנו להציג לנערות את האתגרים של החיילת הדתית מבחינת האווירה והסביבה המקצועית".

האם ההתחייבויות שהמתגייסות חותמות עליהן בטופס אינן מהוות אתגר לכל אישה?

"אנחנו לא מתייחסים לסעיף הזה, כי לא פגשנו ולו תלונה אחת של חיילת שהייתה לה בעיה בזמן היותה אם לילדים", אומרת בריק-דשן. "החיילות מתאמצות להגיע לתפקידים אלו ומשקיעות גם בתהליך הבחירה, כשהן בוחנות את התפקיד".

האם לדעתך לא צריכה להיות החרגה? בכל זאת, צה"ל מבקש מהמתגייסת להחליט מראש שחיי המשפחה שלה יהיו במקום שני בסדר העדיפויות.

"ההחרגה קיימת בשטח", מתעקשת בריק-דשן. "לא נתקלתי בחיילת דתית שהלכה עם התינוק על הגב למילואים. זו שאלה גדולה גם לגבי גברים. לא תמיד היה לי נוח שבעלי יצא לחודש מילואים ונתקעתי עם שלושה ילדים בבית".

מה קורה אם חיילת שחתמה על הטופס עוברת תפקיד ונשארת חתומה על 32 חודשי שירות? האם ארגון אלומה מסייע לה להשתחרר מהצבא לפני כן?

"במהלך השירות אנחנו מעורבים פחות, אבל היו מקרים כאלה וכיוַונו בהם את החיילות לגורם הצבאי הנכון. צה"ל מתמודד עם האוכלוסייה הזאת ונענה לה. אני לא פוגשת מקרים הפוכים של חיילות שכלואות בשירות צבאי וחיי המשפחה שלהן אינם מאפשרים להן המשך שירות".

הטופס האנטי-פמיניסטי

ד"ר עינת רמון, מרצה למגדר וללימודי נשים, היא שחשפה בפנינו את הסעיף המדובר. רמון טוענת שהמציאות שמדברים עליה באלומה, של התחשבות בחיילות, הופכת במציאות החדשה בלתי רלוונטית. "אלומה חייבת ליידע את כל הבנות והאימהות שלהן לגבי החתימה על סעיף 16א", היא אומרת. "ברמה המשפטית, גם אם בפועל יש החרגה בכל הנוגע למערך המילואים, נערות בנות 17–18 חותמות על התחייבות להגיע למילואים גם אם הן בהיריון וגם אחרי שהן יולדות. אישה המתגייסת לתפקיד כזה נאלצת לשים את חיי המשפחה שלה בעדיפות שנייה. גם אם היא התגייסה לתפקיד מעין זה, אך עברה תפקיד מחוסר התאמה, לדוגמה, היא עדיין חתומה על 32 חודשי שירות ואינה יכולה להשתחרר.

"יתרה מזו, אם נביא בחשבון שנשים דתיות מתחתנות בדרך כלל סביב גיל 21–23 והולכות למדרשה או למכינה לפני הגיוס, הן יכולות למצוא את עצמן במצב שהן מקימות משפחה תוך כדי השירות, במשכורת של חוגרת, שאינה מתאימה למצב כלכלי של משפחה.

"לעומתן, מי שמתגייסת לת"ש או לתפקיד בחיל החינוך יכולה להשתחרר מהצבא אם היא מתחתנת. על המגויסות לתפקידים מעין אלו שבסעיף 16א יש הכבדה לא מידתית, היות שצה"ל לא יהיה מוכן לשחרר אותן.

"אם חשוב לארגון כמו אלומה או למכינה כמו צה"לי שאישה תנהל חיי משפחה תקינים, הם חייבים להיאבק על זה. בצהלי טוענים שזו לא הזירה שלהם, אך למעשה הם דוחפים לגייס את הנערות לצבא. אם בוגרות מכינות קדם-צבאיות חותמות ואחר כך מבינות שהן לא רוצות לשרת שלוש שנים ומעדיפות ללכת לשירות לאומי, קונסים על כך את המכינה.

"כל הסיפור הזה לא מוסרי בנוגע לכלל המתגייסות בארץ, ולנערות דתיות הוא ממש נוגד את אורח החיים הדתי, שמעמיד את חיי המשפחה מעל הכול", מסכמת ד"ר רמון. "החתמת בחורה על מסמך כזה היא פעולה אנטי-פמיניסטית מוחלטת. כשרוצים שוויון בכל מחיר לא מתחשבים בזה שלגוף האישה יש מהלך חיים אחר משיש לגוף של גבר. שדולת הנשים דוחפת בהדרגה לכך שביותר ויותר תפקידים יהיה 'דין אישה כדין גבר', כלומר השירות עצמו בהרבה תפקידים הוארך ואי אפשר להשתחרר ממנו. את זה חייבת לדעת כל מתגייסת".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם