"בלי 'יהודית' אין 'דמוקרטית'"

7 kara
"בלי 'יהודית' לא תהיה 'דמוקרטית'"
אחרי שחוק הלאום הוליד את מחאת הדרוזים נעשה שר התקשורת איוב קרא למעין דמות אוקסימורונית:מצד אחד הוא הצביע בעד חוק הלאום ומשוכנע בצדקת דרכו, ומצד אחר הוא בן העדה הדרוזית שמוחה על החוק ומזדהה עם כאבה. האם אפשר להיות בו בזמן בעד החוק ובעד מחאת הדרוזים על החוק?

רועי אהרוני

"חוק הלאום הוא החוק המשמעותי ביותר שחוקק בכנסת ישראל", קובע השר קרא. "החוק מקבע את מדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי. הוא מבטיח שיהיה פה רוב יהודי ושלטון יהודי. בלי יהודים לא תהיה פה דמוקרטיה; אנחנו רואים זאת בכל המזרח התיכון ומחוצה לו".

וכך כתב השר באתר מאקו: "אתחיל מהמובן מאליו: אני גאה להיות ישראלי ושמח שישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי. שיהיה ברור לכל המתנגדים וגם לתומכים: בזכות היהודים יש כאן חופש פולחן ודת, שוויון הזדמנויות אמתי ומדינה פורחת ומשגשגת. בלי יהודית אין דמוקרטית, ואני רוצה לשמור על הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, כי צחוק הגורל הוא שבזכותה אפשר להתלונן, להביע דעות 'חופשי על הבר', להתנגד לחוקים, להגיש בג"צים וכיוצא באלה. למזלנו, כאן לא סוריה או איראן – ורק בזכות היהודים הדמוקרטיה תישמר וזכויות המיעוט לא ייפגעו".

"הקרן החדשה והשמאל הצליחו לקומם אותם, ומאחורי הקלעים הם מושכים בחוטים. הם הציגו את החוק כאילו הממשלה מתייחסת אל הדרוזים כאל כושי שעשה את שלו. ואולם אם תסתכל בחוק לאורכו ולרוחבו, לא תמצא שום מילה שפוגעת במיעוטים"

השר מדגיש בפנינו שאין בחוק רק עניין הצהרתי אלא יהיה לו שימוש פרקטי בבג"ץ: "היו עד כה לא מעט לקונות בבתי המשפט בהקשר של דברים חוקתיים ומחלוקות שהיו נפתרות אילו היה החוק הזה, ובהן גם עניין הפליטים".

ברית של נרדפים

רגילים להציג את העדה הדרוזית כעדה נוחה לכל שלטון, לכן לכאורה לא אמור להיות לה אכפת אם זו תהיה מדינה יהודית או ערבית.

"זה לא נכון. הדרוזים רוצים מאוד את חוק הלאום", קובע השר. "הקשר בין העם היהודי לעם הדרוזי החל כבר בימי יתרו, נביא הדרוזים, וציפורה בתו. בדורנו התחדשה הברית עוד הרבה לפני הקמת המדינה. כבר בתחילת המאה הקודמת היה קשר בין היישוב הדרוזי ליישוב היהודי דאז. הדרוזים הם מיעוט נרדף כבר מימי בית שני, ונוצרה בינינו ברית – ברית של נרדפים. הקרבנו הרבה בדרך להקמת מדינת ישראל. יש היום 430 חללים דרוזים, שיעור שהוא פי כמה וכמה מחלקם באוכלוסייה".

הקשר החם שהשר מציג הוא שעומד במרכז הפגיעה הדרוזית שגרם החוק. לדבריו, זו הבעיה היחידה שיש בחוק: "לא הקדישו די מחשבה בהקשר של המיעוטים השותפים בביטחון ישראל. זה היה צריך לבוא לידי ביטוי בחוק.

"הדרוזים לא רוצים להיות אאוטסיידרים. הם רוצים להיות חלק מהשלטון ולא שכירי חרב. בעקבות החוק הם מרגישים סוג ב', ואנחנו מנסים לתקן זאת, כי עם תחושה אין מה להתווכח. אמנם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו מעגן גם את זכויות הפרט של הדרוזים, אולם בחשיבה הסטנדרטית ברחוב רואים פגיעה בכך שהזכויות אינן מעוגנות גם בחוק הלאום".

השר קרא סבור שהרגשתם של הדרוזים באשר להיותם אזרחים סוג ב' אותנטית, ועם זאת הוא חושב שמי שעומדים מאחורי הצפתה דווקא בהקשר של חוק הלאום הם ארגוני השמאל. "הקרן החדשה והשמאל הצליחו לקומם אותם, ומאחורי הקלעים הם מושכים בחוטים", טוען השר. "הם הציגו את החוק כקובע שהדרוזים אינם חלק מסדר יומה של מדינת ישראל, כאילו הממשלה מתייחסת אליהם כאל כושי שעשה את שלו. ואולם אם תסתכל בחוק לאורכו ולרוחבו, לא תמצא שום מילה שפוגעת במיעוטים. להפך: החוק הזה מעגן את היותה של מדינת ישראל מדינת העם היהודי, דבר שמבטיח שיתייחסו למיעוטים בכבוד, שלא כמו בשאר מדינות האזור.

"עם זאת הדרוזים מצפים, ובצדק, להתייחסות אחרת מאשר לשאר המיעוטים, מכיוון שהם המיעוט היחיד שמתגייס גיוס חובה לצה"ל, ועוד פי שניים מהיהודים, עם 85 אחוזי גיוס.

"אחרי הצבא, הצעיר הדרוזי רואה את שכנו הערבי כבר בוגר תואר ראשון ועובד, והוא אומר לו: 'חתיכת פראייר, בזמן שאתה שירת בצה"ל אנחנו למדנו, ועכשיו אתה יושב בבית ואני כבר עובד בחברה ממשלתית'. אתה מבין מאיפה מתחיל התסכול?"

"בימים האחרונים אנו עושים רבות כדי לתקן את המצג השלילי והשקרי הזה. אנחנו רוצים לומר להם שמדינת ישראל לא מוותרת עליהם. להפך, היא מחבקת אותם לא פחות משהיא מחבקת את היהודים, והם חלק מעתידה ומביטחונה של מדינת ישראל. ראש הממשלה משקיע בזה מחשבה רבה בלי שיקולים אלקטורליים, כי כל הדרוזים לא מכניסים אפילו מנדט אחד. הוא רוצה אחרי שבעים שנה למצוא ערוצים שיבטיחו שהדרוזים יזכו לשוויון פרקטי ולא רק הצהרתי".

באילו תחומים עדיין אין שוויון פרקטי?

"בצה"ל יש שוויון מוחלט, אך כשמסירים את המדים הוא נעלם. אחרי הצבא, הצעיר הדרוזי חוזר לכפר המעורב שהוא גר בו ורואה את שכנו הערבי כבר בוגר תואר ראשון ועובד. שכנו אומר לו: 'חתיכת פראייר, בזמן שאתה שירת בצה"ל אנחנו למדנו, ועכשיו אתה יושב בבית ואני כבר עובד בחברה ממשלתית ומועדף עליך בכל עבודה במדינה'. אתה מבין מאיפה מתחיל התסכול? יש פה פרדוקס: דווקא מי ששירת את המדינה נחות בהשוואה למי שלא שירת.

"תבדוק גם במועצות המקומיות: במקום לשאת את הדרוזים על כפיים הם נשארים ברמות סוציו- אקונומיות נמוכות. אין אזורי תעשייה, אין תכנון, יש צווי הריסה של עשרות אלפי בתים. תבדוק את הפערים בין יקנעם לשכנתה דליית אל-כרמל: יקנעם היא גן עדן לעומתה. נכון, בחלק ממגורי הדרוזים תראה וילות, אבל אין להם ביוב, דרכי גישה, תשתיות.

"עצמו את העיניים בקשר למצב שנים רבות, והתסכול הזה פרץ עכשיו בחוק הלאום. לדעתי אילו היה שוויון בפרקטיקה, לא הייתה להם שום התנגדות לחוק".

מה עם שלושת חברי הכנסת הדרוזים שעתרו לבג"ץ נגד החוק?

"העתירה מבוססת על דחיפתה של הקרן החדשה לישראל, והשמאל כולו מחבק אותה. אין לה סיכוי. החוק עבר הליך נכון ואין בו פגמים. שוחחתי עם היועץ המשפטי לממשלה, שליווה את ההליך עם משפטני הכנסת בצורה הטובה והראויה ביותר. אין סיכוי לעתירות הללו חוץ מלספק כמה כותרות לעיתונים. הפתרון יימצא בתוך הכנסת ולא בין כותלי בית המשפט".

הדרוזים רוצים בחוק הלאום

מאז הצביע בעד החוק קיבל השר קרא איומים על חייו ואלמונים אף השליכו אבנים על ביתו. השר מסרב להתרגש: "אני איש מאמין, ואני הולך עם האמת שלי", הוא מצהיר. "גם אם יטילו עליי את פצצת הירושימה, אני אגן על עם ישראל". את האחריות לתקיפות הוא רואה בכיוון אחד: "ברור מי האחראים; אותם מסיתים מהשמאל שמצליחים לייצר מצג שווא בקרב הדרוזים".

השר קרא מבקש להבחין בין הדרוזים ובין המוחים משמאל. לטענתו, מחאת הדרוזים שונה מהאינטרס של השמאל ושל הרשימה המשותפת: הם אינם רוצים בהפלת הממשלה או במדינת כל אזרחיה. יתרה מזאת, הם גם רוצים את חוק הלאום. הם פשוט רוצים להיות חלק אמתי מהמדינה, ולא סרח עודף.

לאן לדעתך הולכת מחאת הדרוזים?

"אני מקווה שנמצא פתרון שישביע את רצונם. ראש הממשלה ואני יושבים עם נציגי העדה ועורכים כעת בדיקות משפטיות של התכניות שאנחנו רוצים לעשות. ראש הממשלה כנראה ימליץ להקים צוות מקצועי שיעבור בכל כפר ויבדוק את הצרכים כדי שהדרוזים יקבלו תמורה המתאימה לצורכיהם. המשבר הזה מיותר, אבל אולי נצא ממנו מחוזקים: חוק הלאום יקבל הסכמה רחבה יותר והדרוזים יקבלו את מה שמגיע להם זה שנים רבות".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם