דין גבר

4 din gever

חשיפה: מסמך שלילת החירות שנשים נאלצות לחתום עליו כדי לשרת בתפקידים גבריים
היוהל"ם התהדרה השבוע בעוד שבעה תפקידים גבריים שנפתחו לנשים בצה"ל. חופש בחירה למתגייסות? מתברר שכדי שלצבא ישתלם להכניס אותן לתפקידים הגבריים הנחשקים נאלצות המתגייסות הצעירות לחתום על כתב שעבוד שישפיע על החלטותיהן ובפרט על מבנה המשפחה שלהן בעתיד, ממש באלו המילים: "ידוע לי כי אם אנשא, אהרה או אלד לא אהיה זכאית כתוצאה מכך לפטור משירות בטחון" וגם: "אם תופסק הכשרתי או ישונה תפקידי לאחר סיום הכשרתי [...] אהיה חייבת במשך שירות כולל כפי שנקבע במדיניות הצבא, לעניין 'דין יוצא צבא אשה כדין יוצא צבא גבר'" * בהרבה כוונות טובות ובשם הדהירה אחר השוויון משעבדת היוהל"ם את המלש"ביות הצעירות לצה"ל לפני שהן מבינות את מלוא ההשפעה של החתימה על המשך חייהן

בשבוע שעבר (י"ג בתמוז), במסגרת הדיון על שילוב נשים וקידומן בצה"ל, הופיעה היוהל"ם (יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר) בכנסת, לפני הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי, ובישרה כי שבעה מקצועות צבאיים חדשים עומדים להתווסף לרשימת המקצועות הצבאיים הנחשבים, "דין יוצא צבא אשה כדין יוצא צבא גבר", כלומר שהחיילות מושוות בהם לחיילים בכל תנאי השירות. נציגי ארגוני הנשים, ובכללם ארגונים אורתודוקסיים, נכחו במקום והביעו נחת רוח ושביעות רצון מהתהליך, המציין כביכול התקדמות בדרך לשוויון מגדרי.

מעטים מהנוכחים בדיון היו מודעים לכך שכל נערה המתמיינת לשירות צבאי במסגרת מקצועות אלו מקבלת לאחר ההתמיינות טופס הצהרת התנדבות לתפקיד לפי סעיף 16א. חיוב זה נחשב אמנם התנדבות, אך משמעותו שלילת חירותה של החיילת החותמת עליו עד שימלאו לה 40.

חוק שירות הביטחון קובע כמה הבדלים בין שירות החובה של הנשים לזה של הגברים, וההבדל המרכזי הוא משך שירות החובה הנדרש: גברים חייבים בשירות חובה של 32 חודשים, ולעומתם נשים חייבות לשרת 24 חודשים. בעקבות פסיקת בג"ץ בפרשת אליס מילר תוקן חוק שירות הביטחון ונוסף לו סעיף 16א. סעיף זה קובע כלל: "לכל יוצא צבא אשה זכות שווה לזכותו של יוצא צבא גבר למלא תפקיד כלשהו בשירות הצבאי". תכלית סעיף זה, כפי שהציגה אותו יוזמת הצעת החוק, חברת הכנסת לשעבר נעמי חזן, הייתה "קידום שוויון ההזדמנויות לנשים בצה"ל – פתיחת אפשרות לנשים להתנדב לתפקידים שהיו סגורים בפניהן לפני כן".

לפי אותו סעיף רשאי שר הביטחון, באישור ועדת החוץ והביטחון, לקבוע בתקנות רשימת תפקידים אשר יהיו פתוחים לנשים בתנאי שהן מתנדבות לכך ומתוך התחייבות לשירות חובה ארוך הזהה לשירות חובה של גברים – 32 חודשים. היום יש כבר כ-110 תפקידים מעין אלו, וכפי שהכריזה היוהל"ם, היד עוד נטויה.

החיילות שהולכות לשרת במקצועות הצבאיים האלה חותמות כי הן מתחייבות לשירות חובה של 32 חודשים; הן מתחייבות לשרת במילואים עד שיהיו בנות 40, ונוסף על כך כל אחת מהן מתחייבת בזו הלשון: "ידוע לי כי אם אנשא, אהרה או אלד לא אהיה זכאית כתוצאה מכך לפטור משירות בטחון".

הן גם חותמות שהן מודעות כי ל'התנדבות' הזאת אין ממש דלת יציאה: "ידוע לי שככלל אין להתיר את ההתנדבות, למעט עד תום השבועיים הראשונים", ואפילו "אם תופסק הכשרתי או ישונה תפקידי לאחר סיום הכשרתי [...] אהיה חייבת במשך שירות כולל כפי שנקבע במדיניות הצבא, לעניין 'דין יוצא צבא אשה כדין יוצא צבא גבר'". כלומר, ההתנדבות הזאת היא לכל החיים אפילו אם החיילת לא הצליחה לסיים את הקורס. מרגע שהיא נכנסת היא מקבלת עליה "דין גבר" וצריכה לשרת 32 חודשים בסדיר ועד גיל 40 במילואים.

ד"ר עינת רמון: "הנערות החותמות לא תמיד מודעות לסוגיות המשפטיותהמוסריות והחברתיות שעולות מההסכמה לסעיף הזהואיש בצה"ל אינו טורח להסביר אותן להןהדבר חמור שבעתיים מבחינה מוסרית כשמדובר במלש"ביות המיועדות לשירות בחיל המודיעיןשלא היו מודעות כלל שתיאלצנה לחתום על מסמך כזהוייתכן שאף לא היו מתמיינות לתפקיד לכתחילה אילו הובא לידיעתן שתפקידן נכלל בקטגוריית 'דין יוצא צבא אשה כדין יוצא צבא גבר'

 

מי שהסבה את תשומת לבנו לסעיף החריג הזה היא ד"ר עינת רמון, מרצה למגדר וללימודי נשים. "המגמה הא שרוב החיילות תחתומנה על סעיף זה, ומשום כך הצבא הולך ופותח עוד תפקידים המחייבים חתימה על הסעיף", מסבירה ד"ר רמון. "האם מישהו מבין שעקרונות 'שוויוניים' אלו מתעלמים בכוונה תחילה מן העובדה שלחיילות יש גוף שונה מלחיילים וכי רק הן תהרינה ותלדנה ביום מן הימים? האם נשים תגויסנה לשירות מילואים שלושה חודשים לאחר הלידה, תוך כדי היריון מתקדם או כשהתינוק יונק? האם אֵם לפעוטות שלא תתייצב לשירות מילואים תיחשב עריקה ועבריינית? חשבתם מה יתרחש במצבי חירום של גיוס בצו שמונה כאשר יגויסו למלחמה שני ההורים במשפחות רבות מאוד בישראל?

"ניסוח משפטי זה יכול להביא למצבים הזויים שבהם אם מיניקה או אם לילד חולה תיחשב עריקה אם לא תתייצב למילואים. לא ברור כיצד אמורה להתנהל משפחה שבה ישרתו במילואים האב והאם לסירוגין פרקי זמן שונים או שיגויסו יחדיו לשירות מילואים בצו שמונה".

יש כל מיני נשים העובדות בתפקידים הדורשים ריתוק לעבודה בעתות חירום. מדוע זה בסדר ובצבא לא?

"נשים העובדות בתפקידים הדורשים ריתוק לעבודה בעתות חירום הן בנות חורין לעזוב את מקום עבודתן או להתארגן כך שתוכלנה לעמוד במשימה. לעומתן נערה בת 17–18 הנאלצת לחתום על 'התנדבות' שלמעשה איננה התנדבות אלא התחייבות לשרת בשירות סדיר נוסף (שס"ן) ובמילואים עד גיל 40 אינה יכולה בגילה לשער מהי המחויבות הנגזרת מלידה ומאימהות ואינה יכולה להשתחרר מ'התנדבות' זו, שלמעשה פותתה בערמה לחתום עליה.

"הנערות החותמות לא תמיד מודעות לסוגיות המשפטיות, המוסריות והחברתיות שעולות מההסכמה לסעיף הזה, ואיש בצה"ל אינו טורח להסביר אותן להן. הדבר חמור שבעתיים מבחינה מוסרית כשמדובר במלש"ביות המיועדות לשירות בחיל המודיעין, שלא היו מודעות כלל שתיאלצנה לחתום על מסמך כזה, וייתכן שאף לא היו מתמיינות לתפקיד לכתחילה אילו הובא לידיעתן שתפקידן נכלל בקטגוריית 'דין יוצא צבא אשה כדין יוצא צבא גבר'.

"נערה כזו תהפוך אישה שנשללה ממנה חירות האדם הבסיסית שלה לבחור את מסלול חייה, וכל זה בעידוד ארגוני הנשים".

שאלנו את דובר צה"ל אם אין חשש בצה"ל מפני פגיעה בחירותן העתידית של נערות צעירות להקים משפחה בדיוק בשנים הכשרות לכך מבחינה גופנית ונפשית, שהרי החתימה על הצהרת ההתנדבות בלהט העשייה הצבאית עלולה להשפיע על הבחירות המשפחתיות בזמן המיועד לכך לאחר השירות הסדיר, ושאלנו גם אם יש מדיניות מגובשת בגיוס במצבי חירום במקרה של שני הורים המטופלים בילדים קטנים ומחויבים בשירות מילואים.

להלן תגובת דובר צה"ל כפי שנמסרה לנו בצמוד לשאלות: ״בצה״ל קיימים 110 תפקידים שמוצעים למלש"ביות על בסיס סעיף 16א', המאפשר את הארכת תקופת שירות החובה של חיילות הבוחרות לחתום על המסמך ביום גיוסן ל-32 חודשיים בכדי שיוכלו לשרת בתפקידים המצריכים הכשרות ארוכות.

"אין מניעה מנשים המשרתות בשירות צבאי להקים משפחות במהלך שירותן הצבאי. יתרה מכך,  צה"ל מספק מעטפת תומכת לנשים עם ילדים. באשר לשירות מילואים, צה"ל מכיר בכך שקיימים מקרים בהם לא ניתן לקיים שירות מילואים בצורה הנקבעת מראש. על כן, מדי שבוע מתקיימת וועדת תיאום מילואים הבוחנת מקרים בהם שירות המילואים מונע קיום אורח חיים תקין של משרת המילואים. צה"ל רואה חשיבות רבה בטיפול הפרט בקרב משרתי המילואים".

"איזו מעטפת צה"ל נותן לחיילות בסדיר?" התפלאה ד"ר רמון למקרא תגובת דובר צה"ל. "ה'הכשרה הארוכה' שמדברים עליה היא ארבעה חודשים של חוקרת מודיעין? מעניין שקודם לכן היה אפשר באותה הכשרה לשרת 24 חודשים. איך מערך המילואים יכול להיות תקין אם רבות מן האמורות לשרת בו צריכות בשלב הזה להיות בבית עם הילדים?

"דובר צה"ל לא הגיב איך מחתימים נערה על מסמך שאינה יכולה לשער את השלכותיו ואינה יכולה להשתחרר ממנו למשך 22 שנים. מאילו עוד אזרחים במדינת ישראל נשללת האחריות הזאת? ממתי נישואים, היריון ולידה אינם מצבים שיש לאישה זכות לשנות את מסלול חייה עקב התרחשותם? איך בתי המשפט והכנסת מתירים שעבוד כזה של נערות שמנצלים את תום לבן?

"חייב להיות חוק בישראל שעל פיו כל אישה זכאית לעזוב את מקום עבודתה או את השירות הצבאי בעקבות לידה. על כל הגופים שערך האישה וגופה יקר ללבם להתקומם נגד הפגיעה הזאת בזכותה של כל נערה לקבוע את מסלול חייה".

צילום: דו"צ

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
ענווה ועוצמה

  הרב שמואל אליהו מספיד...

שינוי פני העיר

  נתנאל אחיטוב מארגון 'חותם'...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם