מצוות לקט החדשה

10 food
לא תאמינו איזו סחורה הולכת לפח בכל יום. מיזם אקולוגי וחברתי בשם 'יש לנו אוכל' מזמין אתכם לצאת לכם השוקה ולחזור הביתה בידיים מלאות כל טוב, אבל בחינם

נדב גדליה

חוץ. שוק הכרמל. שלהי יום שישי. יוני, סטודנט לפילוסופיה מיפו, מתזז בין הדוכנים במכנסיים קצרים ומנסה לאסוף אוכל שאוטוטו יסולק לפחי האשפה. יוני אינו עני ורחוק מלהיות חסר כול, אך הוא ממשיך לאסוף במרץ מבעלי הבסטות. עוד קרטון תפוחים, כמה חצילים עסיסיים, וכשיוני שולף חיוך קצר לבעל באסטה קשוח, האחרון מתרצה לצוות לפועל "תנו לו מהסברס". ייאוש מדעת. אמנם האבטיחים נשארים בינתיים על כנם, משוועים לאחרון הקונים שיגאל אותם, אך לשווא. כמה דקות חולפות ויוני מחזיק בידיו גם את הקרטון העמוס בחצאי אבטיחים מנוילנים. אוכל בריא ומזין כבר לא יחמוק היום בלאט אל פחי הזבל החשוכים. אט אט נוספים גם דברי מאפה אל הכבודה שהוצלה ברגע האחרון מכליה.

אצל יוני יוגב (25) ושותפתו למסע הליקוט ענבל אור כהן (20) זו מטרת קודש: להציל את האוכל האבוד. לשם כך ייסדו השניים את 'יש לנו אוכל', מיזם מבורך הפועל בימי שישי בשוקי הארץ, ונועד ללקט את שיירי המזון ולהעניקם במתנה לכל מאן דבעי. מיזם 'יש לנו אוכל' קיים כבר שנתיים. הוא התחיל בכאב הלב המוכר לכולנו כשאנו רואים מזון במצב טוב מושלך באשפתות. רק שבמקרה דנן יוני וענבל החליטו גם לעשות מעשה שיפחית, ולו

במעט, את כאב הלב האוניברסלי.

"הם כבר לא נרתעים מהתדמית שיש לאיסוף אוכל בשוק. ההפך, דווקא בימינו שאנחנו די רחוקים מהחיבור לגידולים החקלאיים, חשוב להתחבר לאקולוגיה ולנזק שעושה זריקת מזון ראוי.לא היה אכפת לנו שאלפי מנגואים היו נופלים ונספגים באדמה או נאכלים בידי חיות כחלק ממערכת אקולוגית מאוזנת. אבל זה לא המצב"
מארוחות מגניבות למסעות ליקוט

"כולנו שומעים על עודפי מזון שנזרקים", אומרת ענבל. "אני כעת בצבא ועוסקת גם באמנות פלסטית. חפצים שזרוקים ברחוב תמיד עניינו אותי וראיתי בהם פוטנציאל לאמנות יפה. יש שפע של דברים שאפשר לעשות עם חפצים שנזרקים, כל שכן באוכל.

"זה אבסורד. אנחנו מדברים הרבה על כך שאנחנו חיים במדינת הון שלא דואגת לרווחת האנשים, ומצד שני יש בזבוז מזון גדול כל כך שאפשר לתקן אותו. שאלנו את עצמנו למה הדברים האלה ממשיכים לקרות. כך למעשה התחלנו אני ויוני ללקט אוכל מהשוק. ערכנו בעזרתו ארוחות מיוחדות ומגניבות לחברים – ארוחות שמבוססות לחלוטין על מזון שהיה מיועד לזריקה. היה מגניב. כשראינו שיש התעניינות בנושא החלטנו להפוך את מסע הליקוט האישי שלנו למשהו משותף. פתחנו קבוצת פייסבוק והתחלנו ליזום אירועי ליקוט משותפים מדי יום שישי. אנשים באים. כשהם רואים מה אפשר לקבל ושזה אוכל טוב בסופו של דבר, הם כבר לא נרתעים מהתדמית שיש לאיסוף אוכל בשוק. ההפך, דווקא בימינו שאנחנו די רחוקים מהחיבור לגידולים החקלאיים, חשוב להתחבר לאקולוגיה ולנזק שעושה זריקת מזון ראוי.

"לא היה אכפת לנו שאלפי מנגואים היו נופלים ונספגים באדמה או נאכלים בידי חיות כחלק ממערכת אקולוגית מאוזנת. אבל זה לא המצב. טונות על גבי טונות של מזון טוב נזרקים במרוכז, ופולטים גזי חממה שתורמים אנושות להרס הסביבתי שהולך וגובר בכל שלבי הייצור, ההפצה והצרכנות".

המוכרים לא חוששים שיקנו מהם פחות בעקבות המיזם?

"זה טריקי, כי כל עוד המוכר יכול למכור את הסחורה - גם אני הייתי רוצה שהוא ימכור את הדברים וירוויח. אבל מגיע הרגע של סוף היום, שזהו, המוכר רוצה לסגור את החנות ולחזור הביתה. ותכלס, רוב הירקנים רוצים לתת אוכל, גם להם לא נעים לזרוק דברים טובים. גם המוכרים יודעים שאנחנו לא אוספים אוכל כי זה כלכלי אלא שיש פה עניין של אמירה. זו לא פעולה שאם כולם יעשו אותה זה יעשה רע. ההפך, אנשים רוצים שינוי בנושא ולצערי חלק מהעניין שגורם לזריקת אוכל נובע מחוקי המדינה שלנו שמונעים תרומות ישירות של עודפי מזון מהמשווקים. אז בינתיים אנחנו עושים את תיקון ומלקטים".

איך חוקי המדינה מונעים תרומות?

"חברת הסְעדה (קייטרינג) או חנות שרוצה לתרום אוכל טרי כמו פירות וירקות לא יכולה. כי אם הן יתרמו הם לא יהיו מוגנים מפני תביעות של אזרחים שיכולים להתלונן שהאוכל שנתרם היה למשל מקולקל. משוואה פשוטה: יש חשש מתביעה ולכן לא תורמים אוכל, למעט מזון אטום וסגור באריזה. אני חושבת שצריך להגן על התורמים בחוק כך שלא יחששו מסיכון משפטי.

"בצרפת קיים כבר מ-2015 חוק 'השומרוני הטוב'. זה חוק שאוסר השמדת מזון ומעגן בחובה לתרום מזון מיותר לעמותות, יש תמריץ לתורמים. ובארץ - לא. הצלת עודפי המזון לא מתבטאת רק בליקוט מהשוק. על פי ההערכות, 40 אחוז מהתוצרת המיועדת למכירה - הולכת לפח. הרבה חקלאים נאלצים להשמיד את היבול בגלל חוסר רווחיות וטיפול בהוצאות השיווק. אצלנו בבית כבר עברנו ל'חקלאות ישירה' שבה אנו רוכשים ישירות מהחקלאי ומקבלים כל שבוע סל מזון. אבל זה עדיין עניין יקר יותר, כי לסופּרים יש מאסות של קונים, ואילו החקלאים לא מאוגדים וההוצאות גדולות בשיטת השיווק של 'חקלאות ישירה'".

היעד הבא: מקרר חברתי לרווחת ההולכים ברחוב

עד שיתאגדו החקלאים, אתם מוזמנים להגיע לסיורי הליקוט בשוקי ישראל ולצאת בידיים מלאות כל טוב, ללא עלות. כשתראו מסביבכם בני טובים מצפון תל אביב העוסקים במרץ בפעולת הלקט, תרגישו די בנוח.

ובינינו, נדמה שאפילו הירקות מרכינים ראש לאות 'תודה' כשהם ניצלים ממלתעות האשפה.

"כל אחד מוזמן להצטרף", מזמינה ענבל. "מצטרפים לקבוצת הפייסבוק 'יש לנו אוכל', ומקבלים עדכונים כל הזמן. בינתיים אנחנו פעילים בתל אביב, בחיפה, בירושלים ובבאר שבע. כל שבוע נפתח 'אירוע' בפייסבוק בשם 'סיור ליקוט', ומצטרפים. פשוט מאוד. גם בלי קשר לסיורי הליקוט, אפשר גם להציע בקבוצה אוכל מיותר שיש לאנשים בבית ולקבל אוכל ממי שנותן. הרבה פעמים אספנו בשביל עצמנו והגענו לכמויות גדולות מדי, ככה שאנשים באו לקחת מאתנו ונתַנו להם, בכיף".

מעבר לפעולות הליקוט, מה השאיפות להמשך?

"עכשיו אנחנו מתחילים מיזם חדש שנקרא 'מקרר חברתי': כל בעל עסק יוכל לשים אצלו מקרר וכל אדם שיש לו מזון שהוא רוצה לשתף ולהעניק לאחרים - יניח אותו במקרר כדי שאנשים יוכלו לקחת וליהנות. מן הסתם לא כל עסק שמחפש פוטנציאל עסקי ישתתף במיזם חברתי ואקולוגי, אך יש כבר עסקים חברתיים שהביעו נכונות להשתתף בעניין, שבסופו של דבר יעזור לבני אדם ולסביבה".

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם