שבר ענן

m 4 yishay
ישי לוי הוא מבכירי המוזיקה המזרחית – מ"רעיה" ו"רקדי" ועד ל"עננים"; הוא פרץ עם זוהר ארגוב את תקרת הזכוכית – וגם נפל אתו לסמים קשים * היום לוי מתחזק קריירה מצליחה ששותפים בה כל בני משפחתו, ומתפלל לה' שלא ייפול שוב לסם * בשיחה גלוית לב הוא מספר על הנפילות ועל ההתמודדות, מגלה כמה מסודות המקצוע ומסביר מדוע הוא ממעט לפרגן לזמרים המזרחים החדשים

נדב גדליה

ישי לוי נחשב זמר מקצועי ביותר, אך הוא מתעקש להקליט את שיריו דווקא ב'טייק' אחד. "אני יודע שהיום כבר יש מחשבים, ועושים כמה הקלטות ובוחרים את המשפטים הכי טובים ומדביקים אותם יחד", הוא אומר בהבנה בהתייחסו לדור הצעיר, "אבל אין מה לעשות. רק במכה אחת, על המקום, אני חש שיש בשירה משהו אמתי", הוא חושף מעט על טכניקת שירתו הנוגעת.

"הפעם הראשונה שאתה שר היא משהו מבורך. כשאתה חוזר על שיר כמה פעמים אנשים מרגישים את זה. אני יכול להבחין בשירים שמקליטים היום מה הוקלט בחי ומה מודבק."

למרות טכניקת ישי לוי הנחשפת כעת, באלבומו האחרון הסכים לוי לשיר כמה פעמים את שיר הנושא 'שועל קרבות', לבקשת הזמר והיוצר עידן רפאל חביב, שכתב את השיר. "עידן כתב את השיר עליי, על החיים שלי, על מה שעברתי, והיה לי לכבוד להגיש אותו. עם כל הוותק והביצועים והטכניקות עידן התעקש שאחזור על השיר כמה פעמים, והסכמתי לכבודו.

"תמיד הייתי פדנט בבחירת חומרים, ועכשיו שאני מתבגר אני רואה שאני נהיה עוד יותר פדנט, כנראה. מוזיקאים בארץ מאוד רוצים לכתוב לי ולהלחין לי, וכך היה ב'שועל קרבות'. פנה אלינו עידן רפאל חביב, ואמר שיש לו שיר בשביל ישי. לא אמר שם, לא אמר כלום. הגעתי לאולפן, שמעתי את השיר בפעם הראשונה ונדלקתי עליו. אלפי שירים, א‑ל‑פ‑י, שולחים אליי... הזה של איריס אשתי שמנהלת אותי כבר מתפוצץ... נו, איך קוראים לדבר הזה ששולחים אליו שירים?"

מייל.

"ישתבח שמו, מייל. מדי פעם אני נובר במה ששולחים ודולה משהו שמוצא חן בעיניי. אני מאמין שאני מפספס, אבל ב"ה תודה על מה שיש.

"אני מקבל מכולם. מיוצרים אנונימיים ומוכרים. את השיר 'ליפול' כתבו לי שני בחורים לא מוכרים, ואני שמח על זה. לא צריך לחכות רק למפורסמים. חשוב לי לתת צ'אנס לכותבים ולמלחינים הצעירים, כי ברגע שאתה מחבר את השירה עם החי"ת והעי"ן של ישי לוי, עם הראש והחשיבה של הדור הצעיר, זה בינגו".

בלי צליל מכוון

לאורך הקריירה של לוי והקשיים הגדולים שעבר בחייו הוא מקפיד להוציא – משל היה זמר רוק נשמה – שירים המספרים את חייו על שלל סיבוכיהם; עניין לא ממש מקובל בז'אנר המוזיקה הים-תיכונית, המלהטטת בין שירי אהבים למזמורי מסיבות, המחביאים היטב את חייו האישיים של האמן ומותירים אותו הרחק מהצהלולים.

יש לך עניין לבחור דווקא בשירים אישיים שחושפים אותך עוד יותר ממה שכבר יודעים עליך?

"לעולם לא אקליט שיר במכוון כדי שילך. נגיד, כמו שכולם מקליטים שיר לחתן וכלה, או שיר לגלגלצ או לרחוב. אני מקליט את מה שאני אוהב. לא מעניין אותי אם ילך או לא. יש לי כסף לחיות עד גיל 300. לא מעניין אותי העניין הרווחי. אני עושה דברים שאני אוהב, ומה שאני אוהב, מתברר לי תמיד שהקהל צמא לזה".

היו לפעמים טעויות בבחירת השירים שלך?

"מעולם לא. כי אני לא עושה דברים שאני לא אוהב".

מה אתה שומע בבית להנאתך?

"את ישי לוי".

מה זאת אומרת?

"כשיצא האלבום האחרון, 'שועל קרבות', ישבתי בבית, הרכבתי אוזניות והקשבתי פעם אחר פעם לאלבום. ביקרתי את עצמי.אבל לפעמים אני שומע גם ערבית, ספרדית", מתרצה לוי לבסוף. "שיר שהוא ישראלי-מזרחי – אני ממש לא שומע. אולי אולי אייל גולן, לא מעבר לזה. נאדה. זה לא מושך לי את האוזן. הקהל אוהב את זה היום, אני יודע. אבל אני לא חלק מהקהל. אייל הוא היחיד שאני עוד יכול להאזין לשירים שהוא מוציא, וגם לא לכולם. אני לא יכול להסביר לך", נעצר לרגע לוי, מבכר הפעם שלא לבקר את עמיתיו, "אין פה איזו סיבה מסוימת. בורא עולם צריך להסביר לך".

"אני נקי מסמים קרוב ל-12 שנה, ושבע שנים נקי גם מסיגריות ומאלכוהול. תודה, שה' ישמור עליי. עבר די הרבה זמן, ועדיין בכל יום אני מבקש מבורא עולם שינחה אותי בדרך, וזה עובד. אני מרגיש שהוא נותן לי כוח. לגבי אלכוהול, חשוב לי שתכתוב שזה סם. ממש. לא כדאי לנסות אפילו פעם אחת! גם חשוב לי לומר שאין דבר כזה 'סמים קלים'. כולם חמורים. נרגילה? זה הכי גרוע"
נופל וקם, נופל וקם

ישי לוי (55) נחשב למוביל סצנת המוזיקה המזרחית. זוהר ארגוב והוא פרצו דרך חדשה והכניסו ארצה את הצלילים הים-תיכוניים האתניים ואת הסלסולים שעד שנות ה-80 הודרו מהבמה. עמיתו ארגוב שינה למען התקשורת את שם משפחתו עורקבי, אך גם זה לא עזר לו.

הוא נולד בראש העין לזוג מיוצאי תימן, אם עקרת בית ואב סופר סת"ם. כשהיה בר מצווה עזב את הקן והחל בקריירה מוזיקלית. הוא התמחה בשירה בחאפלות, בשמחות ובמועדוני זמר. בהמשך התגייס לצה"ל ושירת בתותחנים.

שיריו הראשונים של לוי היו אמנם גרסאות כיסוי לשירים ידועים כמו 'ליסה ליסה', 'אלוקים נתן לך במתנה' ו'ילדונת', אך הם זכו להצלחה גדולה שהפכה את לוי לזמר מבוקש לא פחות מהמבצעים המקוריים של השירים ההם. לוי הקליט את גרסאות הכיסוי בעזרת הגיטריסט ואיש החאפלות משה בן מוש, והן הופצו באלבום. האלבום נמכר במאות אלפי עותקים אף על פי שהוקלט לצלילי כלי נגינה מעטים (גיטרה, בס, קלידים ותכנת תופים).

האלבום הבא, 'הנה בא היום', כבר הכיל קטעים מקוריים והופק בסיוע אביהו מדינה ויהודה קיסר, ואף הוא הצליח מסחרית. בימים ההם, אמצע שנות ה-80, אך טבעי היה שעם ההצלחה המפתיעה והבלתי נתפסת בז'אנר תגיע הנפילה, והיא הגיעה – ובענק – לא פחות מההצלחה עצמה.

זהר ארגוב וישי לוי הפכו חברים מעבר למקצוע, ושניהם שקעו בסמים קשים. אצל ארגוב הסיפור העצוב נגמר רע מאוד, ואילו ישי לוי, בעזרת איריס, חברתו דאז ולימים אשתו, הצליח להשתקם מהסם אט-אט. אחרי שנים אחדות אף נולד מתקופת הנפילה (הראשונה) האלבום החושפני 'להתחיל מבראשית' בהפקת יעקב למאי, המפיק בימים אלו את שירי טובי המוזיקאים הים-תיכוניים בארץ, וכלל את הלהיט 'רקדי' שיצא בשנות ה-90.

חרף ההצלחה הגדולה של לוי בימים ההם הוא שב וחזר לסם בלי יכולת שליטה, ולמרות זאת המשיך ליצור אלבומי מוזיקה ולהופיע. הוא שיתף פעולה עם ישי לפידות ולהקתו 'אוף שימחעס' ב'רק אני ואתה', לצד חידוש גרסות כיסוי ושירים מקוריים רבים, ובהם 'תלתלים שחורים' האלמותי.

אמנם נדמה לו אז שהחיים לצד הסם אפשריים, אך ב-2003 נעצר לוי בגין איומים שהשמיע נגד איריס אשתו. נגזר עליו מאסר בפועל, וכשהשתחרר החליט לדבוק באשתו ולהקדיש לה מופע ששמו 'אני שר לך איריס', ובו הוא מבקש ממנה סליחה בפומבי ושר לה את השיר 'בשבילי את השער לגן עדן'. לאחר כשנה וחצי שוב נעצר לוי בחשד שהצית את ביתו לאחר שאיריס סירבה לתת לו כסף לקניית סמים. הוא ריצה 15 חודשי מאסר ושוב היה בחוץ, לא מתייאש מעצמו גם הפעם.

מ-2007 נראה שלוי כאן כדי להישאר תמיד. הוא הוציא את 'ריקוד רומנטי', שהיה ללהיט מדינה, ובהמשך הוסיף כהנה וכהנה אלבומים ולהיטים, דוגמת 'עננים', שכתב לו רביב בן מנחם (מהפרויקט של רביבו). זה 12 שנים שההופעות ב'זאפה' מלאות, וגם הרדיו מפרגן.

זיווג משורש הנשמה

לכל אורך הדרך לא נטשה אותו אשת נעוריו איריס. אף שהיו לה כל הסיבות לעזיבה הוגנת, בחרה איריס לדבוק בלוי, להביא אתו לעולם ארבעה ילדים ולהיות לו לסעד נפשי ופיזי על גבול הבלתי נתפס. לא פלא שפיו של לוי מלא תשבחות ועיניו מתמלאות הערצה כשהוא מדבר על יתד חייו. לדבריו, בלעדיה היה מת ממזמן. עד היום לא מבינים בתעשייה כיצד מי שהייתה אמורה לנטור לו טינה עד סוף חייה בחרה להתעקש ולהיות לו לאהבת חייו.

לוי מתנהל בצניעות שאינה אופיינית למעמדו הבלתי מעורער בז'אנר. במקום רכב שרד הוא מתנייד על קורקינט ממונע בדרום-מרכז תל-אביב, ששם הוא מתגורר עם אשתו וילדיו, ונע במהירות בין אולפנים לפגישות. "אני בפנים ילד. ממש ילד. ואני שומר על זה מאוד".

"מדהים מאיפה בא כל הרוע הזה. ברור שהרגשתי את האפליה, אבל בכל הראיונות שלי אני תמיד משליך את זה על זה שהייתי ילד רע, אחד שמשתמש בסמים ועושה שטויות. אמרתי תמיד: אולי לא הייתי טוב, לא הייתי ראוי. הפלתי את התיק על עצמי. בינינו, במי תלך להילחם? עזוב, תן לנו להמשיך בדרך ולעשות את הדברים הכי טוב שאפשר. זו בעיניי התשובה הטובה ביותר לאפליה"

מה מצבך היום בעניין הסמים?

"אני נקי מסמים קרוב ל-12 שנה, ושבע שנים נקי גם מסיגריות ומאלכוהול. תודה, שה' ישמור עליי. עבר די הרבה זמן, ועדיין בכל יום אני מבקש מבורא עולם שינחה אותי בדרך, וזה עובד. אני מרגיש שהוא נותן לי כוח. לגבי אלכוהול, חשוב לי שתכתוב שזה סם. ממש. לא כדאי לנסות אפילו פעם אחת! כי פעם אחת זה יותר מדי, ואלף פעם זה לא יספיקו אחרי שמתרגלים לזה. גם חשוב לי לומר שאין דבר כזה 'סמים קלים'. כולם חמורים. נרגילה? זה הכי גרוע. אני בעשייה כל הזמן, וגם היא שומרת עליי".

איך מצליחים לשמור על ניהול נכון בתעשייה?

"אצלנו כל המשפחה עובדת יחד. אמרתי לאיריס כל החיים: 'עד שאת לא תנהלי אותי, לא אגיע לאן שאני צריך להגיע'. לפני שבע שנים אמרתי לה לפתוח חברה. היא רצתה שאהיה מורשה חתימה, ולא הסכמתי. היא תשמור עליי, וככה הכי טוב, היא כבר עמדה במבחן. היא 'איריסים לוי בע"מ הפקות', והיא עושה הכול. בתי הבכורה מנהלת את ההצגה, הבן אושר הוא נהג להופעות, הקטנצ'יק מוכר דיסקים בהופעות ואחי אחראי לפרומפטר בהופעות. במרוצת החיים הבנתי שחברים יש באגד ובקופת חולים, ומשפחה זה הכי חשוב".

אתה נשוי הרבה שנים. תיארת לעצמך שזה שיחזיק לאורך זמן?

"הייתי כל כך קנאי לאיריס ואני אוהב אותה מאוד... אני לא יודע אם האמנתי שיחזיק הרבה שנים, אבל הייתי מטורף עד כדי מסוכנות קיצונית".

אז מה סוד הקסם?

"לריב, והרבה", צוחק לוי. "סתם, אני לא יודע, תלוי איך אתם מסתדרים. איריס היא אישה אצילה מאוד. אתה תראה איך הילדים שלי מכבדים אותי למרות שלא הייתי אתם תמיד בחיים, וכל זה נזקף לזכותה. בעיניי, כשהכול בבית שקוף ואין סודות, זה עובד ומצליח. הכול הולך חלק".

מה גרם לה לדבוק בך למרות הסמים וכל הבלגנים?

"היא ידעה שאם היא תעזוב אותי אני לא אחיה יותר משנה. הייתי מטורף. היא ידעה שהיסוד שלי טוב וערכי מאוד. היו לי תקופות של ניקיון מסמים, והיא הכירה את הצד הנקי. אני מאמין שזו הסיבה שהיא לא עזבה אותי. וכמובן, הילדים. הם החיים שלי. הדם שלי. תודה לאל שזיווג לי את הזיווג הזה. אני חושב שזה זיווג משמים: שנינו יצאנו לעולם בפתח תקווה, איריס נולדה בבלינסון ואני בשרון, כנראה הזיווג הוא משם. מהשורש. נולדנו זה לזו".

לדבר בחי"ת ועי"ן

אני שואל את לוי אם כמקובל בז'אנר, גם הוא חש את האפליה על בשרו. "מדהים מאיפה בא כל הרוע הזה", יורה לוי. "ברור שהרגשתי את האפליה, אבל בכל הראיונות שלי אני תמיד משליך את זה על זה שהייתי ילד רע, אחד שמשתמש בסמים ועושה שטויות. אמרתי תמיד: אולי לא הייתי טוב, לא הייתי ראוי. הפלתי את התיק על עצמי. בינינו, במי תלך להילחם? עזוב, תן לנו להמשיך בדרך ולעשות את הדברים הכי טוב שאפשר. זו בעיניי התשובה הטובה ביותר לאפליה, וזה מצליח.

"אני זוכר שהייתי צריך לחכות לתכנית 'על הדבש ועל העוקץ', להמתין שישמיעו את ישי לוי ולהרגיש טוב. פעם בשבוע בסך הכול בזמן שכל השבוע היו משמיעים ברדיו את כל סוגות המוזיקה האחרות, אבל דווקא כשהשמיעו פעם בשבוע זה נתן לי תקווה שאצליח. זה היה מייסר בזמנו. עכשיו שאני מדבר אתך אני נזכר בפעם הראשונה ששמעתי את עצמי שר ברדיו. עכשיו עולה לי צמרמורת. זה היה ביום שישי עם 'ילדונת', אצל שדרן ששמו אריה, והגעתי למקום הראשון למרות שבקושי השמיעו אותי. השיר היה חזק מאוד. הביצוע היה בינגו, וצליל הגיטרה של מורי ורבי בן מוש השלים את הקונספט. כשזה טוב זה עובד. אין מה לעשות".

בתחילת הדרך היו לך הרהורים לשיר בקצת פחות חי"ת ועי"ן ואולי להשתלב מהר יותר במוזיקה הישראלית?

"כך צריך לומר, נקודה. עילג הוגה 'אין' במקום 'עין', וסליחה מכל מי שמדבר ככה", מבליע לוי התנצלות. "אני לא מנסה להחזיר את זה ולא יודע אם יש סיכוי שידברו פה כולם תקין, אבל תשאירו לי לפחות את החי"ת והעי"ן. זה חשוב לי כי זו העברית, ומתחילת דרכי דיברתי לא ב'כית ואין'".

הרבה אמנים צעירים מנסים בדורנו לפרוץ ולהצליח. מה לדעתך הדרך היום?

"שאלה מצוינת. עד שהגעתי לאן שהגעתי עשיתי דרך. זה הסוד. אסביר מה זו דרך. שלוש שנים עם בן מוש עשיתי חאפלות, מועדונים. הרבה לפני שהוצאתי מוזיקה בכלל. אחרי האלבום עשינו יותר חתונות. לא באנו ועשינו שיר והכול יופי. זה לא נכון. צריך לעשות דרך, ואז יבואו הדברים הטובים".

אתה מקפיד להוציא דווקא אלבומים בדור שבו אין ממש ערך לאלבום והדרך החדשה היא סינגלים וקליפים בלבד.

"אני מוציא גם סינגל וקליפ, אבל לדעתי צריך לכבד את הקהל. יש אנשים שלא אוהבים יוטיוב ורוצים דיסק ביד, לראות את כל המידע. אגב, אני מצדי הייתי עושה תקליט ויניל, למרות שהיום ברור שזה סתם לזרוק כסף, לעשות דבר כזה. אבל אני בא משם, מהתקליטים, ויש הבדל גדול בין הסאונד החם של התקליטים לבין מה ששומעים במחשב".

המורי הרביץ בשוט, אז בעטתי בהכול

במה מתבטא הקשר שלך ליהדות?

"הייתי תלמיד ישיבה עד גיל 13, ואחר כך בעטתי בהכול. אבא שלי החזיק לי את הדת חזק, דרך השוט. אמנם בבית לא היה שוט, אבל אצל המורי היה, וזה הספיק כדי שאעזוב. אחר כך התקרבתי. היום אני לא יוצא מהבית בלי להניח תפילין ולהתפלל גם בימים הכי גרועים שלי. אני מקפיד על זה תמיד. אני מאמין שזה מה ששמר עליי בסופו של דבר. הרגשתי צורך בזה אחרי החתונה שלנו, כשהייתי בן 27. אני לא יודע למה, פתאום רציתי להניח תפילין, בא לי, ומאז לא עצרתי עם זה ולא אעצור. אני גם לא מופיע בשבתות, חס וחלילה. וגם לא נוסע בשבתות".

כתושב תל-אביב, מה דעתך על חוק מרכולים ועל צביון היהודי של השבת בפרהסיה הציבורית?

"אוי, אני ממש לא בעניינים האלה. איש-איש באמונתו יחיה. אין לי תשובה לזה".

אז מה בכל זאת צריך לייחד אותנו, העם היהודי?

"ערכים דתיים – חובה. כל ילד יהודי בארץ ישראל חובה שידע שהאדם לא בא מהקוף".

יש לך לפעמים רצון לכבוש קהל נוסף, לאו דווקא את הקהל שאוהב מזרחית?

"לדעתי הגעתי לקהל שאני רוצה להגיע אליו. אני גם שם לב שהקהל משתנה מהופעה להופעה, וזה מדהים אותי.בזאפה הרצליה נכנסה אישה אשכנזית מבוגרת, הביאה את שלוש הבנות שלה להופעה וסיפרה לי שזו כבר הפעם החמישית שהיא באה למופע שלי. באה, רצתה להצטלם אתי. זה לגמרי ניצחון".

תהיה טוב – תקבל פרגון

לפני כמה שנים התבטא לוי בחריפות נגד זמרים שבחרו ללכת לריאליטי כדרך קיצור אל התהילה. כשאנו משוחחים היום הוא רך יותר ומוכן אפילו להשתתף במכונה המשומנת.

היית הולך להיות שופט בריאליטי?

לוי חושב ארוכות איך להתנסח. "אני לא חושב שהייתי רוצה. אתה יודע למה? כי הלשון שלי חדה כתער ואני לא מאמין שההפקה הייתה רוצה אחד כמוני בתכנית ריאליטי". לוי נעצר לרגע. "אבל אם הם בכל זאת ירצו, הם מוזמנים לפנות. מה שברור הוא שהייתי הולך רק בתנאים שלי, שאגיד בדיוק מה שאני רוצה, את כל האמת ובלי להקשיב למה שההפקה אומרת".

מה ההבדל המרכזי בעיניך בין ימי המוזיקה העליזים של פעם למה שהולך היום?

"היו ימים מדהימים, אני זוכר את הימים האלה ב'פלאקה' וב'חלום'... איזה ימים הם היו; רק גיטרה ותופים אלקטרוניים. ככה עשינו את הקלטת הראשונה. אבל היה שם זמר-זמר, זה היה העניין הגדול: הזמר ואיך שהוא מבצע".

בוא נשים את זה על השולחן: למה יש לך תדמית של זמר ותיק שקשה להוציא ממנו פרגון לדור הצעיר?

"זה לא שקשה להוציא ממני פרגון, אבל לדעתי, חוץ מהבן שלי שיר, אין זמרים טובים. פרגון תקבל אצלי בקילו אם תהיה טוב. הבן שלי לא קיבל פרגון עד שהשתפר, נדמה לי שזה היה בשיר שלו 'להשתגע'.

"איריס תמיד אומרת: 'ישי לוי הוא אחד בדור. לא ייוולד עוד אחד כמוהו. אולי דומה'. שיר ימצא את המקום שלו והוא ימצא מקום טוב. הקטנצ'יק שלי, ירינצ'וק, שר מדהים, מחונן בחסד עליון. אני לא מכוון את הילדים שלי למוזיקה, אני מקווה שיהיה להם משהו יותר טוב. אם הוא ירצה בכל זאת, אנסה לעזור לו. יש במוזיקה שמחה ורגש, אבל זה מקצוע קשה ותובעני. צריך להיות תמיד מאה אחוז, אין 99, פעם אחת לא תהיה מאה – והלך עליך".

לתגובות: נדב גדליה בפייסבוק

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
לא כל האמצעים כשרים

  סאגת עצורי דומה לא...

כתב סתרים

  ה'אלף-בית' העתיק בעולם הוא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם