של מעלה

m 2 jslm up
בנבירות שלנו במגירות אגפי התכנון בעיריית הבירה לא מצאנו בינתיים את תכניות בית המקדש, אבל לאור הדברים שמצאנו, שיהיו מסביב לו, בירת העתיד הולכת להיות בהחלט ראויה לו: מינימום תנועת רכבים בתוך העיר והרבה יותר כבוד להולכי רגל, אצטדיון שטרם נראה כמותו בארץ, ואיך לא – כפר היי-טק מרהיב מהמתקדמים בעולם * כי מן הארזים האלה ייבנה ההר

נדב גדליה

ירושלים גדולה פי שניים

לפני כחצי שנה פרסנו לפניכם את שלוש התכניות מבית הליכוד שנמצאות על שולחן ראש הממשלה בנוגע לירושלים בכלל ולעתיד השכונות הערביות בעיר בפרט. אין לדעת לאילו מהתכניות ההיתכנות הפוליטית הגבוהה ביותר, אך דבר אחד משותף לכולן: הן חיות בכפיפה אחת עם החזון להפוך את ירושלים למטרופולין ואף מאמצות אותו.

תכניתם של השר ישראל כץ וח"כ יואב קיש היא המובהקת ביותר, וקוראת לספח לירושלים מבחינה מוניציפלית את מעלה אדומים, גוש עציון, אפרת, ביתר עילית וגבעת זאב. אך גם שתי התכניות האחרות אינן סותרות את בניית המטרופולין אלא רק מדייקות אם ואילו שכונות ערביות יהיו חלק ממנו. גם השר זאב אלקין וגם חברת הכנסת ענת ברקו, בעלי שתי התכניות האחרות, אמרו לנו שהם לא רואים סתירה בין תכניתם לבניית המטרופולין. מאחר שאיחוד רשויות הוא תמיד יעד תקציבי למשרד האוצר ולמשרד הפנים, נראה שלא ירחק היום והחזון הזה יקרום עור וגידים.

אשר על כן, תיבחר איזו תכנית שתיבחר, נראה שפניה של ירושלים לכיוון הפיכתה למטרופולין. עוד לא ברורות ההשלכות הפוליטיות של המהלך ולא ידוע אילו יישובים יכללו במטרופולין, אבל כשהרשויות מתכננות את עתידה של ירושלים הן חושבות בגדול.

אם נלך לפי התכנית המוצעת של השר כץ וח"כ קיש, הרי שמלבד עוד כ-150,000 תושבים שיתווספו למטרופולין ירושלים ויגרמו לה להיות העיר היחידה בישראל שיש בה יותר ממיליון תושבים (!), גם שטחה יגדל בהרבה: אם רק מחברים את השטח של חמשת המקומות הנוספים, אפילו בלי להוסיף את השטח שבין הטריטוריות, הרי שלמטרופולין ירושלים יתווספו כ-125,000 דונם, כך ששטחה של ירושלים יכפיל את עצמו.

שדרוג פני העיר ובנייתם של מיזמים גדולים, שבוודאי יהפכו את ירושלים לעיר מרכזית יותר, כבר נמצאים בשלבי תכנון מתקדמים וחלקם אף יצאו לדרך. הפרויקטים הגרנדיוזיים האלה הם רק טעימה מאיך צריך להתחיל לחשוב כשבונים היום את המטרופולין של המחר.

==============

ברוכים הבאים – הכניסה החדשה לעיר

המיזם שעליו עובדים במרץ בימים אלו, ומן הסתם נתקלתם בו אם רגלכם דרכה בעיר בתקופה האחרונה, הוא מיזם 'הכניסה לעיר'. זהו מיזם הפיתוח הכלכלי והמרכזי של הבירה. במקום הנגיש ביותר ייבנה מרכז שלטוני-ממשלתי עסקי-כלכלי בינלאומי בשילוב מתחמי תרבות ותיירות.

מיזם 'הכניסה לעיר' יכלול רובע מלונות ועסקים מפואר ותתקיים בו פעילות ענפה של תעסוקה ומסחר הצפויה למשוך לעיר חברות טכנולוגיה ושירותים, משקיעים וגופי כלכלה חשובים מהארץ ומהעולם. התקווה היא ש'הכניסה לעיר' תיצור עשרות אלפי מקומות עבודה חדשים לתושבי מטרופולין ירושלים.

חברת אדריכלות הנוף הבינלאומית TOPOTEK1 נבחרה לתכנן במיזם את עיצוב המרחב הציבורי ברמה ובסטנדרטים מהגבוהים בעולם. מתחם 'הכניסה לעיר' יהיה למרכז תחבורה ראשון מסוגו בישראל, במתכונת 'פיתוח מוטה תחבורה ציבורית'. מה זה אומר? שימושי קרקע מעורבים יוקצו לתחבורה ציבורית נוחה, והיא תיתן עדיפות בעיקר להולכי הרגל.

המטרה היא להוריד את נפח המכוניות הפרטיות בכניסה לעיר ובכך להוריד את מפלס הפקקים עד לרמת אפס. בשנים הבאות לא יהיה משתלם ונוח להגיע לירושלים ברכב פרטי, אך אם בכל זאת תתעקשו על הפרייבט, יחכה לכם במתחם חניון תת-קרקעי שבו 1,300 מקומות חנייה. על כל פנים, נגישות התחבורה הציבורית תהיה גבוהה, והיא תכלול נוסף על האוטובוסים, הרכבת הקלה והרכבת הבינעירונית גם שבילי אופניים ונתיב תחבורה מהיר שיגיע עד לנמל התעופה, למען התיירים המבקרים בעיר.

אם גם לכם כל אימת שביקרתם בעיר נדמה שהעבודות בכניסה לעיר לא תגמרנה לעולם, נציין כי הפרויקט נעשה בשלבים בכוונה תחילה, כדי לאפשר חיים נוחים למדי במרחב הכניסה לעיר גם בזמן העבודות. עכשיו תארו לעצמכם מה היה קורה אילו העבודות היו נעשות במלוא הכוח והמהירות...

היקף התקציב הכולל של מיזם זה נאמד ב-1.4 מיליארד שקלים, והוא צפוי להסתיים בעוד שש עד שמונה שנים.

 

על פי תנועת הרכבות: עורקי החיים החדשים של ירושלים

העבודות לשיפור התנועה בתחבורה ציבורית בירושלים אינן מסתכמות בעבודות 'הכניסה לעיר'; בימים אלו עובדים במרץ על מיפוי נתיבי התחבורה הציבורית בעיר כדי שתהפוך מרושתת כל כולה, לאורכה ורוחבה, בנתיבי תחבורה ציבורית. גם אם תגיעו לירושלים ברכבכם הפרטי, לא יהיה ספק שהדבר הנכון ביותר לעשות הוא להחנותו בחניון התת-קרקעי בכניסה לעיר ולנוע בעיר ברשת התחבורה הממופה לפי קווים בצבעי אדום, כחול וירוק. הקו האדום הוא קו הרכבת הקלה הראשון בישראל המוכר והפועל כיום, המשמש דגם לקווי רכבת עתידיים שיוקמו בירושלים ובארץ כולה. הקו האדום הנוכחי צפוי להתארך עוד ב-9 ק"מ.

מסלול הקו האדום מתחיל היום בפסגת זאב, נמשך ברחוב יקותיאל אדם ועובר בשועפאט, בשדרות חיים בר לב, ברחוב הצנחנים, בכיכר צה"ל, ברחוב יפו, בתחנה המרכזית, ומסתיים בהר הרצל. בשלב הבא יוארך הקו האדום עד שכונת נווה יעקב בצפון ועד בית החולים הדסה עין כרם בדרום.

הקו הירוק, אחיו של הקו האדום, צפוי לשרת בעיקר סטודנטים ועובדים באזורי התעשייה. הוא אמור לחבר בין שני הקמפוסים של האוניברסיטה העברית ובין מרכזי התעסוקה הגדולים של תלפיות, השכונות הגדולות בעיר ומוקדי הפנאי הגדולים במלחה: אצטדיוני הספורט, גן החיות והקניון. הקו הכחול יהיה הקו השלישי ברשת הרכבת הקלה של ירושלים, והוא מיועד לתיירים ולעובדי העיר גם יחד: הוא יחבר בין שכונת רמות שבצפון לשכונת גילה שבדרום.

עלות הארכת הקו האדום נאמדת ב-4 מיליארד שקלים, הקמת הקו הירוק נאמדת בהיקף של כ-8.4 מיליארד שקלים והקמת הקו הכחול נאמדת ב-5 מיליארד שקלים.

עבודות התשתית להארכת הקו האדום כבר החלו, ועבודות הקו הירוק והקו הכחול צפויות להתחיל ב-2019 ולהסתיים ב-2024–2025.

 

ליד האוניברסיטה – כפר היי-טק וביו-טק

בימים אלו מתפתחת יזמה להקמת כפר היי-טק, שיכלול לימודים אקדמיים, מגורים ומתחמי פנאי מעל כביש בגין, בקונספט הדומה למה שקיים באוניברסיטאות הטובות בעולם, כגון סטנפורד והרווארד בארצות הברית, שבהן מתחמי העסקים והפיתוח החשובים ביותר נמצאים בצמוד לאוניברסיטאות ומחברים אליהן את החברות הגדולות בעולם.

במסגרת התכנית יקורה קטע בכביש בגין, בין מחלף גבעת מרדכי למחלף גבעת שאול. מעל קטע הכביש שיקורה יוקם בצמוד לאוניברסיטה בגבעת רם כפר היי-טק וביו-טק בשטח של כ-70,000 מ"ר. במרחב החדש ייבנו כ-1,830 יחידות דיור חדשות, שמחציתן יהיו יחידות דיור קטנות למשפחות צעירות, ולצדן 250 יחידות דיור מוגן למבוגרים וכ-13,390 מ"ר שטחי מסחר ושטחים ציבוריים פתוחים.

במרכז החדש יוקם גם פארק ענקי בשטח של כ-70 דונם שיהיה מוקד פנאי ובילוי ויכלול מסלולי אופניים והליכה, שטחים ירוקים ובתי קפה, שייצרו חיבור אורבני בין שכונת בית הכרם לקריית הממשלה ולאוניברסיטה העברית.

כמו כן לאורך הקטע צפוי לעבור הקו הירוק של הרכבת הקלה המתוכנן, מגילה ועד להר הצופים, ויגביר את הנגישות לאזור.

עלות התכנית טרם ידועה, אך כדי לקבל בכל זאת את סדר גודל תקציבה נציין כי תכנית תל אביב הדומה למקבילתה הירושלמית מוערכת ב-2 מיליארד שקלים.

התכנית 'כפר היי-טק' מקודמת כעת בשיתוף רשות מקרקעי ישראל והרשות לפיתוח ירושלים, ותובא לאישור הוועדה המקומית לתכנון ובנייה, ולאחר אישורה תועבר לדיון בוועדה המחוזית.

 

ההתעמלות של עיר הקודש

עד לשנת 2014 נערכו רוב משחקי נבחרת ישראל באצטדיון רמת גן. רק לפני כשנתיים, החל מקמפיין מוקדמות יורו 2016, נערכים משחקי הנבחרת לסירוגין באצטדיון טדי שבירושלים ובאצטדיון סמי עופר שבחיפה. למה לא תמיד בירושלים? תכף גם זה יקרה.

עיריית ירושלים עובדת בימים אלו על הקמת קריית הספורט הבינלאומית הגדולה בארץ. הקריה, הנבנית בסטנדרטיים בינלאומיים, תהיה עם השלמתה לקריית הספורט הבינלאומית והמתקדמת של ישראל ותוכל לארח אירועים בינלאומיים גדולים.

במסגרת בנייתה של קריית הספורט הסתיימה ב-2014 העבודה על ה'ארנה', אחד ממרכיבי קריית הספורט המדוברת, אך צפויות עבודות רבות נוספות, כמו הרחבת אצטדיון טדי ל-51,000 מקומות ישיבה, בניית מתחם החלקה על קרח בגודל חצי אולימפי, מרכז טניס גדול ומרכז שחייה שגודלו 25 אלף מ"ר, שיכלול בריכת שחייה אולימפית שתארח תחרויות שחייה ארציות ובינלאומיות. נוסף על כך יוקצה במקום שטח למסחר בהיקף של 12,000 מ"ר ושטח לבניית מלון שיכיל 240 חדרים בלבו של הכפר האולימפי.

מיזם קריית הספורט עדיין אינו בהליכי ביצוע ועלותו הכוללת טרם ידועה, אך היא מוערכת בעשרות מיליארדי דולרים המתפרסים לאורך שנים מספר. על כל פנים נציין כי לבניית ה'ארנה', שהושלמה כאמור, הוקצו כ-240 מיליוני שקלים.

הנגישות לקריית הספורט אף היא תהיה נוחה ביותר: קו רכבת קלה חדש יעבור במקום ויחבר בין המתחם לחלקי העיר וכן לתחנת הרכבת המהירה לתל אביב.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הקרב על כללי המשחק

  הרב איתי אליצור על...

"נו, מה עם ילדים?"

  סקירת הצגה חדשה שפותחת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם