רב ברל'ה

8 shmaya
השליח של חב"ד בנחלאות
מצפת לארה"ב, ומהודו לירושלים – ברל'ה קרומבי, מקים ומייסד 'שמיא' שבנחלאות, נדד בין ארצות וגם בין עולמות רוחניים * כיום הוא רואה עצמו חב"דניק אך גם חסיד של הרב קוק ושל רבי נחמן * את חייו החליט להקדיש לרווקים ורווקות מהציונות הדתית, שלדבריו לא מוערכים מספיק בציבור * בימים אלו עומד מפעל חייו בסכנת סגירה, ובשיחה עם מורדי מילר מספק קרומבי הצצה אל 'שמיא' – בית חב"ד בניחוח נחלאות

מורדי מילר

יום שני, כ"ח בסיוון, היה אחד הימים העצובים בחייו של ברל'ה קרומבי, מייסד ומנהל 'שמיא' שבנחלאות. באותו יום נתלה שלט צהוב וגדול על חזית בית 'שמיא' שברחוב עזרא רפאל 25, ועליו התנוסס הכיתוב: "למכירה".

תשע שנות פעילות אינטנסיבית עומדות לבוא אל קִצן. מאז הוחלט לפני שבועות אחדים לסגור את 'שמיא' בשל קשיים כלכליים, המכשיר הסלולרי של ברל'ה לא מפסיק לצלצל. רבים מתקשרים לשאול איך אפשר לעזור, והאם יש דרך לבטל את רוע הגזרה. בדף של 'שמיא' בפייסבוק ובהודעות אישיות שקיבל ברל'ה, סיפרו עשרות רבות עד כמה המקום משמעותי בעבורם. "אני יודעת שזה מאוחר מדי", כתבה מישהי, "אבל מבחינתי המקום הזה היה האור של לילות חמישי". אחרת כתבה: "עצוב לי מאוד. המקום הזה היה בשבילי בית ממש, כרווקה בנחלאות. מקום להגיע אליו לקבל נחמה אחרי פרידות ועוד". מגיב נוסף כתב בצער עמוק: "ראיתי שאתם מוכרים את שמיא. למה?"

חסיד של הרב קוק

ברל'ה קרומבי (32, נשוי+5) נולד בצפת להורים חב"דניקים חוזרים בתשובה. אחיו משמשים שלוחים ופעילים בחב"ד, ואפשר היה לצפות כי גם ברל'ה יקים בית חב"ד וימשיך את המסורת המשפחתית; אלא שכבר מגיל צעיר היה ברור שלברל'ה מסלול משלו. הגם שתמיד נותר קשור לרבי מלובביץ', הרי שנפשו לא נתנה לו מנוח והוא חיפש כיוונים רוחניים נוספים. כך מצא עצמו בגיל הנעורים מסתובב בגבעות ומתחבר לציבור הדתי-לאומי. פעמיים סולק מישיבות חב"ד שבהן למד, עד שבגיל 18 הצטרף למאבק נגד ההתנתקות – בהתחלה במטה המאבק בירושלים, ולאחר מכן התגורר אצל שליח חב"ד בנווה דקלים הרב יגאל קירשנזפט. "באותו זמן הייתי בטוח שאני עוזב את חב"ד ועובר לכיפה סרוגה", משחזר קרומבי. "חשבתי שהגדרה אחת שוללת את ההגדרה השנייה ושצריך לבחור בכיוון אחד. היום אני יודע שאפשר להיות גם וגם. גם חב"ד, גם ברסלב וגם הרב קוק".

כחלק מהתוודעותו לציבור הדתי-לאומי נחשף ברל'ה למושג 'הבִּיצה' הירושלמית – אזורי מגורים שבהם מרוכזים רבים המתמודדים עם אתגרי הרווקות המאוחרת. כנער סקרן הוא קרא מאמרי דעה בנוגע לרווקות המאוחרת בציבור הדתי-לאומי, והחל להתעניין בעולם של אותם רווקים. פעם כשנסע בטרמפ וגילה שהנהג הוא רווק המתגורר בנחלאות, אמר ברל'ה הנער בהתרגשות ובחוסר מודעות משווע: "אז אתה מהביצה!"

לאחר עקירת גוש קטיף החליט ברל'ה לנסוע עם חבריו מהישיבה ל-770, בית הרבי מלובביץ' בארה"ב. משם החליט לנסוע להודו ולהקים שם בית חב"ד. בהודו פגש ברל'ה, הפעם מקרוב, דתיים-לאומיים רבים שבאו מהביצה, והתחבר אליהם. לאחר ששב ארצה מהשליחות בהודו התחתן ברל'ה ותכנן להקים עם אשתו בית חב"ד בתל חי שבצפון. "רציתי לעבוד עם חבר'ה מתלהבים שמחפשים, כאלו שאפשר לשיר אִתם ניגוני י-ה אכסוף", מסביר קרומבי. כבר אז ידע שבית חב"ד שיקים לא יהיה בית חב"ד פורמלי. דמותו של הרבי אמנם תלווה את המקום, אך גם תורות של רבי נחמן והרב קוק יילמדו במקום.

"פעם ביקרתי במשרדים הראשיים של בני עקיבא יחד עם הבן שלי מנדיבן הארבעכשמנדי ראה את התמונה של הרב קוק הוא אמר לי 'אבאאני רוצה לתת נשיקה לרבי הזה'. הרמתי אותו והוא נתן נשיקה לרב קוקאחד הבכירים במקום ראה זאת ואמר 'התמונה של הרב קוק מחכה שנים שיבוא ילד חסידי וייתן לה נשיקה'"

כזה הוא ברל'ה. חב"דניק בכל נפשו, אך גם חסיד של הרב קוק. ספר 'אורות התשובה' שברשותו עמוס הערות וקיפולי דפים, ובכל ג' באלול (יום פטירת הרב קוק זצ"ל) הוא עולה לקברו של הרב קוק – אותו הוא מכנה 'הציון' – בהר הזיתים. "אני מתייחס לרב קוק זצ"ל כאל אדמו"ר. ברור לי שהייתה לו רוח הקודש", מתאר ברל'ה את יחסו המיוחד לרב קוק ולתורתו. "פעם ביקרתי במשרדים הראשיים של בני עקיבא יחד עם הבן שלי מנדי, בן הארבע. כשמנדי ראה את התמונה של הרב קוק הוא אמר לי 'אבא, אני רוצה לתת נשיקה לרבי הזה'. הרמתי אותו והוא נתן נשיקה לרב קוק. אחד הבכירים במקום ראה זאת ואמר 'התמונה של הרב קוק מחכה שנים שיבוא ילד חסידי וייתן לה נשיקה'". סיפור נוסף הקשור ברב קוק ארע לקרומבי לאחר שהעביר שיעור ב'אורות התשובה' ב'היכל שלמה'. בסיום השיעור ניגשה אליו אישה מבוגרת – בתו של אחד מממשיכי דרכו של הרב קוק – ואמרה לו: "כל חיי אני לומדת את תורת הרב קוק, ואף פעם לא שמעתי את תורתו בצורה עמוקה ונעימה כל כך".

לקרומבי חשוב להדגיש כי ישנו קשר הגותי עמוק בין חב"ד לרב קוק. לדבריו, "כשאני קורא את אורות הקודש ואת אורות התשובה, אני שומע חסידות". זו גם הסיבה לצעד שעשה הרבי הקודם של חב"ד, הריי"צ (הרב יוסף יצחק), כשהגיע לבקר בארץ בתרפ"ט: "הדבר הראשון היה ללכת לפגוש את הרב קוק". לדברי ברל'ה, "הרב קוק קיבל את הריי"צ כשלראשו כיפה שהייתה של האדמו"ר ה'צמח צדק', שעברה אליו דרך משפחת אמו".

ובכל זאת, יש מחלוקת קשה בנוגע ליחס לציונות.

"נכון, אבל הרב קוק היה צדיק עובד ה'. כל תלמידי 'המגיד' ממעזריטש חלקו זה על זה. אז מה? אז יש מחלוקות בין צדיקים. אסור לנו לפספס את התורה של הרב קוק".

לא רק חילונים צריך לקרב

רגע לפני שעברו הזוג קרומבי לתל חי פגש ברל'ה חבר בשם יחזקאל גליק, והוא הפציר בו להקים בית חב"ד בנחלאות. ברל'ה החליט לנסות, וחידש קשרים עם חברים מהביצה שפגש בעברו בהודו. מהר מאוד הבין ברל'ה שייעודו אינו קירוב רחוקים בתל חי או בהודו, אלא דווקא הקמת בית חם לרווקים ולרווקות מהציבור הדתי-לאומי. "החלטתי לפתוח בית בנחלאות שיהיה מרחב של חיבור, של קבלה, של פתיחות לכל אחד ואחת. מרחב שיהיה קודם כול בית", הוא מסביר. ברגע של הברקה הציע אחד מאחיו של ברל'ה להעניק למקום את השם 'שמיא'.

בחודשים הראשונים היה ברל'ה עומד ברחוב ומזמין אנשים להיכנס וללמוד. בתחילה היו העוברים והשבים מהססים, אך כעבור זמן השמועה על הבית החמים עשתה לה כנפיים ובזמני השיעורים כבר לא נותרו מקומות פנויים. עם הזמן דבק בברל'ה כינוי החיבה 'שליח חב"ד של נחלאות', הגם שברור היה לכולם ש'שמיא' אינו בדיוק בית חב"ד קלאסי. בכל ערב, זה תשע שנים, מתקיימים ב'שמיא' שיעורי תורה, ערבי ניגונים, סדנאות וגם שיחות נפש המלוות במרק חם ובאווירה ביתית. בימי שישי בבוקר פועל במקום בית מדרש, ובשבתות המקום שוקק חיים.

מי מגיע ל'שמיא'?

"יש כמובן חבר'ה לא דתיים שרוצים ללמוד יהדות, אבל אנחנו לא מחפשים להיות 'מכון מאיר'. אנחנו פונים בעיקר לקהל של הרווקים מהציבור הדתי-לאומי".

זו גם הסיבה ש'שמיא' סבל ממחסור בתרומות, שהוביל בסוף לקשיים כלכליים דרמטיים. "אנשים אוהבים לתרום למקומות שמקרבים אנשים לא דתיים. זה נחשב מאוד מגניב. פעם מישהי הגיעה לשמיא ושאלה אותי בביקורת האם לא מפריע לי שהמקום נראה כמו סניף של בני עקיבא. שאלתי אותה: רק מי שבאים מבית לא דתי צריכים לקבל אור? מה עם הדתיים?"

למה בכלל צריך מקום מפגש לרווקים ולרווקות?

"קודם כול הרבה זוגות הכירו אצלנו והתחתנו, אבל מפגשי 'פנויים-פנויות' יש בהרבה מקומות. מבחינתי הדבר המרכזי בשמיא הוא לתת כלים. יש אצלנו שיעורים - כמו למשל השיעורים של הרב מיכי יוספי - בנושאי זוגיות. אני עצמי עובד כמטפל. כשאדם מגיע אליי לטיפול אני אומר לו 'אל תצא עכשיו לדייטים, קח הפסקה. מה שעשית עד עכשיו לא עבד, אז בוא נפעל ממקום חדש, נעבוד יחד כדי לרפא'".

לדברי קרומבי הציבור הדתי-לאומי אינו יודע איך להתמודד עם הרווקות. "הציבור הדתי-לאומי פצוע במובן של הרווקות. יש המון שיפוטיות. מדברים על 'בעיית' הרווקות בלי לנסות ולהבין מה הרווקים והרווקות עוברים, לא מנסים להבין את הקושי. יש איזו מחשבה שבשביל להתחתן צריך ללחוץ 'פליי'. אנשים אומרים: למה שנתרום כסף לשמיא? שהרווקים יתחתנו וזהו! היחס הרווח לרווקים הוא כאל חֶברה בעייתית שצריך לנער. בשמיא אנחנו מחבקים את הרווקים ומקבלים אותן. הציונות הדתית חרתה על דגלה את הסיסמה 'להתנחל בלבבות'. יודעים יפה להתחבר לחילונים בדרום אמריקה, אבל אסור לשכוח שיש פה בבית חבר'ה צעירים איכותיים. אז מה אם יש להם כיפה? צריך לפתוח אליהם את הלב לא פחות ממה שפותחים לצעיר עם ראסטות בהודו. לא צריך לחכות שאנשים יורידו את הכיפה כדי לקבל אותם".

תמיכה ציבורית ופוליטית כבר יש

כששומעים על המשבר הכלכלי שאליו נקלע 'שמיא' אפשר לתהות מדוע שלא תגיע עזרה במימון המקום - מחב"ד. אלא שלרבים בתנועת חב"ד קשה לעכל את החידה ששמה ברל'ה קרומבי. הוא מבחינתו מדגיש שאינו כועס על אף אחד: "זה בסדר שיש לאנשים בחב"ד סדרי עדיפויות. קהילת חב"ד זו הקהילה הכי תורמת שקיימת, היא עומדת מאחורי מפעל של 4,000 בתי חב"ד. יכול להיות שעדיף להם לתרום למצוקות דחופות של שליח בפיליפינים שזקוק לעזרה, או למקווה בסיביר.

"יש כאלו שלא רואים בי חב"דניק, שלא מתאים להם הלימוד בשמיא. בחצי השנה האחרונה הייתי פעמיים באומן, אצל רבי נחמן, ולאחר מכן אצל בעל התניא בהאדיטש. קיבלתי החלטה לעבוד עם הציבור הדתי-לאומי".

ואכן, שמות רבים קשורים ב'שמיא', ואיש מהם אינו איש חב"ד. כך למשל ידידה מאיר וסיון רהב-מאיר, שלדברי ברל'ה "מחוברים לעשייה עם הרווקים והרווקות. הם שותפים לעשייה של 'שמיא', ובכל פעם שאני אומר לסיון על קידוש קהילתי בנחלאות, גם בראש השנה, היא מיד מתייצבת. גם שולי רנד מחובר אלינו ולאורך השנים תמיד דאג להגיע ולהופיע". אישים אחרים המלמדים במקום וקשורים אליו הם הרב אלחנן ניר, העיתונאי ד"ר יהודה יפרח, הרב מיכי יוספי ועוד. חלקם כבר הספיקו לתמוך בפומבי ב'שמיא'. כך למשל כתב יפרח לברל'ה כי "זכות התורה העמוקה שנלמדה במקום הזה תעמוד לך". הרב מיכי יוספי שיתף בתחושותיו האישיות וכתב כי "הזיכרון שלי משמיא יהיה תמיד מוצ"ש ירושלמי קר, כשגשם יורד בחוץ ובפנים מתחממים עשרות אנשים עם מרק חם, כוס תה, ניגונים ושיעור, או ערב קיצי שבו נאספים לשיעור לקראת שבת. תמיד היה זה מרחב של מפגש וחיבור, הכלה וקבלה, כשמעל הכול חופפת דמותו המאירה והלבבית של ברל'ה קרומבי".

גם תמיכה פוליטית יש. עופר ברקוביץ', אחד המועמדים לראשות העיר ירושלים, כבר הודיע: "בכוונתי לפעול כדי למצוא פתרון מידי למניעת הסגירה". יו"ר סיעת 'הבית היהודי' בעירייה חגית משה הודיעה אף היא כי תסייע למקום, אך לכולם ברור שתמיכה מונציפלית בלבד אינה מספיקה בשלב הזה.

"הציונות הדתית חרתה על דגלה את הסיסמה 'להתנחל בלבבות'. יודעים יפה להתחבר לחילונים בדרום אמריקהאבל אסור לשכוח שיש פה בבית חבר'ה צעירים איכותייםאז מה אם יש להם כיפהצריך לפתוח אליהם את הלב לא פחות ממה שפותחים לצעיר עם ראסטות בהודולא צריך לחכות שאנשים יורידו את הכיפה כדי לקבל אותם"

מאמין שהרבי גאה בי

התגובות הרבות שקיבל ברל'ה מאז הודיע ש'שמיא' צפוי להיסגר הבהירו לו עד כמה המקום משמש בית בעבור רבים. "בהתחלה אמרתי שאם העניין הוא שיעורי התורה אז נעבור לתת שיעורים בבית כנסת. אבל התברר שהאנשים מחוברים ל'שמיא' ברמה של בית. הם זקוקים למרק בחורף, לכוס תה, למקום שבו אפשר לשבת לפני השיעורים ואחריהם. הבנתי שאי אפשר לעזוב". בשבועות האחרונים נפתחו כמה וכמה קבוצות וואטסאפ שנועדו למצוא פתרון ל'שמיא'. העלויות גבוהות: שכירות, ארנונה, פרסום, חשבונות, קידושים בשבתות, סעודות, כיבוד, מרקים, ניגונים ועוד ועוד. חלק גדול מהתשלומים יוצא מכיסו הפרטי של ברל'ה והחובות מצטברים. השבוע, בליווי אנשי מקצוע, פתח ברל'ה במסע התרמה ובמקביל הוא עובד על תכנית פיננסית רצינית.

מה לדעתך היה אומר הרבי על 'שמיא'?

"אני מאמין שהרבי גאה בי. צריך להבין את התפיסה האמתית של מוסד השליחות, שהוא לא רק מוסד קירוב והחזרה בתשובה, אלא שכל אחד ימצה את הכישרונות והיכולות שלו להאיר את הסביבה ולהשפיע טוב וחסד. במובן הזה שמיא הוא 'תיקון עולם במלכות ש-די'. אם אני מנצל את הכישורים והחיבור והיכולת שלי לעשות פרויקט שכל כולו תיקון עולם והארת הסביבה – אז מבחינת הרבי לא משנה אם זה לקרב יהודים שיעשו שבת פעם ראשונה, או לעשות בית שאנשים יתקרבו בו ויפגשו את עצמם. יש סדנאות ושיעורי תורה וכל אחד מוצא את מקומו ואנשים יוצאים שמחים יותר מהמקום הזה. אני בטוח שהרבי רואה את זה ומחייך. אין לי ספק בעניין".

כחב"דניק אמתי ברל'ה גם פתח לא אחת את 'איגרות הקודש' של הרבי מלובביץ'. אלה קובצי מכתבים שכתב הרבי בשלל נושאים. חסידי חב"ד רבים נוהגים לפתוח את הקבצים באקראי תוך אמונה שהמכתב שאליו יגיעו מיועד אליהם. "אני מאמין בהשגחה פרטית, ושהקב"ה מדבר אלינו דרך כל דבר שאנחנו פוגשים בבריאה, גם דרך ה'איגרות קודש'", אומר קרומבי. "פתחתי את הספר והמכתב שקראתי היה על מוסד בסכנת סגירה. הרבי אומר במכתב שהוא לא מבין איך חושבים לסגור. בהזדמנות אחרת היה מכתב על חשיבות של הכנת חבר'ה צעירים לחתונה. אלו כל הזמן מסרים שמלמדים אותי שאני בשליחות של הרבי".

לסיום מבקש קרומבי לפנות אל הקוראים והקוראות: "הקריאה שלי היא קודם כול לציבור הדתי-לאומי, לקבל את הרווקים והרווקות ולא להתייחס אליהם כאל 'בעיה'. גיל החתונה אמנם התאחר, ויש לכך סיבות רבות, אבל אין הצדקה להסתכל על אנשים בעין לא טובה. זה עוול גדול. אני חושב שחשוב לתמוך במקומות כמו שמיא, שלא מקבלים מספיק גיבוי מהציבור. אני מקבל יום-יום טלפונים מחבר'ה שנמצאים בדייטים, וכל הפעילות היא בהתנדבות מוחלטת. הרווקות המאוחרת תיפתר רק אם נפשיל שרוולים ונקשיב להם, נבין מה קורה אִתם, ניתן להם מקום ומרחב".

לתרומות: truma.today/shmaya או חפשו "שמיא" בפייסבוק.

צילום: שירה שטרן

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם